א. רקע:

1. בשנת 2006 פנה התובע והנתבע שכנגד (להלן: המזמין) אל הנתבע והתובע שכנגד (להלן: הקבלן) והזמין ממנו עבודות קבלנות של בניית שלד בית מגורים. המזמין פנה אל הקבלן בעקבות המלצת אביו, על רקע היכרותו המוקדמת של אבי המזמין והקבלן, שביצע בעבור אבי המזמין עבודות בנייה דומות, בעבר. אחיו של המזמין שכר אף הוא שירותי הקבלן, לצורך בניית שלד בית מגוריו הוא, בסמוך לאחר המועדים בהם הזמין המזמין את שירותי הקבלן.
2. בהצעת המחיר, מיום 6/7/06, הועמדה התמורה על סך של 285,000 ₪, לא כולל מע"מ. בהזמנת העבודה, מיום 2/8/06, הצדדים נקבו במחיר 160,000 ₪, בתוספת מע"מ , בגין ביצוע בניית השלד (ר' בהתאמה נספחים א' ו-ב' .לתצהירי העדות הראשית של הצדדים).
3. עבודות בניית השלד החלו במהלך 10/2006 ונמשכו מספר חודשים.
4. תקופה מסויימת לאחר השלמת עבודות השלד וביצוע תשלומים על ידי המזמין לקבלן, ללא חילוקי דעות ביניהם, התגלתה בין הצדדים מחלוקת כספית. הולדתה המחלוקת, בטענת שהשמיע הטייח שהמזמין שכרלבצע עבודות טיח. הטייח טען כי קיימים ליקויים בקירות הבית, אשר ייקרו את עבודתו והודיע מראש על כך, כשהדבר התגלה לו.
5. המזמין פנה לקבלן ואף נערכה פגישה רבת משתתפים בשלד הבית , הכל כפי שעולה מחומר הראיות. על פי הנטען ,בשלב זה, הקבלן הסכים לשלם סכום פיצוי, מוסכם בפשרה, של כ-4,000-5,000 ₪, ואולם למחרת הוא חזר בו והסכים לשלם רק ב"חומרים" ולא ב"כסף". הקבלן לא השמיע טענות באותו הרגע שמגיע לו תשלום נוסף ,בגין עבודות בניית השלד. עקב אי השגת הסכמות, או, באופן מדוייק יותר, חזרת הקבלן מהסכמתו הנטענת, החל המזמין לדרוש מהקבלן דרישות כספיות נוספות ומגוונות, מעבר לטענות אודות הקירות , שהטייח הצביע עליהם. הוא ביקש לקבל לידיו חשבונית מס על סכומים מכספי התמורה ששולמו, שלטענתו "טרם קיבל" ובהמשך , הוסיף דרישות כספיות , הולכות וגדלות.
6. בסופו של יום, הוגשה תביעת המזמין על סך 67,500 ₪, ולאחר מכן, במסגרת כתב תביעה מתוקן, על סך 144,583 ₪. הקבלן הגיש תביעה שכנגד על סך 81,635 ₪ (סכומים נומניליים).
7. מצאתי לנכון לציין דלעיל, כבר בשלב זה של פסק הדין , את ההתפתחות המצוינת בסעיפים 4 עד 6, ככל שלדעתי, הם מייצגים את המציאות, כפי שהתפתחה בזמן אמת.
8. התוצאה הינה שמחלוקת שהינה יחסית קטנה וממוקדת, מובאת לבית המשפט כתיק משפטי המתפרש על פני טענות הדדיות מתווספות ומתרחבות, ללא כל צורך אמיתי, פרט לניסיון לניהול משחק "הורדת ידיים", באמצעות "משפטיזציה" ,מיותרת.
9. מובן שבמצב שכזה, הצדדים, במו ידיהם, מגדילים את אורך ניהול התיק ואת ההוצאות הנדרשות לו, ללא צורך, ובאופן מיותר, הנעדר כל יחס לשווי הסגולי והאמיתי של התיק.

ב. המסכת הראייתית:

1. מטעם המזמין העידו (בנוסף אליו), מר חסנין אבו סיף, אשר ערך בעבור התובע את התכניות האדריכליות של הבית (ע.ת.1); מר מיכאל בן שבת, אחיו של המזמין (ע.ת. 2) אשר הזמין אף הוא כאמור את בניית שלד ביתו מאת הקבלן ומר דוד בן שבת (ע.ת. 3), אביו של מזמין.
   
2. מטעם הקבלן, העיד (בנוסף אליו) גם אחיו מר עבד אלחלים זועבי, (ע.ה.2), אשר נטל חלק בביצוע עבודות בניית השלד.
3. במסגרת תצהירי העדות הראשית של הצדדים הוגשו מסמכים שונים וביניהם, הצעות המחיר השונות, חשבוניות, קבלות, תכתובות שונות עובר להגשת התביעה ועוד.
4. בתיק התקיימו ישיבות רבות; מתוכם נשמעו העדים בשלוש ישיבות. נסיונות בהמ"ש להביאם לסיום מוסכם לא צלחו ולאור הפערים שבין חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים, הוריתי על מינויו של מר דוד טיגרמן, כמומחה מטעם בית המשפט, בתחום ליקויי הבנייה.

1. חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט הוגשה והצדדים לא ביקשו לחוקרו, ומשהסתיימה כל הבאצ הראיות, הוריתי על הגשת סיכומים.
2. הצדדים אימצו בסיכומיהם את קביעות המומחה מטעם בית המשפט, תוך כדי הפנייה להשגות מסויימות של כל אחד מהם. לבסוף, צומצמה המחלוקת כך שנותר להכריע בשאלות מוגדרות אשר נותרו במחלוקת.

ג. הכרעת המחלוקות אודות ליקויי הבנייה הנטענים על ידי המזמין:

1. כפי שציינתי דלעיל, המזמין העמיד את תביעתו תחילה על סך 67,500 ₪, ולאחר מכן בכתב התביעה המתוקן, על סך של 144,583 ₪, כמפורט בחוות הדעת של המומחה מטעמו.
2. המומחה מטעם בית המשפט התייחס לטענות הצדדים לליקויים ואי התאמות וקבע את הממצאים הבאים:
   1. שינוי המפלס תוך ביטול הנמכת הסלון ב-3 מדרגות – המומחה מצא כי המפלס אכן הוגבה, אולם מאחר ונמסר לו על ידי הצדדים עצמם, במועד ביקורו, כי הגבהת המפלס בוצעה בהסכמה ביניהם, אין מקום לפסיקת פיצוי להשקעת כספים "לתיקונים". עובדות אלה אף הוכחו בפניי, על כן לא ברור הכיצד המזמין עתר לפיצוי בגינם מלכתחילה.
   2. בניה בבלוקי "פומיס": המומחה ציין בחוות דעתו כי מחיצות הפנים וקיר המעקה בגג בוצעו מבלוק רגיל על אף שבהסכם צוין באופן כללי, כי הבניה תתבצע מבלוק "פומיס". לטענת הקבלן, הכוונה הייתה למקומות הנדרשים לבידוד טרמי בלבד. המומחה ציין כי מטרת בלוק "פומיס" הינו ליצירת בידוד טרמי משופר. המומחה הבהיר כי אין כל משמעות מעשית, לשימוש בבלוקים אחרים במיקומים האמורים, ועל כן אין כל מקום לפיצוי. לאור קביעותיי, אין צורך לדון במחלוקת הצדדים אודות פרשנות החוזה באשר לאזכור של הבלוקים מסוג "פומיס" בהסכם, אם כי הנני מוצאת לנכון לציין את התרשמותי כי טענות אלה של המזמין, נולדו בדיעבד כאמצעי לנסות ולהפעיל לחץ על הקבלן "ללמד אותו לקח", והיה בהם לתרום רבות להארכת הדיון בתיק, וכדי להגדיל את סכום התביעה ולהעמיק את המחלוקת, שלא לכל צורךשל אמת.
   3. מדרגות לגג: המומחה קבע כי המדרגה האחרונה בוצעה בגובה של 7.5 ס"מ מעל מפלס הגג, וכי גובה המדרגות ומימדיהן אינו מתאים לדרישות. המומחה הוסיף וציין כי הייתה חובה על מתקין המדרגות להתריע על כך ולדאוג לשינוי המהלך. בנסיבות המתוארות, המומחה ציין את דעתו כי נכון לחייב את הקבלן לשאת במחצית מעלות התיקון (בעת ביצוע השלד), בסך של 3,500 ₪ (במקום 26,500 ₪ (!) שנקבע על ידי מומחה התובעים).
   4. חלון ודלת הממ"ד: המומחה קבע כי החלון בוצע השינוי על ידי המזמין ובדלת הממ"ד לא נמצא כל ליקוי.
   5. אדנים, קווי ביוב וצינורות ניקוז, מרכזיית מים: צוין כי רכיבים אלה, אינם רלבנטיים, ככל שאינם קשורים בעבודות הקבלן (אלא בעלי מקצוע אחרים).
   6. חלונות: המומחה מצא כי פתחי החלונות בוצעו בהתאם לתכניות, וככל שיש צורך בתיקונים, הרי שאלו אינם באחריות הקבלן.
   7. עבודות השלד: המומחה מצא כי בעת ביצוע הבנייה לא נשמרה הניצבות בין הקירות (הפרשי מרווחים ומרחקים), תופעה שנצאה במספר מקומות. בגין ליקויים אלה המליץ המומחה על פיצוי בסך של 22,500 ₪.

תופעה זו הינה אותה התופעה שבגינה התריע הטייח בעת ביצוע עבודותו, אשר בעקבותיה נערכה פגישה בין הצדדים, ומשלא הסכים הקבלן לפשרה שהוצעה,(ו/או הסכים ומיד חזר בו), נוצר כדור השלג המתואר בתיק זה.

1. בתשובות לשאלות ההבהרה מטעם ב"כ הנתבעים, המומחה התייחס לשאלת ב"כ הנתבע באשר לגורמים נוספים שיש להטיל עליהם אחריות. הוא ציין כי האחראי לפיקוח והמתכנן של הבית נושאים ב-20% מהאחריות וכן הטייח נושא בחלק מהאחריות. במקרה דנן, הואיל והטייח הוא אשר הציף את הליקוי מלכתחילה, אין להטיל עליו אחריות לכך שהוא לא הצליח לתקן את הטעויות האמורות שהתגלו בניצבות קירות השלד. יש על כן להטיל על הקבלן את האחריות (למעט 20% מהנזק המיוחסים למפקח ומתכנן) – קרי על הקבלן לשאת ב- 80% מהנזק.
2. ב"כ הצדדים בסיכומיהם אינם חולקים על הקביעות המקצועיות של המומחה מטעם בית המשפט, ואין בפיהם הסתייגות של ממש מקביעות של המומחה בחוות הדעת, באשר לעצם הליקויים הנ"ל ושוויים.
3. על האמור יש להוסיף את האמון שבית המשפט רוכש למומחה מטעמו בהיותו בחזקת זרועו הארוכה ולא כנציג המסייע בידי אחד מן הצדדים (ע"א 435/75 איר טרמו בע"מ ואחרים נ' אתרים בחוף תל-אביב-יפו, פ''ד ל(1) 547, עמ' 555). בגין האמור צוין לא אחת כי התערבות בחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, לא תיעשה כדבר שבשגרה; התערבות יכול שתהא, מקום שבית המשפט משתכנע שיש לכך טעם ראוי, על בסיס חקירת המומחה או על בסיס ראיות אחרות שהובאו בפניו, בהגיעו למסקנה כי קיים פגם היורד לשורשו של עניין, הגורם לעיוות דין (ר' ע"א 3212/03 יצחק נהרי נ' דולב חברה לביטוח בע"מ, [פורסם במאגרים, 2005]).
4. לאור האמור, יש לחייב את הקבלן לפצות את המזמין בגין הליקויים שהתגלו והאחריות שיש לייחס לו בגינם בסך של 21,500 ₪ (18,000 ₪ בגין ליקוי העדר הניצבות בין הקירות + 3,500 ₪ בגין הליקוי שנמצא במדרגות לגג).

ד. המחלוקת אודות תשלום המע"מ:

1. אין מחלוקת בין הצדדים כי המזמין שילם לתובע סך כולל של 285,000 ₪.
2. הקבלן טען כי המזמין חב לו כספים נוספים, ככל שהיה על המזמין לשלם את הסכום הנ"ל בתוספת מע"מ, כמפורט בהצעת המחיר שלו מיום 6/7/06. המזמין מפנה למסמך ההזמנה שנחתם מאוחר יותר, ביום 2/8/06, בו צוין שהתמורה שתשולם בגין בניית השלד תעמוד על סך 160,000 ₪, בתוספת מע"מ. לטענתו , סוכם בעל פה שבנוסף לסכום הנ"ל , המזמין ישלם עוד סך של 100,000 ₪ בתשלום "שחור" ,ללא תיעוד. סכום זה ביחד עם הסכום המצוין בהזמנת העבודה, מגיע לסך של 285,000 בקירוב, וזו ההסכמה הסופית.
3. גרסת המזמין הינה עדיפה בעיני על פני גרסת הקבלן, והנני סבורה שהצדדים אכן הסכימו כי ישלום 160,000 ₪ בתוספת מע"מ, כמפורט בטופס ההזמנה החתום על ידי הצדדים וכן ישולם עוד 100,000 ₪ "בשחור".
4. למזמין היה אינטרס להפחית את התמורה ולוותר על חשבונית עבור חלק מהסכום. לקבלן היה אינטרס בהכנסות שאינן מדווחות לשלטונות המס. אינטרסים אלה מלמדים על הדרך הקצרה להשגת הסכמות שכאלה, במיוחד כאשר כל אחד מהצדדים נותן אמון בשותפו בנדון.

1. לא יכולה להיות מחלוקת כי המדובר בהסכמה בלתי חוקית בעליל שהצדדים כרתו "מתחת לשולחן", להפקת יתרונות כספיים ו/או רווחים, לא להם. החוק מטיל את החובה על הקבלן , לשלם מע"מ בפועל על כל תשלום המועבר לידיו, ואין בהסמות הנ"ל של הצדדים, כדי להעלות או להוריד מהוראות הדין הרלבנטיות, וחובותיו לדווח אמת. על אף שהצדדים הסכימו "להערים" על שלטונות המס, המחוקק מטיל את הסיכון בנדון, על מקבל התמורה, המחוייב בתשלום המע"מ (בין היתר).
2. איני מתעלמת מהעובדה שהקבלן הנפיק בפועל חשבוניות מס על מלוא התשלומים שהוא קיבל מהמזמין, אולם הנני סבורה שהם הונפקו, בחלקם , עקב המחלוקת , אשר בגינה המזמין החל לדרוש באמצעות באי כוחו חשבוניות מס עבור אותם התשלומים, שהוא הסכים מראש וידע שהוא משלם"בשחור", ללא קבלות, על מנת להקטין את עלויותיו.
3. דרישות מאוחרות אלה, הושמעו מפי המזמין שלא בתום לב ובניגוד למוסכם בין הצדדים. מאידך, בהתחשב באי החוקיות שדבקה בהסכמה לתשלום חלקי "בשחור", מלכתחילה, ובעובדה שחובת תשלום המע"מ מוטלת על הקבלן ולא על המזמין, אין כל מקום לפסוק לקבלן תוספת תשלום בגין הפרשי המע"מ שהוא שילם על הכספים ששולמו לו בפועל, ותביעתו לתשלומים אלה , נדחית.

ה. תשלום בגין ביצוע תוספות ו/או שינויים:

1. המומחה מטעם הנתבעים מצא כי בגין השינויים והתוספות שבוצעו על ידי הקבלן הוא זכאי לסך של 32,000 ₪.
2. ביחס לטענות הקבלן לעניין זכאותו לתשלום בגין שינויים ותוספות קבע המומחה מטעם בהמ"ש , כדלהלן:
   1. עיבוי התקרה: המומחה הגיע למסקנה כי אכן הקבלן עיבה את התקרה בשיעור של 10 ס"מ, אשר בא לידי ביטוי ב-5 מ"ק בטון (על פי גודל הבית), וקבע כי העלות המגיעה לקבלן עבור תוספת שכזו הינה סך של 4,500 ₪.
   2. תוספת בנייה ושינויים בחלונות: המומחה ציין כי בשל שינויים בבניה נוסף מטר בודד של קיר ובוצעו שינויים בחלון ודלת הממ"ד. המומחה ציין כי לדעתו, שינויים אלה "מתקזזים" כנגד החיסכון בבלוקים מסוג "פומיס" שלא נבנו במעקה הגג. על כן, המומחה המליץ לא לפסוק כל פיצוי בגין האמור.
   3. תוספת בגין הגבהת מפלס הסלון: המומחה העמיד את התשלום לקבלן עבור תוספת זו על סך של 2,500 ₪ בגין הוצאות שנגרמו לקבלן כתוצאה מהשוואת מפלס הסלון והדירה.
3. בסיכום הכולל, המומחה המליץ לפסוק לטובת הקבלן (בגין תביעתו הנגדית) סך של 7,000₪.
4. מקובלת עלי טענת ב"כ המזמין, לפיה המומחה בחן את הערך הכספי של התוספות הנטענות, אולם עדיין יש לבחון את המחלוקת העובדתית בין הצדדים ,באשר לעצם הזכאות של הקבלן לפסיקת הסכום הנ"ל.
5. מקובלת עלי טענת המזמין שעל פי חומר הראיות, בעת ביצוע עבודות השלד (זמן אמת), הקבלן לא ביקש ולא דרש כל תוספת תשלום עבור ביצוע אותם התוספות שינויים. לטענת המזמין לא ייתכן שתקום לקבלן זכות לתבוע סכומים שהוא לא ביקש ודרש עבור עבודות שהוא הסכים לבצע ללא תשלום, אך ורק בגין העובדה שהמזמין מגלה ליקויים בעבודתו, ודורש מהקבלן לתקנם, או לשלם את שווי הנזק.
6. מאידך, נסיבות המקרה דנן אינן בדיוק כפי שנטענו על ידי ב"כ המזמין. אין להתעלם מההתנהגות ההנוספת שהמזמין הפגין, אשר פירטתי דלעיל, שעה שדרש לקבל חשבוניות עבור תשלומים שסוכם כי ישולמו "בשחור". ציינתי דלעיל, שלא מצאתי בכך כדי להצדיק הטלת חיוב על המזמין לשלם הפרשי מע"מ שהקבלן שילם על פי חובתו בדין, בגין אי עמידת המזמין בהסכמה הבלתי חוקית . לצד האמור, ציינתי גם שבדרישות המזמין לקבל חשבוניות על תשלומים שהוא הסכיםלשלם ב-"שחור", המזמין נהג שלא בתום לב ובניגוד למוסכם בין הצדדים והכחיש בעצמו את התמורה הסופית המוסכמת. בהתחשב במכלול הנסיבות שפירטתי, הרי שקמה לקבלן הזכות לדרוש תשלום עבור אותם שינויים ו/או תוספות שהוא ביצע ולא קיבל תמורה בגינם.
7. הצדדים לא חלקו ,כאמור, על הערך הכספי שנקבע על ידי המומחה מטעם בית משפט לתשלום לקבלן בגין, אותם שינויים ו/או תוספות שהוא ביצע, על-כן, יש מקום לקבל את תביעת הקבלן לשלם לו סכום זה (אשר יש לקזז מהסכום שמגיע למזמין, כמפורט דלעיל).

ו. סוף-דבר:

1. לאור כל האמור, הנני מחייבת את הקבלן לשלם לדי התובע סך של 14,500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה (26/08/07 ) ועד ליום התשלום המלא בפועל.
2. כמוכן, בהתחשב בתוצאה ובכל המפורט, הנני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

זכות ערעור תוך 45 יום .

ניתן היום, ו' אייר תשע"ג, 16 מאי 2013, בהעדר הצדדים.