1. דיון הוכחות נקבע ליום 26.5.2013 בשעה 08:30.

2. ביום 12.5.2013 ביקשה הנתבעת את דחיית הדיון לתאריך אחר; הבקשה נומקה בקיומם של דיונים אחרים אשר קבועים ביומנם של באי-כוח הנתבעת באותו תאריך. הדיון נדחה ליום 30.12.2013 בשעה 08:30 לאחר שהמועדים המוסכמים שצוינו בבקשה נמצאו לא מתאימים.

3. ביום 13.5.2013 הגישה הנתבעת בקשה נוספת – לדחיית שעת הדיון הקבוע ליום 26.5.2013. בקשה זו אינה מתיישבת עם הבקשה הקודמת שנומקה לא בקושי להגיע לדיון בשל השעה בה נקבע אלא בשל קיומם של דיונים אחרים. ודוק: בבקשה הראשונה, שנסבה על הדיון הקבוע ליום 26.5.2013, ציינה הנתבעת כי "לא ניתן שלא לדחות את הדיון שכן, הדיון נדחה ביוזמת בית המשפט למועד אשר קבועים בו דיונים נוספים לב"כ הנתבעת מבעוד מועד". בבקשה השנייה שמתייחסת גם היא לדיון הקבוע ליום 26.5.2013 צויין כי "מבוקשת דחיית שעת דיון בלבד". מהבקשה המאוחרת יותר עולה לכאורה כי תאריך הדיון נדחה מבלי שהייתה הצדקה ממשית לכך וכי הקושי היה נעוץ רק בשעת הדיון ולא בהיעדר אפשרות להתייצב אליו.

4. בבקשה שלפני, בקשה שלישית המוגשת מטעם הנתבעת באותו עניין, אין למצוא הסבר לפער בין נימוקי שתי הבקשות הקודמות שהתייחסו לאותו דיון עצמו.

5. יומן בית-המשפט אינו מאפשר את דחיית שעת הדיון, לא ביום 26.5.2013 ואף לא ביום 30.12.2013. ככל שהצדדים מבקשים לקיים את הדיון בשעה מאוחרת יותר יגישו רשימת מועדים מתואמים החל מחודש ינואר 2014 ואילך. עד מתן החלטה אחרת יתקיים הדיון במועד שנקבע לכך בהחלטה מיום 12.5.2013.

המצאה לצדדים.

ניתנה היום, י"ב סיון תשע"ג, 21 מאי 2013, בהעדר הצדדים.