הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום וכן בעבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה.

טיעוני הצדדים

התובע התייחס בטיעוניו לחומרת העבירות ולסיכון הנובע מהן, כמו גם למשמעות עזיבת מקום התאונה. ב"כ המאשימה בקש לדחות את המלצות התסקיר ולהטיל על הנאשם מאסר בפועל, שניתן יהיה לרצותו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, פסילה בפועל פסילה על תנאי וקנס.

הסניגור טען כי משהורשע הנאשם מכח חזקת הבעלות, הרי שלא הוכחה מחשבה פלילית ועל כן, בהתאם לסעיף 22 אין בית המשפט מוסמך לדון את הנאשם למאסר. לדבריו, הוא איננו מכיר פסק דין בו הוטל מאסר בפועל בנסיבות דנן. בהקשר זה הפנה לרע"פ 9/11, שם לדעתו מדובר בנסיבות חמורות יותר. עוד ציין כי מדיניות המאשימה איננה אחידה בעניין העמדה לדין בגין עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה מכח חזקת הבעלות, וזאת יש לקחת בחשבון בעת גזירת הדין.

הסניגור ציין כי מדובר בנאשם צעיר, החרד מתוצאות המשפט, כאמור בתסקיר. הנאשם מורשה לנהיגת רכב פרטי וזקוק לרשיונו. משכך, אם תוטל פסילה, בקש לסייגה לאופנוע בלבד. עוד בקש להמנע מהטלת מאסר בפועל ואף מהטלת מאסר על תנאי ולהסתפק בפסילה מותנית וקנס נמוך. כמו כן ציין כי לנאשם אין התנגדות לפיקוח שירות המבחן כמוצע בתסקיר.

דיון והכרעה

כמפורט בהרחבה בהכרעת הדין, אשמתו של הנאשם אכן נגזרה מכח חזקת הבעלות, שעה שבידי המאשימה לא היו ראיות ביחס לזהות נהג האופנוע האחראי לתאונה, והנאשם מצידו, לא הפריך את חזקת הבעלות, שעה שטענותיו בדבר גניבת האופנוע נדחו וכך גם טענת האליבי שטען.

מקור ההרשעה בעבירות הינו אכן החזקה הקבועה בחוק, אלא שהעבירות עצמן אינן בהכרח עבירות מסוג אחריות קפידה. מתוך העבירות בהן הורשע הנאשם, סטייה מנתיב נסיעה, למשל, הינה עבירה של אחריות קפידה. נהיגה ברשלנות, לעומתה, כשמה כן היא, עבירת רשלנות.

טיעונו של הסניגור בענין זה הינו בבחינת אוקסימורון. מצד אחד טען את טענתו דלעיל שמטרתה – הקלה משמעותית בעונשו של הנאשם, ומצד שני הגיש את רע"פ 9/11 מאיר צמח נ. מ"י (להלן: "פרשת צמח"), מתוך אותה מטרה עצמה – הקלה בעונשו של הנאשם, למרות שבפרשת צמח הוטל על הנאשם בנסיבות דומות, בין היתר, מאסר על תנאי.

כאמור, אני סבורה כי בסמכותו של ביהמ"ש להטיל מאסר, בפועל או מותנה על נאשם שהורשע מכח חזקת הבעלות, שעה שהעבירות בהן הורשע עומדות בתנאים המתאימים. פרשת צמח מהווה דוגמא מצויינת לכך, מפיו של בית המשפט העליון.

מן התסקירים שהוגשו בעניינו של הנאשם ניתן ללמוד על קורותיו, על מצב בריאותו הפיזי והנפשי ועל מבנה אישיותו המורכב.

לפני קצינת המבחן, יש לציין, נטל הנאשם אחריות לעבירות בהן הורשע וביטא חרטה כנה על מעשיו. התרשמות קצינת המבחן היא כי הנאשם ביצע את העבירות על רקע היותו אדם חרדתי שפעל באופן בלתי שקול.

לאחר בדיקות מעמיקות המליץ שירות המבחן על העמדתו של הנאשם במבחן למשך 18 חודשים, לצד הטלת קנס וכן מאסר מותנה שיחדד עבורו את הגבולות בין המותר לאסור ויהווה עונש מרתיע.

הנאשם הורשה לנהיגה ברכב פרטי בשנת 2005 וצבר לחובתו 3 הרשעות קודמות, שאינן מן החמורות ומכאן שעברו איננו מכביד.

העבירות בהן הורשע הנאשם הינן עבירות חמורות מאד, המצדיקות הטלת ענישה משמעותית, שתבטא את עמדת בתי המשט ביחס לנהיגה רשלנית ולגרימת תאונות דרכים ובעיקר את שאט הנפש של החברה כולה מעזיבת מקום תאונה.

מדובר בתאונה, שכעולה מן הראיות שהונחו לפניי, נבעה מההתנהגות פרועה של הנאשם וחבריו. ברכב המעורב נסעו בעת התאונה הנהגת, שני ילדיה – תינוק בן שנה וילדה בת 9 שנים, ואחותה. כתוצאה מהתאונה נגרמו לתינוק שריטות מהחלון האחורי שהתנפץ. הילדה נבהלה ובכתה מאד.

להבדיל מפרשת צמח, הנאשם שלפניי לא הוכיח פוזיטיבית שאחר נהג ברכב ואף לא הוכיח פוזיטיבית כי לא הוא עצמו נהג ברכב, יתרה מזאת, באזני קצינת המבחן לקח אחריות על מעשיו והביע חרטה עליהם, כך שאין מדובר במקרה מובהק של הרשעת חף מפשע, כמו בפרשת צמח.

בהתחשב בחומרת המעשים, בנסיבותיהם, במידת אשמו של הנאשם, בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו ובמדיניות הענישה הנוהגת, מתחם העונש ההולם למעשי העבירות שביצע הנאשם הינו:

* מאסר לתקופה שבין ללא מאסר לבין שנת מאסר בפועל * פסילה בפועל לתקופה שבין שנה לבין 3 שנים * קנס שינוע בין 800 ₪ לבין 3,000 ₪.

בהיות הענישה אינדיווידואלית אקח בחשבון לזכותו של הנאשם את מצבו הנפשי ואת נסיבותיו האישיות, כמפורט בתסקיר, את חלוף הזמן המשמעותי מאז התאונה ועד ליום מתן גזר דין זה ואת נסיבותיו המיוחדות של תיק זה. משום כך, לא אגזור עליו מאסר בפועל, ואקל ביתר הרכיבים לצד הטלת צו מבחן.

לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים אני מטילה בזה על הנאשם את העונשים הבאים:

• אני גוזרת על הנאשם 5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של נהיגת רכב בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה או עזיבת מקום תאונה בניגוד לתקנה 144(א) לתקנות התעבורה או נהיגת רכב ללא רשיון נהיגה תקף לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה, למעט פקיעה בת שנה ומטה.
• אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה בפועל לתקופה של 15 חודשים. הפקדת רשיון הנהיגה תיעשה עד ליום 30.4.13, שעה 12.00, במזכירות בית משפט השלום בנצרת.

• אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה על תנאי לתקופה של 4 חודשים למשך 3 שנים.
• אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך -.1,000 ₪ או 10 ימי מאסר שישא בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליו.

הקנס ישולם ב-4 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.5.13 ואילך. איחור בתשלום אחד יעמיד את הקרן לפירעון מידי.

• אני מטילה על הנאשם צו מבחן למשך 18 חודשים, במהלכם ישולב בטיפול פרטני וקבוצתי בהתאם לשיקול דעתו של שירות המבחן.

הובהרה לנאשם משמעות הפרת המבחן.

הודע על זכות ערעור בבית משפט המחוזי בנצרת תוך 45 יום מיום הודעת גזר הדין.

ניתנה היום, כ"ט אדר תשע"ג, 11 מרץ 2013, במעמד הצדדים.