1. התובעת הגישה בקשה לבטל את פסק הדין מיום 28.6.2012, במסגרתו נמחקה תביעתה מחוסר מעש (מעבר לפסק הדין החלקי). לשיטתה, התביעה נמחקה למעשה מהטעם שהצדדים לא ביצעו מדידה של שטח המבנה. מדידה זו לא יצאה לפועל, לטענת בא כוחה, מסיבות של "קשיים בתיאום המפגש". לפיכך, טענה התובעת כי אין להעניש אותה דווקא ואין לנקוט בסנקציה של מחיקת התביעה, מקום בו המדידה אינה עניין של הוכחת התביעה, אלא עניין של הנתבעים המבקשים להוכיח את טענת ההגנה שלהם.

2. בהתאם להחלטתי מיום 23.7.2012 הגישו הנתבעים את תגובתם, במסגרתה פורטה השתלשלות העניינים מאז ישיבת בית המשפט שהתקיימה ביום 11.3.2012, אז נקבע כי ב"כ הצדדים ייפגשו עם לקוחותיהם במבנה נשוא התביעה בניסיון לשחזר את תוואי הקירות במקום, לצורך מינוי מומחה מטעם בית המשפט. התגובה אשר נתמכת בתצהיר, מפרטת פניות חוזרות ונשנות של משרד ב"כ הנתבעים לב"כ התובעת בניסיון לקבוע פגישה בנכס, כאשר פניות אלו לא נענו על ידי הנ"ל. בנוסף, משתואמה פגישה כזו ליום 8.5.2012, היא בוטלה באופן חד צדדי על ידי ב"כ התובעת בבוקר אותו היום. פגישות נוספות שנקבעו לתאריכים 14.5.2012 ו-24.5.2012, בוטלו אף הן ברגע האחרון, על ידי הנתבעת.

3. ראוי להדגיש, כי כבר ביום 27.3.2012, משלא הוגשה הודעה כלשהי על ידי הצדדים, הבהרתי להם כי בית המשפט אינו משמש מזכירם ולכן, התיק נרשם למחיקה מחוסר ליום 20.4.2012, ללא צורך בהתראה נוספת. על פי הודעה שהוגשה על ידי ב"כ הנתבעים ביום 5.4.2012, לא עלה בידיו לקבוע פגישה בשטח כפי שהוסכם במהלך הדיון. בהחלטתי מיום 5.4.2012 העליתי תמיהה האם התובעת זנחה את תביעתה ומחיקת התביעה מחוסר מעש נדחתה ביזמתי ליום 6.5.2012. במועד זה, ויש לומר ברגע האחרון, הוגשה בקשה דחופה להארכת מועד על ידי ב"כ התובעת ובהחלטתי מאותו היום, נעתרתי לבקשה והוריתי על הגשת הודעה משלימה עד ליום 1.6.2012. התובעת התעלמה גם מהחלטה זו ובסופו של דבר, ביום 28.6.2012, 27 ימים לאחר שאמורה הייתה להגיש הודעה משלימה ולאור התעלמותה מהחלטות קודמות, נמחקה תביעתה של התובעת מחוסר מעש.

4. תשובתה של התובעת לתגובת הנתבעים, אשר הוגשה לאחר אורכות נוספות שניתנו לה, משתרעת על 3 עמודים, בניגוד מוחלט להחלטותיי מתאריכים 23.7.2012 ו - 6.9.2012, במסגרתן קצבתי תשובה בת מחצית העמוד בלבד. יתירה מזאת, רק במסגרת תשובתה לתגובה, נזכרה התובעת לצרף תצהיר.

התנהלותה של התובעת מעידה על זלזול בצד שכנגד ובהחלטות בית המשפט ולא מצאתי בתשובתה המתפתלת הסבר מניח את הדעת לכך שבמשך תקופה כה ארוכה לא מצאה לנכון לבצע את הוראות בית המשפט, לתאם פגישה בנכס ולשחזר את תוואי הקירות במקום. עצם העובדה שלטענתה מדובר בבדיקה שנועדה לבחון את טענת ההגנה של הנתבעים, אין בה משום נימוק שלא לאפשר לנתבעים לעשות כן ולמעשה, התובעת במחדליה, משאינה מאפשרת בדיקת הנכס, מכשילה את הנתבעים בהגנתם (מובהר, כי אין בהחלטה זו משום הכרעה בשאלה על מי מוטל הנטל להוכיח את גודל הנכס בתקופת השכירות).

5. אכן, הסעד של מחיקת התביעה הינו סעד קיצוני אולם, במקרה דנן הוא "העיר" את התובעת. עם זאת, עדיף לברר את טענות הצדדים לגופו של עניין ולהכריע בהן, חרף התנהלותה של התובעת ומחדליה, אשר ניתנים לריפוי בפסיקת הוצאות מתאימות.

6. לאור האמור לעיל, ועל מנת לאפשר לצדדים להוכיח את טענותיהם לגופו של עניין, יבוטל פסק הדין בתנאים.

7. פסק הדין מיום 28.6.2012 יבוטל, אפוא, בתנאים הבאים:

א. התובעת תשלם לידי הנתבעים, באמצעות ב"כ, הוצאות בסך של 2,500 ₪ וזאת עד ליום 20.11.2012.

ב. התובעת תשלם הוצאות בסך של 1,000 ₪ לטובת אוצר המדינה, וזאת עד ליום 20.11.2012.

ג. אישור על דבר התשלומים הנ"ל יוגש לתיק בית המשפט על ידי ב"כ התובעת עד ליום 25.11.2012. ככל שלא יוגש אישור כאמור עד לאותו מועד, יישאר פסק הדין בעינו.

8. במידה וסכומי ההוצאות ישולמו במועד, יתאמו הצדדים מועד לבדיקת הנכס, בדיקה שתבוצע לא יאוחר מיום 15.12.2012.

9. התיק יובא לעיוני ביום 27.11.2012.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לידי הצדדים.

ניתנה היום, י"ג חשון תשע"ג, 29 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.