14 יולי 2013

לפני:

כב' הסגנית נשיא איטה קציר

החלטה

זוהי בקשה לביזיון בית משפט.

להלן עובדות המקרה:

1. בתאריך 5/8/09 נתתי החלטה בצו מניעה זמני המבטל את פיטורי המבקשת מעבודתה כמורה במשיבה והוריתי להשיבה באופן מיידי לעבודה בבית הספר התיכון במועצה.

2. המשיבה לא מילאה אחר החלטת בית הדין ולא שיבצה את המבקשת במערכת השעות בשנת הלימודים 2009/2010, וזאת על אף שהצו ניתן כבר בתחילת חודש אוגוסט 2009. לאור האמור נאלצה המבקשת להגיש לבית הדין בקשה לביזיון בית השמפט, על מנת לחייב את המשיבה לשבצה לעבודה.

3. רק לאחר הגשת הבקשה לביזיון בית המשפט התחייבה המשיבה ומנהל בית הספר לשבץ את המבקשת במערכת השעות באותה שנת הלימודים. אולם חרף האמור, שובצה המבקשת למערכת שעות חלקית בלבד, של 19 שעות שבועיות במקום 24 שעות שבועיות, שהיה היקף משרתה של המבקשת לפני מועד פיטוריה.

4. לפיכך, הגישה המבקשת בקשה לביזיון בית משפט בפעם השניה. בדיון שהתקיים בבית הדין בבקשה הנ"ל התחייבה המשיבה וממלא מקום מנהל בית הספר להשלים את משרתה של המבקשת ל-24 שעות שבועיות, כפי שהיה טרם פיטוריה, ולשלם את מלוא שכרה בהתאם.

5. בתאריך 15/3/11 קבעתי, כי היו פגמים חמורים בהליך פיטורי המבקשת והתנהלותה הבלתי ראויה של המשיבה בתיק, בייחוד לאחר מתן צו המניעה הזמני, תוך הפרת חובתה כגוף ציבורי לנהוג כלפי עובדיה בהגינות ובתום לב, נגרם למבקשת עוול ופגיעה מיותרת בכבודה.

6. לכן חייבתי את המשיבה לשלם למבקשת פיצוי בגין עגמת הנפש בסך של 20,000 ₪ וזאת תוך 30 יום ממתן פסק הדין.

7. ביום 15/9/10 הוגש לבית הדין הסכם פשרה ובית הדין נתבקש לתת לו תוקף של פסק דין ואכן ביום 15/9/10 ניתן פסק דין בהתאם.

להלן פרטי הסכם/הסדר הפשרה:

"1. הודעת הפיטורים בטלה מדעקרה ואין לה כל נפקות.

2. התובעת ובהסכמת הנתבעת ובאישורה הגישה בקשה לקביעת קצבת פרישה באמצעות הרשות המקומית וכי עם קבלת תשובת משרד הפנים לבקשה יחתמו הצדדים על הסכם לפיו ייקבעו כל תנאי הפרישה לפי התנאים שסוכמו בישיבה במשרד מזכיר המועצה בנוכחות התובעת בא כוחה ונציג ארגון המורים, ובא כוח המועצה מיום 24.12.2009.

3. מוסכם בזאת, כי כל עוד אין החלטה בדבר סיום עבודתה תובעת בנתבעת ובכלל זאת לגבי תנאי הפרישה, ובהסכמה כאמור, או אם לא יגיעו הצדדים להסכמה כאמור או לא תאושר בקשת הפרישה, הנתבעת תמשיך לשלם לתובעת משכורת חודשית רגילה כמקודם וכן תדאג לשבצה לעבודה לאחר מתן הודעה מראש עם מערכת שיעורים אשר תשלח לב"כ התובעת במסירה אישית 2 ימים לפני תחילת העבודה.

4. אם וכאשר יגיעו הצדדים להסכמה כאמור לבגי פרישת התובעת, הנתבעת תפעל לשחרור כל הקרנות שנצברו לזכות התובעת במהלך עבודתה אצל הנתבעת, לרבות קרן דפנה, קרן השתלמות בבנק בינלאומי הראשון, מבטחים החדשה, מנורה, וזאת מיידית לאחר החתימה על הסכם זה.

5. הנתבעת תמשיך לשלם לתובעת משכורת מלאה ורגילה עד מועד פרישתה בפועל לפנסיה כאמור לעיל.

6. הנתבעת תשלם לתובעת מענק פרישה חד פעמי כמקובל בנסיבות העניין כפי שיקבע משרד הפנים.

7. הנתבעת תשלם לתובעת עבור מספר חודשי הסתגלות בהתאם למה שיקבע משרד הפנים ובהתחשב בנסיבות העניין.

8. כל הסכומים החד פעמיים שלעיל ישולמו לתובעת בתוך 30 יום מיום מתן תוקף של פס"ד/החלטה להסכם זה.".

8. כן יש לציין, כי בתאריכים 24/2/10 ו-25/5/10 פנה ראש המועצה, מר מחמוד בוקאעי, בכתב למר ישראל שפיצר, ראש מינהל השירות במשרד הפנים בירושלים, בבקשה לאשר את תנאי הפרישה של המבקשת מעבודה, מאחר והיא נעדרת מהעבודה החל מיום 16/11/09 ואילך בעקבות תאונת דרכים שעברה.

מר בוקאעי ביקש לחשב למבקשת את תנאי פרישתה כדלקמן:

א) אחוזי הפנסיה החודשית.

ב) הגדלת אחוזי פרישה מטעמים רפואיים.

ג) מענק פרישה.

ד) תקופת הסתגלות.

9. כעת מתברר, כי בתאריך לא ידוע לבית הדין, משרד הפנים לא אישר למבקשת הגדלת אחזוי פרישה מטעמים רפואיים, אך המבקשת לא דיווחה על כך למשיבה.

10. בפועל, המבקשת לא חזרה יותר לעבוד כמורה בבית הספר התיכון בשעב ואת מקומה ומשרתה קיבל מורה אחר, שעבד ועובד שם מאז ועד היום. כמו כן, המשיבה לא פעלה ולא טרחה לשבץ את המבקשת לעבודה בבית הספר הנ"ל.

11. התוצאה היתה, כי החל מ-1/9/09 ועד 3/2013 קיבלה המבקשת את מלוא שכרה כמורה בפועל, כשהיא יושבת בביתה ומקבלת את שכרה מבלי לעבוד כלל.

12. למעשה, בגין אותה משרה המשיבה שילמה שכר לשני עובדים: (1) המורה שעבד בפועל בבית ספר התיכון (2) המבקשת, שישבה בביתה וקיבלה שכר מבלי לעבוד, בסך של כ-7,800 ₪ עבור משרה מלאה בכל חודש וחודשו.

13. החל מחודש 3/2013 הקטינה המשיבה את שכרה החודשי של המבקשת לסך של 5,050 ₪ בלבד והוציאה אותה לפנסיה מוקדמת בעל כורחה.

זו הסיבה להגשת הבקשה השלישית והנוכחית לבזיון בית המשפט.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

14. בעקבות הדיון שהתקיים בפני ביום 30/5/13 הוריתי מיד לצרף את משרד הפנים לדיון, באמצעות פרקליטות מחוז חיפה, כמשיב ציבורי.

15. בדיון שהתקיים ביום 11/7/13 הודיעה עו"ד לבצילטר, כי עמדת הפרקליטות הינה, כי עובדת זכאית לשכר עבודה בגין עבודה בפועל ולא בגין ישיבה בבית, ועל כן הפרקליטות תפעל שהמבקשת תחויב בהחזרת הכספים בגין שלוש השנים שקיבלה שכר מבלי לעבוד, והכספים יקוזזו מהפנסיה שהמבקשת זכאית לקבל מהמשיבה.

16. אין כאן מקרה של ביזיון בית המשפט, אלא הביזיון הוא בהתנהלות חסרת תום הלב של שני הצדדים: הן של המבקשת, והן של המועצה-המשיבה לבקשה לביזיון בית המשפט. שניהם ישבו בחוסר מעש במשך למעלה משלוש שנים כשהמבקשת יושבת בביתה ומקבלת את מלוא שכרה כמורה בפועל, כשהמועצה משלמת שתי משכורות לשני מורים בגין אותה משרה. קשה לי להבין את ההתנהלות הנ"ל של המשיבה, הרי מדובר כאן בכספי ציבור, כשהמשיבה מצויה במצוקה כלכלית ומונה לה חשב מלווה!!!

17. כל הכוונה בהסכם/הסדר הפשרה היתה להוציא את המבקשת לפנסיה מוקדמת בהקדם האפשרי ולסיים את העסקתה. מחובת המשיבה היה לשבצה לעבודה או לסיים את העסקתה. מחובת המשיבה היה לשבץ את המבקשת לעבודה כל עוד לא התקבלה התשובה ממשרד הפנים ביחס לזכויות המבקשת בפרישה מוקדמת.

18. לא ברור לי מדוע משרד הפנים "שכח" לענות למכתבים שהופנו אליו מטעם המועצה ביחס למבקשת. גם ההתנהלות הזו תמוהה, בלשון המעטה!!!

19. כן לא ברור לי כיצד החשב המלווה של המועצה "לא גילה" את תשלומי הכפל למבקשת ולמורה שעבד בפועל בגין אותה משרה בבית הספר התיכון במועצה.

20. לאור האמור לעיל, מן הראוי לסיים בהקדם האפשרי את נושא הוצאתה לפנסיה מוקדמת של המבקשת ולערוך את החישובים הכספיים, בהתאם להודעת עו"ד לבצלטר, כי משרד הפנים יערוך את החישובים הכספיים הנדרשים בנסיבות המקרה.

21. לאור האמור לעיל, הבקשה לבזיון בית המשפט – נדחית בזאת.

22. יחד עם זאת, אינני מטילה הוצאות על המבקשת לאור העובדה, כי "האשמה" רובצת לא רק על המבקשת, אלא גם לרגלי המשיבה וגם לפתחו של משרד הפנים!!!

ניתנה היום, ז' אב תשע"ג, (14 יולי 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.