השתלשלות הדיונים בעניינו של הנאשם והעבירות בהן הורשע

בעניינו של הנאשם שבפני שני כתבי אישום, שלכאורה אין ביניהם קשר, ועניינם בעבירות שונות, ואולם כפי שיובהר, קיימת זיקה מסוימת בין כתבי האישום.

כתב האישום המוקדם מבין השניים, הוא כתב אישום שהוגש במקור לבית משפט לתעבורה בחיפה בתיק ת"ד 2376-07-09. במסגרת כתב אישום זה הורשע הנאשם בעבירות תעבורה שבמרכזן אירוע של תאונת דרכים, במהלכה נגרמו נזקי רכוש וגוף למתלונן שם. הדיון התנהל במקור בבית משפט לתעבורה, ושם הורשע הנאשם בעבירות של סטייה מנתיב נסיעה, עבירה על תקנה 40(א) לתקנות התעבורה + סעיף 38(3) לפקודת התעבורה; נהיגה בקלות ראש, עבירה לפי סעיף 62(2) +38(2)+(3) לפקודת התעבורה; התנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה + סעיף 38(3) לפקודת התעבורה; נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10(א) + 38(1) לפקודת התעבורה; ונהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2(א)+(ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי. כאמור, הנאשם הודה והורשע בבית משפט לתעבורה, ודינו היה אמור להיגזר במסגרת הסדר טיעון שהוצג שם, ולפיו הוסכם כי בכפוף לחוות דעת ממונה עבודות שירות, ייגזר על הנאשם עונש של מאסר בעבודות שירות ביחד עם פסילת רישיון נהיגה ועונשים צופים פני עתיד.

בין לבין, בעודו נתון בהגבלות שונות שהטיל עליו בית משפט לתעבורה, ובעודו ממתין לקבלת חוות דעת ממונה עבודות שירות לצורך גזירת דינו, תסקירי מבחן וכיוצ"ב, ביצע הנאשם את העבירות נשוא כתב האישום אשר הוגש לבית משפט זה. הנאשם הואשם על פי עובדות כתב האישום והורשע על פי הודאתו בעבירות של דרישת נכס באיומים, עבירה לפי סעיף 404 סיפא לחוק העונשין; התפרצות למקום מגורים, עבירה לפי סעיף 406א' לחוק העונשין; ועבירה של החזקת סכין, עבירה לפי סעיף 186 לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בו הודה הנאשם בבית משפט זה, הוא פרץ בשעות הערב המאוחרות לבית בו גרה המתלוננת, איים עליה בסכין ותחת איומים גנב ממנה את תכולת תיקה.

כאמור, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום בסמוך למועד הגשתו והורשע.

בשלב הטיעון לעונש בבית משפט זה, ביקש הנאשם לאחד את הדיון בשני התיקים. בהתאם, התיר לו בית משפט לתעבורה לחזור בו מהודאתו, ובהמשך, ביום 21.4.13, הודה שוב הנאשם בעובדות כתב האישום של תיק התעבורה שצורף לדיון המתנהל בפני, והורשע שוב בבית משפט זה בעבירות התעבורה, כפי שהורשע בעבר בבית משפט לתעבורה.

תסקירי שירות המבחן, חוות דעת הממונה על עבודות השירות והטיעון לעונש

בבית משפט לתעבורה, עוד קודם לאירועים נשוא כתב האישום של בית משפט זה, גובש הסדר טיעון ולפיו ייגזר על הנאשם שם עונש של מאסר בעבודות שירות. יובהר למען הסר ספק, כי מעת שצורף תיק התעבורה בבית משפט זה, הוסכם כי ההסדר כפי שנערך בזמנו בבית משפט לתעבורה, בטל, וכי בבית משפט זה יטען כל צד את טענותיו כפי שימצא לנכון.

בבית המשפט לתעבורה גם הוגשה חוות דעת של הממונה על עבודות השירות, לפיה כשיר הנאשם לבצע מאסר בעבודות שירות, וזאת בהתאם להסדר הטיעון שהיה קבוע לדיון שם.

קודם לצירוף תיק התעבורה בבית משפט זה, הודיע בית המשפט כי הוא שוקל גם במסגרת ההליך בבית משפט זה, להורות על גזירת עונש של מאסר בעבודות שירות, ובהתאם גם ניתנה הנחיה להכנת חוות דעת הממונה על עבודות השירות. אלא שחוות הדעת הראשונות שללו את אפשרות העסקתו של הנאשם בעבודות שירות, לאחר שנמצא בבדיקות שונות כי הנאשם משתמש בסמים. יצוין כי ככל הנראה היה מדובר בטעות שנבעה משימוש הנאשם בתרופות, ובכל מקרה בסיכומו של יום, ניתנה חוות דעת של הממונה על עבודות השירות לפיה כשיר הנאשם לרצות את עונשו בעבודות שירות.

לבית המשפט גם הוגש תסקיר. שירות המבחן סקר בתסקיר את הרקע האישי של הנאשם. צוין כי למעט האירועים שבפני, אין לחובתו של הנאשם הרשעות קודמות. שירות המבחן התרשם כי מדובר בצעיר אשר היה מצוי במשבר קשה עקב תאונת הדרכים, ומשבר זה גרם להידרדרות אשר בסופו של דבר הובילה לביצוע העבירה נשוא כתב האישום המקורי של בית משפט זה. שירות המבחן ציין כי מדובר בנאשם השולל דפוסים תוקפניים בהתנהגותו, והוא מכיר בכך שהדחיק את קשייו הרגשיים וההתנהגותיים. עוד ציין שירות המבחן את הטלטלה הקשה והבושה שחווה הנאשם בגין מעשיו, והמליץ להעמידו בפיקוח ממושך במסגרת טיפולית. שירות המבחן התרשם כי בנסיבות אלו, בהעדר דפוסים עברייניים מושרשים, בשים לב לתחושת הבושה של הנאשם ממעשיו, ראוי לבחון הליך טיפולי בצד ענישה הצופה פני עתיד. בהתאם גם ניתנה המלצה להעמיד את הנאשם בפיקוח שירות המבחן, באופן שבו ישולב בקבוצה טיפולית.

יוער למען הסדר, כי תסקיר שירות המבחן הוגש קודם לצירוף כתב האישום בעבירות התעבורה לכתב האישום המקורי שהוגש לבית המשפט המחוזי. עם זאת, שירות המבחן היה מודע להליך אשר התנהל בבית משפט לתעבורה, והדברים באו לידי ביטוי בתסקיר שירות המבחן.

ב"כ הצדדים טענו בפני לעונש. למעשה, התקיימו שתי ישיבות של טיעון לעונש, האחת קודם להליך צירוף כתב האישום של בית משפט לתעבורה, ובהמשך, לאחר הצירוף, התקיים טיעון משלים.

ב"כ המאשימה ציינה את חומרת העבירות. בכל הנוגע לעבירות שבת"פ 11016-11-12 טענה ב"כ המאשימה, כי מדובר בעבירות המחייבות עונש של מאסר משמעותי. אמנם המאשימה ציינה כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, ואולם הביאה בפני בית המשפט את חומרת המעשה, הפחד שגרם המעשה לנפגעת העבירה, כאשר הנאשם נכנס לביתה ואיים עליה, וכן ציינה את העונש הקבוע בחוק בגין העבירה בה הורשע הנאשם. בקשר לעבירה העיקרית בת"פ זה ביקשה ב"כ המאשימה כי בית המשפט יקבע מתחם ענישה של מאסר לתקופה שבין שנתיים לחמש שנות מאסר, ביחד עם מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת. משצורף גם כתב האישום של בית משפט לתעבורה, ציינה ב"כ המאשימה בטיעון המשלים כי למעשה, מדובר כעת בהחמרה, ומכיוון שמדובר בכתבי אישום שונים, שיש להתייחס לכל אחד מהם בנפרד. ב"כ המאשימה ציינה את חומרת המעשה של נאשם אשר אין לו רישיון נהיגה, והוא יוצא לנהוג וגורם לנהג אחר לנזק רכוש או לחבלות גוף. ב"כ המאשימה הדגישה כי תאונה מסוג זה הייתה עלולה גם להסתיים בתוצאה קטלנית, ובנסיבות אלו עתרה המאשימה לגזור על הנאשם עונש של מאסר בפועל ממושך, וכאשר היא מתייחסת למתחם הענישה, ציינה כי יש לגזור בגין כל אחד מכתבי האישום עונש של מאסר בפועל נפרד. יצוין כי המאשימה לא תחמה בצורה ברורה את עונש המאסר אשר לגישתה יש לגזור בעבירת התעבורה, ואולם הציגה פסקי דין בהם נגזרו עונשי מאסר של מספר חודשי מאסר בפועל, ואף יותר מכך. עוד הדגישה כי במקרה זה קיימת חובה לפסילת רישיון הנהיגה של הנאשם לתקופה ממושכת, זאת מעבר לפסילת מינימום של 12 חודשים, הקבועה בחוק. בהתאם, ובסיכום טענותיה, ביקשה המאשימה לגזור על הנאשם עונשים מצטברים בשני כתבי האישום הנפרדים בהם הורשע הנאשם, שיכללו רכיב של מאסר, פסילה של רישיון נהיגה, מאסר מותנה ופיצוי לנפגעי העבירה.

ב"כ הנאשם ביקש לראות את התמונה כמכלול. ב"כ הנאשם לא חלק על חומרת המעשים וציין, כפי שגם עולה מתסקיר שירות המבחן, את החרטה של הנאשם, אשר מיד לאחר ביצוע העבירה בת"פ של בית המשפט המחוזי, התנצל וסיפר לשוטרים שאיתרו אותו, על כך שהוא מתחרט על שעשה שטות של רגע, בלחץ בו היה נתון. הסנגור ציין כי הנאשם הודה מידית בשני כתבי האישום והביע חרטה. עוד ציין הסנגור את המצב הנפשי הקשה בו היה שרוי הנאשם עת ביצע את עבירת הרכוש בתיק של בית המשפט המחוזי וביקש כי בית המשפט לא ימצה עם הנאשם את הדין, אלא יאמץ את המלצות שירות המבחן ויגזור עליו עונש שעיקרו עונש טיפולי.

הנאשם עצמו הביע חרטה שוב, הן בפני בית המשפט והן בפני הוריו, ואף ביקש להתנצל בפני המתלוננת. יצוין כי בבית משפט לתעבורה טען גם נפגע העבירה שם, ואולם נפגע העבירה ביקש שלא להופיע בפני. הצדדים הגישו לי את פרוטוקול הדיון בבית משפט לתעבורה, ונראה שגם בפני וגם שם, הנאשם התנצל בפני נפגעי כל מעשיו, וביקש להתחרט.

שיקולי בית המשפט לעניין תהליך הענישה

בטרם אתייחס לענישה במקרה זה, ראוי לציין כי בטיעון בפני טענה המאשימה לצורך בהרתעת הפרט ובהרתעת הרבים, בענישה שתיגזר על הנאשם. ראוי לציין כי תיקון 113 לחוק העונשין, למעשה הפחית במשמעות הרתעת הרבים במסגרת השיקולים המנחים את בית המשפט בבואו לגזור את הדין. זאת, ככל הנראה, מאחר ומחקרים בתחום הקרימינולוגיה מצביעים על כך שהרתעת הרבים אינה מושגת בדרך של ענישה מחמירה. מצאתי לנכון לציין זאת, כי הגם שהחוק תוקן והרתעת הרבים אינה מהווה עוד שיקול מבין השיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון במסגרת הבניית הענישה, חוזרת המאשימה, כמו גם בתי משפט, על הצורך בהרתעת הרבים כשיקול להחמרה בענישה. כאמור, ובהתאם לתיקון החוק, אין מקום לתת להרתעת הרבים משקל של ממש.

עוד אציין כבר כעת, כי במקרה שבפני מדובר במקרה מובהק בו, לגישתי, יש מקום לענישה בעלת אופי טיפולי. הנאשם אינו עבריין בדרך כלל, וכפי שעלה מהתסקיר ומכל הנתונים שהוצגו לעיוני, מדובר באדם אשר היה מעורב בביצוע תאונת דרכים. תאונת הדרכים גרמה לו למשבר נפשי, ובסופו של דבר לסחרור עברייני. גורמי הטיפול סברו כי מדובר בנאשם אשר ניתן לטפל בו ולשקמו, באופן בו לא ידּרדר לעולם העבריינות.

תיקון 113 מורה, כי על בית המשפט לקבוע מתחם עונש ראוי. ככלל, על בית המשפט לגזור את הדין במסגרת הענישה הראויה, על פי המתחם, תוך שהוא מביא בחשבון שורה של נתונים, כפי שפורטו בתיקון 113, כגון נסיבות המקרה, נסיבות הנאשם, האופן בו הודה ועוד נתונים. עוד מורה החוק, כי בית המשפט רשאי לסטות ממתחם הענישה, אם מצא כי יש סיכוי של ממש שהנאשם שבפניו ישתקם (סעיף 40ד(א) לחוק העונשין). יודגש כי אם מעשה העבירה הוא בעל חומרה יתרה, כי אז אף אם נאשם השתקם או שיש סיכוי של ממש שישתקם, אין לחרוג ממתחם העונש ההולם, אלא בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן. אלא שסבור אני, כי במקרה שבפני, אין מדובר במעשים בעלי חומרה יתרה, ולכן ניתן לחרוג ממתחם ענישה משיקולי שיקום, וזאת בשים לב לאמור בתסקיר והסיכוי כי הנאשם ישתקם במסגרת של הליך טיפולי.

חוק העונשין מאפשר שימוש גם באמצעי ענישה מגוונים שיש בהם כדי להרתיע ולשדר מסר מתאים לנאשם ולחברה. כאשר מדובר באדם נורמטיבי, סבור אני כי ניתן להשיג את תכלית הענישה, גם ללא גזירה של עונש מאסר בפועל ממושך, כאשר הענישה המוחשית תבוא בדמותם של אמצעי ענישה אחרים.

פקודת המבחן תוקנה, באופן שבו ניתן להעמיד נאשם בפיקוח של שירות המבחן לתקופה ממושכת. כאשר לא נגזר על הנאשם עונש של מאסר בפועל, אין גם מניעה להחזיר את עניינו לדיון בבית משפט, אם במהלך תקופת הפיקוח הוא כושל, לא מתמיד בטיפול או מבצע עבירה נוספת.

מכאן, שביחד עם הסמכות לחרוג ממתחם הענישה, יצר המחוקק אמצעי לעשות שימוש בהליך הפלילי כמנוף להליך טיפולי, כאשר הנאשם מצוי בסד של פיקוח ארוך-טווח. אם מועד הוא ומפר את האמון שניתן בו, כי אז חוזר עניינו לבית המשפט, וניתן לגזור עליו עונש המבטא את חומרת מעשיו. אם מתמיד הוא בטיפול ומשנה דרכיו, כי אז הרוויח הנאשם והרוויחה גם החברה. בדרך זו, ניתן להגיע לתוצאה אשר אמנם אין בה רכיבים של ענישה בדרך של מאסר, ואולם יש בה שימוש באמצעים אחרים, אשר מאפשרים את מניעת הידרדרותו של אדם נורמטיבי לתוך סביבה עבריינית מובהקת באופן שההליך הפלילי אליו נקלע, לא יגרום לו לחזק נטיות קרימינליות ואנטי-חברתיות תוך תהליך של "פריזוניזציה" - תהליך של התבוללות והטמעות בחברה עבריינית, כפי שעלול לקרות אם ייגזר עונש של מאסר ממושך. ראו לעניין זה:

סנג'רו בועז, מי מעונין במאסרים מרובים וממושכים יותר? על הצעת חוק העונשין (תיקון: הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה) (תשס"ה - 2005), עלי משפט (התשס"ו) עמ' 247, 257 – 260.

מכלול הנתונים שבפני מצביע על כך שהנאשם שבפני נקלע למצב של סחרור עברייני, עת ביצע את העבודות נשוא הת"פ של בית משפט זה. בידי בית המשפט לנסות ולנווט את הנאשם בסחרור אליו נכנס. יתכן שסחרור זה יסתיים בהתרסקות. ואולם יתכן, וסבור אני כי ראוי לנסות את האפשרות, של מתן מצנח וכיסא מפלט לנאשם, באופן שייתן לו את ההזדמנות לצאת מהסחרור עם פגיעה מינימאלית וסיכוי לשקם את דרכיו ולחזור לחברה הנורמטיבית. לעניין הסחרור העברייני והאפשרות לטיפול ראו: Natti Ronel, "From Criminal Spin To Positive Criminology" in Global Criminology: Crime And Victimization In A Globalized Era, P. 335.

זה המקרה בו סבור אני שיש מקום לשימוש באמצעים של שפיטה טיפולית [ראו לעניין זה: וקסלר ד.ב. תורת המשפט הטיפולי: סקירה, פורסם במחקרי משפט כ"ו (התש"ע – 2010) עמ' 367; כן ראו סדרת מאמרים על משפט טיפולי בכרך כ"ו של מחקרי משפט הנ"ל ואת ההקדמה לסדרת המאמרים, על המשפט הטיפולי בישראל, שנכתב ע"י מיכל אלברשטין שם, בעמ' 351; מאמרה של אורנה אליגון דר, המשפט הפלילי כתרפיה – האפשרויות ליישום של תורת המשפט הטיפולי, מחקרי משפט כו, שם, עמ' 491. ראו גם: New Wine in New Bottles: The Need to Sketch a Therapeutic Jurisprudence 'Code' of Proposed Criminal Processes and Practices, נייר עמדה שנכתב ע"י David B. Wexler, פורסם במסגרת Arizona Legal Studies Discussion Paper No. 12-16, http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=2065454].

אבהיר עוד כי לצורך מימוש הליך טיפולי ראוי, בצד מגבלות השימוש באמצעים שמקנה חוק העונשין, כי יש לגזור את הדין בשלבים, כפי שיובהר, באופן שיווצר הליך מבוקר ומתמשך במסגרתו יועמד הנאשם בפיקוח טיפולי ושיפוטי. בדרך זו ישמש ההליך הפלילי כמנוף לטיפול ולשיקום ביחד עם פיקוח המאפשר, בכל עת, חזרה למסלולי ענישה רגילים.

מצאתי לנכון להבהיר את האמור לעיל, מאחר והעונש ושייגזר בשלב יחרוג ממתחם הענישה הראוי והמקובל בעבירות מסוג אלו בהן הורשע הנאשם. עם זאת אפרט להלן את מתחמי הענישה, הן לצורך הליכים אחרים בהם מורשעים נאשמים בעבירות מסוג זה, והן כדי להבהיר לנאשם שבפני את הצפוי לו, אם לא יתמיד בהליך הטיפולי. עם זאת, וכפי שצוין, סבור אני כי במקרה זה מתקיימים התנאים אליהם כיוון סעיף 40ד(א) לחוק העונשין, המצדיקים סטייה ממתחם ענישה וגזירת דין שיביא לידי ביטוי סיכוי שיקום.

בכל הנוגע לעבירות בהן הורשע הנאשם בתיק בית המשפט המחוזי – לאחר ששמעתי את הצדדים, בשים לב לעונש הקבוע בחוק לעבירה העיקרית בה הורשע הנאשם, עונש של 10 שנות מאסר, ובשים לב לנסיבות המקרה, לרבות הפחד שגרם לנפגעת העבירה, סבור אני כי מתחם הענישה צריך להיות, כפי שגם טענה המאשימה, בין 2 שנות מאסר ל-5 שנות מאסר.

בכל הנוגע לעבירות התעבורה בהן הורשע הנאשם – עבירות אלו, הגם שלכאורה נחשבות לחמורות פחות, הן, לפחות לגישתי, עבירות שיש להחמיר בהן. מי שנוהג ברכב בלא שהורשה לנהוג, מעיד על עצמו כי הוא אדם המוכן לסכן את שלום הציבור כדי לממש את רצונו לנהוג. ריבוי הנפגעים בכביש מצביע על הצורך להחמיר בענישה בעבירות תעבורה, ולהרחיק נהגים מסוכנים מהכביש. בנסיבות אלו, ובעיקר כאשר הסיכון התממש ונגרמה תאונה אשר בדרך נס הסתיימה "רק" בנפגע בגוף וברכוש, ולא בפגיעה קטלנית, סבור אני כי מתחם הענישה צריך להיות בין 6 חודשי מאסר, אשר ניתן לרצותם גם בעבודות שירות, לבין עונש של 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל. על זאת יש להוסיף פסילה ממושכת של רישיון נהיגה.

כאמור לעיל, במקרה הנוכחי בשים לב למכלול הנסיבות ובשים לב לאמור בתסקיר, סבור אני כי יש מקום לשקול להקל על הנאשם באופן שבו לא ייגזרו עליו עונשי מאסר לריצוי בפועל. כל זאת בכפוף לשילובו בהליך טיפולי מתאים. סבור אני כי יש לגזור עליו עונשים נפרדים במהות ומדורגים בעיתוי גזירת הדין בגין עבירות התעבורה בהן הורשע ובגין העבירות בהן הורשע בכתב האישום של בית המשפט המחוזי. סבור אני כי יש להביא לידי ביטוי את ההיבט השיקומי והטיפולי לא רק ברמת הענישה אלא גם באופן גיבוש העונש שייגזר, הכל במסגרת של הליך מדורג של גזירת הדין תוך מעקב אחר ההליך הטיפולי והשיקומי ומידת שיתוף הפעולה וההתקדמות של הנאשם.

כפי שיובהר לנאשם, גזר דין זה וההחלטה לעניין המשך הדיון בעניינו באים כדי לפתוח בפניו את הדרך לשנות דרכיו ולחזור לאורח החיים הנורמטיבי אשר אפיין את התנהגותו קודם לאירוע תאונת הדרכים. עם זאת, ובצד ההזדמנות הניתנת לו, גם הרתעה. הנאשם יועמד בפיקוח של שירות המבחן ושל בית המשפט לתקופה ממושכת. ככל שימעד, יבצע עבירה או לא ישתף פעולה עם הגורמים הטיפוליים, כי אז יהיה צפוי לענישה סופית בהתאם למתחמי הענישה כפי שפורטו לעיל.

עוד יצוין כי מעבר לאמור לעיל, הבאתי בחשבון לעניין קביעת מתחמי הענישה ההולמת גם את הודאתו של הנאשם וחרטתו הכנה. עוד הבאתי בחשבון, הגם שהסדר הטיעון בתיק התעבורה בוטל, את ההסכמות שגובשו בזמנו לעניין עבירת התעבורה. אמנם הסכמות אלו אינן בתוקף, ואולם סבור אני כי הן משקפות את העונש הראוי, כפי שסברה המאשימה, בזמנו לתיק התעבורה. לא מצאתי כי הצירוף של תיק התעבורה לתיק בית המשפט המחוזי, מחייב בהכרח החמרה ככל שהדבר נוגע לענישה בתיק התעבורה.

המאשימה הדגישה כי יש לגזור על הנאשם עונש נפרד בגין כל אחד מהאישומים, וסבור אני כי הצדק עם המאשימה. בהתאם, וכדי לאפשר את המסלול הטיפולי והפיקוח המתמשך הראוי במקרה זה, ייגזר דינו של הנאשם במדורג. בשלב הנוכחי ייגזר דינו של הנאשם בתיק התעבורה. במסגרת זו ייגזר דינו לתקופת מאסר שניתן לרצותה בעבודות שירות. בנוסף ייגזרו עליו עונשים נוספים, שעניינם בפסילה של רישיון נהיגה, פסילה על תנאי ומאסר על תנאי. במסגרת גזר הדין בתיק התעבורה לא אגזור על הנאשם לפצות את נפגע העבירה מאחר וסבור אני כי עניין פיצוי נפגע העבירה מוסדר בחוק. יודגש לעניין זה, כי אין בכך כדי לחסום את נפגע העבירה או את חברת קרנית (ככל שיפוצה על ידי החברה) מלחזור אל הנאשם במסגרת של הליך אזרחי, ולתבוע ממנו פיצוי מתאים.

ככל שהדבר נוגע לת"פ של בית המשפט המחוזי – בדעתי לדחות את מועד גזירת הדין עד לסמוך למועד בו יסיים הנאשם לרצות את עונשו בגין תיק התעבורה. בדרך זו ניתן יהיה לשקול הטלת עונש של מאסר בעבודות שירות גם במסגרת תיק זה, והכל בשים לב למגבלות הוראות חוק העונשין לעניין גזירת מאסר בעבודות שירות ומשך התקופה המרבי שניתן לגזור את הדין במקרה זה. בנוסף, ההחלטה האם להמשיך במסלול טיפולי וליתן לנאשם את ההזדמנות להמשיך בהליך השיקומי תתקבל לאחר חלוף זמן, כאשר ניתן יהיה לבחון את התנהגות הנאשם, התמדתו בעבודות השירות, שמירה על ניקיון מכל סם או חומר דומה וכיוצא באלו.

סבור אני כי הגם שיש בכך כדי להאריך את ההליך הפלילי במובן זה שהדיון בבית משפט זה לא יסתיים, הרי שבדרך זו יש כדי להשיג את תכלית הענישה – מהצד האחד הרתעת הנאשם ומהצד האחר שימוש בהליך הפלילי כמנוף להליך טיפולי אשר אם יעלה יפה יחזיר לחברה אדם טוב יותר.

סיכום הענישה לשלב זה, גזר הדין בתיק התעבורה והמשך הדיון בת"פ

אשר על כן, בסיכומו של דבר, אני מורה כדלקמן:

בגין עבירות התעבורה בהן הורשע הנאשם, בתיק ת"ד 2376-07-09, אשר צורף במסגרת הליך זה, אני גוזר על הנאשם עונש שהוא ברף הנמוך של מתחם הענישה שקבעתי, עונש של 6 חודשי מאסר. אני מתיר לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות אשר הוגשה לבית המשפט ביום 9.5.13.

יצוין כי בהתאם לחוות דעת זו שובץ הנאשם לעבוד במועצה הדתית עכו, והיה עליו להתחיל את ריצוי עבודות השירות ביום 9.6.13. מועד זה חלף. בהתאם אני מורה כי הנאשם יתייצב אצל הממונה על עבודות השירות לשם שיבוצו בעבודות שירות, בין אם במקום שנקבע עבורו ובין אם במקום אחר שייקבע על ידי הממונה על עבודות שירות. הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 1.7.13 בשעה 8:00, כאשר במועד זה עליו להתייצב במפקדת יחידת עבודות השירות של מחוז הצפון בשב"ס, אשר בכלא חרמון.

הובהר לנאשם כי אם יפר את הוראות המעסיק ו/או הממונה על עבודות השירות, ו/או יבצע עבירה נוספת כלשהי בתקופת ריצוי עבודות השירות, כי אז ניתן יהיה להפסיק את ביצוע עבודות השירות, ובמקרה זה יהיה עליו לרצות את יתרת מאסרו כמאסר בפועל במתקן כליאה.

בנוסף, אני גוזר עליו עונש של 8 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח והתנהגות הגורמת נזק לרכוש וחבלה של ממש לגוף, וזאת בתוך 24 חודשים מהיום, ויורשע בגינה.

עוד אני גוזר על הנאשם פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 5 שנים מהמועד בו הופקד רישיונו של הנאשם, וכן עונש של 12 חודשי פסילה על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור את העבירות בהן הורשע בת"ד 2376-07-09, וזאת בתוך 3 שנים. בנוסף, יחתום הנאשם על התחייבות כספית בסכום של 15,000 ₪ ויתחייב להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע וזאת בתוך שלוש שנים מהיום.

בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לגזור על הנאשם גם לשלם קנס כספי, כמו כן, ומהטעמים שפורטו לעיל, לא הוראתי לו לפצות נפגע העבירה, כל זאת מבלי לגרוע מזכויות נפגע העבירה למצות סעדיו במסגרת הליכים אזרחיים מתאימים.

בשים לב לאמור בתסקיר שירות המבחן, בהתייחס לעבירות בהן הורשע הנאשם בתיק התעבורה וכן בשים לב גם לת"פ שבו טרם ייגזר הדין, אני מורה להעמיד את הנאשם בפיקוח של שירות המבחן לתקופה של 24 חודשים. על הנאשם להתייצב לטיפולים אצל שירות המבחן ולעמוד בתנאי הפיקוח.

הובהר לנאשם, בהתאם להוראות פקודת המבחן, כי אם לא יתמיד בטיפולים ויפר את הוראת שירות המבחן, ו/או יבצע עבירה נוספת כלשהי בתקופת הפיקוח, כי אז ניתן יהיה להחזיר את הדיון בתיק התעבורה לבית המשפט, ולגזור עליו עונשים נוספים, הכל בשים לב לאמור לעיל ובשים לב למתחם הענישה, כפי שפורט.

בכל הנוגע לת"פ 11016-11-12 והעבירות בהן הורשע הנאשם במסגרת ת"פ זה – כפי שהובהר, גם לעניין זה סבור אני כי יש לשקול את אפשרות הסטייה ממתחם הענישה במסגרת של מסלול טיפולי אשר יביא לידי ביטוי את הוראות סעיף 40ד(א) לחוק העונשין. עם זאת, בשים לב למגבלות הקבועות בחוק העונשין לעניין משך ריצוי עבודות השירות, וכן כדי ליצור מנגנון של פיקוח על הנאשם ולמינוף ההליך הטיפולי, אני דוחה את גזירת הדין למועד שיקבע.

אני מורה כי שירות המבחן יגיש לבית המשפט תסקיר נוסף עד ליום 15.12.13 וידווח לבית המשפט על אופן תיפקודו של הנאשם במסגרת הטיפולית של שירות המבחן. שירות המבחן יבדוק גם, עם חלוף הזמן, את האפשרות לקיים הליך של צדק מאחה בין הנאשם לבין נפגעת מעשיו במסגרת ת"פ 11016-11-12. גם אם בעבר לא צלח הליך זה, בין אם מחמת תפקוד הנאשם ובין אם עקב סירוב נפגעת העבירה להשתלב בהליך, הרי שיתכן שעם חלוף הזמן ניתן יהיה לבחון שוב את האפשרות לקיום הליך מסוג זה.

כמו כן אני מורה כי הממונה על עבודות השירות יגיש עד ליום 15.12.13 חוות דעת עדכנית בנוגע לנאשם ויתייחס לאפשרות של גזירת עונש של תקופת מאסר נוספת שתרוצה בעבודות שירות, זאת לאחר שיסיים הנאשם לרצות את עונש עבודות השירות שנגזר עליו במסגרת תיק התעבורה שבפני.

אני קובע להשלמת טיעון לעונש לעניין ת"פ 11016-11-12 ליום 18.12.13 שעה 9:00. אין צורך לומר כי מעבר לאמור לעיל יעמדו לנגד עיני במועד הטיעון לעונש התקדמותו של הנאשם בהליך הטיפולי ואופן בו ריצה את עונש עבודת השירות שנגזר עליו במסגרת תיק התעבורה. על הנאשם לדעת זאת כבר כעת, ויש לקוות כי הידיעה תחזק את הרצון להצליח בהליך הטיפולי ולמלא אחר הוראות שירות המבחן והממונה על עבודות השירות.

יודגש עוד כי אם ימעד הנאשם ולא ישתלב בהליך הטיפולי כי אז אשקול להקדים את מועד הטיעון לעונש בת"פ 11016-11-12 על כל המשתמע מכך. עוד יודגש ויובהר כי הגם שמגמת הענישה בהליך זה היא טיפולית הרי שבית המשפט טרם גיבש עמדה סופית. לאחר שישמע את השלמת הטיעון לעונש בת"פ הנ"ל ויעיין בחוות הדעת העדכנית של הממונה על עבודות השירות ובתסקיר שיוגש, וישמע את טענות ב"כ הצדדים, ישקול בית המשפט אם יש מקום להמשיך ולגזור את הדין במגמה שיקומית טיפולית או שראוי להעדיף את עקרון ההלימה.

בסיכומו של דבר אני מבהיר ומורה כדלקמן:

בת"ד 2376-07-09 נגזר דינו של הנאשם כמפורט לעיל. הדיון בתיק זה הסתיים.

הוסברה לנאשם זכותו לערער לבית המשפט העליון בתוך 45 ימים מהיום וזאת במסגרת ת"ד 2376-07-09 בלבד.

בת"פ 11016-11-12 טרם הושלם הדיון. החלטה זו היא בגדר של החלטת ביניים המבהירה לצדדים את האופן בו רואה בית המשפט את האפיקים השונים לפיהם יש לנהוג בשלב זה ואת הנתונים שבעזרתם ועל פיהם ישקול בעתיד את עונשו של הנאשם. נדחה להמשך דיון לאחר קבלת חוות דעת ותסקיר עדכנים ליום 18/12/13 שעה 09:00.

המזכירות תשלח עותק של גזר הדין וההחלטה לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"ג, 12 יוני 2013, במעמד הצדדים ובאי כוחם.