טוען...

החלטה מתאריך 08/01/13 שניתנה ע"י משה אלטר

משה אלטר08/01/2013

בפני כב' השופט משה אלטר, סגן נשיא

המאשימה

מדינת ישראל

נגד

הנאשם

ח'אלד מוסא

<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד רון קופר

הנאשם – הובא

הסנגורית – עו"ד שריף סלאם

ק. המבחן – אין הופעה

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

התיק קבוע היום למתן החלטה בבקשה של שירות המבחן להפקיע את צו המבחן.

<#3#>

החלטה

1. ב- 5/10/11 הורשע הנאשם בביצוע עבירה לפי סעיף 380 + 382 (ג) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), לאחר שהודה כי בתאריך 10/01/09 היכה את אשתו, הגב' מוסא חתאם (להלן: "המתלוננת"), באגרופים בראשה ובפניה, הפילה על הרצפה והטיח את ראשה ברצפה וכתוצאה מכך נגרמו לה שטפי דם בשתי ארובות העיניים והמטומות תת עוריות, עם נפיחות בעפעפיים.

2. לאחר שהורשע ובטרם הטיעונים לעונש הופנה הנאשם, עפ"י הסכמה אליה הגיעו הצדדים, לשירות המבחן, לצורך מתן תסקיר לא מחייב בעניינו.

בעקבות הפנייתו לשרות המבחן ניתן ביום 26/7/10 תסקיר בעניינו. בתסקיר זה לא היתה המלצה טיפולית. זאת בשל העדר נטילת אחריות ע"י הנאשם, שהכחיש באוזני ק. המבחן כי נהג באלימות כנגד המתלוננת ובשל התנגדותו להשתלב בהליך טיפולי.

בישיבת יום 5/10/10, לאחר שהנאשם חזר והודה בעובדות שפורטו בכתב האישום, הופנה הנאשם פעם נוספת לשירות המבחן, לצורך מתן תסקיר משלים בעניינו.

3. בעקבות הפנייתו החוזרת לשרות המבחן ניתנו 3 תסקירים נוספים בעניינו. בשניים מהם - מה- 19/11/10 ומה- 3/5/11, ביקש שרות המבחן דחיות ובשלישי, מיום 19/9/11, המליצה קצינת המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן לתקופה של 18 חודש, במהלכה יטופל ביחידה לטיפול בנפגעי אלכוהול ובהמשך יטופל ביחידה לטיפול באלימות במשפחה ובנוסף המליצה להטיל עליו עונש מרתיע.

4. לאור המלצת קצינת המבחן ולאור הנכונות והמוטיבציה להמשיך בהליך הטיפולי, שגילה הנאשם, והעדר הרשעות קודמות, הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו הוסכם כי יוטל על הנאשם עונש של מאסר על תנאי ובנוסף צו מבחן לתקופה של 18 חודש. הסדר הטיעון הנ"ל אושר על ידי וביום 5/10/11 נגזר דינו של הנאשם בהתאם להסדר הטיעון; הוטל עליו עונש של מאסר על תנאי לתקופה של 7 חודשים, למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירה לפי סעיף 380 + 382 (ג) לחוק העונשין והוא הועמד בפיקוח של שירות המבחן למשך תקופה של 18 חודש.

5. בתאריך 29/7/12 הגיש שרות המבחן בקשה דחופה לדיון מחדש בעניינו של הנאשם. מהבקשה עולה כי במהלך התקופה שחלפה מאז ניתן גזר הדין ועד להגשת הבקשה שיתף הנאשם פעולה באופן מלא בתהליך הטיפולי ושמר על קשר קבוע ויציב עם שירות המבחן, אולם עתה חזר לשתות אלכוהול ולהשתמש בסמים קלים, בעקבות מתחים וקונפליקטים מתמשכים בינו לבין אשתו. בשל כך הוצע לו לשלבו באופן מידי בהליך גמילה במסגרת אשפוזית לנפגעי אלכוהול, ובהמשך לשלבו בטיפול אינטנסיבי במסגרת קהילה טיפולית, אולם הוא סירב. לאור זאת ונוכח הערכת קצינת המבחן "כי רמת הסיכון לפגיעה נוספת באשתו עולה בהיותו תחת השפעת אלכוהול וסמים", ביקש שירות המבחן לקיים דיון מחודש בעניינו.

6. בקשת שירות המבחן, שהוגשה במהלך הפגרה, הובאה בפניי מיום 28/8/12 או בסמוך לכך, עת הייתי שופט תורן, וקבעתי אותה לדיון, במעמד הצדדים, ליום 11/9/12.

לישיבת יום 11/9/12 לא התייצב הנאשם ולא היה אישור זימון. לכן נדחה הדיון בבקשה ליום 16/10/12, תוך שהוריתי למאשימה לזמן את הנאשם במסירה אישית. גם בישיבת יום 16/10/12 לא היתה הופעה של הנאשם ולא היה אישור כי זומן, למרות שהמאשימה חויבה לזמנו במסירה אישית. לכן שוב נדחה הדיון ושוב חויבה המאשימה לזמנו במסירה אישית.

בישיבת יום 27/11/12, אליה שוב לא התייצב הנאשם, הודיעה ב"כ המאשימה כי הנאשם אסיר וביקשה לדחות את הדיון בבקשה למועד אחר ולזמנו באמצעות שב"ס. כאן המקום לציין שבדיעבד התברר כי הנאשם נעצר כבר ביום 12/8/12, לאחר שבאותו יום, בשעות הערב, שב ותקף את המתלוננת וגרם לה לחבלות – מה שמלמד, אגב, כי הערכת ק. המבחן בדבר קיומו של סיכון לפגיעה נוספת במתלוננת, כפי שהובעה בבקשה לקיים דיון מחודש בעניינו של הנאשם, התממשה - ובהמשך הוגש נגדו בשל כך כתב אישום, בת.פ. 2167/12 + בקשה למעצר עד תום ההליכים, הוא נעצר עד תום ההליכים וביום 7/11/12 הוא הורשע, עפ"י הודאתו, בביצוע המיוחס לו בתיק החדש והוטל עליו, בין היתר, עונש שכולל מאסר בפועל + הפעלת המאסר על תנאי שהוטל עליו בגזר הדין מיום 5/10/11 בתיק שבפניי.

אינני יכול שלא לציין, לאור ההשתלשלות המתוארת לעיל, כי תמוה בעיניי שרק ביום 27/11/12 גילתה המאשימה, לפתע, כי הנאשם נתון במאסר. הרי כתב האישום בת.פ. 2167/12 + הבקשה למעצר עד תום ההליכים באותו תיק הוגשו ע"י שלוחת תביעות עכו, שהינה אותה שלוחת תביעות המטפלת בתיק שבפניי.

7. בישיבת יום 1/1/13, אליה הובא סוף סוף הנאשם ע"י שב"ס (לאחר שלשתי ישיבות קודמות לא הובא), ביקשה קצינת המבחן להפקיע את צו המבחן, זאת לאור הנטען בבקשה + העובדה שבינתיים נדון הנאשם בגין ביצוע עבירה נוספת. ב"כ המאשימה הצטרפה לבקשה ועתרה להטיל על הנאשם, בנוסף לעונש שהוטל עליו בגזר הדין מיום 5/10/11, מאסר בפועל, במצטבר לעונש המאסר אותו הוא מרצה כיום. זאת לאור העובדה ש"הנאשם לא טרח לנצל את הזדמנות הפז אשר ניתנה לו ע"י ביהמ"ש ואף החמיר את מצבו וחזר לסורו".

הסניגורית לא התנגדה להפקעת צו המבחן אולם ביקשה שלא להטיל על הנאשם עונש נוסף על זה שהוטל עליו בגזר הדין מיום 5/10/11, זאת מהנימוקים אותם פירטה בטיעוניה.

שמעתי גם את המתלוננת, שביקשה לא להטיל על הנאשם מאסר נוסף. היא ציינה כי היא ושלושת ילדיהם רוצים שהנאשם יחזור הביתה וכי אין לה אף אחד שיעזור לה, מלבד בעלה, הנאשם.

8. לאור בקשת שרות המבחן להפקיע את צו המבחן, עמדת ב"כ המאשימה ואי התנגדות הסניגורית ובתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לפקודת המבחן [נוסח חדש] תשכ"ט – 1969 (להלן: "פקודת המבחן"), אני מורה על הפקעת צו המבחן.

נשאלת השאלה אם יש מקום להטיל על הנאשם עונש נוסף ואם כן, איזה עונש.

אין חולקין כי לאור העובדה שבמהלך תקופת המבחן הורשע הנאשם על עבירה נוספת ולאור הוראות סעיף 16 (3) לפקודת המבחן, ניתן להטיל על הנאשם עונש נוסף על העונש שהוטל עליו בגזר הדין מיום 5/10/11. כאן המקום לציין שעת נגזר דינו, הוסבר לנאשם כי אם לא ימלא אחר צו המבחן ו/או אם יעבור בתקופת המבחן עבירה נוספת, ניתן יהיה להפקיע את צו המבחן ולהטיל עליו עונש נוסף על העונש שכבר הוטל עליו. עוד ראוי לציין כי ביהמ"ש אינו חייב להטיל עונש נוסף, במקרה כזה, אלא רק "רשאי" לעשות זאת.

לאחר ששקלתי בעניין, תוך שנתתי את דעתי לעונש שהוטל על הנאשם בגזר הדין מיום 5/10/11, לתקופה שחלפה מאז ניתן גזר הדין, לעובדה שעד לחודש יולי 2012 שיתף הנאשם פעולה באופן מלא בתהליך הטיפול ושמר על קשר קבוע ויציב עם שירות המבחן ועם העו"ס שטיפלה בו בעמותת "אפשר" בישוב ג'דיידה, בעונש שהוטל עליו בת.פ. 2167/12 במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים באותו תיק, בעמדת המתלוננת ובעובדה שבכוונת הנאשם להמשיך בהליך הגמילה במסגרת עמותת "אפשר" מיד לאחר שחרורו מהמאסר אותו הוא מרצה כיום, הגעתי למסקנה שלא יהיה זה ראוי להטיל עליו עונש מאסר, לריצוי מאחורי סורג ובריח, בגין העבירה בה הורשע בתיק שבפניי. יחד עם זאת מצאתי לנכון להוסיף לעונש שהוטל עליו גם חתימה על התחייבות כספית.

אשר על כן, אני מורה לנאשם לחתום על התחייבות כספית ע"ס 2,500 ₪ להימנע מלעבור כל עבירה של אלימות פיזית ו/או מילולית תוך 3 שנים מהיום. זאת בנוסף לעונש שהוטל עליו בגזר הדין המקורי.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ו טבת תשע"ג, 08/01/2013 במעמד הנוכחים.

משה אלטר, סגן נשיא

הערה:

מייד לאחר סיום הדיון יובא הנאשם, ע"י לוחמי יחידת נחשון, למזכירות הפלילית, כדי לחתום על כתב ההתחייבות.

למזכירות: נא לשלוח את העתק ההחלטה לשירות המבחן.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
22/11/2009 החלטה מתאריך 22/11/09 שניתנה ע"י משה אלטר משה אלטר לא זמין
11/05/2011 החלטה מתאריך 11/05/11 שניתנה ע"י משה אלטר משה אלטר לא זמין
25/12/2012 החלטה מתאריך 25/12/12 שניתנה ע"י משה אלטר משה אלטר צפייה
08/01/2013 החלטה מתאריך 08/01/13 שניתנה ע"י משה אלטר משה אלטר צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מאשימה 1 מדינת ישראל שלום אביטן
נאשם 1 חאלד מוסא (עציר) סלאם שריף