1. האם יש להתיר לתובעת להעיד עד נוסף מטעמה לאחר שבא-כוחה הודיע "אלה עדי" אך טרם החלה חקירת עדי הנתבעות והצדדים השלישיים?

2. במסגרת החלטה מיום 7.10.2012 הוריתי למבקשת (התובעת) להגיש עד ליום 15.11.2012 תצהירי עדות ראשית בשאלת החבות, וקצבתי מועדים להגשת תצהירים מטעם שאר הצדדים. ביום 21.10.2012 הגיש בא-כוח המבקשת תצהיר עדות ראשית אחד בלבד - תצהירה של המבקשת. בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 20.6.2013 נחקרה המבקשת על תצהירה, ובתום חקירתה אמר בא-כוחה: "אלה עדי לענין החבות". מאחר ועדי המשיבות מס' 2-1 (הנתבעות) לא התייצבו, נדחתה שמיעת שאר העדים ליום 10.7.2013.

3. ביום 26.6.2013 הגיש בא-כוח המבקשת בקשה לזימון שרה שיטרית (להלן: שיטרית) כעדה נוספת. בבקשה, שלא נתמכה בתצהיר, צויין כי שיטרית הייתה עדה נוספת לאירוע "שראתה במפורש את מהלך נפילתה של התובעת", וכי זימונה מבוקש "על מנת שלא תועלה טענה שהתובעת לא הזמינה העדה במכוון וכי הדבר יעמוד לחובתה".

4. בא-כוח המשיבות מס' 2-1 התנגד לבקשה, וטען, בין השאר, כי היה על בא-כוח המבקשת להגיש מבעוד מועד את תצהירה של שיטרית, בטרם הגישו שאר הצדדים את התצהירים מטעמם, ולזמנה לישיבת ההוכחות ביום 20.6.2013.

5. בפסיקה הודגש כי ככלל, ניהול תקין של ההליך הדיוני מחייב שבית משפט ישמור על הכללים הקובעים סדר הבאת ראיות, ובכללם החובה הדיונית המוטלת על צדדים להגיש את ראיותיהם "כחבילה אחת". עם זאת, עיקרון זה מפנה את מקומו כאשר בית המשפט סבור כי הגשת ראיה נוספת דרושה לשם בירור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא על זכויותיהם המהותיות של הצדדים. במקרה כזה, עשוי בית משפט להעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל דין. הגשת ראיה כזו תתאפשר רק באותם מקרים בהם ניכר כי לראיות שהגשתן מתבקשת תהא חשיבות ניכרת לעניין ההכרעה בפסק הדין.

ראו: רע"א 1297/01 מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(4) 577, 579 (2001); רע"1609/13 אורן נ' קיבוץ כפר בלום (פורסם בנבו, 23.4.2013); בש"א (מחוזי נצ') 2259/08 מושקוביץ נ' מזרחי (פורסם בנבו, 28.12.2008).

6. במקרה הנוכחי שמה של שטרית לא צויין בתצהיר עדותה הראשית של המבקשת או בחקירתה בבית המשפט כמי שהייתה עדה לנפילתה; לבקשה להעדתה לא צורף תצהיר התומך בהודעת בא-כוח המבקשת לפיו שיטרית הייתה עדה לנפילה, והכולל הסבר מדוע רק בשלב זה - לאחר ששאר הצדדים הגישו תצהיריהם והמבקשת נחקרה בחקירה נגדית - התגלתה עדה נוספת לנפילה שהתרחשה לפני כשבע שנים וכאשר כתב התביעה הוגש לפני למעלה מחמש שנים; הכנתה של שיטרית למתן עדות ומתן עדותה בשלב זה, לאחר שהסתיימה החקירה הנגדית של המבקשת, ובשעה שתצהירי שאר הצדדים כבר הוגשו, אינם בגדר סדר הפעולות הרצוי, בו מוגשות העדויות הראשיות באמצעות תצהירים עוד בטרם התייצב העד הראשון לחקירה נגדית.

התוצאה המיידית של העדת שיטרית עלולה לגרום להתמשכות הדיונים, לאור האפשרות כי פרק הזמן שהוקצה לישיבת ההוכחות הנוספת ביום 10.7.2013 לא יספיק לחקירות כל שאר העדים, ויהא צורך בישיבת הוכחות נוספת בשאלת החבות, וכן לאור הזכות שצמחה לשאר הצדדים (הנתבעות והצדדים השלישיים) לבקש העדת עדים נוספים מטעמם.

7. אל מול הקשיים שמעוררת העדת עדת תביעה נוספת, והפגמים בבקשה להעדתה, קיימת חשיבות ניכרת להעדת עדת ראיה לנפילת המבקשת לצורך ההכרעה בשאלת החבות בתיק זה. הדבר בעל חשיבות דווקא משום שללא עדות נוספת, כל שמצויה בפני בית המשפט - כראיה מטעם המבקשת - הינה עדותה שלה, והיא, כידוע, הינה בעלת עניין ולא עדה ניטראלית. בנוסף, יש לזכור כי אף אם תתאפשר העדת העדה הנוספת, לא יהא בכך כדי לשבש את סדר החקירות מאחר וטרם החלו חקירות עדי הנתבעות והצדדים השלישיים.

במאזן הכולל של השיקולים התוצאה היא כי יש מקום להעתר לבקשה, אולם לחייב את המבקשת בתשלום הוצאות למשיבים.

8. אשר על כן, הנני מורה כדלקמן:

(א) עד ליום 8.7.2013 יהא בא-כוח המבקשת רשאי להגיש לבית המשפט (עם העתקים לכל הצדדים האחרים) תצהיר עדות ראשית של שיטרית.

(ב) היה ויוגש תצהיר כאמור, תתקיים חקירתה הנגדית של שיטרית בפתח הישיבה הבאה.

(ג) הנני מחייב את המבקשת לשלם תוך 30 יום למשיבות מס' 2-1 (ביחד) הוצאות בסך 500 ₪, למשיב מס' 3 - הוצאות בסך 500 ₪ ולמשיב מס' 5 - הוצאות בסך 500 ₪.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ג, 30 יוני 2013, בהעדר הצדדים.