1. המבקש, עו"ד במקצועו, מנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, מטעם מרשו, תיק ת"צ 17502-02-13 (להלן: "התובענה הייצוגית" או "תיק התובענה הייצוגית"), במסגרתו הוא מבקש לאשר תובענה ייצוגית נגד חברת 012 סמייל טלקום בע"מ (להלן: "טלקום"). לטענתו, התובענה הייצוגית עניינה בשאלת זהותה של טלקום והקשר שלה לחברות אחרות, ביניהן גם לתובעת (להלן: "012 קווי זהב"). לטענתו, אחת מטענותיה של טלקום בתיק התובענה הייצוגית הייתה כי היא נכנסה לנעליה של 012 קווי זהב, ובהתאם לטענה זו הייתה אמורה טלקום (ולא 012 קווי זהב) להיות התובעת בתיק הנוכחי. לפי הנטען, העיון בתיק שבכותרת נחוץ למבקש על מנת להתחקות אחר התנהלותה של טלקום, כיצד הציגה עצמה בתיק זה, אם בכלל, וכן אחר הקשר או ההשלכות בין תיק זה לתיק התובענה הייצוגית.
2. התובעת, הנתבעת 2 וצד ג' הותירו את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט.
3. לעומתן, הנתבעת 1 התנגדה לבקשה, בשל מספר נימוקים. ראשית, היא טענה כי בידי המבקש אפשרויות חלופיות, פשוטות ונגישות יותר, כדי ללמוד על זהותה של טלקום, בכללן: עיון במאגרי המידע של רשם החברות, עיון באתרי האינטרנט הרלוונטיים של הבורסה ושל הרשות לניירות ערך, עיון באתר האינטרנט של משרד התקשורת. בנוסף היא טענה כי לא יהיה בעיון בתיק שבכותרת כדי לסייע למבקש, שכן עניינו הוא בטענות שונות שהעלתה התובעת נגד הנתבעת 1 בקשר עם התנהלותה של האחרונה במסגרת הליך פתיחת שוק השיחות הבינלאומיות לתחרות לפני כ- 15 שנה. נימוק נוסף להתנגדותה לבקשה היה כי בתיק שבכותרת ישנם מסמכים רבים המכילים מידע עסקי רגיש של הנתבעת 1 ושל חברות אחרות הפועלות בשוק הבינלאומי, כגון דו"חות ביקורת פנימית, דו"חות של מבקר חיצוני ונתונים אודות נתחי השוק של המפעילים השונים שפעלו בשוק השיחות הבינלאומי בשנים שמאז פתיחת השוק לתחרות. לבסוף היא טענה כי בקשת העיון היא אחת מיני בקשות עיון רבות שהגיש המבקש בתיקי בית משפט בהן מופיעה טלקום כבעלת דין. לפיכך, נוכח ריבוי הבקשות שהוגשו על ידי המבקש, יש לדחות את בקשתו, בשל העלויות שיושתו על מערכת המשפט באם הבקשה תיענה, וזאת על פי הסיפא לתקנה 4(ד) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון בתיקים"), המתנה את העיון בתיק גם בסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.
4. בתשובה לתגובה טען המבקש כי הנתבעת 1 בבקשתה מתמקדת בתועלת שתצמח למבקש כתוצאה מהעיון בתיק, בעוד שלפי תקנה 4 לתקנות העיון בתיקים, הכלל הבסיסי הוא כי לכל אחד יש זכות לעיון בתיקי בית המשפט, אלא אם כן מוכח כי הפגיעה שתיגרם מהעיון בתיק גבוהה. לטענתו, הנתבעת 1 לא הוכיחה כי תיגרם לה פגיעה של ממש כתוצאה מעיונו בתיק, וכי הטענה לקיום סודות מסחריים אינה יכולה להתקבל נוכח העובדה שמתחרותיה של בזק, הצדדים האחרים לתיק, כבר נחשפו למסמכים המכילים את הסודות המסחריים הנטענים, וזאת כשמדובר בתיק שהחל עוד בשנת 2002. לפיכך, יש להתיר את העיון, במיוחד שעה שהמידע המתבקש הוא מידע אודות התובעת בתיק שבכותרת, שלא התנגדה לבקשה.
5. נקודת המוצא של תקנות העיון בתיקים היא כי העיון מותר מכוח עקרון פומביות הדיון, המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה [בג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל ועו"ד יעקב שמשי נ' שר המשפטים (פורסם בנבו, 8.10.09) (להלן: "בג"צ שמשי"], אך אין מדובר בזכות מוחלטת ויש לאזנה מול זכויות ואינטרסים אחרים הראויים להגנה [בג"צ 8621/12 טיב תשלובת טכסטיל (1969) בע"מ נ' שר האוצר (3.1.13)], כמפורט בתקנה 4(ד) לתקנות העיון בתיקים.
6. אין בידי לקבל את נימוקי הנתבעת 1 להתנגדות לבקשה המתמקדים בניסיון להוכיח כי העיון בתיק אינו חיוני למבקש. המבקש נימק את בקשתו בהתאם לחובת ההנמקה המוטלת על מבקש העיון, שהיא חובה מצומצמת. כך, בע"א 3976/04 בורנשטיין נ' קבוצת כרמלטון בע"מ (פורסם בנבו, 25.10.04) נקבע, כי זיקה או עניין אישי של המבקש אינם בהכרח תנאי מוקדם לזכות העיון, שכן הם נועדו בעיקר לצורך איזון על פי תקנה 4(ד) לתקנות העיון בתיקים, בין פגיעה באחד מבעלי הדין או בצד שלישי לבין האינטרסים של המבקש. הנה כי כן, אין בהכרח חובה להוכיח עניין אישי בתיק, ככל שלא מתברר שעלולה להיגרם פגיעה אסורה. יתרה מזאת, בבג"צ שמשי בית המשפט עמד על כך שנטל ההנמקה האמור, המצומצם ממילא, אינו עולה כדי נטל השכנוע, המוטל דווקא על המתנגד לעיון.
7. גם קיומן של אפשרויות חלופיות בפני המבקש אינו יכול להביא לדחיית הבקשה, שכן אין לדעת אל נכון כי אותן בדיקות אלטרנטיביות אליהן מפנה הנתבעת 1 יניבו למבקש אותן תוצאות שיניב העיון בתיק הנוכחי.
8. בנוסף לכך, לא מצאתי מקום לחשש לכך שייגרם נזק לנתבעת 1 עקב העיון האמור. מדובר במסמכים (ככל הנראה ישנים) שהיו פתוחים בפני מתחרותיה, הצדדים האחרים בתיק, ובנוסף לכך, הנתבעת 1 לא הצביעה על נזק ספציפי העלול להיגרם לה עקב העיון בתיק שבכותרת. מצופה היה כי לא תסתפק בכך שתציין כי קיימים בתיק דו"חות ביקורת פנימית, דו"חות של מבקר חיצוני ונתונים אודות נתחי השוק של המפעילים השונים שפעלו בשוק השיחות הבינלאומי בשנים שמאז פתיחת השוק לתחרות, אלא תפנה למסמכים ספציפיים, תציין את מיקומם בתיק המונה מאות מסמכים, ותפרט את הנזק שעלול להיגרם לה תוך ציון גילם של אותם מסמכים, אך הנתבעת 1 לא עשתה כן, אלא טענה טענותיה בכלליות, כך שנזק ממשי לא הוכח.
9. הנה כי כן, בעוד שהמבקש נימק את בקשתו בהתאם לחובת ההנמקה (המצומצמת), הנתבעת 1 לא עמדה בנטל השכנוע המוטל עליה.
10. אשר על כן אני מתיר את העיון המבוקש.

ניתנה היום, י"ג אדר תשע"ד, 13 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.