צד ג' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ

הצעת בית המשפט בת.א איפרגן נ' ביטוח חקלאי ואח'

התאונה הראשונה מיום 24.10.08

** נזק מיוחד

הפסד שכר לעבר

על אף טענות התובע להפסדי שכר בעבר (לא צורפו אישורי מחלה ו/או אישורי היעדרות אחרים), אלא שבעקבות התאונה לא נעדר התובע מהעבודה, ולא נגרמו לו הפסדי שכר כלשהם .

(ראו העתק תלושי שכר של התובע , נספח 4 לתחשיב הנתבעת 1, מהם עולה כי לאחר התאונה התובע המשיך בעבודתו ולא נזקפו לחובתו ימי היעדרות. כן ראו דו"ח רציפות בעבודה של המל"ל, נספח 5 לסיכומי הנתבעת 1, ממנו עולה כי לאחר התאונה, בין החודשים 10/2008 – 12/2008 התובע המשיך לעבוד ולא נעדר מעבודתו).

הוצאות רפואיות לעבר - גלובלי

הגם שהתובע לא צירף אסמכתאות להוצאות נטענות לעבר, מלבד טענות על רכישת פוטרים לרגליים וסאוטר, אליהם אתייחס בתחשיב של התאונה השניה, לצורך תחשיב זה בלבד, ובהתייחס לפגיעתו ולטיפולים הרפואיים, כפי שעולה מהמסכים הרפאואיים שצירף, אני מעריכה ראש נזק זה, על סך של 5,000 ₪.

עזרת צד ג' בעבר

לצורך תחשיב זה בלבד, ובהתייחס לפגיעתו ולטיפולים הרפואיים, כפי שעולה מהמסמכים הרפאואיים שצירף, לרבות ההמלצות במכתבי השחרור ממחלקת השיקום, אני מעריכה ראש נזק זה, הן לעבר והן לעתיד, על סך של 5,000 ₪.

סה"כ נזק מיוחד

10,000 ₪.

** נזק כללי

הפסד שכר לעתיד

אני סבורה כי לתובע לא נותרה נכות תפקודית כתוצאה מהתאונה. מדו"ח רציפות בעבודה (נספח 5 לסיכומי הנתבעת 1), עולה כי בחודשים שלאחר התאונה, התובע המשיך לעבוד באותה עבודה, ולא נגרמו לו הפסדי שכר כלשהם לעתיד. הדו"ח הנ"ל מעיד כי שכרו של התובע בין החודשים 10/2008

עד 12/2008 וכן בכל שנת 2009 ואף לאחריה, לא נפגע.

יחד עם זאת, לצורכי תחשיב זה בלבד, אני מעמידה את הפסד השכר לעתיד, באופן גלובאלי, על סך של 20,000 ₪

הפסד תנאים סוציאליים

שכרו של התובע לא נפגע, ככל וחזר לעבוד כבטרם התאונה, ועל כן איני פוסקת לתובע כל סכום בגין ראש נזק זה.

כאב וסבל

בהתחשב בנכות הרפואית, בגיל התובע, בניתוח שעבר, בימי האשפוז, הנני מעריכה את הפיצוי ראש הנזק זה בסך של 36,000 ₪ (בעיגול) ₪.

עזרת צד ג' לעתיד , הוצאות רפואיות ונסיעות לעתיד – גלובלי

5,000 ₪.

סה"כ נזק כללי

61,000 ₪

סה"כ נזק מיוחד + כללי – 71,000 ₪

האחריות

• בהתאם להסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים ואשר קיבל תוקף של החלטה, אין מחלוקת לחבותה של הנתבעת 1, כאשר בהתאם להסדר זה, אחריותה של האחרונה הועמדה על שיעור של 80%.

מכאן, סך הפיצוי המוצע שעל הנתבעת 1 לפצות את התובע בגין התאונה הראשונה מיום 24.10.08 הינו הסך של 56,800 ₪.

לסכום הנ"ל יש להוסיף אגרת בית משפט, הוצאות ושכ"ט עו"ד.

התאונה השנייה מיום 13.10.09

** נזק מיוחד

הפסד שכר מלא לעבר

בעקבות התאונה אושרה לתובע תקופת דמי פגיעה מיום התאונה 14.10.09 ועד ליום 31.12.09.יחד עם זאת, מהעתק תלושי השכר של התובע לפני התאונה ואחריה, עולה כי לתובע לא נגרמו הפסדי שכר כלשהם (נספח 4 לסיכומי הנתבעת 2) מה גם שדו"ח רציפות בעבודה של המל"ל אשר צורף לתחשיב הצד השלישי, מלמד כי התובע חזר לעבוד לאחר התאונה, לרבות בחודשים 10-12/2009 וכן בשנים לאחר מכן, ועל כן אני לא פוסקת לתובע פיצוי בגין ראש נזק זה.

הפסד שכר חלקי לעבר

על אף שבתחשיב הנזק טען התובע כי נקבעה לו נכות זמנית בשיעור של 100% מיום 01.01.10 עד 31.12.10, אלא שהתובע לא טען כי בתקופה זו נגרמו לו הפסדי שכר. דו"ח הרציפות בעבודה של המל"ל, מלמד כי בתקופת הנכות הזמנית הנ"ל, לא נעדר התובע מעבודתו, ולא נגרמו לו הפסדי שכר חלקיים, ועובדה שאף התובע לא טען כי נגרמו הפסדים כאלה בתחשיב מטעמו. על כן אני לא פוסקת לתובע פיצוי בגין ראש נזק זה.

הוצאות רפואיות לעבר- גלובלי

הגם שהתובע לא צירף אסמכתאות להוצאות נטענות לעבר, מלבד טענות על רכישת פוטרים לרגליים וסאוטר, על פי המלצה של האורתופד מתאריך 30.10.08, על הצורך ברכישת פוטרים לרגליים וסאוטר, ולצורך תחשיב זה בלבד, ובהתייחס לפגיעתו ולטיפולים הרפואיים, כפי שעולה מהמסכים הרפאואיים שצירף, אני מעריכה ראש נזק זה, על סך של 10,000 ₪.

עזרת צד ג' בעבר – גלובלי

לצורך קביעת עזרת צד ג' הן לעבר והן לעתיד, אשר נזקק ויזקק לה לכאורה התובע, אין לקחת בחשבון את כלל הנכויות הרפואית שנקבעה לו, בשיעור של 48.75%, כפי שביקש התובע לעשות, ככל וחלק מנכות משוקללת זו הינה קביעת דרגת נכות בגין פגיעה נוירולוגית, אשר נקבעה על ידי המל"ל, שאינה מחייבת בהליך דנא.

שיעור הנכות הרפואית אותו יש לקחת בחשבון בתחשיב זה, הינו שיעור הנכות האורתופדית, שנקבעה לתובע על ידי מומחה בית המשפט בלבד.

לצורך תחשיב זה בלבד, ובהתייחס לפגיעתו ולטיפולים הרפואיים, כפי שעולה מהמסמכים הרפואיים שצירף, אני מעריכה ראש נזק זה, בשיעור של של 5,000 ₪.

סה"כ נזק מיוחד

15,000 ₪.

** נזק כללי

הפסד שכר לעתיד

אף בתאונה זו אני סבורה כי לתובע לא נותרה נכות תפקודית כתוצאה מהתאונה. מדו"ח רציפות בעבודה (נספח לסיכומי הצד השלישי), עולה כי בחודשים שלאחר התאונה, התובע המשיך לעבוד באותה עבודה, ולא נגרמו כל הפסדי שכר לעתיד. הדו"ח הנ"ל מעיד כי שכרו של התובע לאחר התאונה, לא נפגע.

לא זו אף זו, מהעתק תלושי שכר אותם הציגה הנתבעת 2, לחודשים 10-11/2014, ממשיך התובע לעבוד אצל הנתבעת 2, וזאת בחלוף חמש שנים מיום התאונה. משמע, כושר השתכרותו של התובע לא נפגע כתוצאה מהתאונה.

זאת ועוד, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין זה אומר בזהירות, כי עדותו של התובע בחקירתו במל"ל (נספח 3 לסיכומי הנתבעת) לפיה הינו עושה עבודתו ותפקידו כמו לפני התאונה, מעידה על תפקודו של התובע על אף הפגיעה, ומכרסמת בטענתו לפגיעה בכושר תפקודו לאחר התאונה הנדונה, וזאת נוסף לעובדה כי חמש שנים לאחר התאונה, התובע ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה, ונראה כי הפגיעה לא השפיעה על יכולתו לבצע את עבודתו.

יחד עם זאת, ולצורכי תחשיב זה בלבד, ועל אף שלכאורה לתובע לא נגרמה פגיעה בתפקודו, אני מעמידה את הפיצוי בגין ראש נזק זה בשיעור של 100,000 ₪.

הפסד תנאים סוציאליים

איני פוסקת לתובע כל סכום בגין ראש נזק זה. התובע המשיך לעבוד ולהשתכר לאחר התאונה, כפי שהוכח בתלושי השכר שהוצגו בתחשיב הנתבעת 2, ובדו"ח רציפות בעבודה שהציגה הצד השלישי.

כאב וסבל

בהתחשב בנכות הרפואית, בגיל התובע, בניתוח שעבר, בימי האשפוז, הנני מעריכה את הפיצוי ראש הנזק זה בסך של 42,000 ₪ (בעיגול) ₪.

עזרת צד ג' , הוצאות רפואיות ונסיעות לעתיד – גלובלי

20,000 ₪.

סה"כ נזק כללי

162,000 ₪.

סה"כ נזק מיוחד + כללי – 177,000 ₪

עניין האחריות

התובע והנתבעת חלוקים באשר לנסיבות התאונה.

לטענת התובע משנדרש בזמן העבודה לגשת למרכז המסחרי "רסקו" הסמוך למקום עבודתו לשכפול מפתחות, ובזמן הליכתו נתקל במהמורה שהייתה בצמוד לרשת מכסה בור/תעלת ניקוז, אשר הותקנה על ידי הנתבעת 2, התובע מעד, נפל ונפגע בברכו.

מנגד, טענה הנתבעת 2 כי נסיבות התאונה השניה שונות ממה שנטען על ידי התובע, שכן על פי דו"ח פינוי של מד"א מיום התאונה השניה, נכתב כי התובע נתקל בילדה תוך כדי הלכיה ונפל, כאשר ישנן עדויות התומכות בגרסה זו הסותרות גרסת התובע בדבר הסיבות שהבוהילו לתאונה השניה.

מכאן, שעניין האחריות יש לברר במסגרת שמיעת הראיות, אלא שבשלב זה, ולצורך תחשיב בלבד, אניח כי הנתבעת 2 הינה האחראית לאירוע התאונה השניה.

אחריותה של הנתבעת 2 באירוע

לצורך תחשיב זה אומר כי אחריותה של הנתבעת 2 נובעת מהיותה אחראית על מפגעי בטיחות המצויים בדרכים בטיפולה ובאחזקתה, וכן מהיותה מעבידתו של התובע, אשר עליה החובה להזהירו בסכנות הטמונות בביצוע עבודתו, לרבות בדרכים בהם משתמש אותו עובד לצורך ביצוע העבודה.

מבלי לקבוע מסמרות בשלב זה, בחישוב זה אף לקחתי בחשבון טענותיה של הנתבעת 2 כפי שעלו בכתב ההגנה, ובתחשיבה.

אשם תורם

יחד עם זאת, ולצורך התחשיב, אני קובעת את אשמו התורם של התובע בשיעור של 10%.

אחריותה של צד ג'

ככל וקיימת מחלוקת באשר לכיסוי הביטוחי, אשר מתברר במסגרת תביעה המתנהלת בבית משפט השלום בנצרת, בין הנתבעת 2 לצד ג' שטרם הוכרעה, כאשר לא מן הנמנע תוצאה לפיה אין כיסוי ביטוחי של הנתבעת 2 אצל הצד השלישי, אניח לצורך תחשיב זה, כי ביום התאונה הנתבעת הייתה מבוטחת אצל הצד השלישי בפוליסת ביטוח ברת תוקף.

על כן, הצעת בית המשפט לסיום התיק הינה בסך של 177,000 ₪, בניכוי אשם תורם בשיעור של 17,700, בניכוי תשלומי המל"ל בשיעור של 1,012,767 ₪ (ראה חוות דעת האקטוארית שצורפה לסיכומי הנתבעת 2 עליה לא חלק התובע).

מכאן, תביעתו של התובע באשר לתאונה השנייה, מתאריך 13.10.09, נבלעת בתגמולי המל"ל.

הצדדים יגיבו להצעה הנ"ל תוך 10 ימים מהיום.

ימי הפגרה לא באים במניין הימים.

לעיוני בהתאם.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים באופן מידי.

ניתנה היום, י"א ניסן תשע"ה, 31 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.