טוען...

החלטה מתאריך 09/10/12 שניתנה ע"י גלית ציגלר

גלית ציגלר09/10/2012

בפני כב' השופטת גלית ציגלר

המאשימה

מדינת ישראל

נגד

הנאשמים

דוד מלול

<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד אריכא

ב,כ הנאשם – עו"ד אופנהיימר

הנאשם בעצמו

פרוטוקול

טיעונים לעונש:

התובעת:

הנאשם הורשע בעבירה של פריצה לרכב ביום 3.3.09. לטעמנו מתחם הענישה ההולם בעבירה זו הינו מאסר – החל ממאסר בעבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל.

בביצוע העבירה פגע הנאשם פגיעה כלכלית במתלונן וכן פגיעה כלכלית בציבור כולו, וכן פגיעה בתחושת הביטחון האישי הן של המתלונן, של ציבור האנשים שסביבו ובעצם לציבור כולו.

במקרה דנן מדובר בפריצה לרכבו של שכן מה שמלמד על תעוזה וכן על פגיעה קשה יותר בביטחון האישי כאשר גם משכניו אדם צריך לחשוש.

הנאשם כפר במיוחס לו ובחר לנהל הוכחות. הוא לא חסך זמן שיפוטי ולא לקח אחריות. אין בכך כדי להחמיר עימו שהרי זו זכותו, אך כמובן שכעת בסופו של ההליך אין לו עוד מקום להקל עימו אלא למצות עימו את הדין.

מגישה מאסר על תנאי וגליון הרשעות קודמות.

מתקבל בימ"ש/1 ובימ"ש 2, וכן טופס אסיר ברשיון – בימש/3.

לנאשם שתי הרשעות קודמות האחת מיום 13.11.08 בצירוף שלושה תיקים, עבירות רכוש, אלימות והפרת הוראה חוקית. ריצה 12 חודשי מאסר והוטלו שני מאסרם על תנאי האחד מהם להפעלה כעת האחד למשך 5 חודשים.

אני מבקשת להפנות למאסר על תנאי בסוף עמ' 11 ולראשיתו של עמ' 12. ביהמ"ש מתיחס לחומרת העבירות ולנסיבותיהן אשר לכשעצמן מצדקות ענישה מכבידה ואולם מתוך כוונה להושיט יד לשיקום ולהתחשב בנאשם מקלים איתו. הנאשם פרש באופן שגוי התחשבות זו וביצע עבירה שבפנינו תחת פיקוח צו מבחן וכן בהיותו אסיר ברשיון.

וכאמור בנוסף גם המאסר על תנאי לא הרתיעו.

כל אלו מלמדים על היותו נעדר מורא ועל ההכרח למצות כעת את הדין ולא להסתפק עוד בעונש צופה פני עתיד.

הרשעה נוספת בהסגת גבול פלילית וגניבה ריצה 6 חודשי עבודות שירות.

לאור כל המפורט באשר לנסיבות העבירה והענישה עולה כי בתוך מתחם הענישה הראוי מצוי הנאשם ברף העליון של החומרה, ונבקש להשית מאסר כאמור במצטבר לעונש המאסר על תנאי, וכן מאסר תנאי, קנס ופיצוי.

הסניגור:

התיקון לחוק שמכונה תיקון 113 שם לנגד עיניו המחוקק עיקרון על שהוא עיקרון ההלימה.

בעצם עיקרון זה מורה לביהמ,ש להשית עונש שהולם את נסיבות ביצוע העבירה ולאופן למידת אשמו של הנאשם.

במקרה שלנו מדובר במקרה שבו נקבע כי הנאשם פרץ לרכב כאשר ביהמ"ש בהכרעת הדין בפסקה 10 קובע שבנסיבות האמורות לכל הפחות הנאשם נגע ברכב כשהדלת פתוחה וסגר אותה, ומכאן קבע ביהמ"ש כי הנאשם עבר את יסודות העבירה והן התפרצות לרכב.

הנאשם יבקש לטעון כי אומנם קבע ביהמ"ש הנכבד כי הנאשם חצה את הגבול במעשיו כאשר ביצע את יסודות העבירה, אך אני סבור שבהתאם לעיקרון ההלימה שהוא כאמור עיקרון יסוד, הרי שלא ראוי להשית כרגע על הנאשם את אותה ענישה שצפויה כך לדוגמא למי שפרץ לרכב, גנב ממנו דבר מה, או הזיק לו ונדמה לי, ואומר זאת בזהירות, שביהמ"ש אומנם קבע שהוא עבר את עבירת ההתפרצות אך הנסיבות או היסודות יותר דומות לעבירה של הסגת גבול.

עוד אני מבקש לציין בשים לב לגילו של הנאשם, לעובדה שכיום קיימות כנגדו 2 הרשעות ולפני עבירה זו היתה עבירה אחת, ונכון יהיה לומר שעברו בנסיבות אלה איננו מכביד, אני מבקש לתת תוקף לעיקרון השיקום כפי שקבע אותו המחוקק שהיום אחרי התיקון הוא נמצא בעצם מיד אחרי עיקרון ההלימה, לפני עיקרון הרתעת היחיד והרתעת הרבים. דבר זה מקבל משנה תוקף גם לאור הערת חברתי והפנייתה לגזר הדין שניתן לו בעבר עוד לפני התיקון לחוק.

אני רוצה גם להפנות את תשומת לב ביהמ"ש מדובר בעבירה מ-03/09. יש התמתנות משמעותית במעורבות של הנאשם בפלילים. עתירתה של המאשימה כרגע להחזיר אותו למאסר ממשי יש בה לפגוע פגיעה ממשית בשיקומו של הנאשם שהוא כאמור בחור צעיר ואני סבור שזו תהיה ענישה לא מידתית בנסיבות.

כנגד הנאשם אומנם קיים מאסר על תנאי בן 5 חודשים, אולם נכון יהיה בנסיבות שהנאשם ירצה את עונשו במסגרת עבודות שירות ולא מאחורי סורג ובריח.

לימוד הפסיקה בעבירות כגון אלה מלמד כי במרבית המקרים הרף העליון הוא ענישה בעבודות שירות. לימוד הפסיקה מלמד גם שאם חלילה היה מדובר בנאשם שהוא צורך סמים, אז מן הסתם אחרי תהליך כמובן של שיקום, עונש המאסר על תנאי היה מוארך. זה לא המקרה בענייננו אבל בוודאי שיש לקחת זאת בחשבון. הנאשם התחיל לעבוד לאחר תקופה ממושכת בבית הסוהר. הוא בן 22. זה גיל שאנשים בדרך כלל מתחילים לבנות להם את העתיד. שליחתו חזרה לבית הסוהר בנסיבות האלה יש בהם פגיעה כמעט אנושה ברצון שלו וביכולת שלו לשוב להשתלב בעבודה נורמטיבית. הוא יוכל לבצע עבודות שירות ומיד לאחר שיסיים את עבודות השירות הוא יוכל לחזור לעבוד. היו מקרים שפניתי לממונה והוא נאות לבצע את עבודות השירות לאחר שעות העבודה. לא בטוח שזה המקרה, אך אין ספק שיש פער גדול מאוד בין ענישה במסגרת עבודות שירות לבין ענישה בבית סוהר, וככל שמדובר בצרכי שיקום וחזרה לחברה.

הנאשם:

לא עשיתי פה שום דבר . אני חף מפשע בתיק הזה. גם עבודות שירות זה בשבילי על משהו שלא עשיתי. אני עובד בזגגות. השבוע התחלתי.

<#3#>

החלטה

הסניגור טען כי יש מקום לשקול ענישה בדמות עבודות שירות נוכח גילו ושיקומו של הנאשם, ועל מנת לבחון אופציה זו מבלי לקבוע כי זו הענישה ההולמת או הראויה בגין מעשיו של הנאשם הספציפי, יתן הממונה חוות דעת בענינו.

כתובתו של הנאשם – ירמיהו 13/9 נתניה, טל' – 09-8353886, 052-7262475.

חוות הדעת תנתן עד ליום 5.11.12.

גזר הדין ינתן ביום 12.11.12 שעה 10:00.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ג תשרי תשע"ג, 09/10/2012 במעמד הנוכחים.

גלית ציגלר, שופטת

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
13/02/2011 הוראה למאשימה 1 להגיש אישור מסירה+מזכר מהמשטרה גלית ציגלר לא זמין
21/09/2011 החלטה מתאריך 21/09/11 שניתנה ע"י גלית ציגלר גלית ציגלר לא זמין
02/10/2011 תשלום הזמנת עד גלית ציגלר לא זמין
02/10/2011 תשלום עבור שכר עדים גלית ציגלר לא זמין
13/02/2012 הוראה לנאשם 1 להגיש הפקדת ערבות גלית ציגלר לא זמין
09/10/2012 החלטה מתאריך 09/10/12 שניתנה ע"י גלית ציגלר גלית ציגלר צפייה
01/10/2013 החלטה מתאריך 01/10/13 שניתנה ע"י גלית ציגלר גלית ציגלר צפייה
17/11/2013 הוראה לנאשם 1 להגיש הפקדת ערבות גלית ציגלר לא זמין
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מאשימה 1 מדינת ישראל מירית בן מיור, רונית עמיאל
נאשם 1 דוד מלול רהב אופנהיימר