1. תיק זה עניינו בתובענה לסילוק יד ממקרקעין בכפר שלם, בעיר תל-אביב, שהינה תובענה אחת מתובענות רבות דומות. תובענות אלה (להלן – תובענות כפר שלם) הוגשו הן בבית משפט זה והן בבית משפט השלום בתל-אביב, וחלקן נדון לפניי.
2. אקדים ואציין כי עוד בפעם הראשונה בה נזדמן לי לפסוק באחת מתובענות כפר שלם, במהלך שנת 2010, מצאתי לנכון להעיר בשולי פסק הדין כי מדובר בעניינים שראוי שיוסדרו מחוץ לכותלי בית המשפט; כלהלן:

אין ספק, כי סוגיית השלמת פינוי כפר שלם מעוררת שאלות חברתיות מורכבות, בין השאר לנוכח ההיסטוריה המיוחדת של ההתיישבות בכפר, שנעשתה בתחילתה בידיעת הממשלה וכנראה גם בעידודה, וגם לנוכח העיכובים הרבים בהליך הפינוי והתמשכותו, כאשר תובעת 1 הוקמה לצורך העניין כבר לפני קרוב לחמישים שנה. בהקשר זה יוער, כי הליך פינוי הכפר אף היה נושא לביקורת מטעם מבקר המדינה.

על רקע זה נעשו בתקופה האחרונה מספר ניסיונות למציאת פתרון לסוגייה מחוץ לכותלי בתי המשפט. בשלהי כהונתה של הכנסת הקודמת הוצעה הצעת חוק ספציפית בעניין, שלרקעה גם הוסכם בזמנו על מתן דחיות משמעותיות בתובענות דומות. בנוסף, בתחילת שנה זו הסמיכה מועצת מנהל מקרקעי ישראל, במסגרת החלטה מס' 1198, ועדת משנה מטעמה לבחון את הקריטריונים שנקבעו בהחלטה 955 לפינוי כפר שלם, לרבות באשר לזכאות לפיצויים בגין הפינוי.

ניסיונות אלה טרם נשאו פרי...

מצב דברים זה מצער למדי, שכן דומה כי ראוי היה להסדיר את הנושא בדרך שלא תצריך הכרעות שיפוטיות. מכל מקום, ראוי ונחוץ הוא כי הרשויות יגיעו בהקדם להחלטות אשר יבהירו את מדיניותן בנושא, בעיקר בכל הקשור לקביעת הקריטריונים בדבר זכאות לדמי לפינוי; והכל על מנת שניתן יהיה להשלים סוף סוף את הליך הפינוי תוך עשיית צדק חברתי ובמסגרת זמן סבירה (ר' תא"ק 7721/06 חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור לשיקום ולהתחדשות שכונות בתל אביב יפו בע"מ נ' אייבי ואח' (2010), בפסקה 52 ואילך לפסק הדין. להלן – עניין אייבי).

1. הערות דומות הוערו גם על ידי מותבים אחרים (ר' למשל ברישא לפסק דינה של כב' השופטת א' מני-גור, בת"א 7985/06 חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור לשיקום ולהתחדשות שכונות בתל אביב יפו בע"מ ואח' נ' אילן מאגורי ואח' (2012)). נראה כי הערות אלה, שנכתבו כבר לפני מספר שנים, נכונות אף ביתר תוקף כיום.
2. מכל מקום, מאז מתן פסק הדין בעניין אייבי הוגשו כמה וכמה עתירות לבית המשפט הגבוה לצדק בסוגיית תובענות כפר שלם. במסגרת החלטות ביניים בעתירות אלה הסכימה המדינה, בין השאר, ל"הקפאת" כל ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים בעניין פינוי מקרקעין במתחם כפר שלם, לרבות בהימנעות ממימוש פסקי הדין שניתנו או יינתנו בהליכים כאלה (ר' במיוחד ההחלטה מיום 22.2.15 בבג"צ 4331/12 ועד כפר שלם ואח' נ' ועדת הפינויים ואח').

הסכמה זו ניתנה על רקע הסמכת ועדת המשנה – שהוקמה על פי החלטה 1198 כאמור לעיל – לבחון מחדש את הקריטריונים שנקבעו לפינוי כפר שלם ולהחליט בדבר אפשרות תיקונם או שינוים. תיקון או שינוי הקריטריונים, ככל שיוחלט עליו על ידי ועדת המשנה, קרוב לוודאי שייתר את ההליכים המשפטיים בתובענות כפר שלם, רובן ככולן, ומכאן ההיגיון שביסוד ההסכמה הנ"ל.

1. בתובענה דנא הסתיימו הליכי שמיעת הראיות והוגשו סיכומי הצדדים. בנוסף, ניתן פסק דין חלקי בהסכמה, בהתייחס לחלק מהנתבעים. יחד עם זאת, הסכמת המדינה ל"הקפאת" ההליכים בתובענות כפר שלם רלוואנטית גם לתובענה זו, בפרט כאשר ההקפאה חלה כאמור גם על ביצועם של פסקי דין שניתנו או שיינתנו בתובענות אלה. לעניין ההליכים שעדיין תלויים ועומדים בתובענה זו ראוי להוסיף עוד, כי אין טעם מעשי במתן פסק דין שאין כוונה לבצעו, ואף ניתן לראות בכך טעם לפגם. בנוסף, כאמור, ככל שיוחלט על תיקון או שינוי הקריטריונים קרוב לוודאי שמתן פסק הדין בתובענה זו יתייתר.
2. התובעות הסכימו אפוא ל"הקפאת" ההליכים שנותרו תלויים ועומדים בתובענה דנא וחזרו ועתרו, מדי פעם, לקביעת תזכורת על מנת לעקוב ולעדכן את בית המשפט בתוצאות ההליכים בבג"צ ובוועדת המשנה. דא עקא, שבנסיבות אלה ההליכים נותרו בבחינת תלויים בחלל משפטי ריק. אכן, אם בתחילת הדרך נראה היה כי ועדת המשנה תגיע להחלטות הנדרשות בתוך פרק זמן קצר יחסית, הרי שבפועל תהליך גיבוש ההחלטות הלך והתמשך. למעשה, כיום כבר חלפו למעלה מחמש שנים מאז שניתנה החלטה 1198, ועדיין אין צפי כלשהו באשר למועד שבו תגובשנה ותינתנה ההחלטות.

מקובלת עליי אפוא עמדתו של כב' השופט י' קורן, שלפיה במצב דברים כגון דא הדרך המשפטית הנכונה לילך בה היא באמצעות דחיית הדיון ללא מועד (ר' החלטת כב' השופט י' קורן מיום 8.5.14 בת.א. (ת"א) 55507/07 חלמיש ואח' נ' שם טוב ואח', המסתמכת בין השאר על החלטת כב' השופט צ' זילברטל מיום 2.3.14 בבג"צ 5575/13 עדרי נ' שר הבינוי והשיכון ואח').

1. בדיון שנערך לפניי ביום 8.10.15 ביקשתי את התייחסות הצדדים לאפשרות שבית המשפט ינקוט בדרך האמורה. ב"כ נתבעים 8-4 הסכים להצעה ואילו ב"כ התובעות ביקשו להגיש את תגובתם בכתב, אם כי לא עשו כן.

בין לבין הגיש ב"כ נתבעים 3-1, שבעניינם ניתן פסק דין בהסכמה, התנגדות למהלך המשפטי המוצע (ר' בבקשה מס' 76). יוער, כי בהמשך הדברים הוא שינה במידת מה את עמדתו, מה גם שלא הובהר אם הוא עדיין מייצג את נתבעת 1, שלפי הטענה הינה חסויה (ר' בבקשה מס' 77).

ואולם, כך או כך, כל ההליכים בתובענות כפר שלם "הוקפאו" כאמור, לרבות לעניין ביצועם של פסקי דין. מכאן, שההתנגדות האמורה אינה רלוואנטית, וזאת אף מבלי להתייחס לטיעונים אותם ציין ב"כ נתבעים 8-4 בתגובתו לבקשה הנ"ל (ר' בבקשה מס' 76).

בשולי היבט זה לא למותר להעיר עוד, כי גם אם התובעות היו מתנגדות לאפשרות האמורה, לא היה מקום לקבל את עמדתן (השווה לאמור בהחלטה שניתנה היום בת"א 841-08-07 חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור לשיקום ולהתחדשות שכונות בתל אביב יפו בע"מ נ' עורקבי ואח').

1. אשר על כן, ועל פי הסמכות הנתונה לי במסגרת הוראות תקנה 153(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, אני מורה בזה על דחיית הדיון בתובענה זו, ללא מועד.

אם עמדת המדינה באשר ל"הקפאת" ההליכים תשתנה, והתובעת תבקש לחדש את ההליכים בתובענה דנא, היא תהא רשאית להגיש בקשה בכתב בהתאם.

המזכירות תסגור את התיק (סגירה טכנית).

ניתנה היום, כ"א חשוון תשע"ו, 03 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.