צדדי ג': 1. אמבויה פרויקטים בע"מ, ח.פ. 514063544

2. רועי אורנשטיין, ת.ז. 027161845

3. שרית ויטיס, ת.ז. 025728429

שלושתם ע"י ב"כ עוה"ד תומר קשטן

התביעה שבפניי עניינה טענות הדדיות להפרת הסכם התקשרות למתן שירותי נגרות (ייצור והתקנת דלתות) שהזמינה התובעת מהנתבע עבור לקוח הקצה שלה. הנתבע הגיש הודעה לצדדים שלישיים כנגד התובעת , מנהלה והאדריכלית שעבדה כשכירה אצל התובעת.

1. רקע כללי ומיהות הצדדים:

התובעת, "אמבויה פרויקטים בע"מ" (להלן: "התובעת" או "אמבויה"), הינה חברה העוסקת במתן שירותי נגרות ויעוץ בפרויקטים בתחום הנדל"ן.

הנתבע, נגריית לבונה – איתן נווה (להלן: "הנתבע" או "הנתבעת"), הינו עסק הפועל כעוסק מורשה, אשר עיסוקו העיקרי הנו שירותי נגרות, לרבות ייצור והתקנת דלתות.

התובעת הגישה את התביעה דנן כנגד הנתבע, בטענה כי הנתבע הפר הסכם התקשרות שעניינו מתן שירותי נגרות עבור לקוח הקצה של התובעת.

מנגד, הנתבע הגיש הודעה לצדדים שלישיים כדלהלן: התובעת (צד ג' 1), רועי אורנשטיין (צד ג' 2), אשר הינו מנהל התובעת (להלן: "מנהל התובעת" או "רועי") ושרית ויטיס (צד ג' 3), אשר הייתה בזמנים הרלוונטיים אדריכלית שכירה אצל התובעת (להלן: "אדריכלית התובעת" או "שרית").

2. תמצית טענות הצדדים:

להלן יובאו תמצית טענות הצדדים:

3. תמצית טענות התובעת:

ביום 11.5.08 נחתם בין התובעת, באמצעות מנהלה, רועי אורנשטיין, לבין הנתבע הסכם התקשרות לביצוע עבודות נגרות (עותק הסכם התקשרות צורף כנספח א' לתצהיר עדות ראשית מטעם מנהל התובעת) (למען הנוחות תצהיר עדות ראשית ייקרא מעתה "תצהיר").לטענת התובעת, לאורך שנות פעילותה היא מבצעת הזמנות עבור לקוחות קצה ומוציאה את ביצוע העבודות, במלואן או בחלקן, לנגרים חיצוניים. במקרה דנן, התובעת ביקשה את ביצוע עבודות הנגרות מהנתבע עבור לקוח הקצה שלה, אשר הינו משפחת קונין (להלן: "משפחת קונין" או "לקוח הקצה" או "הלקוח"), המתגוררת בקיסריה.

לשם ביצוע עבודות הנגרות התקשרה התובעת עם הנתבע בהסכם התקשרות. עבודות הנגרות כללו ייצור והתקנה של דלת כניסה (אחת) ודלתות פנים (19 במספר) בבית משפחת קונין, כאשר הבית בנוי משלוש קומות: קומת מרתף, קומת כניסה וקומה עליונה (להלן: "הפרויקט בבית משפחת קונין" ו"הבית" בהתאמה).

4. לטענת התובעת, חלקה בעבודה היה להבין את רצון הלקוח באמצעות האדריכל מטעמו, לקבל או להכין תכניות ושרטוטים על פיהם היה על הנגר המבצע- ובמקרה זה הנתבע- לפעול. כמו כן הייתה התובעת אמונה על התקשורת בין כל הגורמים המעורבים לרבות תיאומים רלוונטיים (סעיף 5 לתצהיר מנהל התובעת).

לטענת מנהל התובעת, הוא פנה לאיתן נווה, אשר הינו הנגר המבצע אצל הנתבע (להלן: "איתן"), אותו הוא מכיר באופן אישי מזה שנים רבות לביצוע הפרויקט בבית משפחת קונין בקיסריה.

5. בפועל, לטענת התובעת, ייצור דלת הכניסה (להלן: "דלת הכניסה") ע"י הנתבע נחל כישלון חרוץ, שכן הדלת לא עמדה בשום צורך ורצון של הלקוח הן בצד הוויזואלי והן בצד הטכני בטיחותי. הדלת בוצעה בצורה חובבנית, לא עמדה בדרישות התקן, נצבעה בצבע שונה מהצבע שהוזמן והוצג ללקוח באמצעות דגם מוקטן, לוותה בפגמים עיצוביים בולטים, שברים בזכוכיות המשולבות בדלת העץ, כל זאת הוביל לביטול ההזמנה ע"י הלקוח והימנעות מתשלום לתובעת (סעיף 6 לתצהיר מנהל התובעת).

עוד לטענת התובעת, הנתבע לא עמד בזמנים לאספקת עבודת הנגרות בגין 19 דלתות פנים נוספות שהוזמנו (להלן: "דלתות הפנים"). הדלתות שסופקו היו באיכות ירודה, סבלו מעיוותים, לא נסגרו וננעלו בצורה חלקה, לוו בפגמים, סדקים וליקויי צבע וכן סבלו מבעיות אסתטיות בשל אי התאמת המידות למצב הקיים באתר בפועל. בהתאם להסכם ההתקשרות, היה על הנתבע לקחת מידות סופיות בשטח ולהתאים את המוצר המוגמר למצב בשטח, וזאת גם אם המשקופים העיוורים לא הותקנו על ידו. לחילופין, היה על הנתבע להתריע מבעוד מועד על תקלות שמנעו ממנו לבצע את העבודה באיכות ובזמן הנדרש ובכתב.

6. התובעת מוסיפה, כי העבודה הרשלנית של הנתבע בשטח פגעה בשמה הטוב של התובעת והמוניטין אותו צברה בעמל רב.

לטענתה, בשל מחדליו או מעשיו או רשלנותו או הפרת חובה חקוקה מצד הנתבע, נגרמו לתובעת נזקים רבים, בין היתר פגיעה בשמה הטוב, הימנעות הלקוח לשלם לתובעת סכומי כסף ניכרים בשל מוצר סופי לקוי, אשר אינו עומד בסטנדרטים להם התחייבה התובעת לקבל מהנתבע, וזאת לאור ההתחייבות החוזית והמצגים שהוצגו בין אם בע"פ ובין אם בכתב ע"י הנתבע (סעיף 8 לתצהיר מנהל התובעת).

7. כמו כן, חרף הבטחות קודמות מטעם מפקח הבנייה בבית משפחת קונין, מר ישראל שור (להלן: "ישראל שור" או "מפקח הבנייה" או "מר שור") להעביר לידי התובעת פרויקטים יוקרתיים נוספים בקיסריה בפרט ובכל מקום אחר בו הוא יעבוד, נמנע מפקח הבנייה מהעברת פרויקטים לביצועה של התובעת וזאת בשל חוסר שביעות רצון מהעבודה שבוצעה ע"י הנתבע.

חרף העובדה שניתנו לנתבע מספר הזדמנויות לתקן את הטעון תיקון, ובשל העובדה כי הליקויים הרבים לא תוקנו הן בדלת הכניסה והן בדלתות הפנים, הודיעה משפחת קונין לתובעת, כי אינה מוכנה לקבל את העבודה, ולכן היא נאלצה לפרק את דלת הכניסה ודלתות הפנים ולהזמין דלתות חדשות אצל נגר אומן אחר (סעיף 9 לתצהיר מנהל התובעת).

8. משפחת קונין המציאה לידי התובעת חוות דעת בגין הליקויים הנובעים מהעבודה שסופקה ברובה ע"י הנתבע. ליקויים אלו הוערכו ע"י חברת "פלס – ביקורת ליקויי בנייה" בסך כולל של 117,394 ₪. יצוין, כי חוות הדעת כוללת גם עבודות נגרות של ארונות אשר אינם באחריות הנתבע.

מציינת התובעת, כי סך כל העבודות הנוגעות לדלתות שסופקו ע"י הנתבע מתוך סכום חוות הדעת עומד על סך של 102,242 ₪, סכום אשר קוזז בפועל ע"י משפחת קונין ולא הועבר לידי התובעת (סעיף 10 לתצהיר מנהל התובעת) (עותק חוות הדעת מטעם "פלס –ביקורת ליקויי בנייה" מיום 15.10.08 צורף כנספח ד' לתצהיר מנהל התובעת).

9. התובעת מפרטת את הנזקים שנגרמו לה כדלהלן: (סעיף 8 בסיכומי התובעת)

1. קיזוז תשלום ע"י משפחת קונין בסך של 120,784 ₪ (סך של 117,394 ₪ בשערוך מיום 15.10.08 ועד מועד הגשת התביעה בפועל) – מסכום זה יש להפחית סך של 10,300 ₪ בגין ליקויים המוזכרים בחוות הדעת ואינם באחריותו של הנתבע. הווה אומר, מדובר בסך של 110,484 ₪.
2. פגיעה במוניטין, עוגמת נפש, הפסד הכנסה מפרויקטים עתידיים בסך של 50,000 ₪.

לאור האמור לעיל, מבקשת התובעת כי בית המשפט יפסוק לה פיצויים בסך של 160,484 ₪.

10. תמצית טענות הנתבע:

לטענת הנתבע, יש לדחות ולסלק את התביעה בשל היעדר יריבות בין התובעת לבין הנתבע ובהיעדר עילת תביעה, לרבות מכוח הקבוע בתקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות").

מעיון בהסכמי ההתקשרות והזמנות העבודה (נספחים שסומנו א' בכתב התביעה) עולה, כי התובעת כלל לא חתומה על המסמכים הללו. השם המופיע על גבי הזמנות העבודה הוא רועי אורנשטיין ואף הוא מופיע ללא חתימה. בהסכם ההתקשרות לא מופיעה כל חתימה של התובעת ואף לא של רועי (סעיפים 9-11 לתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע) (למען הנוחות, תצהיר עדות ראשית ייקרא מעתה "תצהיר").

11. כמו כן, מבקש הנתבע למחוק את השם נגריית לבונה מכתב התביעה שהרי בניגוד לניסיון התובעת לנטען בכתב התביעה, נגריית לבונה לא יכולה להיות נתבעת מאחר שנגריית לבונה איננה מהווה אישיות משפטית, ולכן יש למחקה מכתב התביעה (סעיף 5 לתצהיר מטעם הנתבע).

בנוסף, מבקש הנתבע להוציא מתצהיר התובעת את כל המסמכים שאינם קשורים לתביעה, לרבות מסמכים שצורפו לנספח ב' לתצהיר התובעת בעניין לקוחות אחרים, כגון: פתאל, הורביץ והורן, ובכלל זה את המסמכים שסומנו כנספח ה' לתצהיר מטעם מנהל התובעת, או לחילופין, לא לייחס להם כל משקל (סעיף 8 לתצהיר מטעם הנתבע).

12. לגופו של ענין, טוען הנתבע, כי הוא ביצע את כל התחייבויותיו כלפי התובעת והכל כפי שסוכם בינו לבין התובעת, לרבות בהתאם להנחיותיה והוראותיה או מי מטעמה, ולנוכח העובדה שהנתבע ביצע את עבודת הנגרות של הדלתות (הן דלתות הפנים והן דלת הכניסה) בצורה מקצועית וטובה ביותר והכל כפי שהוכח על ידו, לרבות חוות דעת המומחה שמונה על ידי בית המשפט והמומחה מטעמו.

לטענת הנתבע, התובעת דרשה ממנו לפעול כל העת תחת פיקוחה ואישורה בהתאם לתוכניות הייצור של דלת הכניסה ודלתות הפנים שתוכננו והוכתבו על ידה, ואכן כך פעל הנתבע. התובעת או מי מטעמה אישרו את העבודות במהלך כל שלב משלבי העבודה (סעיף 31.10 לתצהיר מטעם הנתבע).

13. התובעת הסתירה את העובדה, כי היא התחייבה לבצע את עבודות ההכנה והתשתית השונות בטרם ההתקנה של הדלתות, ובכלל זה התחייבה התובעת לבצע את המשקופים העיוורים של הדלתות, אולם היא לא עשתה כן, או שהיא ביצעה עבודות אלו באופן לקוי ובלתי מקצועי (סעיף 31.4 לתצהיר מטעם הנתבע). כך גם בהזמנה המתייחסת לבית משפחת קונין התובעת הכתיבה לנתבע את התנאים מפורשות וקבעה כי ההזמנה אינה כוללת משקופים עיוורים (סעיף 31.12 לתצהיר מטעם הנתבע).

הנתבע, לטענתו, התריע בפני התובעת פעמים רבות בדבר העובדה, כי התשתית של המשקופים העיוורים בבית, אשר כלל לא היה באחריותו, אינה ראויה שכן הם עקומים ועשויים מחומרים ירודים וזולים, והדבר יפגום בדלתות באם הם לא יתוקנו. התובעת, רועי ושרית הסתירו את העובדה כי הם התחייבו לטפל בכך ולתקן את הדרוש תיקון וכי בפועל הדבר כלל לא נעשה. התובעת כפתה על הנתבע, לטענתו, להתקין את הדלתות על אף שהמשקופים העיוורים לא תוקנו (סעיף 31.14 לתצהיר מטעם הנתבע).

14. כמו כן, התובעת איחרה במסירת התוכניות לייצור לידי הנתבע, דבר שהיה באחריותה הבלעדית של התובעת, וכן הסתירה את העובדה כי היא חייבה את הנתבע להתקין את הדלתות בבית שעה שהיא יודעת כי עבודות ההכנה עבור התקנה של הדלתות, או עבודות תשתית אחרות, כלל לא בוצעו, או טרם הסתיימו. כך גם מצוין בחוות הדעת מטעם התובעת, כי המומחה מטעמה בדק את עבודת הנגרות בבית בזמן שהעבודות טרם הסתיימו.

כמו כן, התובעת הסתירה את העובדה, כי ההצפה בבית על ידי צדדי ג' שונים גרמה לנזקים רבים לנתבע ולעבודות שבוצעו על ידו בבית.

התובעת אף הסתירה את העובדה, כי נכון להיום היא נותרה חייבת לנתבע כספים רבים בסך של 61,704 ₪, כפי שיפורט בהמשך (סעיף 31.17 לתצהיר מטעם הנתבע).

15. באשר לחוות הדעת מטעם התובעת- טוען הנתבע, כי בחוות הדעת הוצגו ליקויים בגין עבודות שכלל לא בוצעו על ידו ולא על ידי ציון, הנגר שעבד עמו על הפרויקט בבית משפחת קונין. כמו כן, התובעת לא הציגה כל ראייה, כי הסכומים הנטענים בחוות הדעת אכן שולמו על ידה. כך גם התובעת לא טרחה להביא לעדות מי ממשפחת קונין אשר יעיד על טענת התובעת בדבר הנזק הכספי שלכאורה נגרם לה. כך גם התובעת נמנעה מלהציג את ההסכם בינה לבין משפחת קונין ולכן אין לה כל הוכחה בדבר סכומי הכסף שהיה על משפחת קונין לשלם לה על פי ההסכם לעומת הסכומים ששולמו לה בפועל.

מוסיף הנתבע, כי דלת הכניסה החדשה שהותקנה בבית משפחת קונין כלל לא הייתה מעץ מלא, כפי שהוזמנה מהנתבע, אלא היא הייתה שונה לחלוטין מהדלת שהוזמנה מהנתבע, הן בצד הוויזואלי והן בחומרי הגלם המרכיבים אותה. הגב' קונין שינתה את טעמה וביקשה לשנות מקצה לקצה את ההזמנה של דלת הכניסה, ואין לכך כל קשר לאיכות עבודת הנתבע, אשר בוצעה ללא רבב, כך לטענתו.

16. הנתבע הוסיף וטען, כי התובעת או מי מטעמה, גרמו לו לנזקים אישיים וכספיים בסך כולל של 246,704 ₪ על פי הפירוט הבא:

1. שני שיקים אשר נמסרו לנתבע ע"י התובעת לתאריכי פירעון ליום 20.10.08 ו-1.11.08 בסכום כולל של 19,663 ₪ בוטלו שלא כדין ע"י התובעת באמצעות הוראת ביטול (העתק צילומי מהשיקים צורף כנספח ח' לתצהיר מטעם הנתבע).
2. התובעת נותרה חייבת לנתבע סך של 42,041 ₪ בגין עבודות נגרות שבוצעו ע"י הנתבע בתקופה הרלוונטית.
3. ההצפה בבית גרמה לנתבע, לטענתו, נזק ישיר בסך של 2,500 ₪ הואיל והוא נאלץ לפרק דלתות, לתקן אותן, לבצע תיקוני צבע ולהרכיבן מחדש.
4. עיכובים שנגרמו לנתבע בשל מעשיה ומחדליה של התובעת גרמו לו לנזק שהוערך על ידו בסך של 8,000 ₪.
5. לטענת הנתבע, הוא נאלץ לייצר דלת אחת חדשה לאור דרישה של התובעת הואיל ושרית (האדריכלית מטעם התובעת) ביקשה לשנות את התכנון של הדלת. סכום זה הוערך ע"י הנתבע בסך של 4,500 ₪.
6. לטענת הנתבע, נגרם לו נזק כלכלי בלתי הפיך ופגיעה אישית ומשפחתית. לטענתו, הוא נאלץ לסגור את הנגרייה כעסק עצמאי ונותר חייב כספים רבים לבנק. הנתבע נאלץ לחזור ולעבוד כעובד שכיר. נזק זה, לרבות עוגמת הנפש שנגרמה לו, הוערכה על ידו בסך של כ- 120,000 ₪.
7. הנתבע טוען, כי התנהגותה של התובעת פגעה במוניטין שלו וסכום זה הוערך על ידו בסך של 50,000 ₪.

17. לאור הפירוט לעיל, לטענת הנתבע, יש לדחות את תביעת התובעת ולחייב אותה בהוצאותיו. לחילופין, לטענת הנתבע, ככל שבית המשפט יקבע כי יש לפסוק סכום כלשהו לטובת התובעת, אזי הוא מבקש לקזז סך של 246,704 ₪ על פי הפירוט לעיל (סעיף 82 לתצהיר מטעם הנתבע).

כמו כן, לטענת הנתבע, יש לחייב את התובעת אף בהוצאות לדוגמא בסך של 40,000 ₪ וזאת בשל התנהגותה חסרת תום הלב ומשום שהסתירה מבית המשפט עובדות מהותיות.

18. דיון והכרעה:

בחודש מאי 2008 הזמינה התובעת מהנתבע ייצור והתקנה של 20 דלתות בבית משפחת קונין ברחוב האלמוג 4 בקיסריה. התובעת הזמינה מהנתבע 20 דלתות על פי הפירוט הבא:

דלת כניסה אחת, 15 דלתות פנים ו-4 דלתות הזזה (להלן ביחד: "הדלתות") (דלתות הפנים ודלתות ההזזה ייקראו ביחד: "דלתות הפנים").

בתקופה הרלוונטית עבד ביחד עם איתן אדם בשם ציון ואנונו, אשר אף הוא נגר במקצועו, כאשר השניים עבדו ביחד על הייצור וההתקנה של דלת הכניסה ודלתות הפנים בבית משפחת קונין.

19. לטענת התובעת, ייצור דלת הכניסה ע"י הנתבע לא עמד בסטנדרטים של הלקוח (משפחת קונין) הן בצד הוויזואלי והן בצד הטכני בטיחותי. לטענתה, דלת הכניסה בוצעה בצורה חובבנית ולוותה בפגמים. כמו כן, הנתבע לא עמד בזמנים לאספקת עבודות הנגרות ובסופו של יום העבודה הרשלנית של הנתבע פגעה בשמה הטוב של התובעת ובמוניטין אותו צברה. התובעת צירפה לכתב התביעה ולתצהירה חוות דעת מטעמה של חברת "פלס –ביקורת ליקויי בנייה". יש לציין, כי מדובר בחוות דעת שהוזמנה ע"י משפחת קונין. חוות הדעת האמורה נערכה על ידי המומחה מר יהונתן גושן (להלן: "המומחה מטעם התובעת" או "מר גושן").

20. מנגד, לטענת הנתבע, הוא פעל ללא כל רבב ובהתאם לתוכניות הייצור של דלת הכניסה ודלתות הפנים שתוכננו והוכתבו על ידי התובעת, כאשר כל אותה עת הנתבע עבד תחת פיקוחה ואישורה המוקפד של התובעת. טענה עיקרית של הנתבע הינה, כי התובעת, אשר הייתה אחראית לבצע את המשקופים העיוורים של הדלתות, ביצעה אותם בצורה לקויה ולכן הדבר השפיע על ההתקנה של הדלתות בבית. הנתבע צירף לכתב ההגנה ולתצהירו חוות דעת שנערכה על ידי המומחה מר ישעיה גור (להלן: "המומחה מטעם הנתבע" או "מר גור").

21. לאור הפערים בין חוות הדעת של הצדדים מינה בית המשפט את המומחה, מר ברילינג אורי (להלן: "מומחה בית המשפט" או "מר ברילינג"). יש לציין כבר עתה, כי מר ברילינג בדק 3 דלתות בלבד (מתוך 20 דלתות שיוצרו והותקנו על ידי הנתבע), זאת לאור העובדה שהתובעת העבירה לבדיקתו רק את שלושת הדלתות האמורות. על כן, ומשחוות דעתו של מר ברילינג הייתה חלקית, הוא ביקש, ברוב הגינותו, להפחית משכר הטרחה המגיע לו.

מטעם התובעת והצדדים השלישיים הוגשו תצהירי עדות ראשית כדלהלן: רועי אורנשטיין, מנהל התובעת; שרית ויטיס, אשר הייתה אדריכלית שכירה אצל התובעת בזמנים הרלוונטיים וגיא וליקסון, אשר שימש כאדריכל ומפקח עליון בבית משפחת קונין בתקופה הרלוונטית (להלן: "גיא" או "אדריכל משפחת קונין").

מטעם הנתבע ומגיש הודעת צד ג' הוגשו תצהירי עדות ראשית כדלהלן: איתן נווה (הנתבע); ציון ואנונו, אשר הינו נגר במקצועו ואשר בתקופה הרלוונטית עבד עם איתן על פרויקט משפחת קונין (להלן: "ציון") וכן עזי בן משה, אשר סיפק את הפרזול והצביעה של דלתות הפנים בהתאם לפנייתו של איתן עבור בית משפחת קונין (להלן: "עזי").

22. כמו כן, העידו בפניי העדים הבאים: מטעם התביעה העידו גיא, שרית, רועי, מר ישראל שור (שהיה מנהל הפרויקט, אך לא הגיש תצהיר) והמומחה מטעם התובעת (מר גושן).

מטעם הנתבע העידו עזי, המומחה מטעם הנתבע (מר גור), ציון והנתבע (מר איתן נווה). כמו כן, העיד מומחה בית המשפט (מר ברילינג).

23. כעת אפנה לדון בסוגיות שהועלו על ידי הצדדים, הן בתביעה העיקרית והן במסגרת הודעת צד ג', אך בראש ובראשונה יש לדון בטענות המקדמיות אותן העלה הנתבע. לאחר הדיון בטענות המקדמיות, נפנה לדון לגופו של עניין ביתר הטענות שהועלו ע"י הצדדים.

24. טענות מקדמיות שהעלה הנתבע:

לטענת הנתבע, מעיון בהסכמי ההתקשרות והזמנות העבודה (נספח א' לכתב התביעה) עולה, כי התובעת כלל לא חתומה על המסמכים הללו. כך גם השם המופיע על גבי הזמנות העבודה הוא רועי אורנשטיין, אך הוא מופיע ללא חתימה. כן בחוזה ההתקשרות לא מופיעה כל חתימה של החברה ולא של רועי.

25. מעיון בהסכם ההתקשרות לביצוע עבודת נגרות מיום 11.5.08 (להלן: "ההסכם") עולה, כי מדובר בהסכם פשוט בעל עמוד אחד, הכולל 15 סעיפים (ההסכם צורף כנספח א' לתצהירו של רועי). מכותרת ההסכם ניתן ללמוד, כי ההסכם נערך בין התובעת לבין הנתבע/ציון.

אכן, בתחתית ההסכם מופיעה חתימתו של הנתבע בלבד (איתן), אשר חתם בשם נגריית לבונה/נגריית ניסים וענונו (איתן וציון), כפי שמופיע בכותרת המסמך. על המסמך שכותרתו "חוזה התקשרות" חתום הקבלן - נוה איתן בלבד (הנתבע), אך מנהל התובעת אישר את הזמנת העבודה בו ביום כפי שעולה מנספח ב' לתצהיר התובעת. שני מסמכים אלו יצרו את הקשר החוזי שבין הצדדים. בנוסף , במקרה הנדון, התנהגות הצדדים לאחר החתימה על שני מסמכים אלו , מדברת בעד עצמה, ומעידה על קשר חוזי בין הצדדים.

מעיון באותו הסכם ניתן ללמוד עוד, כי מרבית סעיפי ההסכם, מלבד סעיף אחד (סעיף 13 בהסכם), דנים באחריות הנתבע ובדרישות העבודה מהנתבע. סביר להניח, כי הסיבה שבגינה רק הנתבע חתום על ההסכם הינה העובדה שההסכם רובו ככולו עוסק בדרישות מהנתבע בלבד, והוא למעשה מה שמכונה "הזמנת עבודה", שאושרה כאמור בנספח ב' על ידי מנהל התובעת.

26. כך סעיפי ההסכם קובעים, כי בידי הנגר הידע, המיומנות והכלים לביצוע עבודת הנגרות וכי ביכולתו לבצע את העבודה ברמה מקצועית וגבוהה ביותר (סעיף 1); וכן כי עליו לנקוט בכל אמצעי זהירות ע"מ למנוע נזקים באתר (סעיף 3); וכן כי עליו להתריע על כל דבר חריג (סעיף 4); וכן כי הוא אחראי לביצוע מידות והתאמתן לנתונים באתר וכי במקרה של אי התאמה או טעות עליו ליידע את המזמין (המזמין היא התובעת בענייננו) (סעיף 5). כן נקבע בהסכם, כי חומרי הגלם והגמר לביצוע העבודה יהיו מאיכות משובחת ביותר תוך התאמה לדרישות התקן הישראלי (סעיף 8); וכן כי על הנגר לספק דוגמאות לחלקי העבודה השונים (סעיף 9) וכד'.

עיננו הרואות, כי ההסכם מיום 11.05.08 מקיף את גדר אחריותו של הנגר (הקרוי בהסכם "הקבלן"), ולכן התובעת ביקשה מאיתן לחתום עליו, מבלי שהתעורר כל צורך לחתימה מצדה על המסמך.

27. נוסף על כך, הטענה כי לא מופיעה חתימתו של רועי על גבי הזמנת העבודה לא ברורה, שכן מעיון בהזמנת עבודת נגרות לבית משפחת קונין (נספח ב' לתצהירו של רועי) עולה, כי רועי אכן אישר בחתימתו את פרטי ההזמנה בתחתית המסמך בצד ימין .

לאור האמור לעיל הטענה של היעדר יריבות נדחית.

28. טענה מקדמית נוספת של הנתבע הינה, כי יש למחוק את השם נגריית לבונה מכתב התביעה שהרי נגריית לבונה לא יכולה להיות נתבעת מאחר שהיא אינה מהווה אישיות משפטית.

טענה זו אין בידי לקבל, שכן "נגריית לבונה – איתן נווה" המופיעה בכותרת כתב התביעה ויתר כתבי בית הדין בתיק, היא עוסק מורשה (להבדיל מחברה בע"מ). "נגרית לבונה " מהווה את השם המסחרי של איתן נווה. התביעה הוגשה כנגד איתן נווה שכן גם הוא מוזכר כחלק משם הנתבע. עצם ציון השם המסחרי אינו מעלה ואינו מוריד. בשולי הדברים יוער כי "נגרית לבונה" כשלעצמה איננה אישיות משפטית , אך במקרה הנדון נתבע גם מנהל ובעלי העסק מר איתן נווה ולכן קיים נתבע שהינו אישיות משפטית.

29. טענה מקדמית אחרת של הנתבע הינה, כי יש להוציא מתצהיר התובעת את כל המסמכים שצורפו ואינם קשורים כלל לתביעה בתיק בעניין לקוחות אחרים של התובעת, כגון: פתאל, הורביץ והורן.

מעיון בנספח ב' לתצהירו של רועי ניתן ללמוד, כי צורפו הזמנות עבודת נגרות מהנתבע עבור לקוחות אחרים של התובעת, שאינם קשורים בתיק זה כגון: פתאל, הורן והורביץ. כמו כן, צורף הסכם התקשרות עבור לקוח הקרוי "עומר גולדין תל אביב", אשר אינו קשור לתיק זה. כך גם צורפו התכתבויות בין התובעת לנתבע אשר עוסקות בין היתר באותם לקוחות אשר אינם קשורים בתיק זה (ראו נספח ג' 1 לתצהירו של רועי והתגובה כנספח ג' 2 לתצהיר וכן נספח ג' 4).

30. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט זילברטל בהחלטה שניתנה ברע"א 6821/15 פלונית נ' משרד הבריאות ואח' (החלטה מיום 03.02.16) באשר להוצאת ראיה מהתיק:

"בשיטתנו המשפטית אין חשיבות או משמעות מעשית ל"הוצאת ראייה מהתיק", ודי בכך שהוחלט כי מוצג כלשהו לא ישמש כראייה או כי לא יינתן לו כל משקל בהחלטת בית המשפט.

.....

יתרה מכך, הוצאה "פיזית" של מסמך שניתנה לגביו החלטה שאין בכוחו לשמש כראיה שמורה למקרים קיצוניים בלבד, שכן ככל שבעתיד יהיה צורך לבחון במסגרת הליכי ערעור את אותו מסמך ראוי שעותק שלו יוותר, ככלל, בתיק. חזקה על בית המשפט שהוא יודע להתעלם ממסמך שהוחלט עליו שאינו קביל".

31. לאור האמור לעיל, ולאור כך שהמסמכים האמורים אינם קשורים כלל וכלל לתביעה הנידונה בתיק זה, הרי שיש להתעלם מהם, ולפיכך לא יינתן להם כל משקל.

הנתבע אף מבקש שלא לייחס משקל למסמכים שצורפו כנספח ה' לתצהירו של רועי אשר הינם התכתבויות אלקטרוניות של מר מרק קונין (להלן: "מר קונין") עם רועי, אשר התובעת הגישה אותם שלא באמצעות עורכם, כאשר בנקל הייתה יכולה לבקש תצהיר ממר קונין.

32. אכן, התובעת צירפה תכתובות אלקטרוניות בין מר קונין לרועי (נספח ה' לתצהירו של רועי), אולם לא הגישה תצהיר מטעם מר קונין, על אף שבני משפחת קונין מגיעים לארץ מספר פעמים בשנה והבית בקיסריה שייך להם, כך גם התובעת לא התייחסה או הפנתה לנספח ה' ואף לא התנגדה לטענה כי אין לייחס משקל למסמכים שצורפו כנספח ה'.

33. לאור האמור לעיל, ומשלא הוגש תצהיר על ידי מר קונין והוא לא הובא לעדות, ומכאן שהנתבע לא יכול היה לחקרו בנוגע לתכתובות, אינני מייחסת כל משקל לנספחים אלו.

34. לגופו של ענין – התביעה העיקרית:

כעת אפנה לדון בתביעה העיקרית ובטענות שהעלו הצדדים אחת לאחת. אקדים ואציין, כפי שיפורט כדלהלן, כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה, ולכן אני קובעת כי יש לדחות את התביעה. טעמיי יפורטו להלן בהרחבה, תוך התייחסות מפורטת לטענות הצדדים:

התובעת צירפה חוות דעת של מומחה מטעמה, מר גושן, אשר ערך ביקור בבית בתאריכים 24.7.2008 ו- 29.7.2008 (חוות הדעת מטעם התובעת צורפה כנספח ד' לתצהירו של רועי).

בהתאם לקביעתו של המומחה מטעם התובעת, מר גושן, איכות הביצוע בעבודות נשוא התביעה נמצאה לקויה ובאי התאמה לדרישות המקצועיות והתקנים (עמ' 3 לחוות הדעת סעיף 2).

35. המומחה מטעם התובעת מצא בדלת הכניסה יציבות לקויה, היעדר מיגון, איטום לקוי וביצוע גמר לקוי. כמו כן קבע, כי הדלת יוצרה בנגרייה ואיננה נושאת תו תקן (עמ' 4 סעיף 2 א' ועמודים 5-9 לחוות הדעת). כמו כן קבע, כי קיימת היעדר התאמה במסגרות המשקופים העיוורים ודלתות החדרים. בתיקון הנדרש קבע, כי יש לבצע התאמת פתחי הבנייה למידות ייצור הדלתות על ידי פירוק הדלתות ולרבות עיבודי צבע וגמר (עמ' 9 סעיף ב' ועמ' 10 לחוות הדעת).

אי התאמה נוספת שמצא מר גושן הינה אי התאמה של סרגלי כיסוי ("הלבשות") למכלולי הדלתות ועיבודי גמר לקויים (עמ' 11 סעיף ג' לחוות הדעת). כמו כן, קבע אי התאמת כנף למלבן הדלת (עמ' 11 סעיף ד' לחוות הדעת). בנוסף, מצא מר גושן אי התאמה בדלתות ההזזה לעניין הגובה (עמ' 12 סעיף ה' לחוות הדעת). כמו כן, מצא מר גושן אי התאמה בחלק מהדלתות הסובבות בקומה א' וכי יש להתאים את המשקוף לכנף עיבוד המגרע והשלמת משקוף עליון בתחתית החלק הקבוע ולהתאים את המלבנים לכנפיים (עמ' 14 סעיף ו' לחוות הדעת).

36. בנוסף, קבע מר גושן היעדר התאמה בארונות קיר בחדרי שינה דרומיים בקומה א' וסטייה בזוויות הארון ובמערכת מדפי ארונות המרתף (חדר שירות), ומכאן שיש לבצע התאמת הארונות כולל עיבודי הגמר לקירות (עמ' 15 סעיף ז' לחוות הדעת). ליקוי נוסף שמצא מר גושן נוגע לגמר לקוי בארונות חדרי רחצה אשר לפיו לא נסגרו או כוסו ראשי הברגים בפנים המגירות (עמ' 15 סעיף ח' ועמ' 16 לחוות הדעת).

בעמ' 16 לחוות דעתו של מר גושן מציין מר גושן, כי "העבודה טרם נסתיימה ונדרשים עיבודי גמר". בעמודים 17 עד 23 לחוות הדעת מציג מר גושן טבלה עם אפיון הליקויים והתיקונים הנדרשים וכן עלות משוערת. מתוך עיון בטבלה ניתן לראות, כי פורטו גם ליקויים אשר אינם תחת אחריותו של הנתבע. על כן, יש להתייחס בענייננו רק לדלתות (להבדיל מארונות בחדרים שלא יוצרו או הותקנו ע"י הנתבע).

37. בעמוד 24 לחוות הדעת מסכם מר גושן את מסקנותיו לפיהן עבודות ההרכבה בוצעו ללא בקרת איכות, הסטיות בולטות וחורגות מתקנים ומדרישות מקצועיות, וכי לנוכח ריבוי הליקויים לא ניתן לבצע תיקונים נרחבים ויש לבצע החלפת רכיבים ופעולות יסודיות במכלולי הדלת ובחלק מהדלתות ייצור חדש. חוות הדעת של מר גושן מסתכמת בצד העלויות בסך של 117,394 ₪, לרבות פיקוח הנדסי. יחד עם זאת, יצוין פעם נוספת, כי סכום זה כולל גם את התיקונים בגין ייצור והרכבת ארונות, אשר לא בוצעה על ידי הנתבע.

38. מנגד, הגיש הנתבע חוות דעת של מומחה מטעמו, מר גור (חוות הדעת צורפה כנספח ז' לתצהירו של הנתבע). מר גור מתייחס בחוות דעתו לחוות הדעת שהגישה התובעת, הוא ציין בפתיח חוות דעתו כי עצם העובדה שמר גושן ציין, כי העבודה טרם נסתיימה ונדרשים עיבודי גמר, משמעה כי הוא נתן את חוות דעתו כאשר עדיין לא הסתיימה הרכבת הדלתות עד סופה.

מר גור ערך ביקור בבית ביום 18.11.2008. מר גור ציין, כי דלת הכניסה בעת ביקורו בבית פורקה והוחלפה בדלת אחרת, אשר כלל לא הייתה מעץ מלא והייתה שונה לחלוטין מהדלת שהוזמנה מהנתבע, וזאת הן בצד הוויזואלי והן בחומרי הגלם המרכיבים אותה (עמ' 3 סעיף ד' לחוות הדעת). מר גור ציין, כי כל הדלתות שבדק (מלבד דלת הכניסה אשר אותה לא בדק מר גור) יוצרו בהתאמה מוחלטת לתוכניות הייצור שהגישה התובעת לנתבע (סעיף 7 בעמ' 4 לחוות הדעת).

39. עוד מציין מר גור, כי מצא שתשתיות שונות הקשורות להתקנת הדלתות היו לקויות, כגון משקופים עיוורים אשר כלל לא היו באחריותו של הנתבע (סעיף 8 בעמ' 4 לחוות הדעת). מעמוד 5 לחוות הדעת ישנה התייחסות מפורטת לחוות דעתו של מר גושן.

בסיכום חוות הדעת מציין מר גור, כי הבדיקה של מר גושן בוצעה טרם הסתיימו העבודות של הדלתות בבית, ולכן בשלב זה לא ניתן היה לטעון לליקויים. כך הוא גם קבע, כי הסכומים הנקובים על ידי מר גושן הם סכומים מנופחים וחסרי פרופורציה. עוד מציין מר גור, כי בבדיקה שערך כל שמצא הוא כי יש לבצע תיקונים קלים והחלפת גומיות למספר דלתות וכי דבר זה מקובל לאחר התקנה עם ביצוע עבודות גמר ("פינישים") וכי הדבר אינו מהווה ליקוי.

40. לאור הפערים בין חוות הדעת של הצדדים, מיניתי מומחה מטעם בימ"ש ביום 12.10.2010, מר ברילינג, שיחווה דעתו בקשר למחלוקת בין הצדדים באשר לאיכות וטיב העבודות אותן היה אמור לספק הנתבע לתובעת.

41. ביום 23.11.2010 השיב מומחה בית המשפט, מר ברילינג, כי בשיחה עם רועי התברר לו כי "דלתות המבנה המכונה "בנין קונין" פונה מהדלתות והן נמצאות במחסן". עוד הוסיף מר ברילינג, כי יקשה עליו לבדוק דלתות שפורקו שכן אין אפשרות לבדוק צורת הרכבה, התאמת סגירות, תפקודי פרזול וכדומה. מר ברילינג ביקש את הנחיית בית המשפט באשר לעניין זה. בו ביום ניתנה החלטה על ידי, כי המומחה יגיש את חוות דעתו במסגרת המגבלות הקיימות.

ביום 10.2.2011 הוגשה חוות דעת מומחה בית המשפט לתיק זה. בהתאם לחוות הדעת ביקר מר ברילינג ביום 06.01.2011 בנגריה באבן יהודה (להלן: "הנגרייה").

42. בדיקתו של מומחה בית המשפט העלתה, כי נבדקו רק 3 כנפי דלתות ללא משקופים. המומחה ציין, כי הדלתות פורקו מהדירה ואוחסנו בנגרייה. כמו כן ציין, כי הדלתות בנויות מעץ גושני המהווה מסגרת ובתוכו מילואה (צורפו תמונות שמספרן 4, 5 ו-6). עוד ציין, כי הכנפיים צבועות בצבע אפוקסי לבן, הצבע נראה סביר לצורת האחסון. הצירים המורכבים על גבי הדלת הם מסוג SOSS צירים איכותיים. שאר הפרזול צוין כי אינו בנמצא. כן הוא קבע, כי בקידוח עבור הציר נראה כי המקדח רעד בזמן הקידוח, וכי הדבר נראה כמו פגיעות סביב הקידוח המותיר פגמים סביב הציר (צורפו תמונות 1 ו- 3).

43. לסיכום, קבע מומחה בית המשפט בחוות דעתו, כי: "העבודה נראית מקצועית וגם את הפגמים סביב הציר ניתן לתקן בקלות. קשה מאוד להתייחס לעבודה שאינה מותקנת במקומה ללא משקופים וללא כל הפרזול".

44. בעדותו בבית המשפט העיד מומחה בית המשפט לעניין זה כך:

"ש. אתה בדקת 3 דלתות בלבד, נכון?

ת. כן.

ש. זה מה שהציגה לך התובעת?

ת. כן.

ש. נכון שהצבע של הדלתות הייתה צביעה טובה?

ת. כן.

ש. מקריאה מתוך חוות הדעת מהמילה "בקידוח" עד המילה "בקלות". ז"א שזה עניין של תיקון זניח, נכון?

ת. כן, זה לא תיקון רציני. יש פה נקודה שצריך אולי לצבוע את הדלת או את הקנט וניתן לעשות זאת בעלות של 250-300 ₪".

(פרוטוקול עמ' 52 שורות 12-21).

45. בהמשך נשאל מומחה בית המשפט שאלה נוספת וכך העיד:

"ש. אתה יכול להסיק מהדלתות שראית על כלל העבודה שבוצעה בבית?

ת. לא, הדלתות היו באיכות סבירה ונעשו במקצועיות וגם כתבתי זאת בחוות

הדעת. חוץ מהפגם הזה שליד הציר שניתן לתיקון, לא ראיתי משהו מיוחד

אבל קשה מאוד להתרשם שזה לא עומד במקום ואין לי את המשקופים".

(פרוטוקול עמ' 53 שורות 18-21).

46. לאור חוות דעתו של מומחה בית המשפט ולאור עדותו, אנו יוצאים למדים, כי חוות הדעת מציגה תמונה חלקית ביותר של ביצוע העבודות שנעשו על ידי הנתבע, שכן התובעת העבירה לבדיקתו של מומחה בית המשפט 3 דלתות בלבד (מתוך 20 דלתות שיוצרו והורכבו על ידי הנתבע).

כאן המקום להעיר, כי מתוך תמונה מס' 4 בחוות הדעת של מומחה בית המשפט, מצטייר כי שלושת הדלתות שנבדקו הן דלתות פנים, כלומר לא נבדקה דלת הכניסה.

47. לא זו אף זו, ולמרות שנבדקו רק 3 דלתות, ללא משקופים וללא כל הפרזול, קבע מומחה בית המשפט, כי עבודתו של הנתבע נראית מקצועית וגם את הפגמים סביב הציר ניתן לתקן בקלות ובעלות זניחה.

כך גם אי הבאת מי מבני משפחת קונין למתן עדות, או אף מתן תצהיר ללא עדות, פועל לחובת התובעת. התובעת יכולה הייתה להביא את בני משפחת קונין בכדי להעיד על טיב העבודות שביצע הנתבע, שכן בני המשפחה, כך גם לטענת התובעת, מגיעים לארץ מספר פעמים בשנה וכי הדבר מתבקש לאור היותם הבעלים של הבית ומי שקיבלו את ההחלטה בסופו של יום להחליף את כל הדלתות שבוצעו ע"י הנתבע.

48. כמו כן, מי שהייתה אחראית על תכניות הייצור של הבית הייתה התובעת (באמצעות שרית מטעמה), והיא גם פיקחה על העבודות שנעשו בבית, לרבות עבודתו של הנתבע.

גיא, שהיה אדריכל של משפחת קונין עבור השיפוץ הכללי שנעשה בבית, העיד כך:

"ת. ... היו עבודות חשמל, צבע, הריסה, בנייה, התקנת חלונות, עבודות בגינה, אינסטלציה, התקנה של מטבח, היו התקנות של מערכות אודיו, וידאו, עבודות גבס, ועוד פרטים למיניהם שקשורים לאדריכלות ועיצוב.

...

... אני מעריך באופן גס שבשיפוץ שכזה ובשיפוץ הזה הסתובבו בין 30-50 איש מתחילתו ועד סופו".

(פרוטוקול עמ' 13 שורות 26-28, ועמ' 14 שורות 3 ו-4).

בהמשך גיא העיד כך:

"ת. הייתי מעורב במסגרת ההמלצות, בתכנון הנגרות, בהמלצה על התובעת, הייתי מעורב במן הסתם פגישה או שתיים בין הלקוחה לבין התובעת. זהו.

ש. ובסופו של דבר שרית היא זו שתכננה את הדלתות, נכון?

ת. שרית תכננה את הדלתות לפי הנחיות שלי ולפי הנחיות של הלקוחה".

(פרוטוקול עמ' 14, שורות 17-20).

49. כך גם העיד רועי (מנהל התובעת) לעניין השיפוץ שנעשה בבית:

"ש. נכון שהבית בקיסריה היה בכל התקופה הרלוונטית בשיפוץ?

ת. נכון.

ש. מאיזה תאריך בערך?

ת. הוא בערך שופץ 3 שנים.

...

ש. אז באותה תקופה באזור יוני-יולי-אוגוסט, כמה אנשי מקצוע עבדו בבית?

ת. אני לא יודע להגיד מספרית."

(פרט' עמ' 63 ש' 27-30 ועמ' 64 ש' 4-5).

50. לאור עדותם של גיא ורועי ניתן ללמוד, כי בבית בוצעו עבודות שיפוץ נרחבות (עובדה שלא צוינה על ידי התובעת בכתבי טענותיה). כפועל יוצא מכך, הסתובבו בבית עשרות אנשי מקצוע שביצעו את עבודות השיפוץ השונות.

51. תכנון הדלתות נעשה על ידי שרית (שפעלה מטעם התובעת) בהתאם להנחיות של גיא והנחיות הלקוחה (משפחת קונין). כך גם העיד גיא, כי הוא פיקח על העבודות של התובעת בשלב ההתקנה (פרוטוקול עמ' 15 שורה 11).

שרית גם היא העידה כי "ההזמנה הראשונה מבוצעת מול רועי בהתאם לשרטוטי האדריכל, לאחר מכן ישבתי עם הלקוחות שהראו לי תמונות של דלתות, בהתאם לזה הכנתי שרטוטים" (פרוטוקול עמ' 23 שורות 10, 11).

52. כאשר נשאלה שרית בנוגע לתוכניות הייצור של התובעת העידה כך:

"ש. זאת אומרת שזה מה שהמשפחה ביקשה, עץ מלא בדלת הכניסה?

ת. שחזית הדלת תהיה מעץ מלא.

ש. וזה מה שאת הנחית את איתן הנגר על פי התוכניות, נכון?

ת. נכון.

ש. ואיתן היה צריך לפעול על פי התוכנית שלך לייצור?

ת. כן.

...

ש. לדלת הכניסה, נכון שביקשת מאיתן לעשות דגם מוקטן של דלת

הכניסה?

ת. כן."

(פרוטוקול עמ' 23 שורות 18 עד 27).

53. כך גם העיד לעניין זה רועי (מנהל התובעת):

"ש. והתובעת היא זו שתכננה את הדלתות, נכון?

ת. נכון, בשיתוף עם האדריכל.

ש. ואיתן היה צריך לפעול ע"פ התוכניות שלכם?

ת. נכון".

(פרט' עמ' 65 ש' 11-14).

54. ראו גם עדותו של הנתבע לעניין זה:

"ש. פעלת על פי תכניות הייצור שהתובעת העבירה לך?

ת. לא במידות, אלא על פי הצורה, השטח מכתיב את המידות.

לשאלת ביהמ"ש:

ש. אתה הולך לבית ומודד את ה..?

ת. קיבלתי תכניות ביצוע ואני ניגש איתן לבית, אני מודד פתח פתח רואה שמבחינת גובה הפתחים הם לא אותו הדבר, מתקשר לשרית שהיא הייתה המלווה שלי בפרויקט עד שהיא יצאה לחופשת לידה ושואל אותה האם תרצי לייצר כל דלת בהתאם למפתחו, או הכול אחיד, התשובה הייתה חד משמעית קומה א' היא חלל גדול רואים כמעט את כל הדלתות בחלל הזה היא אמרה אין מצב שהדלתות יהיו בגבהים שונים במיוחד אם הן עומדות אחת ליד השנייה.

ש. אז למה המפתנים (צ.ל. "המפתחים"- ח.ק.) שונים?

ת. אני לא הייתי אמון על המפתחים, התובעת עשתה את המשקופים העיוורים. אני אמרתי שצריך לסדר את המשקופים ונאמר לי שאין בעיה, גבאי אמון על זה והוא יסדר".

(פרט' עמ' 94 ש' 4-17).

55. לאור עדותם של שרית, גיא, רועי והנתבע ניתן ללמוד, כי תכניות הייצור נעשו על ידי התובעת אשר הגישה אותם לנתבע והנתבע צריך היה לפעול בהתאם לתוכניות אלה. הנתבע העיד, כי פעל בהתאם לתכניות הייצור של התובעת בכל הנוגע לצורה שהוכתבה לו, אך בכל הנוגע למידות הרי שהשטח מכתיב אותן. כך גם היה פיקוח הדוק של האדריכל מטעם התובעת על העבודות בבית, לרבות עבודתו של הנתבע.

56. אף נושא המשקופים העיוורים, היה תחת אחריותה של התובעת, וזאת ניתן ללמוד אף מההזמנה שנשלחה לנתבע (נספח ב' לתצהירו של רועי), אשר לפיה הזמנת העבודה הינה "ללא משקופים עיוורים המותקנים כבר באתר".

כך גם העיד רועי לעניין זה:

"ש. ע"פ הזמנת העבודה אתם הייתם האחראים למשקופים העיוורים, נכון?

ת. נכון.

ש. אתם זה התובעת, כן?

ת. נכון."

(פרט' עמ' 66 ש' 13-16).

57. לפיכך, ניתן לקבל באופן עקרוני את טענתו של הנתבע, כי בהנחה שהמשקופים העיוורים אינם מותקנים כראוי, הרי שהדבר משפיע על התקנת הדלתות שכן המשקופים העיוורים מהווים את המסגרת ואת התשתית וההכנה לביצוע עבודת הרכבת הדלתות. יחד עם זאת, לא ניתן לדעת האם המשקופים העיוורים הותקנו כראוי, שכן מומחה בית המשפט לא נדרש לבדוק את המשקופים הללו.

58. אמירתה של הגברת קונין- טענה ששבה וחוזרת אצל הנתבע הנה, כי ציון, אשר עבד עם הנתבע לאורך כל הדרך על ייצור והרכבת הדלתות, שמע את גב' קונין אומרת בשפה האנגלית כי אינה אוהבת את הדלתות. הנתבע טוען, כי אמירה זו של הגב' קונין מחזקת את המסקנה, כי היא לא אהבה את המראה הוויזואלי הכללי של הדלתות (בבחינת טעם אישי), ולכן ביקשה לפרק את כל הדלתות ולהחליפן בדלתות אחרות.

עדותו של ציון, בכל הנוגע לאמירתה של הגב' קונין, תובא להלן:

"ש. מפנה לסעיף 5 לתצהירך, אתה מציין ששמעת את בעלת הבית אומרת

לבעלה "I don't like these doors"?

ת. היא עמדה לפני הכניסה לחדר השינה בקומה העליונה ורקעה עם הרגל

ואמרה "I don't like these doors".

ש. מה אומר המשפט הזה?

ת. שהיא לא אוהבת את הדלתות האלה.

ש. לגבי איזה דלתות היא אמרה את זה?

ת. לא היו דלתות אחרות בבית חוץ מהדלתות שאנחנו התקנו.

ש. על כל הדלתות היא אמרה את זה?

ת. ברור שעל כל הדלתות, לא היה פה קטע טכני אלא קטע ויזואלי שהיא

לא אהבה.

ש. אתה אומר שהיא לא אהבה את המראה הכללי של הדלת?

ת. אמת".

(פרוטוקול עמ' 55 שורות 4-15).

59. לעניין אמירתה של הגב' קונין, כי היא אינה אוהבת את הדלתות, ניתן לאמור, כי אמירה זו יכולה להתפרש בשני אופנים. האחד, כי אכן כעדותו של ציון, היא אינה אוהבת את המראה החיצוני - ויזואלי של הדלתות. השני, כי אינה אוהבת את הדלתות מאחר שהעבודה בוצעה באופן לקוי במידה כזו או אחרת (אם לאור פגמים, כגון סדקים או בליטות בדלתות).

60. כאן המקום לציין, כי דלת הכניסה החדשה (להלן: "הדלת החדשה"), שהזמינה משפחת קונין, שונה לחלוטין, הן מבחינה ויזואלית והן מבחינת החומרים המרכיבים אותה, מהדלת שהוזמנה מהנתבע.

לעניין זה העיד גיא כך:

"ש. נכון שאחרי שפירקו את דלת הכניסה התקינו דלת שהיא בכלל לא מעץ מלא אלא מחומר אחר לגמרי?

ת. לא זוכר להגיד לך.

ש. אז אולי שוב אני אנסה לרענן את זיכרונך. אני מראה לך את הדלת בתוכנית

העבודה, נספח ט' לתצהיר איתן. האם זה מחומר אחר ולא מעץ מלא?

ת. כן, נראה שזה מחומר אחר. מנספח ט' נראה שהמסגרת לדלת היא מאלומיניום, ולגבי המילוי של הדלת אני לא יכול לומר בוודאות. נראה שזה לא עץ מלא".

(פרוטוקול עמ' 16 שורות 26- 32).

61. אף מר גושן (המומחה מטעם התובעת) העיד לעניין הדלת החדשה שהותקנה כך:

"ש. מציגה לך את נספח ט' לתצהיר הנתבע המציגה את הדלת שהותקנה במקום הדלת הקודמת שבדקת. זה לא מעץ מלא, נכון? לפי התמונה.

ת. הבנתי שזה אלומיניום.

ש. בכלל חומר אחר לגמרי?

ת. אז? כן. חומר אחר לגמרי.

ש. חומר אחר ששונה לגמרי ממה שהיה?

ת. כן.

ש. זו דלת יקרה או זולה יותר?

ת. אני לא יודע מה המפרט, אני מתאר לעצמי שזה זול יותר מדלת עץ מלא כמו

שהייתה".

(פרוטוקול עמ' 44 שורות 1-9).

כך גם העיד רועי:

"ש. והדלת החדשה שהותקנה לא הייתה מעץ מלא, נכון?

ת. נכון, היא הייתה מאלומיניום עם שילובים של עץ".

(פרט' עמ' 69 ש' 6-7).

62. עיננו הרואות, כי הדלת החדשה שהותקנה בבית משפחת קונין שונה מזו שהתקין הנתבע בבית המשפחה. דלת הכניסה שייצר והתקין הנתבע הייתה מעץ מלא (ראו עדות רועי בפרט' עמ' 66 ש' 20-21), ואילו הדלת החדשה הייתה מאלומיניום והמראה החיצוני שלה היה שונה לחלוטין מהדלת שייצר והרכיב הנתבע. טענה זו קיבלה חיזוק מעדותם של עדי התביעה. אף יש בכך לחזק את עדותו של ציון, כי הגברת קונין לא אהבה את המראה החיצוני- ויזואלי של דלת הכניסה.

63. לעניין תו התקן של הדלתות- המומחה מטעם התובעת, מר גושן, התייחס בחוות דעתו לתו התקן ועמידה בדרישות התקן. הוא ציין לגבי דלת הכניסה כי "הדלת יוצרה בנגריה ואינה נושאת תו תקן".

גיא נשאל על ידי בית המשפט בנוגע לנושא של תו תקן. כך הוא העיד לעניין זה:

"לשאלת בית המשפט:

ש. כשמזמינים דלתות במיוחד מנגר פרטי, איך בודקים את הנושא של תו תקן? ...

ת. למען הכנות, אני לא בודק נושא של תו תקן כשאני מזמין דלתות מנגר פרטי או כאשר לקוח מזמין וגם לא כשמוזמנות דלתות מחברה. בדרך כלל דלתות שמבוצעות על ידי נגר מבוצעות ברמה ומחומרים טובים וגבוהים יותר מחברה מסחרית. בדרך כלל הנטייה ללכת לחומרים חזקים יותר, מלאים יותר, לעומת מילויים שמותקנות בדלתות מסחריות".

(פרוטוקול עמ' 21 שורות 16-22).

64. לעניין תו התקן ואיכות העבודה נשאל גם ציון וכך העיד:

"ש. של מי האחריות לקבלת התקן, של היצרן?

ת. ברור. מבחינת איכות הצירים, איכות המנעול והחומרים, הצבע היה ברמה כ"כ גבוהה ומנהל הפרויקט ביקש את הטלפון של הצבעי. יתרה מכך, אחרי שהדלתות הגיעו והחלה ההתקנה, רועי בא בהצעה לאיתן והציע לו להיות נגר הבית של התובעת בנושא דלתות ונתן לו עוד עבודות של דלתות, ובדף הראשון באתר של התובעת במחשב הייתה דלת שאנחנו ייצרנו, זו הייתה הפרסומת שלו".

(פרוטוקול עמ' 56 שורות 3-8).

65. כך גם המומחה מטעם הנתבע, מר גור, נשאל לעניין הנושא של תו התקן לדלתות, וכך העיד:

"ש. איך עובד הנושא של תו תקן לדלתות, כשמדובר בחברות מסחריות גדולות יש נהלים בטח?

ת. כשעושים דלתות לפי הזמנה אין תו תקן. תו תקן יש לפי דלתות שמפעלים

עושים, שהם יכולים להרשות לעצמם לשלם את הסכום שמבקש מכון התקנים. לאדם פרטי אין יכולת לשלם, חוץ מזה דברים שמזמינים לפי הזמנה, אדם פרטי לא יכול באופן מעשי לבקש תו תקן כי זה גם לא ניתן לבדיקה".

(פרוטוקול עמ' 32, שורות 15-19).

66. אף הנתבע נשאל לעניין זה וזו עדותו:

"ש. יש תקן לייצור דלתות?

ת. תקן קונים. תקן משתמשים החברות הגדולות, הן הולכות למכון התקנים משלמות כסף וקונות תקן, זה לא שישב מישהו ניטרלי וקבע מה יהיה התקן של מוצר מסוים לצורך העניין דלת, פשוט באה חברה כמו פנדור מזמינה תקן ויש תקן. אני חושב שהמומחים דיברו על נושא זה.

ש. לדלתות שייצרת יש תקן?

ת. לא. מבחינתי היא תקינה.

ש. מבחינה בטיחותית צריך להיות עובי מסוים כדי שהיא תהיה בטיחותית?

ת. לא. יש עובי מינימאלי שצריך להכניס את הצילינדר, שיש לו עובי מסוים והוא צריך להיכנס לתוך הדלת ואי אפשר לעשות פחות מזה".

(פרט' עמ' 91 ש' 7-16).

67. מתוך העדויות לעיל ניתן להבין, כי נושא של עמידה בתנאי תו התקן אינה חד משמעית כאשר מדובר בדלתות שמוזמנות מנגר באופן פרטי, זאת לעומת דלתות שמוזמנות מחברה מסחרית.

לעניין זה אמינה עליי עדותם של מר גור והנתבע, כי כאשר מזמינים דלתות באופן פרטי מנגר, לרוב אין בדיקה בשטח של עמידה בתנאי תו תקן נוקשים, וזאת בשונה ממפעל שיכול להרשות לעצמו לשלם את הסכום הכספי הגבוה אותו מבקש מכון התקנים. כך גם עדותו של גיא אמינה עליי, כי באופן מעשי לא נבדק נושא תו התקן כשמזמינים עבודה מנגר באופן פרטי, שכן דלתות שמבוצעות ע"י נגר (להבדיל מחברה מסחרית) מבוצעות ברמה גבוהה ומחומרים איכותיים, ולכן הדבר לא נדרש באופן דווקני. בנוסף אין התייחסות בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט לעניין התקן, אלא התייחסות כללית לטיב העבודה. אני מניחה שלו היה המומחה מוצא כי העבודה הינה בניגוד לתקן היה מציין זאת ובוודאי שלא היה מציין שמדובר ב"עבודה מקצועית". המומחה מטעם בית המשפט לא נשאל בעניין זה בחקירה שנחקר על ידי התובעת.

68. ביצוע תיקונים בדלתות- באשר לשאלה האם התובעת נתנה לנתבע לבצע תיקונים בטרם הוחלט על החלפת הדלתות ע"י משפחת קונין, טוענת התובעת כי אכן ניתנו הזדמנויות לתיקונים, אולם הדבר לא נעשה. מנגד, טוען הנתבע כי לא ניתנה לו הזדמנות שכזו. בכל מקרה העיד הנתבע, כי לא היה מדובר בתיקונים, שכן לא היה כל ליקוי בדלתות, אלא מדובר בעיבודי גמר ("פינישים" כלשונו) שלא בוצעו על ידו מאחר שהתובעת לא נתנה לו הזדמנות לסיים את מלאכת הרכבת הדלתות ולבצע את הפינישים האמורים.

לעניין ההזדמנות לתיקון דלת הכניסה העיד הנתבע כך:

"ש. מתי הותקנה הדלת על ידך?

ת. ביולי. לא זוכר בדיוק מתי. נגיד שבאמצע החודש.

ש. במשך החודש ושבוע פלוס מינוס שחלף ממועד ההתקנה עד שהלקוחות הודיעו שהם מוותרים על הדלת ניתנה לך הזדמנות לתקן את דלת הכניסה?

ת. לא ניתנה לי הזדמנות לסיים את הדלת. התקנתי את הדלת, הייתי צריך לשים עוד גומי אטימה, כיוונונים אחרונים, אלו שתי דלתות גדולות וכבדות שמצריכות זמן התאקלמות בשטח".

(פרט' עמ' 103 ש' 7-13).

69. מאחר שעסקינן בתביעה עיקרית שהוגשה ע"י התובעת וכי הכלל הנו "המוציא מחברו עליו הראייה", הרי שעל-מנת להוכיח את הטענה כי אכן התובעת נתנה לנתבע הזדמנות לתקן את הליקויים הנטענים על ידה, יכולה הייתה התובעת להביא למתן עדות או אף להגיש תצהיר (מבלי הצורך להעיד) את מי מבני המשפחה, אשר היו יכולים לחזק את טענות התובעת, לרבות הטענה כי ניתנה לנתבע ההזדמנות לתיקון הדלתות. אולם, דבר זה לא נעשה ואין לתובעת להלין אלא על עצמה.

70. לגבי השאלה האם הנתבע התעכב ולא פעל בהתאם ללוחות הזמנים ואספקת דלתות הפנים, יש לציין, כי ביום 18.06.2008 קיבל הנתבע את תכנית הייצור של דלת הכניסה מהתובעת, וביום 23.06.2008 קיבל את תכנית הייצור של דלתות הפנים (ראו שרטוטים של תכניות הייצור שצורפו כנספח ב' לתצהירו של רועי).

בעניין זה אמינה עליי עדותו של הנתבע, כי בשעת קבלת תכניות הייצור של הדלתות מהתובעת עדיין לא ניתן היה לייצר אותן, שכן לא ניתן היה לקחת מידות מהשטח בשל העובדה שלא היה ריצוף בכניסה לבית. הנתבע העיד, כי הם נאלצו לבצע הדמיה בשטח כדי לקדם את הפרויקט, למרות שלא היה ריצוף וכי מדובר בסיכון (פרט' עמ' 96 ש' 18-30). לגבי הדלתות האחרות (להבדיל מדלת הכניסה) העיד, כי "לא ניתן היה לקחת מידות וכשניתן היה לקחת היה אפשר לקחת רק בקומה א', לאחר מכן קומת כניסה ולאחר מכן קומת מרתף" (פרט' עמ' 96 ש' 31-32).

71. הנתבע פירט בעדותו והסביר כך:

"ת. .. אתה צריך לעשות הפרדה. הבית תחלק לשלוש קומות, קומה א' ניתן היה לקחת מידות בתחילת חודש שישי, מרתף טרם רוצף אז לא יכולתי לקחת מידות כי אין רצפה. התכניות ייצור מתייחסות לקומה א', קרקע ומרתף יחד. לשאלת ביהמ"ש מתי יכולתי לבוא לקחת מידות אני משיב כי אינני זוכר בדיוק, הייתי 3 פעמים לקחת מידות בכל פעם שהייתה התקדמות והיה ניתן לקחת מידות הגעתי למדוד".

(פרוט' עמ' 97 ש' 31-32 ועמ' 98 ש' 1-3).

72. לעניין זה העיד אף ציון, וזו עדותו:

"ת. ..אני יכול להגיד בוודאות שהגעתי לשטח, בקומה התחתונה לא היה ריצוף, לא היה טיח, אי אפשר היה לקחת מידות. דלת הכניסה לא הייתה מרוצפת, השלב החיצוני איפה שהייתה מורכבת הדלת, אחרי שהרכבנו אותה הם רק ריצפו. אי אפשר היה לעבוד. דלתות כאלה, אחרי שהבית גמור לגמרי, צבוע ונקי- מתקינים אותן, אבל אדון רועי לחץ לכל אורך הדרך "תרכיבו דלתות, יהיה את כל הזמן שבעולם לסיים, רק שייראו דלתות". אמרתי לו שזה לא הזמן, הכול לא נקי, 50 בעלי מקצוע מטיילים וכל רגע שולחים אותך מפה לפה, מציפים קומה שלמה ש- 5 דלתות שפירקנו התנפחו. זה היה קטסטרופה ואנחנו מתריעים ומר רועי בכבודו ובעצמו מצלם את כל הדברים".

(פרט' עמ' 58 ש' 31-32 ועמ' 59 ש' 1-6).

73. מצאתי את עדותם לעיל של הנתבע וציון אמינה עליי. מאחר שהבית היה נתון בשיפוץ כללי ומאחר שהריצוף הונח בהדרגה בכל אחד ממפלסי הבית, היה על הנתבע וציון להגיע מס' פעמים לבית בכדי לבצע מדידות בשטח וכך להתקדם בפרויקט עם הרכבת הדלתות. לא מצאתי, כי הנתבע, וכך גם ציון, פעלו שלא בהתאם ללוחות הזמנים בכל הנוגע לאספקת דלתות הפנים בבית.

74. ההצפה בבית- טענה נוספת שהעלה הנתבע הייתה בנוגע להצפה בבית שנגרמה ע"י בעלי מקצוע אחרים, ואשר גרמה לנזקים רבים לעבודות שבוצעו ע"י הנתבע בבית. הנתבע מדגיש, כי התובעת הסתירה את עובדת קרות ההצפה מבית המשפט וכי אין לה זכר בחוות דעתו של מר גושן (סעיף 31.8 לתצהירו של הנתבע).

לעניין ההצפה בבית העיד ציון כך:

"ש. מפנה לסעיף 28 לתצהירך, ציינת קודם שהייתה הצפה בבית. ההצפה הייתה בכל הבית?

ת. בקומה העליונה בלבד. אנחנו הלכנו והם עשו שם ניקיון, הם הציפו את הקומה, בבוקר הדלתות והמשקופים היו מנופחים. היינו צריכים לפרק את הכול ולהרכיב מהתחלה.

ש. כמה זה הכול?

ת. 4 דלתות ו- 4 משקופים.

ש. 4 שלבניות?

ת. לא, פירקנו כללי את כל המשקוף כי המשקוף העיוור שתחת המשקוף התנפח ודחף את המשקוף של הדלת אז פירקנו, חתכנו מהמשקופים העיוורים והחזרנו את הכול מהתחלה.

....

ש.ב.מ. באופן עקרוני התחייבתם לעשות תיקונים על חשבונכם?

ת. תיקונים בדלת עצמה כן אבל מסביב, כשיש נזקים של עיוות של מפתח ההתקנה זה לא התחום שלי".

(פרט' עמ' 59 ש' 15-28).

75. אף רועי נשאל לעניין ההצפה בבית, וכך העיד:

"ש. נכון שבאותה תקופה הייתה הצפה בבית?

ת. הייתה הצפה מינורית שפגעה בצורה מאוד מינורית ב- 4 דלתות, התיקון לקח לא יותר מחצי שעה, לא פורק שם שום דבר.

...

ת. מעולם לא ראיתי הצפה, ההצפה קרתה בלילה, אף אחד לא ראה את ההצפה. באו בבוקר וראו הצפה או נזילת מים, כשאני הגעתי לאתר ראיתי את הסימנים על הדלתות שהתנפחו".

(פרט' עמ' 71 ש' 23-25 ושורות 31-32).

76. הנתבע גם הוא העיד לעניין ההצפה בבית והנזקים שנגרמו בעקבותיה, כך:

"ת. ההצפה הכבדה שבה ניזוקו הדלתות שלי הייתה בקומה א'. הייתה עוד הצפה בה ניזוקו משקופים עיוורים בשאר הבית, כי המשקופים היו מאיכות ירודה וכאשר המשקוף העיוור מתנפח הוא גורם להקטנה של הפתח, דבר אשר גורם לדלת לא להיסגר.

ש. ההצפה הייתה כאשר הדלתות היו מורכבות כולן?

ת. לא.

ש. כמה דלתות היו מורכבות בזמן ההצפה?

ת. אני לא יודע. קומה א' הייתה מותקנת".

(פרט' עמ' 99 ש' 4-10).

ובהמשך עדותו:

"ש. הדלת נפגעה מההצפה?

ת. נפגעו הדלתות שלי 4 דלתות והמשקופים נפגעו כמעט רובם".

(פרט' עמ' 101 ש' 5-6).

77. לעניין ההצפה במפלס העליון של הבית אמינה עליי עדותם של הנתבע ושל ציון. עדותם הייתה עקבית ומהימנה. בהתאם לעדותם, ההצפה גרמה נזק לארבע דלתות שהורכבו על ידם במפלס העליון של הבית וגם המשקופים התנפחו. אף בהתאם לעדותו של רועי לעיל, ההצפה גרמה לדלתות "להתנפח", אם כי לטענתו הנזק היה מינורי והתיקון היה מהיר מבלי שפורק דבר. כך או כך, מדובר בהצפה שנגרמה במפלס העליון שלא באחריות הנתבע וגרמה לנזקים בדלתות שהותקנו ע"י ציון והנתבע.

78. לאור העדויות בתיק זה עד כה עולה, כי הבית היה בשיפוץ מאסיבי בתקופה הרלבנטית וכי בבית עבדו עשרות אנשי מקצוע נוספים, לרבות הנתבע וציון. כך גם אירעה הצפה במפלס העליון בבית שגרמה לנזקים בארבע דלתות, אשר צריך היה לתקנם בשל כך. כאן המקום להעיר, כי נושא השיפוץ בבית וההצפה לא צוינו ע"י התובעת, אלא הנתבע העלה נושאים אלה בכדי להביא את התמונה המלאה בפני בית המשפט.

79. גוון הצבע של דלת הכניסה- התובעת טוענת, כי המראה, לרבות גוון הצבע, של דלת הכניסה שהוזמן מהנתבע שונה לחלוטין ממה שסיפק הנתבע בפועל. דלת הכניסה הוזמנה מהנתבע בגוון GV1078 (ראו שרטוט דלת הכניסה כנספח ב' לתצהירו של רועי). רועי העיד, כי כל הנגרות שנעשתה בבית הייתה מהגוון הזה הקרוי גם בשם "ונגה", שזה גוון של חום כהה, וכי רצו ליצור המשך ויזואלי של דלת הכניסה שתהיה באותו גוון צבע כמו המדרגות בבית (פרט' עמ' 67 ש' 2-5).

לעניין גוון הצבע של דלת הכניסה העיד רועי והשיב לשאלת בית המשפט, כך:

"ש.ב.מ. יש לך איזשהו מסמך המעיד על כי המדרגות ודלת הכניסה היו צריכים להיצבע באותו צבע?

ת. הבעיה נבעה משני דברים: האחד הגוון, שהיה הרבה יותר חום והשני שיטת היישום שזה לא נעשה בהתזה, אלא למעשה נמרח בסמרטוט כולל לקה יכט ורנישט. את הGV הספציפי הזה אין אותו ביכט ורנישט, עשו פה איזשהו ניסיון להגיע הכי קרוב לאותו צבע של חב' גוונים שיצא הרבה יותר חום ולאחר מכן מרחו את זה עם סמרטוט ולכן היישום והגוון השונה יצרו מצב שהוויזואליות והמראה של הדלת היה רחוק שנות אור מהמבוקש".

(פרט' עמ' 67 ש' 20-26).

80. בעדותו מאותו היום התבקש רועי ע"י ב"כ הנתבע להמציא את התמונה של המדרגות בכדי שניתן יהיה להתרשם מגוון הצבע, אשר צריך היה להיות כמו גוון דלת הכניסה. רועי השיב, כי יצרף את התמונה לסיכומים (פרט' עמ' 68 ש' 21-22), אולם התמונה לא צורפה.

למרות עדותו של רועי, ומאחר שהתובעת היא זו שצריכה להרים את הנטל ולהוכיח את תביעתה, ומכיוון שדלת הכניסה לא הוצגה למומחה בית המשפט לשם בדיקתה (ראו עדות רועי, כי דלת הכניסה נעלמה מהאתר ופורקה ע"י מי שייצר את הדלת החדשה- פרט' עמ' 68 ש' 29-31 ועמ' 69 ש' 1-5), הרי שלא עלה בידי התובעת להוכיח תביעתה לרשלנות בביצוע דלת הכניסה, וכך גם ביצוע יתר הדלתות.

81. ממכלול הראיות עולה, כי הנתבע עמד בתכניות הייצור שהגישה לו התובעת, זאת למרות ההפרעה בעת ההתקנה של הדלתות, כתוצאה מנוכחותם של עשרות אנשי מקצוע בבית שעבדו עמו במקביל, ואף למרות ההצפה, אתה התמודד הנתבע ותיקן את הדלתות שנגרם להם נזק בעקבותיה מבלי לבקש תשלום נוסף.

82. כך גם לאור חוות דעתו של מומחה בית המשפט, אשר בדק שלוש דלתות פנים בלבד (מתוך 20 דלתות), וקבע כי בדלתות שסופקו לו נעשתה עבודה מקצועית, למעט תיקון זניח בר תשלום בסך של 250-300 ₪. אני מקבלת את חוות דעת מומחה בית המשפט לעניין שלושת הדלתות האמורות, שכן היא מהימנה בעיניי.

העברת שלוש דלתות בלבד לידי בדיקתו של מומחה ביהמ"ש יש בה לפעול לחובת התובעת, אשר עליה חל הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה". לאור התוצאה אליה הגיע מומחה ביהמ"ש ואשר אותה אני מקבלת, ולאור מכלול הראיות שהוצגו לעיל, אני קובעת, כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה, ולכן התביעה נדחית.

83. למעלה מן הצורך, אפנה לדון בגובה הנזק אליו התייחסה התובעת.

84. התייחסות לגובה הנזק הנטען:

כאמור לעיל, התובעת מבקשת פיצוי כספי בגין שני ראשי נזק נטענים: האחד- קיזוז תשלום ע"י משפחת קונין בסך של 110,484 ₪ (לאחר ניכוי של 10,300 ₪ שהוסכם ע"י הצדדים כי סכום זה משקף ליקויים בעבודות שלא היו תחת אחריותו של הנתבע- ראו עדותו של רועי בעמ' 73 ש' 17-19, וכן אמירתו של ב"כ התובעת לעניין זה בעמ' 73 ש' 21-24 ), והשני- פגיעה במוניטין, עוגמת נפש והפסד הכנסה מפרויקטים עתידיים בסך של 50,000 ₪ (סעיף 8 לסיכומי התובעת).

85. כפי שפורט בהרחבה לעיל, לא עלה בידי התובעת להרים את הנטל ולעמוד במאזן ההסתברויות הנהוג במשפט האזרחי.

לעניין השיקים שביטלה משפחת קונין לתובעת העיד רועי כך:

"ש. כמה כסף היא הייתה חייבת לך באותו זמן?

ת. 2 שיקים – אחד של 124 ומשהו אלף שקל ואחד של 50 ומשהו אלף שקל ואת שניהם היא ביטלה".

(פרט' עמ' 71 ש' 15-17).

86. יחד עם זאת, התובעת לא הציגה כל מסמך המעיד על ביטול השיקים האמורים. כך גם התובעת לא צירפה את ההסכם שנחתם בינה לבין משפחת קונין, ומכאן שלא ניתן לדעת מהו הסכום שהיה על התובעת לקבל וכמה כספים התקבלו בפועל ממשפחת קונין. גם לעניין זה ניתן היה להביא אישור רואה חשבון בצרוף ההסכם בין התובעת למשפחת קונין.

87. לעניין ראש הנזק השני- פגיעה במוניטין, עוגמת נפש, הפסד הכנסה מפרויקטים עתידיים בסך של 50,000 ₪- אשר צוין בכתב התביעה, בתצהירי התובעת ובסיכומים, יוער, כי התובעת לא צירפה אסמכתאות שיש בהן להוכיח נזק זה בפועל.

כך התובעת לא צירפה חוות דעת חשבונאית שיש בה להצביע על פגיעה בהכנסה. ייאמר לעניין זה, כי עדותו של ישראל שור, לפיה הוא לא ירצה לעבוד עוד עם התובעת (ראו פרט' עמ' 80 ש' 11-12) אינה מגובה בראיה נוספת שיש בה לחזק עדות זו, ולכן ראש נזק זה לא הוכח בפועל.

לאור האמור לעיל, התביעה העיקרית- נדחית.

כעת נפנה להודעה לצדדים השלישיים שהגיש הנתבע כנגד התובעת, רועי ושרית.

88. ההודעה לצדדים השלישיים:

הנתבע הגיש הודעה לצדדים השלישיים: התובעת, רועי ושרית.

ייאמר כבר עתה, כי לאור דחיית התביעה העיקרית, ברי כי ההודעה לצדדים השלישיים נדחית אף היא, זאת מאחר שהודעה לצד שלישי היא תביעה על תנאי ותוצאתה קשורה בתוצאות התביעה העיקרית.

89. תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, מורה באילו מקרים רשאי נתבע לשלוח הודעה לצד שלישי. זו לשון התקנה:

"בתובענה שנפתחה במסירת כתב תביעה והוגש בה כתב הגנה, רשאי נתבע ליתן לכל אדם, לרבות אדם שהוא בעל דין בתובענה, הודעה לצד שלישי במקרים אלה:

(1) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי ממנו בשל כל סעד שייפסק נגדו בתובענה;

(2) כשהנתבע טוען נגד הצד השלישי שהוא זכאי כלפיו לסעד הכרוך בנושא התובענה והוא בעיקרו כסעד שמבקש התובע;

(3) כששאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי".

90. בע"א 6381/00, 6785/00 ורע"א 7309/00 עו"ד קפון נ' חברת מעונות מרכז התרבות בע"מ ואח' נאמר כך:

"עיקר ערעורם של מעונות ואוקן מופנה נגד החלטת בית-המשפט המחוזי לדחות את תביעתם נגד קפון, במסגרת הליכי צד שלישי, להשבת מלוא הסכום ששילמו לידיו תמורת הנכס. ייאמר מיד, כי חלק זה של ערעורם בדין יסודו.

בפסק-הדין הוסבר כי הודעה לצד שלישי היא תביעה על-תנאי. מטרתה להבטיח לנתבע קבלת שיפוי מידי הצד השלישי אם יימצא חייב כלפי התובע. מכאן, שאם נדחית תביעת התובע נגד הנתבע אין להטיל חבות על הצד השלישי כלפי הנתבע. כן נאמר, כי הסעד המבוקש בהודעה לצד שלישי אינו יכול להיות שונה או גדול מן הסעד המבוקש בתביעה העיקרית. על רקע הנחות משפטיות אלו סבר השופט .... (הדגשה שלי- ח.ק.) ".

91. כך גם יפים לעניין זה דבריו מקדמת דנא של כב' השופט עציוני בע"א 775/75 צרקלביץ ואח' נ' נזאם עבד אלרחים אלנבולסי ואח' (ניתן ביום 13.05.76):

"גישת התקנות היא על-כן, שמרגע שהוגשה הודעת צד ג' - וזאת כבר לאחר שהוגשה תובענה, ואף לאחר שהוגש בה כתב-הגנה - הרי שהיא נספחת לדיון בתביעה העיקרית.

מתקין התקנות לא ראה בהודעה זו הליך נפרד לחלוטין מהתביעה העיקרית; הוא לא התייחס אליה כאל תובענה העומדת בפני עצמה. דבר זה עולה לא רק מהאמור לעיל, אלא גם מהמינוח שנקט בהתייחסו להודעה זו. אף כי הודעת צד ג' כלולה באופן פורמלי בהגדרת המונח "תובענה" שבתקנה 1, הרי שבדונו בה בפרק יז מתמיד הוא בכינויה "הודעה" בלבד."

ובהמשך:

"אני מפנה בענין זה לדבריו של מ"מ הנשיא (כתוארו אז) השופט אולשן, ב-המ' 43/54, [2], בע' 420 (אשר נאמרו בהקשר לשאלה אחרת):

"ברור ש'ענן הודעה לצד שלישי' יכול להתברר כל עוד קיים התיק המכיל את התביעה העיקרית. אם לא קיימת תביעה עיקרית בין תובע לנתבע אין מקום להליכים משפטיים בדרך של הודעה לצד שלישי."

92. בהמ"ש העליון התייחס לאחרונה לסוגיית ההודעה לצד השלישי בהליך של תובענות ייצוגיות, בקבעו כי התכליות העומדות בבסיס הגשת הודעה לצד שלישי בהליך אזרחי רגיל מתקיימות גם בתובענות ייצוגיות, ולעתים אף ביתר שאת (ראו רע"א 5635/13 קורל-תל בע"מ נ' אביהוא רז ואח', מפי כב' הנשיא (בדימוס) א'. גרוניס (ניתן ביום 01.04.2015)).

93. כב' הנשיא (בדימוס) גרוניס עורך בפסד הדין סקירה מקיפה בכל הנוגע להודעה לצד שלישי. יפים דבריו לענייננו ולכן אביאם כדלהלן:

"הודעה לצד שלישי לשיפוי או להשתתפות היא הליך המוגש על-ידי נתבע בגדרה של תובענה שהוגשה נגדו. בהודעה לצד שלישי טוען הנתבע, בדרך כלל, כי הגם שהוא מכחיש את חבותו כלפי התובע, הרי אם יפסיד בדינו זכאי הוא לשיפוי או להשתתפות מן הצד השלישי. בפסיקה מכונה ההודעה לצד השלישי "נספחת" לתביעה העיקרית או "תביעה על-תנאי" (ראו, ע"א 775/75‏ צרקלביץ נ' אלנבולסי, פ"ד ל(3) 102 (1979) (להלן – עניין צרקלביץ); רע"א 4430/07 דגון בתי ממגורות לישראל בע"מ נ' הנהלת בתי משפט, [פורסם בנבו] פיסקה 3 (26.6.2007) (להלן – עניין דגון)). משכך, ככלל, מקום שבו נדחתה התביעה העיקרית, נדחית מאליה ההודעה לצד השלישי (ראו, למשל, ע"א 101/88 אנדס – תכנון הנדסה ובניה בע"מ נ' אילוז, פ"ד מד(2) 582, 588-587 (1990); אף שלעניין זה עשויים להיות חריגים, עיינו, ע"א 4842/05 גרניט הנדסה לתעשיה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] פיסקאות 15-14 (12.8.2007)). עם זאת, במובנים שונים הגשה של הודעה לצד שלישי נחשבת להגשה של תובענה (ראו, המ' 531/73 הורוביץ נ' ויכר, פ"ד כז(2) 751, 753 (1973); ע"א 1628/92 גינזבורג נ' ירון פלסט (1981) בע"מ, פ"ד מח(2) 372, 378 (1994)). בתקנות סדר הדין האזרחי נקבע כי ההודעה לצד השלישי "תפרש את מהות התובענה של בעל הדין נגד הצד השלישי ונימוקיה" (תקנה 220(א); וראו, ע"א 664/71 מרחב נ' שרלין, פ"ד כו(1) 701 (1972)). על הצד השלישי להגיש כתב הגנה במענה להודעה (תקנה 221). הצד השלישי רשאי ליתן (או לבקש רשות ליתן) הודעה לצד רביעי, וכן הלאה (תקנה 219). כן נקבע, כי ניתן להטיל עיקול זמני בגדר הליך של הודעה לצד שלישי (ע"א 551/73 ‏Marioca Shipping and Investment Company S.A‏ נ' סלע חברה לביטוח בע"מ‏, פ"ד כח(2) 136, 140 (1974); עוד ראו, ע"א 698/89 שילה נ' בארי, פ"ד מז(4) 796, 813-812 (1993); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 844-843 (מהדורה אחת-עשרה, 2013)).

..........

חיסרון נוסף שיש להזכיר בולט באותם מקרים שבהם נערך דיון מאוחד בתביעה ובהודעה לצד שלישי וכאשר בסופו של ההליך נדחית תביעתו של התובע. במקרה כזה מתברר, בדיעבד, כי לא היה כלל צורך בהודעה לצד השלישי, שכן אם נדחית התביעה העיקרית, ברי כי הנתבע לא נזקק כלל להודעה לצד שלישי. במילים אחרות, במצב המתואר בו נדחית התביעה העיקרית עולה, לאחר מעשה, שנגרם בזבוז של משאבים, במיוחד כאשר לא נעשית הפרדה, ולוּ חלקית, בין התביעה העיקרית לבין ההליך נגד הצד השלישי". (מתוך רע"א 5635/13 קורל-תל בע"מ נ' אביהוא רז ואח', מפי כב' הנשיא (בדימוס) א'. גרוניס (ניתן ביום 01.04.2015)).

94. לאור החקיקה וההלכה הפסוקה, ניתן ללמוד, כי הודעה לצד שלישי משמשת כתביעה על תנאי, שכן אם התביעה העיקרית נדחית, הרי שבאופן טבעי גם ההודעה לצדדים השלישיים תידחה. כך גם נפסק, כי גובה סכום ההודעה לצד השלישי יכולה להיות עד גובה סכום התביעה העיקרית ולא מעבר לכך.

95. למעלה מן הצורך יוער, כי עיננו רואות שהנתבע בחר להגיש הודעה לצדדים שלישיים, אם כי עמדו בפני הנתבע כלים משפטיים נוספים כגון: הגשת תביעה שכנגד, או הגשת תביעה נפרדת ובקשה לאחדה עם התביעה העיקרית. אשר על כן, ומעצם הבחירה של הנתבע במשלוח הודעה לצד השלישי אני כבולה להוראות החוק והפסיקה המתייחסים להודעה לצד שלישי. על כן, ומשנדחית התביעה העיקרית, כך גם נדחית ההודעה לצדדים השלישיים, התלויה בה.

96. ברצוני להתייחס גם לגובה הסכום הנתבע בהודעה לצדדים השלישיים. מכוח התלות של ההודעה לצד שלישי בתביעה העיקרית כך גם נקבע, כי ההודעה לצד השלישי, כאמור, לא יכולה לעלות בסכומה על הסכום הנתבע בתביעה העיקרית.

למרות זאת, הנתבע הגיש הודעה לצד ג' בסכום של 246,704 ₪, העולה על הסכום הנתבע בתביעה העיקרית. לאור כך, האפשרויות שעמדו בפני בהמ"ש, אשר יצוין כי הן מקוממות, הן אלה: אפשרות ראשונה הנה, כי במסגרת ראשי הנזק המבוקשים בהודעה לצד השלישי יידון בית המשפט עד אשר יגיע לגובה הסכום הנתבע בתביעה העיקרית ואז יעצור. אפשרות שנייה הנה לפסוק בראשי הנזק במסגרת ההודעה לצד השלישי באופן יחסי לסכום הנתבע בתביעה העיקרית. אפשרות שלישית הנה שלא להתייחס כלל להודעה לצד השלישי משום שהיא אינה עומדת בתנאים שנקבעו בחקיקה ובהלכה הפסוקה.

ייאמר כבר עתה, כי אין זה מתפקידו של בית המשפט להיות שומר הסף של באי כוח הצדדים בכל הנודע להגשת תביעות (או הודעות צד ג') בהתאם לסדרי הדין המקובלים והפסיקה.

למעלה מן הצורך יוער, כי אף אם התביעה העיקרית לא הייתה נדחית והייתי דנה בהודעה לצדדים השלישיים לגופו של עניין, הרי שלא מצאתי, כי קיימות ראיות לכאורה העומדות בתנאים הנדרשים בכל הנוגע לתביעה בגין אחריות אישית של שרית.

יוער לצורך כך, כי שרית (צד ג'3) הייתה אדריכלית שכירה אצל התובעת ואף הייתה בחופשת לידה בזמן ההתקנה של הדלתות. על פניו לא נראה כי בהודעה יש תשתית מספיקה לפי הכללים שנקבעו בפסיקה להטלת אחריות אישית.

לאור האמור לעיל, אני קובעת, כי ההודעה לצדדים השלישיים- נדחית.

97. לפני סיום:

טרם אסיים את הדיון וההכרעה בתיק זה חשוב לציין, כי אין לי אלא להצטער על כך כי שני הצדדים יצאו מפסידים בסופו של יום בהגשת התביעה העיקרית וההודעה לצדדים השלישיים.

יפים דבריו של הנתבע שהעיד לעניין זה כך:

"ש. אם אתה זכאי לתשלום באופן כה ברור מדוע לא פתחת תיק הוצל"פ?

ת. כשכל הפרשה התפוצצה אמרתי לרועי אני מוותר על הכול ופה ייפרדו דרכינו לשלום והוא אמר לי אני מסכים, אחרי שנה קיבלתי תביעה הביתה.

ובהמשך:

ת. ההצעה הייתה שאף אחד לא מגיש תביעה נגד אף אחד ואני מוותר על יתרת הכספים שעדיין הגיעו לי, כי אם נלך לביהמ"ש שנינו נפסיד. רועי נתן לי את ההרגשה שזה מקובל עליו ובאופן מפתיע קיבלתי אחרי שנה את התביעה הנדונה".

(פרט' עמ' 104 ש' 3-5 ושורות 10-13).

98. הנתבע העיד בנוסף, כי הוא פתח את העסק (הנגרייה) בהסתמך על עבודה עתידית שהייתה צריכה להיות לו עם רועי (פרט' עמ' 106 ש' 18-19), זאת לאור העובדה, שרועי והנתבע מכירים זה את זה מס' שנים ורועי העריך את עבודתו האיכותית של הנתבע (לפחות עד מועד ביצוע הפרויקט בבית משפחת קונין).

כך גם רועי הביא את מר שור, אשר העיד כי הוא לא יפנה לקוחות נוספים לתובעת בשל האכזבה מביצוע הדלתות נשוא כתב התביעה (פרט' עמ' 80 ש' 11-12). לא נותר לי אלא להעיר, כי חבל שכך הם פני הדברים וכי הצדדים לא השכילו לסיים את הפרשה ביניהם טרם הגשת התביעה, או אף במהלכה.

נושא אחרון שאתייחס אליו נוגע לטענת הנתבע להשתת הוצאות לדוגמה על התובעת.

99. הוצאות לדוגמה:

לטענת הנתבע, יש לחייב את התובעת בהוצאות לדוגמה בסך של 40,000 ₪ וזאת בשל התנהגותה חסרת תום הלב ובעיקר משום שהסתירה מבית המשפט עובדות ומסמכים מהותיים.

אכן התובעת לא חשפה בפני בית המשפט, כי בתקופה הרלבנטית נערך שיפוץ שארך מס' שנים בבית משפחת קונין, כך גם לא חשפה כי אירעה הצפה במפלס העליון בבית וכי נגרמו נזקים לחלק מהדלתות והמשקופים כתוצאה מכך. יחד עם זאת, ולאחר שבחנתי את התיק כמכלול, אני קובעת, כי אף התנהגות הנתבע לא הייתה נקייה מכל רבב שעה שהגיש הודעה לצדדים השלישיים, אשר לא עמדה בהתאם לכללים שנקבעו בדין ובפסיקה.

אשר על כן, ולמען איזון ראוי, אני קובעת, כי הטענה להשתת הוצאות לדוגמה על התובעת- נדחית.

100. סוף דבר:

לאור האמור לעיל, ולאחר בחינת מכלול הראיות, אני קובעת, כי התביעה העיקרית נדחית וכך גם ההודעה לצדדים השלישיים.

לאור התוצאה אליה הגעתי, אני קובעת, כי התובעת תשלם לנתבע תוך 30 יום החזר הוצאות בגין שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ כולל מע"מ וכן הוצאות בסך 5,000 ₪.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ב אדר א' תשע"ו, 21 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.