טענות התובעת

1. התובעת הינה חברה פרטית העוסקת במתן שירותי שמירה ואבטחה לגופים שונים. (להלן: "התובעת")
2. הנתבע הזמין לטענת התובעת שירותי שמירה. (להלן: "הנתבע")
3. "סי.ג'י כהן גזית הפצה" הינה שותפות לא רשומה בעלת מספר עוסק מורשה 557915790 (להלן: "השותפות" ).
4. בעקבות אירוע פריצה במחסן אותו שכרה השותפות במושב צפריה, פנה הנתבע לתובעת בבקשה שזו תספק לו שירותי שמירה.
5. ביום 22.7.08 נחתם בין הצדדים הסכם לאספקת שירותי שמירה (להלן: "ההסכם"), במסגרתו הזמין הנתבע שירותי שמירה למחסנים מידי לילה בין השעות 6:00-21:00, והתחייב לשלם בעבורם סך של 10,000 + מע"מ לחודש.
6. למרות ההסכם, לא שולמה לתובעת התמורה בעבור שירותי השמירה שסיפקה מיום 1.3.09 ועד ליום 9.7.09, כאשר נכון למועד הגשת התביעה, גובה התמורה שלא שולמה עמד ע"ס 46,200 ₪.
7. בסוף שנת 2008, חדלה השותפות מלפעול ובמקומה הקימו השותפים ביום 27.12.08 חברה בשם "סי ג'י כהן גזית הפצה" בע"מ, אשר תאגד את פעילות השותפות מאותה העת.
8. התובעת טוענת כי הנתבע הינו האישיות המשפטית אשר עמה התקשרה ועל כן הינו חב באופן אישי בתשלומים בגין שירותי השמירה.
9. לטענתה, השותפות אינה מהווה אישיות משפטית נפרדת.
10. התובעת מציינת כי מספר חודשים לאחר החתימה על ההסכם, איגד הנתבע את עסקו כחברה בע"מ, אך טוענת כי במועד החתימה על ההסכם החברה לא הייתה קיימת והנתבע התחייב אישית כלפי התובעת.
11. התובעת טוענת כי השותפות הינה שותפות לא רשומה לכל היותר, ומשכך, טוענת התובעת, אינה גוף משפטי שניתן לחייבו.
12. באשר למספר השותפות במע"מ, טוענת התובעת כי השיתוף במע"מ הינו טכני ופנימי לצורך דיווח למע"מ.
13. עוד טוענת התובעת, כי הנתבע לא חשף בפניה את העובדה שהשותפות מורכבת ממספר חברות, אלא במסגרת הבקשה לביטול פסק דין שהגיש בהליך זה.
14. התובעת מסייגת את טענותיה הקודמות, וטוענת כי גם אם הנתבע לא התחייב אישית כלפיה, הוא הציג מצג שווא כשותף בשותפות לא רשומה.
15. התובעת טוענת כי באם הייתה יודעת שהיא מתקשרת עם חברה בע"מ, הייתה פועלת בצורה שונה ואולי אף הייתה בוחרת שלא להתקשר עמה בחוזה.
16. עוד טוענת התובעת כי הנתבע הפר את חובת תום הלב הן בהתנהלותו העסקית אל מול התובעת והן בהתנהלותו בהליך המשפטי.
17. מר אבי אשל, סמנכ"ל התובעת, טוען בתצהירו כי שירותי השמירה סופקו למספר עסקים אשר שכרו את המחסנים הנמצאים באותו המבנה בו שכר הנתבע את מחסנו, כאשר הנתבע היה אחראי לגביית התשלום בעבור שירות השמירה משאר בעלי העסקים.
18. סמנכ"ל התובעת מוסיף וטוען כי מר יהושע חג'ג', בעל עסק בשם "יהושע חלפים", הודיע לו כי העביר לנתבע את התמורה בעבור שירותי השמירה.

טענות הנתבע

1. הנתבע טוען כי יש לדחות את התביעה כנגדו בשל העדר יריבות בין הצדדים והעדר עילה.
2. הנתבע אף טוען כי כתב התביעה אינו מעלה עילה או יריבות בין השותפות לבין התובעת.
3. הנתבע מוסיף וטוען, כי השותפות אשר הזמינה את שירותי השמירה, מורכבת משתי חברות – חברת "מ.ל.ע אחזקות" בע"מ וחברת "טבק לוי" בע"מ, כאשר את הראשונה ניהל הנתבע.
4. הנתבע טוען כי חתם על הסכם עם התובעת בשם השותפות ולא באופן אישי.
5. יתר על כן, טוען הנתבע, כי חתימתו על ההסכם אינו יכולה לחייבו באופן אישי, משום שהשותפות מורכבת משתי חברות בע"מ.
6. עוד טוען הנתבע, כי התובעת ידעה על התאגדות השותפות לכדי חברה, אך בחרה שלא לפעול כנגד החברה, וזאת תוך ניצול לרעה של הליכי המשפט.
7. הנתבע טוען להרחבת חזית ומתנגד להעלאת טענות באשר להרמת מסך והפרת חובת תום הלב.
8. הנתבע שב וטוען בתצהירו כי ההמחאות שניתנו לתובעת נמשכו מחשבון הבנק של השותפות בתחילה ומחשבון הבנק של החברה בהמשך ההתקשרות.
9. יתר על כן, טוען הנתבע כי התובעת העבירה תשלומים לחשבון השותפות והחברה בעבור החזרי תשלום חשבון חשמל.
10. עוד טוען הנתבע כי החוב הנטען נוצר בתקופה בה שירותי השמירה סופקו לחברה ולכן לא ניתן לחייב את השותפות בתשלום עבורם.

דיון

1. הצדדים חלוקים באשר לאישיות המשפטית עמה התקשרה התובעת בהסכם למתן שרותי שמירה ואשר חבה בתשלום החובות נשוא התביעה.
2. ההסכם נחתם בין התובעת לבין "סי.ג'י כהן גזית הפצה" כאשר במקום המתאים לשם החותם ותפקיד נרשם "אבי כהן".
3. השאלה אותה יש לבחון הינה מהות השותפות.
4. לשם כך, אפנה לע"א 727/88 מנשה שוורץ נ' ישראל רנן, פ"מ מו(5) 851, :

"השאלה, מתי הממצאים העובדתיים המצטברים מצביעים על קיומה של שותפות, היא שאלה משפטית, אך קביעת התשתית העובדתית העולה מעל פני הראיות באשר לקיומה של שותפות שאלה של עובדה היא (ראה: ,rochester and san francisco) D. 2a am. Jur 350 59( 1987; ע"א 167/89 [2])... הקווים המנחים ואימתי יש להסיק כי מערכת קשרים כלשהי הגיעה למורכבות מספיקה על מנת להיקרא שותפות.

להלן חלק מסימני ההיכר שיכולים להטות את הכף לכאן או לכאן, כפי שהם מצוינים ב 352d, supra, at. 2a am. Jur 59: * כוונת הצדדים להיות שותפים. בנקודה זו מפרט יהודאי בספרו דיני שותפות בישראל (תמר תשמ"ט) 32:

"על חוזה שותפות יש להחיל את דין החוזים הכללי, וכמו בכל חוזה, כך גם בחוזה שותפות, יש לראות בכוונת הצדדים ליצור יחסים משפטיים תנאי לקיום החוזה, ותנאי זה בא לידי ביטוי במונח גמירת הדעת . המבחן לקיום גמירת הדעת יהיה, בדרך כלל, מבחן אוביקטיבי, היינו, השאלה תהיה אם בנסיבות כגון אלה היה אדם סביר למד מן ההצעה שהופנתה אליו על כוונה ליצור יחסים משפטיים".

* הצגתם של הצדדים לציבור כשותפים.

* השתתפות הצדדים ברווחי העסק.

* משכם של היחסים בין הצדדים (במקרה דנן הצדדים פעלו במשותף מ 1973ועד 1980, עד ניסיון עריכת ההסכם). וראה: ע"א 682/87, 693[3]; ע"א 283/85 [4]; ע"א 609/78 [1] הנזכר לעיל..."

1. אומנם השותפות הוקמה רק בשנת 2007, אך לאור נסיבות המקרה, הסכם השותפות וכוונתם הברורה של השותפים לפעול כשותפות, הוכח כי התנאים לעיל התקיימו.
2. משקבעתי כי אכן מדובר בשותפות ומשהנתבע אינו חולק על כך שמדובר בשותפות לא רשומה, עלי לבחון האם שותפות בלתי רשומה הינה אישיות משפטית נפרדת אשר יכולה להתקשר בחוזה ולחוב בחובות הנטענים.
3. ניתן לראות כי קיימות דעות שונות בפסיקה והספרות ואין הכרעה ברורה בנושא.

בעא 583/88 אלכסנדר ברנע נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ, פ"ד מה (5) 670 (להלן:"פס"ד ברנע")נקבע:

"שאלת היותה של שותפות בלתי רשומה בגדר אישיות משפטית נפרדת מהשותפים המרכיבים אותה הינה שאלה מורכבת, אשר אין לגביה הכרעה ברורה בפסיקת בית-משפט זה (ראה: ע"א 821/88 [2], בעמ' 780; בג"צ 194/84 [3], בעמ' 525; ע"א 367/73 [4], בעמ' 750; ע"א 268/54 [5], בעמ' 1887; ע"א 96/60 [6], בעמ' 1561; בג"צ 29/61 [7], בעמ' 1248).

גם בין המלומדים קיימת מחלוקת בשאלה זו (לדעות התומכות בהיותה של שותפות בלתי רשומה בגדר אישיות משפטית נפרדת, ראה: ג' פרוקצ'יה, התאגיד, מהותו ויצירתו (אבוקה, תשכ"ה) 173; י' כהן, דיני חברות (בורסי, כרך א, 1988) 45-46, וראה גם נ' זלצמן, מעשה-בית-דין בהליך אזרחי (רמות, תשנ"א) 462; לדעות השוללות היותה של השותפות הבלתי רשומה אישיות משפטית נפרדת, ראה: א' ברק, "חוק השליחות, התשכ"ה-1965" פירוש לחוקי החוזים (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, ג' טדסקי עורך, תשל"ה) 313ה"ש 18; ז' יהודאי, דיני שותפויות בישראל (תמר, תשמ"ט) 85).

1. איני נדרשת להכריע בסוגיה זו לאור העובדה שהשותפות הורכבה משתי חברות בע"מ, כך שגם אם אקבע כי בנסיבות דנן, שותפות לא רשומה אינה מהווה אישיות משפטית נפרדת, קביעה זו לא תאפשר את חיוב הנתבע באופן אישי.
2. אציין כי בפסק דין ברנע לעיל, אשר דן בסוגית הטלת אחריות אישית על אחד הבעלים ומנהלן של שתי חברות שביניהן קמה שותפות בלתי רשומה, קבע בית המשפט העליון, כי לאור אופן ההתקשרות לא ניתן לחייב את הנתבע באופן אישי, כדלקמן:

"...ארקיע וארקיע צ'רטר ביקשו לפרש את הפרוטוקול כמטיל חבות אישית עצמאית על המערער, בעוד שברור לעין הקורא את הפרוטוקול, כי מדובר בהסכם בין תאגידים ולא בין אנשים פרטיים, אשר חתמו בשם תאגידים אלו, ויהא מעמדם של התאגידים אשר יהא (ראה:ע"א 230/80 [1], בעמ' 772; ע"א 209/83 [8], בעמ' 344)...סיכומם של דברים, ארקיע וארקיע צ'רטר ניהול מערכת יחסים עסקית עם תאגידים מסחריים, שהיו בעלי דברן לכל אורך הדרך. במערכת יחסים עסקית הכוללת תאגידים קיימת תדיר הסכנה של חדלות פירעון, על ההשפעות הנובעות מכך לגבי הבטחת החיובים ההדדיים. בהיעדר תשתית ראייתית נאותה בדבר ניצולה לרעה של האישיות המשפטית של התאגיד במטרה להונות את נושיו, ובהיעדר עילה חוקית אחרת, אין מקום להרים את המסך ולראות את מנהל התאגיד כמי שנטל על עצמו את חיובי התאגיד."

1. התובעת טוענת להטעיה, ולמרות שטענתה מהווה שינוי והרחבת חזית, אדון בנושא למעלה מן הצורך.
2. מהראיות שבפני עולה כי לא הוסתרה מן התובעת העובדה שאינה מתקשרת בהסכם עם אדם פרטי. באשר לשירותים שסופקו בשנת 2008, הוכח שהתובעת קיבלה במשך תקופה ארוכה המחאות בעבור שירותי השמירה אשר נשאו את שמה של השותפות, כאשר בעבור השירותים שסופקו בשנת 2009, אין חולק שהתובעת קיבלה המחאות אשר נשאו את שם החברה.

כמו כן, בגין ההשתתפות בתשלום חשבון החשמל, הוצאו לתובעת חשבוניות הנושאות את שמה של השותפות.

1. איני מתעלמת מן העובדה שהתשלומים לא שולמו לתובעת, ומן הראוי היה שישולמו, אך לאור האמור לעיל, לא ניתן לקבוע כי על הנתבע לחוב באופן אישי בחובות הנטענים.
2. אשר על כן – התביעה נדחית.
3. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז כסלו תשע"ה, 08 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.