רקע

עסקינן בתביעת נזיקין, בשל נזקים שנגרמו לתובע בתיק מר א.ז יליד 1987 (להלן: "התובע") בעקבות התחשמלות מגדר מתכת אשר מקיף את מגרש החניה של הבניין ברחוב רובינשטיין 59 (להלן " הבניין") ומהווה חלק מהרכוש המשותף. בבניין פועלת נציגות בית משותף (להלן: "המבקשים או הנתבעים 1").

עיריית תל אביב- יפו הינה רשות מקומית אשר בתחום המוניציפאלי שלה נמצא הבניין בו ארעה התאונה. כנגדה טען התובע שהיא אחראית מכוח פקודת העיריות לתקינותם ובטיחותם של רחובותיה והמדרכות הנמצאות בתחום שיפוטה (להלן: "הנתבעת 2").

חברת החשמל הינה חברה ממשלתית המספקת חשמל לתושבי מדינת ישראל מכוח חוק החשמל, תשי"ד-1954, כנגדה טען התובע שעליה מוטלת החובה לבצע ביקורות לגבי המתקן מושא התאונה (להלן: "הנתבעת 3").

ביום 10.12.13 ניתן פסק דין על ידי, בו חייבתי את הנתבעות ביחד ולחוד בנזקי התובע שהגיעו לסכום של כ- 260,000 ₪. ערעור על פסק הדין הוגש מטעם הנתבעות 2 ו 3 לבהימ"ש המחוזי. דיון בערעור התקיים ביום 19.2.15, אך ללא מי מטעם המבקשים. ביום 19.2.15 ניתן פסק דין לפיו הערעור התקבל והנתבעות 2-3 אינן חבות באשר לנזקי התובע, אולם פסק הדין שניתן כנגד המבקשים, נציגות הבית המשותף נותר על כנו. טוענים המבקשים שנדרשו כל אחד מהדיירים לשלם לתובע סך של עשרות אלפי שקלים.

כעת הנציגות מבקשת לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרה. יש לציין שהמבקשים אינם מיוצגים ע"י עורך דין.

טענות הצדדים

הבקשה הוגשה ביום 21.3.16 ע"י נתן יעקב ג'ק, נציג הבית המשותף, הטוען כי עניינם נפל בין הכיסאות, מאחר ועורך הדין שמונה להם צריך היה ליידע אותם בדבר הערעור.

עוד טען כי העירייה הציעה את הפרויקט שעקב הוצאתו לפועל נפגע התובע, ראייה לכך שהמבקשים עדיין משלמים על הפרויקט לעריית ת"א, ובנוסף לדידו דיון במעמד המבקשים יש בו בכדי לשפוך אור על נסיבות המקרה.

נציג בניין הבית המשותף הדגיש שהנציגות לא נכחה בדיון, וציין שנשלח לדיירת רינה סלמן מכתב דרישת תשלום ממדור מרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, ונאמר לה כי "התיק סגור", לכן סברו כי ההתדיינות בתיק נגמרה.

בנוסף טען הנציג כי רוב הדיירים בבניין הינם אנשים קשיי יום שאינם מבינים בהליכי ביהמ"ש, ורובם פנסיונרים, נכים ובעלי בעיות כלכליות.

ב"כ התובע מנגד טוען כי אין לקבל את בקשת המבקשים מאחר והנציגות הייתה מיוצגת בעבר כולל בדיון הוכחות בביהמ"ש, בנוסף היו מעורבים בהשתלשלות התיק לאורך כל הדרך כולל הליך גישורי.

הדיון בפני

בדיון שהתקיים ביום 11.7.16 חזר מר יעקב ג'ק על טענותיו בבקשה תוך שהוא מבהיר כי התשלום ששלמה הגב' רינה סלמן והומצא לחלק נוסף מן הדיירים הינו תשלום בגין קנסות אגרות והוצאות, ומי שהציג אותו כסיום הדיונים והחבות בתיק על ידי עו"ד מטעם האגף לסיוע משפטי-עו"ד ווזאנה, ולאחר שייצגם פעם אחת בדיון הוכחות כלשונו, "פתח משרד ונעלם". (ראה פרוטוקול הדיון מיום 11.7.6 בעמ' 37 שורות 11-13 ושורות 15-17).

ב"כ התובע המשיב לטענות המבקשים וטען כי יש לדחות את טענות המבקשים בדבר אי הידיעה על דיון הערעור. לדידו התנהגות הנציגות הינה בבחינת חוסר התייחסות וזילזול בהליכי ביהמ"ש, שטענותיהם כנגד הנתבעות 2ו3 היו צריכות להטען ע"י משלוח הודעת צד שלישי.

לעניין טענות הנציגות בדבר עו"ד וזאנה, גם ב"כ התביעה גורס כי עו"ד וזאנה "נעלם מן האופק" וזאת לאחר שב"כ התביעה ניסה להשיגו פעמים רבות לרבות טלפונים הודעות וכיוצ"ב, על מנת שייפגשו בכדי לבדוק מי היה אחראי על העבודה של פרויקט שיקום השכונות. וכן נאמר בפרוטוקול הדיון מיום 11.7.16 (עמ' 38 שורות 26-31):" אני זימנתי את עו"ד וואזנה למשרדי וסוכם בינינו מן הראוי היה לבדוק מי היה ממונה על הביצוע של העבודה של פרויקט של שיקום השכונות, בכלל זה בניית הגדר והנושא של הגדר החשמלית הזאת. מאז לא ראיתי אותו ולא שמעתי ממנו. אין ספור הודעות טלפוניות השארתי במשרדו ואין ספור פקסים שלחתי מתוך התייחסות לאינטרס המשותף למצוא את הכיס העמוק שניתן להיפרע ממנו. לא זכיתי לתגובה כלשהי."

למרות רצונו לעזור למבקשים כלשונו, ב"כ התובע טוען כי ביטול פס"ד שניתן בהיעדר יש בו חוסר הגינות כלפי התובע ונזקים שקשה יהיה לגשר עליהם, ויש ליתן הכרעה סופית בבחינת "ייקוב הדין את ההר".

דיון והכרעה:

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

בפר"ק (מרכז) 45345-10-13 מועצה מקומית באר יעקב נ' עו"ד מרדכי שלו – מנהל מיוחד לעמותה (פורסם בנבו) הוזכרו הכללים לפיהם :

"בית המשפט ייעתר לבקשה שעניינה ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד אם מצא כי ביטול כאמור מתחייב מן הצדק (קרי, כאשר נפל פגם דיוני היורד לשורשו של עניין, כשלרוב מדובר בפגם בהמצאה או פגם אחר שפגע ביכולת להשמיע טענות) או בהתאם לשיקול דעת בית המשפט בשים לב לסיבה בגינה ניתנה ההחלטה במעמד צד אחד ולסיכויי ההגנה של הצד המבקש את הביטול".

ככל שעסקינן בשאלה האם יש לבטל את פסק הדין בהתאם לשיקול דעת בית המשפט, ההלכה שהשתרשה ברע"א 6905/11 גולדנברג נ' רובנר ואח' (פורסם בנבו) קובעת כי יש לבדוק האם אי ההתייצבות נבעה מזלזול בהליכי ביהמ"ש:

"כידוע, בבקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות הנתבע, יש לבחון את הסיבה לאי ההתייצבות וכן את סיכויי הצלחתו של הנתבע, אם יבוטל פסק הדין. בפסיקה נאמר, כי שאלת סיכויי ההגנה היא השאלה העיקרית. מקום שנתבע מצביע על סיכוי לכאורה לזכות במשפט, אם יבוטל פסק הדין, ניתן למחול לו על רשלנות או הזנחה בהימנעותו להתגונן, תוך פיצוי הצד שכנגד בהוצאות. אלא, שהדברים אמורים בבעל דין שהתרשל ולא בבעל דין אשר מדעת התעלם מההליך המשפטי וגילה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין. במקרה כזה, רשאי השופט לדחות את הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, על אף סיכוייו של הנתבע להצליח בהגנתו ".

בענייננו, עסקינן בנציגות בית משותף, גוף שהינו בעייתי כשלעצמו, אין לראות בו מעין תאגיד, ואינו אדם פרטי, ולכן מקובלת עליי הטענה כי לעיתים העניינים "נופלים בין הכיסאות", מה גם שאי התייצבות המבקשים (וזאת מבלי להתייחס לטענות באשר לבא-כוחם שמונה על ידי האגף הסיוע המשפטי) מגיעה לכל היותר לכדי "שוגג" או בבחינת "בעל דין שהתרשל" כפי שנאמר לעיל, ולא לכדי "זלזול" כפי שטען ב"כ התובע. משכך אין לראות את הנציגות כמזלזלת בהליכי ביהמ"ש.

באשר לסיכויי הנציגות להוכיח כי אינם אחראים לנזקי התובע, צודק ב"כ התובע כי "הפניית חץ" כלפי מאן דהו צריכה להיעשות ע"י משלוח צד ג'. אולם, אין בעובדה שלא פעלה כך הנציגות בכדי לשלול ממנה הזדמנות להפריך את הטענות כלפיה, ולכן ייתכן כי טענות המבקשים יהיו ראויים לעיניי ביהמ"ש.

ייתכן גם שיהיה מקום לתת דעתנו באשר לדרך ופריסת התשלומים בפיצוי התובע, אשר אלו לא קיבלו ביטוי בפסק דיני, שכן כל הנתבעות חויבו בו "ביחד ולחוד".

ראוי להדגיש כי איני מתעלם מהעובדה שהתובע עשוי להִיפגע מההחלטה לבטל את פסק הדין, קבלת הבקשה עשויה לגרום לתובע עינוי דין, התדיינות ממושכת, ועיכוב פיצוייו באם אלו מגיעים לו מהדין. אולם מול הפגיעה האמורה, עומד אינטרס גילוי וחקר האמת, שכן מתן פסק דין שמיעת המבקשים היה צעד קשה. החלטה לפיה אני דוחה את הבקשה לשמיעת המבקשים עשויה ליצור עיוות דין, ובעל דין יקבל פסק דין כנגדו מבלי שנשמע קולו בעניין, בן בנו של קל וחומר לאור מצבם הסוציואקונומי של המבקשים המגובה באסמכתאות. סבורני כי פסק דין שמחייב את המבקשים משמעותו תהיה בלתי רגילה באשר לחייהם. מה גם שזכות הגישה לערכאות היא זכות על במשפטינו ולעניין זה נפסק ברת"ק (באר שבע) 12626-12-11 אליהו ג'רבי נ' יעל בן משה, (פורסם בנבו):

"אי ביטול פסק הדין כמוהו כנעילת שערי בית המשפט בפני המבקש זאת תוך מניעת אפשרות קיום בירור ענייני והוגן של הנושא שבמחלוקת והכרעה בו על סמך ראיות של צד אחד בלבד. אין לשכוח שבדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. בתי המשפט נזהרים ב "נעילת שערי בית המשפט", במיוחד לאור חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי, ויש שרואים בה כזכות חוקתית של ממש".

ולכן יש ליצור "איזון" בין האינטרסים תוך שהמבקשים יישאו בהוצאות התובע בהתדיינות הנוספת שנגרמה.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה, ובתנאי שהמבקשים יפקידו בקופת ביהמ"ש סכום של 18,000 ₪ עד ליום 10.10.16. בנוסף יישאו המבקשים בהוצאות התובע בסך של 1,500 ₪. הנני קובע את התיק לקדם משפט מסכם ליום 16.11.16 שעה 8:30.

הערה לסיום, ופנייה למנהלת מחוז מרכז באגף לסיוע משפטי

הן בנימוקי הבקשה והן בדיון בפני עלו טענות קשות מצד המבקשים, וקיבלו משנה תוקף מדבריו של ב"כ התובע על התנהלות עוה"ד שמונה על ידי הלשכה לסיוע משפטי.

האגף לסיוע משפטי הינו גוף שתפקידו לדאוג לבעלי דין שאין להם אפשרות לקבל ייצוג משפטי לאור מצבם הכלכלי, גוף זה הוקם בין היתר בהשראת העקרונות שצוינו לעיל בסיפא של החלטתי, וגם בכדי ליצור שוויון בין המתדיינים, גם אם מצבם הכלכלי כזה שאין להם אפשרות לממן סיוע משפטי. כפי שהדברים משתקפים מעיני, מצבם הכלכלי של המבקשים המתגוררים בשכונה לא קלה ביפו ד', אנשים קשי יום, בלשון המעטה אינו שפיר.

לאור האמור לעיל, המזכירות תעביר את החלטתי זו בצירוף פרוטוקול הדיון מיום 11.7.16 לעו"ד לימור גולדנברג-חדד , מנהלת מחוז תל אביב, האגף לסיוע משפטי, על מנת שתבחן האם לא מן הראוי לבחון את התנהלות הלשכה\ בא-הכוח אשר התמנה לייצג חלק מן מהדיירים, וכיצד ניתן לסייע להם בטיפול בתיק זה.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשע"ו, 19 יולי 2016, בהעדר הצדדים.