10 מרץ 2014

1. בפנינו תביעתו של מר צידון בן ציון (להלן:"התובע") כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן:"הנתבע") להכרה בטנטון ממנו הוא סובל באוזניו לטענתו, כפגיעה בעבודה- כמשמעה בסעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

רקע כללי:

2. ביום 22.1.06 התובע הגיש תביעה לנתבע להכרה בליקוי שמיעה וטנטון מהם הוא סובל באוזניו.לאחר שתביעתו נדחתה על ידי הנתבע, הגיש תביעה לבית הדין בתיק בל1906/06 .

3. ביום 24.11.08 ,התקבלה בבית הדין הודעה מטעם ב"כ התובע בנוגע לתיק בל 1906/06 בזו הלשון:

"לעניין ירידה בשמיעה:

התובע מברך את הנתבע על חזרתו בו מהדחייה לעניין ירידה

בשמיעה.

הוצאות כמקובל.

לעניין הטנטון:

לאור ההלכה החדשה שנפסקה בעניין עב"ל 58/08 ברכליס נ' המל"ל

,מתכבד התובע להודיע על חזרתו בו מתביעתו בעניין הטנטון"

4. ביום 30.11.08 , בהתאם להודעת התובע כאמור, ניתן תוקף של פסק דין להודעת הצדדים בתיק בל 1906/06, אשר לפיה הוכרה תביעתו של התובע בגין ליקוי שמיעה בלבד, ונדחתה תביעתו בעניין הטנטון (להלן- פסק הדין).

5. כעבור כחודש וחצי,היינו ביום 19.2.09, הגיש התובע למל"ל תביעה נוספת להכרה בטנטון ממנו הוא סובל באוזניו,תביעה אשר נדחתה במכתב ששלח לו הנתבע ב-28.6.09.

6. ביום 26.7.09 שב התובע והגיש תביעה לבית הדין, כנגד החלטת הנתבע לדחות את תביעתו בשנית, להכרה בטנטון וזאת במסגרת תיק זה.

7. לטענת התובע, היות ויש תיעוד רפואי לכך שהתלונן על טנטון באוזניו בטרם ניתן פסק דין בעניינו ביום 30.11.08, וגם לאחר מתן פסק הדין התלונן על הפרעה בתפקוד בתאריכים 3.12.08 ו-21.12.08, מתקיים בו הלכה למעשה תנאי סעיף 84א' שעניינו "תלונות חוזרות ונשנות".

לטענתו, יש לבחון את מכלול הנתונים לאורך כל התקופה,האם מדובר בתלונות אמיתיות ,או בתלונות לשם הגשת תביעה .

8. הנתבע טוען מנגד, כי לאור פסק הדין שניתן ביום -30.11.08 אשר קובע כי לבקשת התובע נדחתה תביעתו של התובע בעניין הטנטון, אין להיזקק להליך זה פעם נוספת הן בשל מעשה בית דין, והן מאחר והתיעוד על תלונות חוזרות ונשנות עליו מתבסס התובע אינו עונה על הגדרת הפסיקה.

הנתבע הוסיף לטעון, כי התובע התייחס בסיכומיו אך ורק לגופו של עניין בנוגע להכרה בטנטון והתעלם מהטענה המקדמית שהועלתה על ידו למעשה בית דין לעניין הטנטון, לפיכך לטענתו יש לדחות את התביעה על הסף.

9. יצוין כי, בדיון מיום- 26.3.14 הצדדים נתנו הסכמתם להכריע בטענות על סמך המסמכים בתיק הן לעניין הטענה המקדמית של מעשה בית דין- אשר העלה הנתבע והן לגופו של עניין.

דיון והכרעה

10. ביום 30.11.08 ניתן פסק דין בעניינו של התובע, בתיק בל 1906/06, שעניינו מתייחס לתשתית עובדתית אשר קדמה למועד זה.

פסק הדין נתן תוקף להודעת הצדדים - שהינם אותם הצדדים בתיק דנן-, לפיה הוכרה תביעתו של התובע בגין ליקוי שמיעה בלבד, ונדחתה תביעתו בעניין הטנטון.

משלא ערערו הצדדים על פסק-הדין בתיק בל 1906/06, הרי שפסק הדין הפך לחלוט ומהווה מעשה בית-דין והשתק בין הצדדים. בהקשר זה, יודגש כי גם בהליך הקודם התובע היה מיוצג על ידי עו"ד כאשר הגיש את תביעתו הקודמת להכרה בטנטון ב-22.1.06, ובחלוף כשנתיים של התדיינות, הודיע ב"כ התובע לבית הדין כי "לאור ההלכה החדשה שנפסקה בעניין עב"ל 58/08 ברכליס נ' המל"ל ,מתכבד התובע להודיע על חזרתו בו מתביעתו בעניין הטנטון", קרי, התובע ידע את המצב המשפטי באותה העת בטרם מסר את הודעתו אשר קיבלה תוקף של פסק דין עליו לא ערער.

11. לטענת התובע, לאחר שניתן פסק הדין בעניינו ב- 30.11.08 , המשיך לסבול מטנטון באוזניו גם במהלך החודש שלאחר מתן פסק הדין ולכן התלונן על הפרעה בתפקוד בתאריכים 3.12.08 (3 ימים לאחר מתן פסה"ד), וב-21.12.08, ולטענתו למעשה מאז כן מתקיים בו הלכה למעשה תנאי סעיף 84א' שעניינו "תלונות חוזרות ונשנות". לטענתו, יש לבחון את תלונותיו על הטנטון באוזניו אשר תועדו בתיקו הרפואי לפני מתן פסק הדין ולאחריו כמקשה אחת, על מנת לבדוק את אמינות תלונותיו .

12. אנו ערים להלכות אשר נפסקו ביחס לפרשנות סעיף 84א(ב)(3) שעניינו "באם הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי,שתועדו ברשומה רפואית".

בעב"ל 53/08 לאוניד ברכליס ואח' נ' המל"ל נקבע כי סעיף 84א לחוק נועד לצמצם באופן משמעותי את מספר המקרים שליקוי בשמיעה ובמיוחד טנטון יוכרו כפגיעה בעבודה, על ידי קביעת תנאים המצביעים על קשר סיבתי הדוק בין הליקויים לתנאי העבודה ועל אותנטיות התלונות בגין הטינטון. ... וכי התיקון לחוק לעניין הטינטון נבע, בין השאר, מן העובדה שטינטון אינו ניתן לאבחון ודאי ומוחלט בבדיקות ובמדדים מדוייקים ואובייקטיביים ..."

בעב"ל 31583-06-10 המוסד לביטוח לאומי נ' גנאים פהד (ניתן ביום 27.6.12), נקבע כי "הטנטון תמיד יופיע כליקוי משני לליקוי השמיעה עקב חשיפה לרעש מזיק ... הטנטון, ... הינו לכן ליקוי סובייקטיבי שלא ניתן לאישוש אובייקטיבי ישיר.

משום כך נקבעו בסעיף 84א(ב) לחוק שלושה תנאי משנה אובייקטיביים המאפיינים טנטון שהינו תוצאת חשיפה לרעש מזיק, ושרק בהתקיים כולם כאחד ניתן להניח כי מדובר בתלונת טנטון אותנטית. ...

באשר לאותה דרישה של "פניות חוזרות ונשנות לקבלת טיפול רפואי", ...

תכלית אותו סעיף לוודא אותנטיות תלונת הטנטון, אינה מצדיקה מבחן קשיח אלא מבחן גמיש, מונחה בין השאר, על פי אמות המידה הבאות:

ראשית - פניות חוזרות ונשנות לרופא בתלונת טנטון, סמוך לפני הגשת התביעה למוסד להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה - מעלה חשש לגבי אותנטיות הפניות, שמא התביעה למוסד היא הורתן.

שנית - מאותו טעם, אין להתחשב, ככלל, בפניות לרופא בקשר לטינטון לאחר הגשת התביעה למוסד להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה. ... ".

על הלכה זו חזר בית הדין הארצי בעב"ל 51863-05-11 המוסד לביטוח לאומי נ' אריה סולומון, ניתן ב-19.11.12 ובעב"ל 39707-03-12 אמיל כהן נ' המוסד לביטוח לאומי ,אשר ניתן ב-25.2.14.

13. לאור ההלכה הפסוקה כפי שהובאה לעיל, בנוגע לפרשנותו של סעיף 84א'(ב)(3), היות והופעת הטנטון איננה ניתנת לאבחון ודאי ומוחלט בבדיקות ובמדדים מדויקים ואובייקטיביים, שכן המדובר בליקוי סובייקטיבי, שבעקבות כך תוקן החוק והוסף סעיף 84א,נקבע כי על מנת לוודא אותנטיות תלונות הטנטון, אחד המבחנים לבחינת סממנים אוביקטיביים לתלונה הסובייקטיבית על הטינטון, הינה "פניות חוזרות ונשנות" לרופא המטפל למציאת מזור למחלה. עוד נקבע, כי פניה לרופא לפני ובסמוך להגשת התביעה לנתבע מעלה חשש לגבי אותנטיות הפניה,ובוודאי בפניה של התובע בתיק זה, אשר תביעתו לטנטון נדחתה בבית הדין (בל 1906/06), וכעבור 3 ימים ממועד מתן פסק הדין (30.11.08) פנה לרופא והתלונן על טנטון (3.12.08) ולאחר 18 יום שוב התלונן בפני רופאיו על טנטון (21.12.08) ובחלוף חודשיים ממועד מתן פסק הדין שוב הגיש תביעה לנתבע להכרה בטנטון באוזניו , כאמור תלונות על טנטון, סמוך לפני הגשת התביעה למוסד להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה - מעלה חשש לגבי אותנטיות הפניות, שמא התביעה למוסד היא הורתן, קל וחומר כאשר מדובר במבוטח שתביעתו להכרה בטנטון נדחתה בפסק דין של בית הדין , כאשר התובע מבקש להסתמך על אותן התלונות של טנטון עליהן התבסס בתביעה להכרה בטנטון אשר נדחתה בפסק דין , בנוסף ל-2 תלונות אשר תועדו מיד לאחר דחיית תביעתו לטנטון בפסק דין ומאז לא פנה התובע להתלונן על טנטון באוזניו, בטענה: ש"בקופ"ח כבר לא מקבלים את התובע, מבחינתם אין טיפול לטנטון" (עמ' 11 שורה 3 לפ' מיום 26.2.14 ).

14. אנו סבורים כי תיעוד תלונות התובע על טנטון באוזניו פעמיים באותו החודש לאחר מתן פסק הדין בעניינו הדוחה את תביעתו לטנטון, והגשת תביעה לנתבע להכרה בטנטון על סמך שתי בדיקות אלו בלבד , כחודשיים לאחר מתן פסק הדין הדוחה את תביעתו בנוגע לטנטון, עושה רושם שהפניות היו לצורך פניה חדשה לתביעה להכרה בטנטון ולכן אינו עונה על הגדרת "פניות חוזרות ונשנות" כפי שפורשו בפסיקה,ובמיוחד לאור נסיבותיו של תיק זה בכל הקשור לפסק הדין שניתן לבקשת התובע ואשר דחה את תביעתו בעניין הטנטון.

15. התביעה נדחית- ללא צו להוצאות.

16. לצדדים הזכות לערער על פס"ד זה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד .

ניתן היום, ח' אדר ב תשע"ד, (10 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.