1. התובעת (להלן, גם "תל עד") הגישה תביעה כספית בסדר דין מקוצר על סך 38,660 ₪ נגד הנתבעת (להלן, גם "טפי"). טפי ביקשה וקיבלה רשות להתגונן. הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. כתוצאה מכך הונח בפניי תצהיר עדות ראשית מטעם תל עד על ידי מר רוני ורסנו (להלן – "ורסנו"), הוא מנהלה. מטעם טפי הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם מר פסח טוטמה (להלן – "טוטמה"), הוא מנהלה. כן הוגש תצהירו של מר ווספי ארמז (להלן – "ארמז"). משאלו עמדו לנגד עיניי הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק על דרך הפשרה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות.

2. ב"כ הצדדים אינם חולקים על כך שתל עד וטפי ניהלו ביניהן יחסים נמשכים של ספק-לקוח. לשיטתה של תל עד תביעתה מתגדרת בכובעה כספק. כעולה מכתב התביעה בחודשים מאי ויוני 2008 הזמינה טפי ממנה מוצרים שונים בסך כולל של 47,533 ₪. על חשבון אלו שילמה טפי סך של 8,892 ₪ באופן שנותרה יתרת חובה בסך 38,660 ₪. בגין יתרת חוב זו הוגשה התובענה שבפניי.

3. דומה שטפי אינה חולקת באופן ממשי על נתון זה. ואולם היא מעלה טענת קיזוז מפורטת על פיה היא לא נותרה חייבת דבר לתל עד.

משהוסמכתי על ידי ב"כ הצדדים ליתן פסק דיני על דרך הפשרה כסבור הייתי, לנוכח מכלול הטיעונים והמסמכים שבפניי, כי מזדקרים שני נתונים כבדי-משקל. הראשון הפועל לחובת תל עד; השני פועל לחובת טפי. אדרש לכך להלן.

4. לב טענת הקיזוז של טפי נעוץ במסמך מיום 2.1.05 החתום על ידי על ידי מר איציק אסידו (להלן – "אסידו"), מנהל הרכש של תל עד, והמופנה אל ארמז, עובדה של טפי. בין השאר הותנה שם כי טפי "תזמין את כמויות המינימום הנדרשות לפי גודל גלילים מינימאלי ובמידה שמסיבה כלשהי תפסיק ההתקשרות בינינו, תל עד תיקח בחזרה את שארית הרכיבים שנותרו". על יסוד התחייבות זו ביקשה טפי להחזיר פריטים פלוניים מטעמים אלו או אחרים שלה, ובעיקר על יסוד ההתחייבות האמורה.

5. מתצהירו של ורסנו נלמד כי להתחייבות האמורה ישנו אופי ספציפי, החריג לשגרת העסקים שבין בעלות הדין. לשיטתו מסמך זה היה ייחודי אך ורק להזמנה אחרת וספציפית, היא הזמנה 73/22904, באופן שהיא אינה מתייחסת כל עיקר לעסקה נשוא התביעה שבפניי וטפי משתמשת במסמך זה, שלא כדין, כשהיא משווה לו אופי גורף.

6. עיון במסמך האמור, כפי שצורף לבקשת רשות להתגונן, מעלה כי לא נוסף לגביו כל כיתוב בכתב יד. מנגד, משצורף הנספח האמור לתצהירו של ורסנו מתנוסס עליו כיתוב, בכתב יד, "מתייחס להזמנה 73/22904". ברי כי הכיתוב בכתב יד, ודומה שהוא בלבד, תומך בגרסתה של תל עד. ואולם בתצהירו של ורסנו אין כל טענה אודות כך שטפי, בבקשת הרשות להתגונן, צרפה עותק לא נאות שנפקד ממנו רישום בכתב יד זה. לא זו אף זו: ורסנו איננו מסביר הכיצד בעותק שצורף לתצהירה של טפי, אין תוספת בכתב יד כאמור.

7. בעקבות תצהירה של תל עד הוגשו תצהירי טפי. ואולם אף בתצהירו של טוטמה, מטעם טפי, לא נשמעת הטחת האשמה, המתחייבת לכאורה, על פיה התוספת האמורה בכתב יד נוספה, שמא על דרך של זיוף. עניין זה עולה במובלע, רק בסיכומי טענות ב"כ טפי, אך באורח מינורי הגם שלכאורה התבקשה הטענה אודות זיוף מסמך.

8. ועוד: משאלו הם פני הדברים מצפה הייתי, למצער, שתל עד תמציא את תצהירו המבאר של אסידו. ולא זו בלבד שתצהיר זה נפקד ממסכת הראיות, הרי פרשנותה של טפי נתמכת בתצהירו של ארמז מטעמה, הוא מקבל המסמך.

9. הפועל היוצא מכל אלו שוקל לחובתה של תל עד. הוא מעלה את החשש הכבד שהתוספת בכתב יד נעשתה לאחר מעשה, ובאופן לא אוטנטי. אכן אין בפניי כל הסבר, ככל שתוספת זו בכתב יד נעשתה לאחר הדפסת המסמך אך באופן מוסכם, הכיצד בידי טפי קיים מסמך, ללא תוספת בכתב יד.

10 עד כה נתון לחובתה של תל עד. עתה אעבור לנתון השוקל באופן נכבד לזכותה של תל עד ולחובתה של טפי.

11. משעה שפריטים מוחזרים אלו הגיעו לידיה של תל עד מטפי, ותל עד מחתה על כך בתוקף תוך שהיא טוענת שהדבר נעשה שלא כדין, פריטים אלו הוחזרו אחר כבוד לטפי. נתון משמעותי התומך בגרסתה של תל עד מבוסס על חשבונית זיכוי שהוציאה טפי לתל עד בעקבות זאת.

12. דומה שטפי מודעת לנתון משמעותי זה. טוטמה טוען, איפוא, כי לאחר שתל עד ביקשה כי תוצא לה חשבונית זיכוי הרי "מנהלת החשבונות בטפי, שהייתה חדשה בעבודה, הוציאה לתובעת, בטעות, חשבונית זיכוי על מלוא הסכום" (סעיף 11). ואולם לא הונח בפניי תצהירה התומך של מנהלת החשבונות. ממילא אין בפניי כל תשתית עובדתית מפורטת הכיצד התרחשה הטעות הנטענת, באופן שלכאורה הטענה האמורה נשארה טענה סתמית גרידא, מעין "יריה באפלה".

והעיקר: גם בחליפת המכתבים בין בעלות הדין, בגדרן שטח טוטמה את גרסתו, ובמספר הזדמנויות, לא מצאתי כל טענה אודות הטעות הנטענת של מנהלת החשבונות.

13. הוסמכתי, כאמור, ליתן פסק דין על דרך הפשרה. משכך, ולנוכח הנתונים האמורים, כסבור הייתי שיש לפסוק לזכות התובעת את מחצית סכום התביעה, ללא צו להוצאות.

14. לפיכך הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 19,330 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 13.7.09 ועד מועד התשלום המלא בפועל. הסכום האמור ישולם לידיו הנאמנות של ב"כ התובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה.

אין צו להוצאות.

15. המזכירות תמציא עותק פסק דיני לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ' כסלו תשע"ג, 04 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.

_________________________

שלמה לבנוני, שופט

סגן נשיא