1. בפניי בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט לכוף את המשיבות בקנס או במאסר לבצע את פסק הדין שניתן בתביעה שהגישה נגדן המבקשת.

העובדות וההליכים

1. הבניין בדרך אלנבי 74 בחיפה הינו בית משותף (להלן:"הבית המשותף"). המדינה הינה בעלים של דירה בקומת קרקע בבית המשותף (להלן: "הדירה"), אשר מנוהלת על ידי משיבה מס' 1 (להלן: "עמידר"). משיבה מס' 2 הינה שוכרת של הדירה (להלן: "הדיירת").
2. ביום 14.3.11 ניתן על ידי פסק דין חלקי בתביעה שהגישה המבקשת נגד המשיבות, שבו הוריתי למשיבות לבצע עבודות בניה שונות תוך 90 יום. פסק הדין נתן תוקף להסכמות שאליהן הגיעו המבקשת ועמידר, והוא ניתן גם נגד הדיירת בהיעדר הגנה ובהיעדר התייצבות. בפסק הדין נקבע שעל המשיבות לבצע עבודות הכוללות פירוק צינור ביוב וחיבורו מחדש (להלן: "עבודות הביוב"), העתקת דוד אל גג הבניין (להלן: "העתקת הדוד"), הקטנת חלון בדירה (להלן: "הקטנת החלון") והשבה לקדמותו של משטח גרנוליט בכניסה לדירה (להלן: "העבודות בכניסה לדירה").
3. ביום 2.5.11, לאחר שהצדדים הגישו טיעוניהם בעניין הוצאות המשפט, ניתן על ידי פסק דין משלים במסגרתו פסקתי למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בתביעה.
4. ביום 3.11.11 הגישה המבקשת בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט שבה עתרה לכוף את המשיבות בקנס או במאסר לקיים את פסק הדין. בבקשה נטען כי העבודות נשוא פסק הדין לא בוצעו.

בתגובה שהגישה עמידר לבקשה טענה עמידר, כי היא ביקשה לבצע את פסק הדין, ואף הקצתה תקציב לביצוע העבודות, אלא שהדיירת מנעה את ביצוען.

1. ביום 1.12.11 התקיים דיון בבקשה, שבו התנגדה הדיירת לאפשר ביצועו של פסק הדין. בעיצומו של אותו דיון החלטתי לדחותו על מנת לאפשר ייצוגה של הדיירת על ידי עורך דין. כמו כן נתתי לעמידר ארכה בת 30 יום על מנת לנקוט בכל הליך משפטי נגד הדיירת הנחוץ לביצוע פסק הדין.
2. ביום 7.12.11 הודיעה עמידר כי הגישה נגד הדיירת תביעה לפינוי וסילוק יד, וכן למתן צו עשה שיאפשר לעמידר לבצע את התיקונים (ת.א 8799-12-11 בית משפט שלום חיפה).
3. ביום 13.12.11 התקיים דיון נוסף בבקשה. באותו דיון הודיעה הדיירת כי היא מסכימה לביצוע כל העבודות נשוא פסק הדין, למעט החזרת החלון שהרחיבה לקדמותו, שלגביו ביקשה כי תינתן לה שהות לשקול הגשת בקשה לביטול פסק הדין, אף שאישרה כי החלון הורחב על ידיה ללא היתר כדין. בהחלטתי בעיצומו של הדיון קבעתי כדלקמן:

"6. בהלכה הפסוקה נקבעו מספר כללים מנחים לגבי הליך לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, כדלקמן:

א. סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט "צופה פני עתיד", דהיינו הוא נועד לכפות לעשות מעשה או להימנע מעשייתו בעתיד.

ב. הליך הביזיון לא נועד להעניש את המפר צו שיפוטי, אלא הוא מכשיר להבטיח קיומו של הצו על ידי כפייתו.

ג. לא יינתן צו לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט במצב שבו אין אפשרות לקיים את הצו השיפוטי.

ראה: ת"א (מחוזי חיפה) 278/01 עמותת דייגי המכמורת נ' חיפה כימיקלים בע"מ (29.06.2004), והאסמכתאות המוזכרות שם.

7. לנוכח הלכות אלה לא מצאתי רלוונטיות בטיעונה של המבקשת כי משיבה 1 יכולה הייתה לנקוט בהליך משפטי נגד משיבה 2 בשלב מוקדם יותר. כאמור הליך הביזיון לא נועד להעניש את מפר הצו השיפוטי, אלא לוודא קיומו בעתיד, והואיל ומשיבה 1 עשתה כל שביכולתה כדי לקיים את פסק הדין בעתיד, לרבות הגשת תביעה נגד משיבה 2, הבקשה לגביה נדחית.

רשמתי בפניי הסכמת ב"כ המשיבה 1 לעדכן את ב"כ המבקשת אודות מצב ההליך שנקטה נגד משיבה 2 כל אימת שיפנה אליה בבקשה לקבל עדכון.

8. לגבי משיבה 2 – סבורה אני כי מן הדין לקבל את הבקשה. עצם רצונה של משיבה 2 לשקול הגשת בקשות כאלה ואחרות אינו עילה שלא לכוף עליה את ביצוע פסק הדין. מובן כי כל בקשה שתוגש על ידי משיבה 2 כמו גם על ידי כל בעל דין אחר תישקל לגופה.

9. לפיכך הנני נעתרת לבקשה לגבי משיבה 2, ומורה כדלקמן:

א. על משיבה 2 למלא אחר פסק הדין בתיק זה, בדרך של ביצוע העבודות המפורטות בפסק הדין החלקי שניתן ביום 14.03.2011, וזאת בין בעצמה ובין בתיאום עם משיבה 1, עד יום 13.01.2012.

ב. בגין כל יום איחור בביצוע העבודות לאחר מועד זה תישא משיבה 2 בקנס של 400 ₪.

ג. אם לא תמלא משיבה 2 אחר פסק הדין עד יום 13.02.2012, ניתן יהיה לאוסרה למשך 7 ימים. כל עוד לא תאסר יוסיף לחול הקנס האמור לעיל.

ד. אם תאסר משיבה 2 ולא תבצע את פסק הדין תוך 7 ימים לאחר מכן יש להביאה בפניי.

ה. משיבה 2 תישא בהוצאות המבקשת בבקשה זו בסכום של 1,000 ₪. ככל שיבוצע פסק הדין עד יום 13.01.2012 רשאית משיבה 2 לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה, ואז אורה על ביטול חיובה בהוצאות.

10. בהתאם לסעיף 6(3) לפקודת ביזיון בית המשפט תשלח המזכירות עותק מפרוטוקול זה ליועץ המשפטי לממשלה."

1. ביום 8.3.12 הגישה המבקשת הודעה ובקשה דחופה לקביעת דיון. בבקשה עתרה המבקשת כי יתקיים דיון בנוגע לקיום פסק הדין. בבקשתה העלתה המבקשת שורה של טענות הנוגעות בין היתר לאופן ביצוע העבודות ולאיכותן ואף ציינה כי הקטנת החלון לא בוצעה כלל. לנוכח הטענות הוריתי לעמידר להגיב לבקשה.
2. בתגובתה טענה עמידר כי ביצעה את כל העבודות נשוא פסק הדין, למעט הקטנת החלון שלא בוצעה בשל סירובה של הדיירת לאפשר זאת.
3. ביום 27.3.12 ניתנה על ידי החלטה, שבה דחיתי את הבקשה לקבוע דיון הואיל והמבקשת לא תמכה טענותיה כי העבודות בוצעו בצורה לקויה, לא תקנית, לא מלאה והותירו נזקים, בתצהיר או בחוות דעת מומחה.

ביחס להקטנת החלון הוריתי כי הדיירת תגיש תגובתה לטענה כי אינה מאפשרת ביצועה של עבודה זו בטרם אורה על מאסרה בהתאם להחלטתי מיום 13.12.11.

1. תגובת הדיירת הוגשה ביום 3.4.12, ובה טענה הדיירת כי קבלן מטעם עמידר ביצע את כל העבודות נשוא פסק הדין, אולם סרב לבצע את הצרת פתח החלון, הואיל וטען כי מדובר בשינוי מזערי. הדיירת טענה כי היא לא התנגדה ואינה מתנגדת לביצוע הקטנת החלון בהתאם לפסק הדין.
2. בתשובה לתגובת הדיירת חזרה עמידר על טענתה כי אי ביצוע הקטנת החלון נבע מהתנגדות הדיירת. עם זאת ביקשה כי לנוכח הודעת הדיירת שהיא מסכימה להקטנת החלון, יורה בית המשפט לדיירת לאפשר לקבלן מטעם עמידר לבצע את העבודה תוך 30 ימים.
3. בעקבות זאת ניתנה החלטה ביום 18.4.12, שבה הוריתי לעמידר לבצע את הקטנת החלון עד יום 18.5.12, והוריתי לדיירת לאפשר זאת.
4. ביום 9.5.12 הגישה המבקשת "בקשה דחופה לעיון חוזר בהחלטה מיום 27.3.12". הפעם צרפה המבקשת לבקשתה חוות דעת מומחה שנערכה על ידי אינג' רונן שטרנברג מיום 1.5.12 (להלן: "שטרנברג").

ביום 15.5.12 הגישה המבקשת גם תצהיר.

1. בהחלטתי מיום 9.5.12 קבעתי דיון בבקשה ליום 11.6.12, והוריתי למשיבות להגיש תגובה לבקשה ולצרף אליה את ראיותיהן.
2. לאחר שהדיון שנקבע נדחה מספר פעמים לבקשת הצדדים, התקיים דיון ביום 6.11.12, שבו העידו עדים מטעם הצדדים והצדדים סיכמו טענותיהם.
3. ואולם מספר שעות בלבד לאחר שהסתיים הדיון הגישה המבקשת "הודעה דחופה" (בקשה מס' 19), שבה טענה כי ביצעה מדידה של החלון נשוא הדיון, והסתבר לה כי החלון לא הוקטן כנדרש בפסק הדין.
4. בהחלטתי שניתנה עוד באותו יום הוריתי על קבלת תגובת המשיבות. עוד כתבתי באותה החלטה:

"אציע לב"כ הצדדים לבצע מדידה משותפת של מידותיו הנוכחיות של החלון ושל החלון בדירה הנוספת ולהגיש הודעה מוסכמת לבית המשפט, שכן אם תיוותר המחלוקת בעינה אמנה מומחה מטעם ביהמ"ש לביצוע המדידה, דבר שיחייב את הצדדים לשאת בהוצאות שכרו וחבל!"

1. ביום 8.11.12, עוד בטרם הגיע המועד להגשת תגובת המשיבות, הגישה המבקשת "הודעה דחופה", שבה הודיעה כי לא תיקח חלק בביצוע מדידה (סעיף 3 להודעה), וציינה כי היא מסכימה "להצעת בית המשפט למינוי מהנדס מומחה אשר יקבל מנדט מלא לבדיקת כל הסעיף האמור בפסק הדין ולא יקבל מנדט חלקי לעניין מדידת המפתחים שכן לעניין המדידות לא מתבקש מהנדס מומחה גם מודד יכול למדוד (ההדגשות במקור)" (סעיף 8 להודעה).

המבקשת הוסיפה כי היא מבקשת כי המומחה שימונה יתייחס גם לעבודות הביוב.

עוד ביקשה המבקשת כי בית המשפט יערוך ביקור במקום ויתרשם במישרין מאופן ביצוע העבודות, מבלי להיזקק למומחים.

1. ביום 20.11.12 הגישה עמידר תגובה להודעת המבקשת, שבה ציינה בין היתר כי הקבלן מטעמה "בודק את החלון נשוא הבקשה ואת מידותיו וכן את החלון בדירה המקבילה, וככל שיצטרכו התאמות ותיקונים, אלה יבוצעו כנדרש". עמידר גרסה כי אין צורך במינוי מומחה מטעם בית המשפט, לא בנושא הקטנת החלון ולא בנושא עבודות הביוב, וזאת לנוכח עדותו של המומחה מטעם המבקשת.

דיון והכרעה

1. עבודות הבניה שעל המשיבות לבצע בהתאם לפסק הדין כוללות ארבעה רכיבים, כמפורט לעיל. אין חולק כי העתקת הדוד בוצעה. המחלוקת בין הצדדים נוגעת ליתר העבודות שחויבו המשיבות לבצע בפסק הדין, דהיינו עבודות הביוב, העבודות בכניסה לדירה והקטנת החלון.
2. לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות מצאתי כי בשני הנושאים הראשונים, דהיינו עבודות הביוב והעבודות בכניסה לדירה, די בראיות שהובאו לצורך הכרעה בבקשה, ועל כן אני דוחה את בקשת המבקשת למנות מומחה מטעם בית המשפט בסוגיית עבודות הביוב. ואילו בסוגיית הקטנת החלון, לנוכח המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים לאחר הדיון, ולאחר שהצעתי כי ב"כ הצדדים יבצעו מדידה משותפת נדחתה על ידי המבקשת, לא נותר לי אלא למנות מומחה מטעם בית המשפט.

עבודות הביוב

1. בפסק הדין נקבע כדלקמן:

"הנתבעות יפרקו את צינור הביוב (4 צול) המתועד בתמונה שצורפה כנספח ו' לתצהיר התובעת, שהורכב מחוץ לדירה, ויחברו אותו כפי שהיה במקור, קרי הצינור יעבור בתוך דירתה של נתבעת 2 במסלול המקורי אל בריכת הביוב. כל החיבורים יבוצעו בצורה תקנית."

1. מן הראיות שהובאו עולה כי צינור הביוב הנראה בנספח ו' לתצהיר התובעת פורק, ואינו עובר עוד על הקיר החיצוני של הבית המשותף כפי שהיה בעת צילום אותה תמונה. עמידר הגישה תמונה שבה ניתן לראות כי הצינור עובר בתוך הדירה בצורה אנכית (ראה: התמונה הראשונה במש/4). אף מן התמונות שהוגשו במסגרת חוות דעתו של שטרנברג ומעדותו עולה כי צינור הביוב המשמש את הדירה נכנס אל תוך הדירה (ראה עדותו בעמ' 19 שו' 26-27). שטרנברג אומנם ציין בסעיף 1.1 לחוות דעתו: "בעת ביקורי בנכס לא נכנסתי לדירת הנתבעת ולכן לא ניתן לאשר כי צינור הביוב עובר בתוך דירתה". ואולם כפי שקבעתי לעיל, די בראיות שהובאו על מנת לקבוע כי צינור הביוב אינו עובר עוד לאורך קיר הבית המשותף, אלא הוא עובר בתוך הדירה, ויוצא ממנה אל בריכת הביוב.

אוסיף כי אומנם כפי שניתן לראות בתמונה הראשונה במש/4, צינור הביוב עובר לאורך קיר המקלחת בדירה בצורה גלויה, ויש להניח כי במקור עבר הצינור בתוך הקיר. אלא שלא מצאתי כי עובדה זו פוגעת באינטרס כלשהו של המבקשת. אם נגרמת פגיעה הרי שהיא נגרמת למי שמתגורר בדירה.

1. המבקשת הוסיפה וטענה על בסיס חוות דעתו של שטרנברג כי החיבורים שנעשו נעשו בזווית של 90 מעלות, דבר היוצר חשש לסתימות. בנוסף, הרכבת החיבורים נעשתה "ללא פתחי ביקורת כנדרש" (סעיף 1.2 לחוות דעת שטרנברג).

בפסק הדין נקבע כי "כל החיבורים יבוצעו בצורה תקנית". פרט לכך לא נקבע דבר בנוגע לאופן ביצוע החיבורים. המבקשת לא הצביעה על כל דין או תקן שהחיבורים שנעשו מנוגדים לו. על כן דין הטענה כי החיבורים לא בוצעו כפי שנקבע בפסק הדין להידחות.

1. לפיכך הנני קובעת כי בכל הנוגע לעבודות הביוב בוצע פסק הדין.

העבודות בכניסה לדירה

1. בפסק הדין נקבע כדלקמן:

"הנתבעות ישיבו לקדמותו את משטח הגרנולית שהיה קיים עובר לריצוף הכניסה לדירה על ידי נתבעת 2. משמעות הדבר כי הריצוף שבוצע בכניסה לדירה, לרבות המדרגה, יוסרו לחלוטין והשטח ירוצף בגרנולית ללא כל הפרש גובה משביל הגישה".

1. בתמונה 4.1 בחוות דעתו של שטרנברג ניתן לראות כי שביל הגישה המוביל לדלת הכניסה לדירה מצופה בגרנוליט, וכי מתחת לחלון שליד דלת הכניסה קיים משטח בטון.
2. לטענת המבקשת פסק הדין בנושא העבודות בכניסה לדירה לא קוים, שכן לא בוצע ריצוף גרנוליט "בשטח הסמוך לשביל הגישה לדירה" (ראה סעיף 8 לתצהיר דוד שפירא). ואולם בחקירתו הנגדית מסר דוד שפירא:

"ש. מפנה לעמוד 7 לחוות הדעת של שטרנברג. תאשר ששביל הגרנולית הצר שמוביל לדירה, שהיה מחופה לפני מתן פסק הדין בקרמיקה, הוסרה הקרמיקה והושב המצב לקדמותו במצב שגרנולית מצפה את השביל.

ת. כן.

ש. תאשר שהרחבה מצד שמאל, שרואים רחבה בחיפוי בטון מתחת לחלון, הייתה לפני מתן פסק הדין מרוצפת בקרמיקה.

ת. היא הייתה עם חול, בטון וריצוף קרמיקה.

ש. אתם עמדתם על כך שגם החלק הזה יכוער והקרמיקה תוסר, נכון?

ת. אני לא משתתף בדעה שלך שזה יכוער.

ש. זה נכון שבגלל פסק הדין, לבקשתכם, הוסרה הקרמיקה?

ת. פסק הדין מתייחס להסרת הקרמיקה וההגבהה שנוצרה כתוצאה מהמילויים, ומה שמתגלה בתחתית הקרמיקה יש לרצף ריצוף גרנולית שיהיה זהה בגובהו לשביל הגישה ויתחבר אליו.

ש. זו תוספת לפסק הדין. נכון שלפני הריצוף שביצעה הנתבעת 2 לא היה שם גרנולית?

ת. לא היה, כמו שלא היה גם נחושת או זהב.

ש. נכון שבשביל הגישה שהיום רואים בתמונה שמצופה גרנולית, לפני שהנתבעת 2 עשתה את העבודות הוא היה מצופה בגרנולית במקור?

ת. ודאי (ההדגשה אינה במקור)" (עמ' 29 שו' 4-20).

1. מדברים אלה עולה כי המצב הושב לקדמותו, ועל כן לא נותר לי אלא לקבוע כי פסק הדין בוצע. פסק הדין לא חייב את המשיבות לרצף בגרנוליט שטח שלא היה מרוצף בעבר בגרנוליט, אלא חייבן להשיב את המצב לקדמותו.

הקטנת החלון

1. במהלך הדיון בבקשה, שהתקיים ביום 6.11.12, לא הייתה מחלוקת כי מספר ימים קודם לכן ביצעה עמידר עבודות להקטנת החלון, והקטינה אותו באמצעות גבס. הצדדים נחלקו רק בשאלה אם יש בכך כדי לעמוד בהוראות פסק הדין אם לאו. אלא שבהודעה שהגישה המבקשת לאחר הדיון נטען כי החלון לא הוקטן למידות של החלון בדירה הנוספת שבקומת הקרקע, כפי שנקבע בפסק הדין, וכי בצידו העליון של החלון נעשתה ההקטנה באמצעות הדבקת שלבי תריס. בנסיבות אלה, ומשדחתה המבקשת את הצעתי בהחלטתי מיום 6.11.12 כי ב"כ הצדדים יבצעו מדידה משותפת, לא נותר לי אלא למנות מומחה לצורך בדיקת טענותיה. לא מצאתי כי יש מקום כי בית המשפט יבצע ביקור במקום ויבצע בעצמו מדידות של החלון. בשיטתנו המשפטית בית המשפט אינו נוטל חלק באיסוף הראיות.
2. לפיכך הנני מורה על מינויו של מר דן ברלינר (מהנדס, מודד ושמאי מקרקעין) כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה מתבקש לערוך חוות דעת מומחה שבה יתייחס לנושאים הבאים:
3. המומחה ימדוד את גודל החלון המצוי משמאל לדלת הכניסה של דירת המשיבות הנמצאת בקומת הקרקע בבית המשותף ברחוב אלנבי 74 בחיפה, הידועה כחלקת משנה 4/37 בגוש 10827 (להלן: "חלון דירת המשיבות" ו"דירת המשיבות"). המדידה תבוצע מבחוץ.
4. המומחה ימדוד את גודל החלון בדירה האחרת המצויה בקומת הקרקע באותו בניין (להלן: "חלון הדירה האחרת"). המדידה תבוצע מבחוץ.
5. המומחה יבדוק טענת המבקשת כי בחלקו העליון של החלון בדירת המשיבות הודבקו שלבי תריס לצורך הקטנתו. אם ימצא המומחה כי אכן הודבקו שלבי תריס, ימדוד המומחה את מידות השלבים שהודבקו.
6. המומחה יכלול בחוות דעתו תמונות צבעוניות של חלון דירת המשיבות ושל חלון הדירה האחרת.
7. בשכר טרחת המומחה ישאו בשלב זה המבקשת ועמידר בחלקים שווים. כל אחד מהצדדים יפקיד חלקו בשכר המומחה בקופת בית המשפט תוך 21 יום.
8. לנוכח התרשמותי כי בין הצדדים שוררים יחסים עכורים, כפי שניתן להתרשם הן מאופן התנהלות הדיון בפניי והן מן הסגנון הננקט במסמכים שהוגשו לבית המשפט, ועל מנת להימנע מחיכוכים שיפריעו לעבודת המומחה, והואיל ועבודת המומחה אינה מצריכה כניסה לדירות, אני קובעת כי המומחה יבקר במקום ללא הצדדים או באי כוחם.
9. המומחה יודיע לב"כ הצדדים על מועד ביקורו המתוכנן במקום לפחות 7 ימים מראש. ב"כ המבקשת יוודא כי נציגות הבית המשותף תודיע לדיירי הדירה האחרת בקומת הקרקע את מועד הביקור הצפוי. ב"כ הדיירת יודיע לה את מועד הביקור הצפוי.
10. נקבע לתזכורת פנימית ביום 1.2.13.
11. המזכירות תמציא החלטתי לצדדים ולמומחה. ההחלטה מהווה כתב מינוי לאחר שהצדדים יבטיחו שכר המומחה באמצעות הפקדה בקופת בית המשפט.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ג, 25 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.