המדובר בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע בעקבות תאונת עבודה שארעה ביום 12/1/07.

בתיק זה נשמעו ראיות הצדדים עד תום. ראיות אלה הצטמצמו לעדות התובע בלבד. לא הובאו עדים נוספים מטעם התביעה וגם לא הובאו עדים כלשהם מטעם הנתבעות. הוגשו סיכומים בכתב והתיק הונח בפניי להכרעה.

התובע טוען כי עבד שכיר בשירות הנתבעת מס' 1 כאשר עבודתו הרגילה היתה מפעיל מכונת לחץ. ביום 12/1/07 התבקש בפעם הראשונה על ידי המעביד להרכיב גלגלי ברזל לעגלות מבלי שהיה לו ניסיון קודם בכך ומבלי שקיבל הדרכה לעניין עבודה זו. תוך כדי ביצוע עבודה זו הרים התובע עגלה על מנת להצמידה לשם החלפת הגלגלים ואז חש "ברקים לאורך עמוד השדרה" (כמתואר בסעיף 4 לתצהיר עדות ראשית). חרף הכאב המשיך התובע בעבודתו ופנה לטיפול רפואי בחלוף מספר ימים ביום 16/1/07.

הנתבעות דוחות את גרסת התובע לעצם התרחשות התאונה הנטענת. הן מוסיפות וטוענות כי אין בפנינו, הלכה למעשה, ארוע תאונתי כלשהו. הארוע עצמו אינו מקים חבות בנזיקין וממילא נזקיו של התובע כפי שהובהרו מפי המומחים מטעם בית המשפט נבלעים בתגמולי המל"ל.

מהחומר שהוצג בפניי וכן לאחר עיון בסיכומי טענות הצדדים ניתן לציין כי תיק זה "קטן מימדים הוא". התובע ניסה לתאר פגיעה חמורה בגופו, כולל פיתוח תופעות נפשיות בעקבות מיחושיו בצוואר ובגב ולמרות שהמומחים מטעם בית המשפט קבעו כי לא נותרה נכות צמיתה בתחום האורתופדי כתוצאה מהארוע הנטען, וכן הנכות בתחום הנפשי כתוצאה מהארוע הינה בשיעור 5% בלבד – עתר התובע לקבל פיצויים בסכום כ – 700,000 ₪.

התובע לא אושפז ונזקק לטיפולים רפואיים במוסדות שונים. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתביעתו כתאונת עבודה ושילם לו דמי פגיעה בסך 6,978 ₪ (כעולה ממוצג נ/10). התובע לא פנה לתביעה לגמלת נכות מהעבודה. הוא החליט לפנות בתביעה לגמלת נכות כללית במסגרת חוק ביטוח לאומי ותביעתו אושרה והוא מקבל קצבה חודשית אשר על פי חוות דעת של אקטואר (בגין תשלומי העבר והיוון תשלומי העתיד) מגיעה לכדי 547,903 ₪.

המומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי (ד"ר אלי פלד) הבהיר בחוות דעתו כי מצבו הרפואי של התובע מצדיק נכות צמיתה בשיעור 20% בגין מיחושיו בצוואר, אך אין כל קשר סיבתי בין נכות זו לבין הארוע הנטען על ידי התובע. ד"ר פלד הבהיר כי על פי צילום עמוד שדרה צווארי שנעשה כחודש וחצי לאחר הארוע ניתן לראות קיומם של בלטים דיסקלים רבים עם שינויים כרוניים נלווים. זאת ועוד, המומחה קבע בחוות דעתו באופן חד משמעי כי הנכות שאובחנה בעמוד שדרה צווארי איננה מתאפיינת מפגיעה חבלתית טראומטית והיא אופיינית לשינויים ניווניים כרוניים ואיננה כתוצאה מהחבלה אותה עבר התובע (עמ' 7 לחוות הדעת).

קביעתו של המומחה האורתופדי כפי שצוינה לעיל מדגישה שני דברים: האחד מתייחס לעברו הרפואי של התובע ולכך שאין כל קשר בין מיחושיו והגבלותיו לבין הארוע התאונתי הנטען. העניין השני הינו שהמיחושים הנטענים מכרסמים בגרסת התובע לגבי מהות הנזק שנגרם לו כתוצאה מהרמת העגלה כפי שתואר לעיל.

הראיות בתיק זה הצטמצמו לעדות יחידה של התובע. אמנם הוגשו מסמכים בכתב בכל הקשור לתאונה הנטענת ולטיפולים הרפואיים, אך ברור כי ניהול תיק זה משך זמן כה רב, תוך העצמת הנזק והאדרת הציפיות לפיצויים כספיים מבלי להביא לפתחו של בית המשפט ראיות ממשיות – אינו מטיב את מצבו של התובע בכל הקשור להוכחת טענותיו.

אינני רואה צורך לבחון באופן מפורט את התשתית העובדתית והאחריות הנזיקית בגינה, ואסתפק בכך שאציין כי יש מקום להכיר באחריות נזיקית תוך ייחוס אשם תורם לתובע. פרמטרים אלה (במקרים רגילים) מחייבים בחינה מדויקת והכרעה שיפוטית, אך לאחר ששוכנעתי כי ממדי הנזק בניכוי הסכום ששולם לתובע על ידי המל"ל (החלק שיש לנכותו) מביא אותי לתוצאה של פיצוי בסכום זעום לתובע, אני מחליט לתן בפסק דין סופי תוך שקלול מכלול הנתונים שבפניי.

כאמור, התובע נמנע מהגשת תביעה לגמלת נכות מהעבודה. הוא פנה בתביעה לגמלת נכות כללית אשר מזכה אותו בתשלום חודשי לאחר שנקבעה לו נכות רפואית צמיתה בשיעור 60%. סכום הגמלאות על פי חוות דעת אקטוארית עומד על סך 547,903 ₪. מאחר והנכות שיש לה קשר סיבתי לאירוע הנטען עומדת על 5% הרי יש מקום לנכות מתגמולי המל"ל את הסך 45,658 ₪. סכום זה מחושב על ידי מכפלת הגמלאות לעיל כפול 5% חלקי 60%. כמובן יש להוסיף ולנכות מהפיצויים את דמי הפגיעה ששווים להיום כ – 9,000 ₪. סה"כ לניכוי: 54,658 ₪.

לתובע מגיע פיצויים בגין נזק לא ממוני, הפסד שכר חלקי בעבר וכן פיצוי גלובלי בגין הוצאות שאינן משולמות על ידי המל"ל ופיצוי עבור פגיעה בכושר ההשתכרות והכל בשים לב לנכות הרפואית המינימלית שנקבעה בתחום הנפשי וכן העדר נכות אורתופדית (מבלי "לשכוח" את עברו הרפואי של התובע). לאחר ניכוי תגמולי המל"ל, אני מעמיד פיצוי זה ע"ס 7,500 ₪.

סוף דבר:

אני מחליט לחייב את הנתבעות הדדית לשלם לתובע באמצעות בא כוחו את הסך 7,500 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין אל ב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"ד, 02 יולי 2014, בהעדר הצדדים.