לפניי בקשה למינוי שמאי חליפי מטעם בית המשפט או לחילופין ליתן הוראות לשמאי שמונה.

על פי האמור בבקשה, בית המשפט מינה את פרופ' ארבל כמומחה מטעם בית המשפט לחוות דעתו בעניין אקולוגיה, ברזל, מתכות וקורוזיה של חומרים וצינורות. חווה"ד ניתנה בחודש ספטמבר 2010.

ביום 11.10.11 מונה השמאי אורי נס, לצורך הכנת חוו"ד שמאית בתיק.

לבקשת השמאי והצדדים, שימש השמאי גם כמגשר בהליך זה. במסגרת הליך הגישור נחשף לחומרים מסמכים וראיות. בהמשך, משלא צלח הליך הגישור והתיק שב לבית המשפט, נקבע כי השמאי יגיש את חוות דעתו. זאת, חרף התנגדות התובעים, נוכח המידע אליו נחשף השמאי במסגרת הליכי הגישור.

יתרה מכך, במסגרת חוות דעתו, נטל השמאי לעצמו דרור, והכין חוות דעת המתערבת בשאלות שכבר הוכרעו על ידי המומחה הקודם מטעם בית המשפט, ומתייחסת אף לשאלות אשר בדרך קבע שמאי אינו מכריע בהן.

נוכח האמור, מתבקש בית המשפט להורות על הכנת חוות דעת שמאית חדשה או ליתן לשמאי הוראות לתיקונה.

הנתבעים וצד ג' מתנגדים לבקשה. הנתבע 2 משיב, כי בכל הנוגע לטענה כי המומחה נחשף למסמכים במסגרת הליך הגישור, הרי שלא ברור על אילו מסמכים מדובר, רכיב זה חסר תצהיר ומכל מקום התובעים ויתרו על טענה זו משהותירו את סוגיית המינוי לשיקול דעתו של בית המשפט. לגופו של עניין משיב נתבע זה, כי המומחה אמד את הנזק בהסכימו למעשה להערכת השמאי מטעם המבקשים. לגבי חלוקת האחריות בין הנתבעים, "תירגם" השמאי את קביעות המהנדס שמונה בנושא חלוקת האחריות בין הצדדים, דבר אלמנטרי ומתחייב הנדרש מהשמאי. לעניין הערכת קיצור תוחלת החיים של המערכת, ניתן היה להפנות למומחה שאלות הבהרה.

הנתבעת 1 הוסיפה כי בפני השמאי עמדו מסמכים שונים שלא עמדו בשעתו בפני המומחה ארבל כגון חוות דעתו של השמאי טלמן וכן ההסכם בין התובעת לתאגיד המים "מי רם". קביעות המומחה בהקשר זה בכל הנוגע לסוגיית האחריות וחלוקתה משמעותיות וחשובות ואינן מהוות חריגה מסמכות. יתרה מכך, הטענות בכל הנוגע לעניין זה עומדות לנתבעים גם ללא הקביעות של השמאי בהקשר זה שכן מדובר בטענות חוזיות משפטיות.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, דעתי היא כי אין מקום לפסול את חווה"ד בכללותה, אף שיש ממש בבקשה. סבורני, כי ניתן לברור ממנה את החלקים הרלוונטיים המצויים בתחום מומחיותו של המומחה שמונה – שמאות ואומדן היקף הנזקים - ולהתעלם מהחלקים האחרים, שאינם רלוונטיים לחווה"ד שנתבקשה.

כפי שעולה מפרק המבוא, השמאי נטל לעצמו תפקידים נוספים שאינם חלק מהמנדט שניתן לו בתחום השמאות, ולא הגביל עצמו להערכת הנזק בלבד.

המומחה השיג את גבולה של חווה"ד של פרופ' ארבל, שמונה על ידי בית המשפט בתיק זה לקבוע את סיבת הנזק. פרופ' ארבל קבע את הסיבה ואף נתן דעתו לגורמים השונים לנזק, אף שלא חילק ביניהם את היקף האחריות. חווה"ד השמאית הייתה צריכה להתייחס להיקף הנזק בלבד, ולא ברור מדוע עסק השמאי בחלוקת הנזקים בין המעוולים השונים, עניין בו יעסוק בית המשפט.

יתרה מכך, לא היה מקום בהקשר זה להתייחסות השמאי לחלוקת שיעור הנזק לכשלים השונים בעבודה. היבט זה, שאף אם חסר בחווה"ד של פרופ' ארבל, מצוי באופן טבעי בתחום מומחיותו, ותשובה בהקשר זה ניתן לקבל ממנו במהלך שמיעת הראיות.

מנגד, השמאי ביצע הערכה להיקף הנזק, ולמעשה הסכים בהקשר זה עם מומחה התובעת שיפמן. אשר לקיצור תוחלת החיים של המערכת והשפעת רכיב זה על אמדן הנזק, אף עניין זה ידון בשלב שמיעת הראיות או לחילופין ניתן לשלוח שאלות הבהרה לשמאי. בהקשר זה מקובלים עלי דברי ב"כ הנתבע 2 כי מדובר בקביעה שמאית מובהקת שאין סיבה, למצער בשלב זה לפוסלה.

בנסיבות אלה ובכפוף לקביעות דלעיל, נדחית הבקשה.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ה, 23 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.