<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה- עו"ד שגית דומיין

נאשם מס' 1 – נוכח

בשם נאשמים מס' 1 ו-2 –עו"ד חוסיין זגייר

פרוטוקול

הסנגור:

נאשם מס' 1 לא מאשר את הודאתו שניתנה על ידי ביום 18/12/12 ולכן אבקש לחזור בו מהודאתו מכתב האישום בנוסח הקיים.

ב"כ המאשימה:

בנסיבות, אסכים.

<#3#>

החלטה

כמבוקש.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ח' תמוז תשע"ג, 16/06/2013 במעמד הנוכחים.

הסניגור:

הקראתי לנאשם מס' 1 את כתב האישום המתוקן, והוא הבין את תוכנו. והנאשם מודה בעובדות כתב האישום המתוקן רק לגבי שימוש ביחידת מגורים אחת והוא מצהיר כי אין לו כל קשר ליחידה השנייה.

נאשם מס' 1 :

אני מאשר את דברי סניגורי. אני מודה בעובדות כתב האישום המתוקן רק לגבי שימוש ביחידה אחת.

ב"כ המאשימה:

בנסיבות, ולאור העובדה שנאשם מס' 1 הבהיר בפניי באיזה יחידה הוא עושה שימוש, זאת בתמונה שהצגתי ובפניו ותוגש בהמשך לתיק ביהמ"ש, הרי שהמאשימה מוותרת על הוכחת השימוש על ידי נאשם מס' 1 ביחידה הנוספת. אבקש להרשיעו בעבירות המפורטות בכתב האישום המתוקן ולגזור את דינו היום. במידה וביהמ"ש יחליט להפריד דיון בין הנאשמים, אני שומרת לעצמי את הזכות להגיש מחדש את כתב האישום נגד נאשמים מס' 2 ו-4.

<#6#>

החלטה

נוכח דברי ב"כ המאשימה כאמור לעיל, הריני להורות בדבר הפרדת הדיון בין נאשם מס' 1 לבין נאשמים מס' 2 ו-4 בתיק זה, ומשכך, הריני להורות בדבר מחיקת נאשמים מס' 2 ו-4 מכתב האישום בשלב של טרם הקראה, תוך שמירת זכותה של המאשימה להגשת כתב האישום נגד הנאשמים הנ"ל מחדש בתיק נפרד.

<#7#>

ניתנה והודעה היום ח' תמוז תשע"ג, 16/06/2013 במעמד הנוכחים.

הכרעת דין נגד נאשם מס' 1

נאשם מס' 1 הודה בעובדות שבכתב האישום המתוקן.

לפיכך - הנני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, עבירה של שימוש, ללא היתר, לפי סעיף 145 (א) וסעיף 204 (א), לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965. <#8#>

ניתנה והודעה היום ח' תמוז תשע"ג, 16/06/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

מדובר בשימוש במבנה בעל שתי יחידות דיון, כאשר נאשם מס' 1 הודה בשימוש ביחידה אחת ואני מציגה תמונה שמשקפת את יחידת הדיון בה הודה הנאשם בפניי שהוא עושה שימוש ללא היתר כדין – הוגשה וסומנה ת/1. כן, מגישה תצ"א של שתי היחידות – ת/2. הנאשם עשה דין לעצמו עת שהחליט להשתמש ללא היתר כדין ביחידה ששטחה כ-227 מ"ר ובכך לקח את החוק לידיים. עד עצם היום הזה לא הוגשה בקשה לקבלת היתר. מדובר בקרקע חקלאית, כך שיש צורך לשנות תכנית על מנת להכשיר את הבנייה והשימוש. מדובר בללא ספק בעבירה חמורה, נפוצה החותרת תחת שלטון החוק, תוך פגיעה בערך מוגן של שלטון החוק ובמערך התכנוני של מדינת ישראל.

מתחם הענישה ההולם את מעשה העבירה הינו קנס כספי הולם שנע בין 40,000 ל-60,000 ש"ח, כפל אגרה, צו הריסה וחתימה על התחייבות כספית.

הסניגור טוען לעונש:

מדובר בנאשם שחרף אי קיום ראיות הקושרות אותו לבנייה בחר להודות ולחסוך זמן רב הן של ביהמ"ש והן של הוועדה, דבר זה ראוי להיזקף לזכותו.

מדובר בנאשם המטופל נפשית. לנאשם אין הכנסה מעבודה. בני משפחתו עוזרים לו. הבנייה עצמה לא בוצעה על ידו והוא עושה בה שימוש למגורים בלבד. לגבי היחידה הנוספת, עושה בה שימוש צד ג' ונאשם זה לא יתנגד למתן צו הריסה כנגד הבנייה נשוא כתב אישום זה המיוחסת לו בלבד, ולא יטען שום טענה לעניין אי יכולת לבצע הריסה של היחידה ששייכת לו.

לגבי הכשרת הבנייה בחלקה נשוא כתב האישום, קיימת תכנית מתאר כללית של מועצה מקומית כפר ירכא שנמצאת בשלבים לא מתקדמים, נעשתה עבודה של הרחבת המתאר וכיום הבנייה נמצאת בתוך התכנית המופקדת לצורך הפיכת הקרקע מחקלאי לייעוד של בנייה למגורים.

אבקש להתחשב בנאשם. מתחם הענישה הסביר בנסיבות העניין לא אמור לעלות על 25,000 ₪ לכל היותר. אבקש שצו ההריסה שיינתן יידחה לפחות לשנה וחצי מהיום והדבר נתון לשיקול דעת, וגם לגבי האגרה, אבקש שהנאשם יישא באגרה בלבד ולא בכפל אגרה, עקב מצבו. מבהיר כי היחידה של הנאשם היא המזרחית.

גזר דין נגד נאשם מס' 1

הנאשם הורשע בעבירה של שימוש, ללא היתר, לפי סעיף 145 (א) וסעיף 204 (א), לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.

הנאשם הורשע בביצוע עבירה, אשר יש להתייחס אליה בחומרה, הן נוכח העובדה שעסקינן בעבירה שיש בה משום פגיעה בשלטון החוק במדינת ישראל והן נוכח העובדה שעסקינן בעבירה הפוגעת במערך התכנוני של מדינת ישראל. שני הערכים הנ"ל הינם הערכים הנפגעים כתוצאה מביצוע העבירה במקרה שבפנינו.

ודוק: הנאשם הודה בשימוש, ללא היתר כדין, ביחידת מגורים ששטחה הכולל הינו כ-227 מ"ר (ראה התמונה ת/1).

לחומרא יש להוסיף, כי עסקינן במבנה למגורים הממוקם בקרקע שייעודה חקלאי, דבר המוסיף נופך של חומרה לנסיבותיו של תיק זה.

לטובת הנאשם יש לציין, עם זאת, את טיעוני הסנגור בפניי מהם עולה, כי קיימת תכנית תכנונית הכוללת את מבנהו של הנאשם ועם אישורה, תיסלל הדרך להכשרת הבנייה הלא חוקית בה עושה הנאשם שימוש, כאמור לעיל.

עוד יש לציין לקולא, במידת מה, כי לנאשם לא מיוחסת בניית המבנה הלא חוקי, כי אם שימוש בו בלבד.

מתחם הענישה ההולם במקרה שבפנינו כולל בחובו רכיב של קנס משמעותי, זאת בצד רכיבים נוספים של צו הריסה, חתימה על התחייבות כספית וכן סכום של כפל אגרה.

לטובת הנאשם, במסגרת קביעת העונש המתאים, יש לציין את נסיבותיו האישיות, לרבות את מצבו הכלכלי, כנטען על ידי הסנגור.

לפיכך, לאחר ששקלתי את טיעוני באי כוח הצדדים, ובהתחשב בהודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה, אני דנה את הנאשם, כדלקמן:

לתשלום קנס בסך 30,000 ש"ח או 150 ימי מאסר תמורתו.

בהתחשב במצבו הכספי הקשה של הנאשם , ישולם הקנס ב - 30 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בסך 1,000 ₪ כל אחד, וזאת החל מיום 1/9/13 ואילך.

אי עמידה באחד מתשלומי הקנס במועדו, תביא את מלוא יתרת הקנס לפרעון מיידי.

כמו כן, אני מחייבת את הנאשם בתשלום כפל אגרה בסך 13,620 ₪. הסכום הנ"ל ישולם במשרדי המאשימה עד ליום 16/6/14.

הריני מחייבת את הנאשם להרוס את המבנה המתואר בכתב האישום וזאת עד ליום 16/9/14 , אלא אם כן ישיג הנאשם בינתיים היתר בניה כחוק.

אני מחייבת את הנאשם בהוצאות ביצוע ההריסה וכן מצווה אני שצו ההריסה ירשם בפנקסי המקרקעין ע"י המאשימה.

כמו כן, אני מורה לנאשם לחתום היום על התחייבות כספית ע"ס 40,000 ₪ או 200 ימי מאסר תמורתה, להימנע למשך שלוש שנים מביצוע עבירה בניגוד לסעיף 204 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.

כתב ההתחייבות הנ"ל יחתם היום , שאם לא כן יאסר הנאשם למשך 45 יום.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#10#>

ניתנה והודעה היום ח' תמוז תשע"ג, 16/06/2013 במעמד הנוכחים.