נגד

צד ג' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

פתח דבר

1. בפני שתי תביעות שאוחדו, האחת תביעה כספית לתשלום חוב והשנייה תביעה נזיקית לתשלום בגין נזקים שנגרמו, כנטען, מאספקת מוצר.
2. תחילתו של ההליך הינו בתביעה כספית אותה הגישה חברת מ. כהן מפעלי מתכת בע"מ נגד מר יעקב דרעי במסגרת תיק מספר 3907-08-09, לגביית יתרת חוב אותה נותר חייב האחרון, לכאורה, בגין הזמנת מבנה בית רשת (להלן: "המבנה"). כשנה וחצי לאחר הגשת התביעה הנ"ל, הגיש דרעי נגד החברה, תביעה נזיקית במסגרת תיק מספר 39872-01-10 בה טען לנזקים שאירעו למבנה, אשר כתוצאה מנזקים אלו נמנע ממנו שימוש במבנה לצורך גידולים חקלאיים.
3. לצורך הנוחיות ייקרא יעקב דרעי להלן "התובע" והחברה תיקרא להלן "הנתבעת".

התביעה הכספית

תמצית טענות הנתבעת

1. בתחילת 2007 הזמין התובע מאת הנתבעת אספקת והתקנת המבנה תוך התחייבות לתשלום תמורה בסך של 165,156 ₪ (כולל מע"מ).
2. הנתבעת סיפקה והרכיבה לתובע את המבנה, ועל חשבון התמורה מסר לה התובע 24 שיקים על סך כולל של 142,992 ₪, ומנגד הנפיקה הנתבעת לתובע חשבונית מס בסכום הנ"ל, בצירוף מע"מ, ובסך כולל של 165,155.76 ₪.
3. לטענת הנתבעת, התובע לא שילם את סכום המע"מ בגין החשבונית הנ"ל, על סך של 22,164 ₪, וכן שיק אחד מ 24 השקים אשר מסר לה האחרון, על סך של 5,958 ₪ לא כובד על ידי הבנק.
4. הנתבעת טוענת כי התובע נותר חייב לה הסכומים הנ"ל, הן בגין רכיב המע"מ והן בגין סכום השיק, וזאת בנוסף לסך של 130 ₪, בגין סחורה שסופקה לו במהלך שנת 2006, ובסך הכל חייב התובע לנתבעת הסך של 28,251.76 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

תמצית תגובת דרעי/התובע

1. מנגד, טען התובע כי לאחר אספקת והקמת המבנה על ידי הנתבעת, נשברו מספר עמודים באזור חיבור ראש העמוד וקורת הגג, כאשר קורת הגג נשמטה וראש העמוד קרע את רשת הגג של המבנה (להלן: "הליקויים").
2. הוסיף התובע וטען כי על אף שבוצע על ידי הנתבעת תיקון הליקויים הנ"ל, הסתבר כי התיקונים בוצעו בצורה רשלנית, כאשר ראשי עמודים נוספים נשברו מעת לעת, והמבנה לא מילא את ייעודו כבית רשת מוגן חרקים, וכי קיים כשל תכנוני וכשל בבניית המבנה.
3. לטענת התובע, כתוצאה משבירת העמודים והליקויים הנ"ל נקרעו רשתות החרקים ובית הרשת חדל מלהיות סגור בפני חרקים, ובכך הנתבעת הפרה את ההסכם עימו הפרה יסודית, ולא מגיע לה כל תמורה עבור בניית מבנה שאינו מתאים למוסכם.
4. התובע אינו מכחיש אי תשלום רכיב המע"מ וכן תמורת אחד השקים שנמסרו לנתבעת, אולם לטענתו, מעשי או מחדלי הנתבעת מהווים הפרה יסודית של ההסכם, ועל כן אינה זכאית לתמורה שנקבעה כתשלום עבור המבנה.

התביעה הנזיקית

עיקר טענות התובע

1. לטענת התובע במועדים הרלוונטיים, פנה לנתבעת כמי שמתמחה בבניית מבנים של בתי רשת לגידולים חקלאיים לצורך תכנון ובניית מבנה בית רשת לגידולי צמחי תבלין במשק, אשר מיועד לשמש בסיס למעטפת יריעות רשת, ובכך לספק תנאי גידול משופרים בכלל ולהגן מפני מפגעי חרקים בפרט.
2. הוסיף התובע וטען כי, לאחר התקנת המבנה התגלו בו ליקויים, אשר באו לידי ביטוי בסעיפים 8 – 10 הנ"ל. לטענתו, כתוצאה מלקויים אלו, נגרמו לו נזקים המתייחסים לתיקון יסודי של שלד המבנה, החלפת הרשת, תיקון דלתות הכניסה וטיפול הדברת יתר.
3. עוד טען התובע כי המבנה לא מילא את ייעודו, וכי זה נבנה שלא על פי המוסכם עם הנתבעת, כי ייבנה על פי תוכנית שנבדקה ואושרה על ידי משרד החקלאות.
4. להוכחת טענותיו צירף התובע חוות דעת מומחה מטעמו, של המהנדס מוטי גזית (להלן: "גזית").
5. בנוסף, ולהוכחת נזקיו, צירף התובע חוות דעתו של האגרונום אייל שפירא (להלן: "שפירא"), אשר העריך כי הנזק שנגרם לתובע הינו בשווי של 694,047 ₪. התובע ציין כי בחוות דעתו הראשונה של שפירא נפלה טעות עת ערך האחרון את חישוביו על בסיס גידולי קורנית, וזאת מתוך טעות בהבנת התובע, כי בית הרשת מיועד לגידול קורנית, נענע ומנטה, כאשר בפועל המבנה יועד לגידול בזיל ורוקולה, ולשם כך ערך חוות דעת מתוקנת.
6. לטענת התובע, התמורה אשר שולמה לנתבעת, הייתה כנגד אספקת מבנה המתאים לדרישות משרד החקלאות, ולייעודו כבית רשת לגידול תבלינים, מה שלא היה במקרה עסקינן, ועל כן, על הנתבעת לפצותו בגין הפרת הסכם עימו, והתרשלותה בביצוע המבנה, וכן בגין נזקיו, כפי שהשתקפו בחוות דעתו של שפירא.

עיקר תגובת הנתבעת

1. הנתבעת טוענת כי תביעה זו נולדה רק על מנת להוות משקל נגד לתביעתה הכספית, וזאת משנוכח כי היא נחושה לגבות את החוב המגיע לה.

1. הוסיפה הנתבעת וטענה כי, סיפקה והרכיבה את המבנה בהתאם להזמנת התובע, אלא שמשיקוליו הוא, בחר התובע לרכוש את היריעות למבנה בעצמו, והתקינם באמצעות בעל מקצוע מטעמו ועל חשבונו.
2. לטענת הנתבעת, בעקבות תלונת התובע על תזוזה בעמודים של המבנה, שלחה קבלן מטעמה אשר ביצע את התיקון על חשבונה. מספר חודשים לאחר מכן, חזר התובע והתלונן כי כתוצאה מרוחות חזקות, נשברו מספר עמודים אשר גרמו לקריעה ברשת של המבנה. בדיקת הנתבעת העלתה כי שבירת העמודים נגרמה כתוצאה ממשבי רוח חריגים בעוצמתם, בשילוב תחזוקה לקויה של המבנה, מצד התובע, לרבות הרכבה רשלנית של הרשת. על אף האמור, ולפנים משורת הדין תיקנה התובעת את העמודים שנשברו והסכימה לספק לתובע רשתות חלופיות, אם כי התובע סירב לקבלן.
3. הנתבעת טוענת כי העניקה לתובע שירות מעל ומעבר, אף כי הנזקים לא היו באשמתה, ואף על פי כן, התובע הכשיל את סיום התיקונים ואספקת הרשת.
4. לטענת הנתבעת, סיפקה לתובע מבנה תקין שזכה לאישור מינהלת ההשקעות במשרד החקלאות, כאשר הנזקים שנגרמו לא נגרמו באשמתה, אלא בשל מעשי ומחדלי התובע, לרבות התקנה לקויה של הרשתות ו/או אחזקה לקויה ורשלנית של המבנה.
5. לטענת הנתבעת, אין בסיס לקביעות המופיעות בחוות דעת מומחי התובע. מעבר לאמור, ובעניין חוות דעתו של שפירא, טענה הנתבעת כי חוות דעתו המקורית של הנ"ל התבססה על הצהרת התובע בדבר גידול קורנית, כאשר אובדן ההכנסה הוערך בסך של 117,940 ₪, בעוד בחוות הדעת המתוקנת צוין כי המבנה מיועד לגידולים שונים, בזיל ורוקולה, והנזק קפץ לסך של 531,260 ₪, וזאת ללא כל הסבר של ממש לשינוי המהותי שחל בנתונים, דבר המעיד על אי אמינותה של חוות הדעת, אשר נועדה לשמש בסיס לתביעת התובע שנולדה כמשקל נגד לתביעתה הכספית של הנתבעת.
6. לטענת הנתבעת היא לא הפרה כל התקשרות עם התובע, אלא האחרון הפר התקשרות זו, עת לא שילם את מלוא התמורה בגין המבנה, ואף הכחישה את הנזקים הנטענים בחוות הדעת.
7. הנתבעת שלחה הודעה לצד השלישי הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן:" צד ג' ") לשיפויה בכל סכום שתחויב לשלמו לתובע, וזאת מכוח פוליסת הביטוח אותה רכשה הנתבעת מהצד השלישי, וזאת לאחר שלטענתה, הצד השלישי דחה פנייתה ליטול על עצמו את הייצוג בתביעה.

תמצית תגובת צד ג'

1. בכתב ההגנה טענה צד ג' להעדר כיסוי ביטוחי על פי תנאי הפוליסה שהנפיקה לנתבעת, כאשר על פי תנאי הפוליסה וחריגיה, אין כיסוי ביטוחי שניתן מכוחו לשפות את הנתבעת בגין כל סכום בו תחויב, לרבות בכל נזק שנגרם למוצר ו/או בגין עלות התיקונים או החלפה של המוצרים וכל הוצאה והפסד הכרוכים בהחזרת מוצר פגום ו/או להתחייבות או אחריות שהנתבעת קיבלה על עצמה ו/או לנזק שנגרם כתוצאה מפגם במוצר שיוצר או יובא בניגוד לחוק, תקנה, צו, דרישת תקן או הוראת רשות מוסמכת ו/או תביעה הנובעת מהיות המוצר בלתי מתאים לייעודו ו/או לנזק תוצאתי.
2. צד ג' טענה כי לא דחתה את תביעתה של התובעת, אלא ציינה כי מרבית מרכיבי התביעה אינם מכוסים על פי הוראות הפוליסה, אם כי מוכנה ליתן ייצוג משפטי בקשר עם אובדן ההכנסות, המוכחש לעצמו.
3. בנוסף טענה צד ג' כי הנזקים שנגרמו לתובע מקורם במשבי רוח חזקים וכן נובעים מפעולות ומחדלים של התובע.

דיון ומסקנות

1. במסגרת ישיבות ההוכחות העידו מטעם התובע, התובע בעצמו, וכן מר דוד מיארה (להלן: "מיארה"), הקבלן מר עדנאן חבשי (להלן: "חבשי"), המומחה מר מוטי גזית (להלן: "גזית") והמומחה מר אייל שפירא (להלן: "שפירא").
2. מטעם הנתבעת העידו מר יחיאל ברקי, איש מכירות של הנתבעת (להלן: "ברקי"), המומחה מר בויאן דוליץ' (להלן: "דוליץ'"), המומחה מר יקי נחמן (להלן: "נחמן").
3. מטעם הצד השלישי העיד המומחה מר דב סמפולינסקי (להלן: "סמפולינסקי").

הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

המחלוקת

1. השאלות העיקריות העומדות למחלוקת בפנינו הינן;

א. האם נותר חייב התובע סכום כלשהו לנתבעת בגין אספקת המבנה,

ב. האם הנתבעת סיפקה לתובע מבנה תקני ובהתאם לאישור משרד החקלאות, והאם

המבנה שסופק בפועל הינו לקוי ואינו ממלא את ייעודו כבית רשת,

ג. האם כתוצאה מאספקת המבנה הנ"ל, נגרמו לתובע נזקים כלשהם?

א. האם נותר התובע חייב סכום לנתבעת בגין אספקת והתקנת המבנה?

1. ממקרא תצהירי עדותם הראשית, הן של התובע והן של ברקי, אין חולק כי בתאריך 24.01.07 ביצע התובע הזמנת המבנה מאת הנתבעת (נ/3), כאשר תמורת אספקתו, שילם התובע ע"ח התמורה, הסך של 142,992 ₪, באמצעות 24 שיקים (נספחים ב' ו- ג' לתצהיר ברקי). יחד עם זאת, בתצהירו טען ברקי כי התובע נותר חייב הסך של 130 ₪, בגין חשבונית מס' 216, הסך של 5,958 ₪ בגין שיק חוזר, והסך של 22,163.75 ₪ בגין רכיב הע"מ (ראה סעיף 13 לתצהיר ברקי, כל כל סעיפי המשנה).
2. בחקירתו הנגדית לא סתר התובע דבריו שלעלי של ברקי. לא זו אף זו, בחקירתו הנגדית חזר התובע ואישר ביצוע ההזמנה הנ"ל (עמ' 49 ש' 11-14) וכי שילם לנתבעת את התמורה שלעיל, ללא רכיב המע"מ, אשר עמד על סך של 22,164 ₪, על אף שקיבל לידיו חשבונית מס כדין, עליה הזדכה מרשויות המס. כן אישר התובע בחקירתו כי פעל לביטול אחד השקים הנ"ל (נ/4), אותם נתן ע"ח התמורה, לנתבעת, ולא שילם את תמורתו (ראה עדות התובע בעמ', 51 ש' 8-19).
3. מנגד, הגם שהתובע אישר כי לא שילם את רכיב המע"מ וכן את שווי השיק שבוטל, אלא שלא טען לביטול העסקה עם הנתבעת, אם כי המשיך לשלם את סך יתרת השקים אותם נתן לאחרונה בגין הזמנת המבנה (עמ' 51 ש' 25-27 , עמ' 52 ש' 1).
4. מכאן, ומשלא פעל התובע לביטול העסקה עם הנתבעת, נותר הוא חייב לאחרונה את סכום המע"מ וכן שווי השיק שבוטל, ויתרת הסכום בגין חשבונית מספר 216.
5. אלא מאי, בסיכומיו טוען התובע כי מחדלי הנתבעת בבניית המבנה, והליקויים אשר התגלו בו, גרמו לקריסתו ובכך נגרמו לתובע נזקים, ולכן היא אינה זכאית, לטענתו, לתמורה אשר נקבעה בתשלום עבור מבנה תקין.
6. אומר כי, מעיון בהעתק ההזמנה (נספח א' לתצהיר ברקי), אין כל הוראה בדבר קיזוז סכומי תמורה על ידי התובע, בטענה של אי אספקת מוצר במלואו, או בשל אספקת מוצר לקוי. במצב דברים זה, היה על התובע לשלם לנתבעת את מלוא התמורה של בית הרשת שסופק לו, לרבות רכיב המע"מ, אשר בגינו קיבל חשבונית (עמ' 50 ש' 11-12 לפרוטוקול 03.09.12), וזאת ללא כל קשר לטענותיו בתביעתו הנזיקית. הדבר יפה במיוחד לאור העובדה כי תביעתו של התובע נולדה כשנה ומספר חודשים לאחר שסופק לו המוצר, כאשר ולטענתו, לא ביקש לבטל את העסקה עם הנתבעת, וכיבד יתר התשלומים שביצע (עמ' 52 ש' 25-27 עמ' 53 ש' 1 לפרוטוקול 03.09.12), ולא חשב להגיש את תביעתו הנגדית (עמ' 52 ש' 4-8 לפרוטוקול 03.09.12). מכאן ניתן לקבוע כי התובע הפר את ההסכם עם הנתבעת .

ב. האם הנתבעת סיפקה לתובע מבנה תקני ובהתאם לאישור משרד החקלאות, והאם המבנה שסופק בפועל הינו לקוי ואינו ממלא ייעודו כבית רשת?

1. התובע טען כי הנתבעת סיפקה לו מוצר לקוי כאשר חיזוק לטענותיו בכשל במבנה תמך האחרון בחוות דעתו של המומחה המהנדס גזית.
2. תחילה אומר כי יש לדחות את טענות הנתבעת וצד ג' המקדמיות בסיכומיהן, לפסילת חוות דעתו של המומחה גזית, מהנימוקים שעלו בסעיפים 176 עד 182 לסיכומי הנתבעתובעיקר כי חוות הדעת אינה ערוכה כדין, וכי המומחה אינו מהנדס קונסטרוקציה. עיון בחוות דעת המומחה גזית אשר הוגשה הן לכתב התביעה המקורי והן לכתב התביעה המתוקן, עולה כי זו כן ערוכה בהתאם לסעיף 24 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א – 1971, שכן ציין המומחה את פרטי השכלתו וניסיונו, לרבות הצהרתו כי חוות הדעת באה לשמש במקום עדות בבית המשפט. על כן, חוות הדעת היא כן ערוכה כדין.
3. באשר לטענה כי אין לקבל חוות דעתו כי הוא אינו מהנדס קונסטרוקציה בהכשרתו, אני סבורה שדין טענה זו להידחות בכל הקשור לטיב המבנה שסופק בפועל, אך כן יש לקבל אותה בכל הקשור להתאמת המבנה לתקן ולאישור משרד החקלאות, כפי שיוסבר בהמשך.

האם המבנה נבנה בהתאם לתקן ואישור משרד החקלאות?

1. האם הוכחה טענתו של התובע, בהסתמך על חוות דעתו של גזית, בדבר אי התאמת המבנה לתקן ולאישור משרד החקלאות? התשובה לכך הינה שלילית.
2. על אף שמחוות דעתו של גזית ניתן ללמוד כי האחרון בדק את המבנה, עמד על הנזקים בו והגורם להיווצרותם, תיעד אותם והציע דרך לתיקון, כאשר בפרק המסקנות מציין גזית כי המבנה לא נמנה על המבנים שנבדקו ואושרו על ידי משרד החקלאות, אלא שחקירתו הנגדית, היה בה כדי להשמיט את הבסיס מתחת למסקנתו הנ"ל.

"ש: בחוות דעתך אתה לא קובע אם המוצר עמד בתקן או לא?

ת: אני לא בדקתי את תוכנית המבנה אני בדקתי את התוצאות.

בדקתי אם מה שיש בשטח תואם את מה שאושר על ידי משרד החקלאות ומצאתי שלא. למשרד החקלאות יש מוצר אחר מהמוצר שנבדק והוא לא זהה למוצר של משרד החקלאות.

ש: מבחינת תקן רשמי אתה לא בדקת?

ת: לא בדקתי את תוכנית המבנה" (עמ' 21 ש' 1-6 לפרוטוקול 20.2.13).

ובהמשך:

"על איזה מסמכים הסתמכת בעריכת חוות דעתך"

ת"אני לא זוכר בדיוק אבל אני נעזר בתקנים של מכון התקנים, ועל חישובים של משרד החקלאות. אני הולך למשרד החקלאות לבדוק בארכיון שלהם לראות אם יש אישור למבנה ובודק גם את תיק תוכניות מאושר ובודק אם מה שמצאתי בשטח תואם את התוכניות על הנייר" (עמ' 25 ש' 21-24 לפרוטוקול 20.2.13).

1. זאת ועוד, אף מחקירתו הנגדית של גזית, ניתן ללמוד כי המבנה כן נבנה בהתאם להגדרות אשר נקבעו על ידי משרד החקלאות (ראה עדותו בעמ' 21 ש' 19-32, עמ' 22 ש' 1 – 4). כאשר תימוכין לכך כי המבנה כן קיבל אישור משרד החקלאות, ניתן לראות בתשובותיו של גזית בחקירתו הנגדית, עת לא שלל כי למבנה אושר מענק על ידי משרד החקלאות (עמ' 22 ש' 19-26 לפרוטוקול 20.2.13), מה גם שהתובע אישר קבלת מענק כזה (עמ' 50 ש' 12 לפרוטוקול 3.9.12), כאשר מתן מענק כזה יש בו להעיד על אישור משרד החקלאות למבנה.
2. לאמור,טענתו של גזית, לפיה המבנה לא נבנה לפי התקן ו/או התוכניות של משרד החקלאות, נותרה טענה בעלמא, ככל ולא ידע האחרון להצביע על מקור מסקנתו זו.

טיב המבנה שסופק בפועל

1. מהעדויות וחוות הדעת אשר הוגשו בפניי, לרבות חוות דעתו של מומחה התובע גזית, אין חולק כי עם הרכבת המבנה, התגלו בו ליקויים, אשר גרמו לשבירת עמודיו וקריעת הרשת.
2. בתצהיר עדותו הראשית טען התובע כי, לאחר הקמת המבנה נשברו מספר עמודים באזור חיבור ראש העמוד וקורת הגג, כאשר קורת הגג נשמטה וראש העמוד קרע את הרשת המונחת על המבנה, ובכך חדל המבנה להיות סגור בפני חרקים (סעיפים 4.1 ו- 4.2 לתצהיר). עוד טען בתצהירו, כי התיקון שביצעו נציגי הנתבעת, נעשה ברשלנות והליקויים חזרו על עצמם, ונגרמו לו נזקים (סעיפים 4.3 עד 4.6 לתצהיר).

בחקירתו הנגדית תיאר התובע את הנזקים שנגרמו למבנה, לרבות המועד להתגלותם (עמ' 52 ש' 1-27 לפרוטוקול 03.09.12). חקירתו הנגדית של התובע לא הצביעה על סתירות בגרסתו לעניין הנזקים שהתגלו למבנה, וטענתו לפיה דיווח לנתבעת בדבר נזקים אלו בהתקשרות טלפונית עם ברקי (עמ' 54 ש' 13-14 לפרוטוקול 03.09.12) מתיישבת עם עדותו של האחרון (עמ' 5 ש' 25-26 לפרוטוקול 21.06.10). מכאן, ניתן לומר כי הודעתו של התובע אל הנתבעת ו/או מי מטעמה, נעשתה בזמן אמת עם התגלות הנזק במבנה.

1. מנגד, הנתבעת לא הכחישה התגלות הנזקים הנ"ל, ואף פעלה לתיקונם (ראו סעיפים 152 עד 156 לסיכומי הנתבעת). בנוסף, העובדה כי הנתבעת ביצעה חיזוקים במבנה, כפי שציין זאת נחמן בחוות דעתו, יש בה כדי לתמוך בטענה להתגלות נזקים במבנה.
2. לציין כי בחקירתו הנגדית של מומחה התובע גזית, ציין האחרון כי המקרה של התובע אינו המקרה היחיד בו מתגלה נזק למבנה בית הרשת (עמ' 24 ש' 19-22), דבר המתיישב עם עדותו הראשית של העד מיארה בעניין ( סעיפים 3 ו-4 לתצהירו) ( עמ' 31 ש' 5-8 , עמ' 32 ש' 3-12).
3. לא זו בלבד, גרסתו של התובע נתמכת אף בעדותו של הקבלן חבשי אשר ביצע את התיקונים במבנה (עמ' 39 ש' 1-11 לפרוטוקול 03.09.12). חקירתו הנגדית של חבשי לא הצליחה למוטט את גרסתו בדבר התיקונים שביצע במבנה הנ"ל. הגם שב"כ הנתבעת ניסה לסתור את עדותו כי לא ביצע את העבודה של תיקון המבנה אצל התובע, אלא שיש בתשובותיו של האחרון כדי להעיד על ביצוע התיקונים הנ"ל (עמ' 42 ש' 6-27 לפרוטוקול 03.09.12).
4. מכאן, התוצאה כי הנתבעת סיפקה לתובע מבנה לקוי, אשר נדרשו בו תיקונים לצורך השימוש בו.

נשאלת השאלה, מהי הסיבה להתגלות נזקים אלו לאחר הרכבת המבנה?

1. הנתבעת טוענת כי הסיבה לנזק אשר נגרם למבנה נעוצה בתחזוקה לקויה של המבנה על ידי התובע, וכן ממשטר רוחות אשר נמצא באזור המבנה, עליו לא הודיע התובע לנתבעת.

התובע שלל טענות אלו.

משטר הרוחות/תחזוקה לקויה

1. התובע שלל את טענת הנתבעת בדבר משטר רוחות חריג אשר הביא לנזק במבנה. חיזוק לכך קיבל התובע בתשובות המומחה מטעמו בחקירתו הנגדית, תשובות אשר אף מתיישבות עם תוכן חוות דעתו ( עמ' 23 ש' 3-15 לפרוטוקול 20.02.13), ולא התגלו בתשובותיו סתירות מתוכן חוות הדעת הנ"ל. בעניין הרוחות השיב כלהלן:

"ש: לא הבנת אותי. התכוונתי למשטר רוחות קבוע לאורך כל השנה, תסכים איתי שרוחות באזור מסוים במשך השנה לא דומות לאזור אחר?

ת: וודאי.

ש: בדקת את זה?

ת: אני מכיר את זה. באזור מורדות הגלבוע יש שכיחות רוחות נניח יותר מאשר עמק יזרעאל. יחד עם זה אם עוצמתם לא עולה מול ערכים שהקונסטרוקציה נועדה להם לא אמור להיות נזק.

ש: גם אם נמשך חודשים?

ת: כן. אם אמרנו קודם השתמשנו 150 קמ"ש.

ש: מה זה תקופה קצרה?

ת: ככל שעולה מהירות הרוח העומס עולה וגדל וכשזה מגיע לערך מסוים זה יתכופף או ישבר" (עמ' 23 ש' 10-19 לפרוטוקול 20.02.13).

1. עוד הוסיף המומחה גזית לעניין הטענה בדבר נזק כתוצאה מהנחה לקויה של הרשת במבנה על ידי התובע, והשיב כלהלן:

" ש: הרשת שהיתה על בית הרשת היית מכנה אותה איכותית?

ת: מאד מקובלת בשימוש, הייתי מאשר אותה לו נדרשת לאשר אותה. גם אופן ההנחה שלה. אני רוצה להוסיף השלמה, הליקויים שמצאתי והכשלים במבנה לא שייכים לרשת ולא להנחת הרשת הם בעיקרם שייכים לתכנון הראשוני.

ש: תסכים איתי שאם הרשת לא מונחת טוב?

ת: לא בדקתי את העניין הזה ולא ראיתי בעיות בהנחת הרשת כשהייתי במבנה.

ש: אם הרשת מונחת לא טוב זה לא יכול לגרום לגלים ותנועות שיוצרים עומסים על ראשי העמודים ויכולים לגרום לשבירתם?

ת: לא נכון. הרשת היא אלמנט אלסטי...."

.

ובהמשך: .

"ש: שאלתי לגבי נדנוד הרשת?

ת: מתיחות הרשת לא אמורה להשפיע על היווצרות הנזק. (עמ' 26 ש' 1-18 לפרוטוקול 20.02.13).

1. מנגד, בעדותו הראשית של עד הנתבעת ברקי, העיד האחרון כי התובע התלונן בפני הנתבעת על תזוזה על עמודים במבנה, כאשר בחקירתו הנגדית השיב כי תלונתו זו של התובע באה בסמיכות להרכבה של המבנה (עמ' 5 ש' 17-21 לפרוטוקול 21.06.10). ברקי גם אישר בחקירתו הראשית כי מספר חודשים לאחר מכן התובע התלונן בשנית על שבירת מספר עמודים.
2. אומנם העיד ברקי בחקירתו הראשית כי התלונה שהייתה מספר חודשים לאחר מכן על שבירת מספר עמודים השבירה הייתה כתוצאה מרוחות חזקות, אשר גרמו לקריעת רשתות המבנה, יחד עם זאת, בחקירתו הנגדית, לא ידע ברקי להגיד מהי הסיבה עליה הצביע התובע לשבירת העמודים, אם כתוצאה מרוח אם לאו, ולא הציג פנייתו של התובע לנתבעת, ממנה ניתן ללמוד על הסיבה אותה ציין התובע לשבירת העמודים הנ"ל (עמ' 6 ש' 9-16 לפרוטוקול 21.06.10). זאת ועוד, לשאלה באשר לטענתו של ברקי לפיה שבירת העמודים נגרמה בשל משבי רוח חזקים שנשבו באזור המבנה, בשילוב תחזוקה לקויה של התובע, השיב האחרון כי לא ידוע לו על תחזוקה לקויה של המבנה, וציין כי התובע לא חתום על כל ספר של הנתבעת, בו מצויות הוראות לאחזקה של המבנה (עמ' 5 ש' 2-5 לפרוטוקול 21.06.10), אם כי הינו מודע כי קיימת רוח חזקה באזור בו ממוקם המבנה (עמ' 6 ש' 30-32 לפרוטוקול 21.06.10). טענת ברקי לעניין מודעותו לקיום רוח לא ניתן לה כל תימוכין, וזו נטענה בעלמא.
3. לא זו אף זו, ניסיון הנתבעת להיבנות על חוות דעתו של המומחה דוליץ' בעניין הסיבות שהביאו לנזק במבנה, לא צלח. בחוות דעתו של המומחה הנ"ל, ציין האחרון בפרק "דיון" שבחוות דעתו, כי הנזקים של המבנה נגרמו "ככל הנראה בשל צירוף של תחזוקה לקויה ורשלנות מצד הלקוח", כאשר בפרק "סיכום ומסקנות" של חוות הדעת מציין האחרון כי "מדובר בלקוח אשר העניק למבנה תחזוקה לקויה ורשלנית ובשל כך נגרמו למבנה נזקים בעקבות משבי רוח חריגים במיוחד". דבריו אלו של דוליץ' לא נתמכו בראיות כלשהם. זאת ועוד, בחקירתו הנגדית השיב דוליץ' לשאלת ב"כ התובע, כי לא ביקר במקום בו ממוקם המבנה.

"ש: ביקרת במקום?

ת :לא. ביקרתי אצל השכן דוד מיארה.

ש: למה?

ת: כשהגעתי לשטח לא הורשיתי להיכנס למבנה של התובע.

ש: מי לא הרשה לך?

ת: לא דיברתי עם התובע. יחיאל ברכי העד הקודם, הוא אמר לי לא להיכנס לשטח של התובע אז לא נכנסתי.

ש: מה המרחק של המבנה של מיארה וזה של התובע?

ת: לא יודע.

ש: אז לא ראית את בית הרשת של הנתבע בשטח בכלל?

ת: נכון.." (עמ' 9 ש' 2-13 לפרוטוקול 21.06.10).

1. כמו כן, על אף המסקנות אליהם הגיע דוליץ בחוות דעתו, בדבר תחזוקה לקויה, אלא שבחקירתו הנגדית בפניי, לא ידע דוליץ' להגיד באם התובע קיבל הנחיות לתחזוקה אם לאו.

" ש:אתה יודע אם הנתבע קיבל הנחיות תחזוקה?

ת: אם הוא לא חתם על מסירה אני משער שלא.

ש: לא ראית חתימה שלו?

ת: זה לא מתפקידי. אני יודע שהחברה נוהגת להחתים על מסירה ולתת הוראות אחזקה אבל אני לא יודע מה קרה איתו" (עמ' 11 ש' 16-20 לפרוטוקול 21.06.10).

1. משמע, הגם שדוליץ' הגיע למסקנה כי הנזקים במבנה אירעו בשל תחזוקה לקויה, אלא שלא הצליח להצביע על פעולות תחזקוה כלשהם בהם לא נקט התובע, אשר הביאו להתרחשות הנזק המדובר. מכאן, שאין לקבל את מסקנותיו של דוליץ' בעניין.
2. זאת ועוד, אף טענתו של דוליץ' בדבר משבי רוח חריגים במיוחד נטענה כלאחר יד. המומחה דוליץ' אינו מצביע על נתונים, מהם ניתן ללמוד על משבי רוח חריגים באזור הקמת המבנה, וטענתו זו נותרה בגדר טענה כללית, ללא תימוכין. כך לדוגמא השיב דוליץ' בעדותו בפניי בעניין זה:

"ש: נכון שהרוח משפיעה יותר בגלל שישי בית רשת?

ת: כן.

ש: אתה לא מצאת לנכון להציג את החישובים?

ת: לא. אפשר לקחת ממשרד החקלאות" (עמ' 10 ש' 28-31 לפרוטוקול 21.06.10).

ובהמשך:

" ש: תראה לי חישובים לפי שסיפקתם?

ת: אין לי את זה כאן.

ש: ביקשתי את זה ממך גם בחקירה הנגדית הקודמת. אני אומר לך שאין לכם שום חישוב ולא התחשבתם ברוחות?

ת: זה לא נכון.

ש: תכננתם את מבנה בית הרשת לתובע ולמיארה לא התחשבתם ברוחות?

ת: יש לנו חישובים סטטיים, ההבדל שאחד הוא שהוא לגידול ירקות והמבנה שסופק ללקוח הוא לגידול תבלינים. זה מבנה זהה לחלוטין בכל הפרטים.

ש: יש לך כאן את המסמכים?

ת: לא". (עמ' 19 ש' 1-8 לפרוטוקול 03.09.12)

וכן:

"ש: כשבניתם את בית הרשת התחשבתם במשטר הרוחות?

ת: אנחנו חיפשנו את זה לאחר התופעה.

ש: משטר הרוחות זה לא משהו חדש שנוצר ב- 2007?

ת: סביר להניח שכן". (עמ' 20 ש' 13-16 לפרוטוקול 03.09.12).

1. הנה כי כן, אף שלטענתו של דוליץ' רוחות חזקות היו הסיבה לנזק שאירע למבנה, אלא שלא ידע האחרון לתמוך טענותיו בראיות בדבר רוחות אלו.
2. בחוות דעתו של נחמן , מומחה נוסף של הנתבעת, מציין האחרון כי בבדיקתו מצא כי קיים קשר בין התקנת הרשת על גבי המבנה למצב המבנה, כך שכתוצאה מאי מתיחת הרשת, בזמן רוחות, נוצרים בתוך כיסי הרשת גלים גדולים המגבירים את העומס ותנועות המטוטלת על ראשי העמודים ומזרזים את שבירתם. לטענתו, סביר להניח כי לעבודת הכיסוי שבוצעה על ידי התובע, הייתה השפעה על הנזקים. בסיכום חוות דעתו מציין המומחה נחמן כי הנזקים של המבנה אינם נובעים מתכנונו או בנייתו, אם כי בשל משבי רוח ותחזוקה לקויה של המבנה לרבות התקנה רשלנית של הרשת או אי מתיחתה כראוי.
3. אלא מאי, הגם שבסיכום חוות דעתו מציין נחמן כי אחת הסיבות לנזק במבנה הינה אי מתיחת הרשת, אלא שבחקירתו הנגדית שלל נחמן כי קיבל דיווח כזה מהנתבעת (עמ' 47 ש' 23-27 לפרוטוקול 20.02.13), כאשר לשאלה באם בזמנים הרלוונטיים מישהו מהנתבעת העיר לתובע על הצורך במתיחת הרשת, לא ידע נחמן לתת תשובה (עמ' 49 ש' 20-23 לפרוטוקול 20.02.13).
4. בחקירתו הנגדית משיב נחמן כי לאחר התקנת המבנה, "די בהתחלה" התלונן התובע על תזוזת עמודים (עמ' 44 ש' 25-27 לפרוטוקול 20.02.13). לשאלה באם ניתנו לתובע הנחיות לתחזוקת המבנה, ועל אף טענתו כי עניין זה הינו טריוויאלי, אלא שלא ראה הנחיות כאלו ואף לא הראה לבית המשפט(עמ' 44 ש' 13-24 לפרוטוקול 20.02.13).
5. זאת ועוד, על אף שבחוות דעתו מציין נחמן כי הנתבעת שלחה קבלן מטעמה לביצוע התיקון של המבנה (סעיף 3.4 לחוות הדעת) כאשר בסעיף 4.3 מציין נחמן כי הנתבעת ביצעה חיזוקים באמצעות תוספת של מוטות, אלא שבחקירתו בפניי, לא ידע נחמן לומר מי הקבלן שתיקן, וכן איזה תיקון בוצע (עמ' 45 ש' 3-10 לפרוטוקול 20.02.13).
6. אף לסיבה האחרת לפיה משבי רוח חזקים הביאו לנזק במבנה משיב נחמן כדלהלן:

" ש: אתה לא יודע אם התובע אמר שהיו רוחות חזקות?

ת: לא.

ש: מי אמר לך את זה כתוצאה מרוחות חזקות נשברו העמודים?

ת: מנהל החברה או מהנדס הנתבעת.

ש: בדקת אם בתקופה הזו היו רוחות חזקות?

ת: לא קראתי על משהו חריג מבחינת מעבר למה שהיה ידוע. היה ידוע שיש רוחות של 150 קמ"ש.

ש: המבנה מתוכנן לעמוד ב- 150 קמ"ש?

ת: כן." (עמ' 48 ש' 24-31 לפרוטוקול 20.02.13).

1. מכאן, אף טענתה של הנתבעת בדבר משבי רוח חזקים ותחזוקה לקויה של התובע, וכי הם אלו אשר הביאו לנזק במבנה, לא הוכחה.

האחריות לליקוי במבנה

1. במצב דברים זה, המסקנה כי הנתבעת סיפקה לתובע מבנה לקוי, אשר לאחר הרכבתו, התגלו בו ליקויים, שחייבו טיפול בו הן על ידי הנתבעת עצמה, והן על ידי קבלן מטעם התובע.
2. מכאן, ומאחר ולא הוכחה טענתו של התובע לפיה הנתבעת סיפקה לו מבנה אשר אינו עומד בתקן של משרד החקלאות, אך כן הוכח כי המבנה שסופק הינו לקוי, כאשר טענת הנתבעת כי הליקויים במבנה נגרמו בשל רוחות חזקות אשר נשבו באזור המבנה, ו/או תחזוקה לקויה של התובע, לא הוכחה, הרי אני מקבלת את טענתו של התובע בסיכומיו, לפיה יש להחיל את הכלל " הדבר מדבר בעדו", ובהתאם לסעיף 41 לפקודת הנזיקין, נטל ההוכחה כי הנתבעת לא התרשלה באספקת מבנה לקוי, מוטלת עליה.
3. סעיף 41 לפקודת הנזיקין קובע כדלקמן:

"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה".

1. לעניין סעיף 41 הנ"ל קובעת הפסיקה כי לצורך העברת הנטל על הנתבע להוכיח "שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה" ישנו צורך בהתקיימות שלושה תנאים, כפי שנקבע בפסק הדין שניתן ע"י בית המשפט העליון בע"א 6792/09 אמג'ד מרעי נ' בית החולים המשפחה הקדושה (טרם פורסם [פורסם בנבו] - ניתן ביום 28.2.2011):

"סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מונה שלושה תנאים מצטברים לתחולת חזקת "הדבר מעיד על עצמו". כל תנאי בעל נקודת תצפית משלו. הראשון צופה על התובע ודורש את אי-ידיעתו או אי-יכולתו לדעת את נסיבות קרות הנזק. השני צופה על הנתבע ודורש ממנו שליטה מלאה על הנכס שגרם לנזק. השלישי צופה על המקרה ודורש כי נסיבותיו יתיישבו יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה. בהתקיים שלושת התנאים, "על הנתבע הראיה שלא הייתה לגבי המקרה שהביא לנזק התרשלות שיחוב עליה".

1. השאלות הדורשות הכרעה אם כן הינן: האם התובע יכל לצפות את קריסת העמודים במבנה, כאשר השאלה השנייה האם המבנה היה בשליטת הנתבעת, ועל כן עובר אליו הנטל להוכיח "שלא הייתה התרשלות שתחוב עליו", כאשר השאלה השלישית האם הנתבעת נקטה זהירות סבירה. סבורני כי במקרה זה, הנטל מונח על הנתבעת כי לא התרשלה.
2. בחינת נסיבות המקרה, מעלה, כי התנאים אכן מתקיימים. באשר לתנאי הראשון, הרי לא הייתה לתובע היכולת לצפות שבירת ראשי העמודים, משלא הוכח כי פעל בניגוד להוראות תחזוקה כלשהן של הנתבעת ו/או כי באזור הקמת המבנה שררו רוחות חזקות אשר יכלו להביא לפגיעה בו.
3. באשר לתנאי השני, באם לנתבעת הייתה שליטה מלאה על המבנה אם לאו, בע"א 241/89 ישראליפט נ' הינדלי (להלן: "פרשת ישראליפט"), נקבע (ברוב דעות) כי תנאי השליטה המלאה בנכס, איננו מציב מבחן נוקשה, הדורש חזקה פיסית ובלעדית. המבחן הראוי הוא "מבחן ענייני מעשי הבוחן אם זיקתו המיוחדת של הנתבע לנכס המזיק, מעידה לכאורה על היותו בעל היכולת הטובה ביותר למנוע את התרחשות הנזק". אכן, מגמה זו משתקפת בהלכה הפסוקה מזה שנים אחדות. היא מבטאת שחיקה של תנאי השליטה בנכס וביטוייה (העיקרי) הוא בסוגיית הרשלנות הרפואית (שאינה צריכה לענייננו). כך למשל עולה מע"א 206/89 רז נ' בי"ח אלישע בע"מ ואח', פ"ד מז (3) 805, 819, כי חיידק שגרם למחלת קולי בין תינוקות, היה למעשה נכס המצוי בשליטת בית החולים. אולם, יהא עניין זה כאשר יהיה, "בבואו לקבוע אם הנתבע הוא בעל שליטה, יידרש בית המשפט, מטבע הדברים, גם לשאלות הקשורות בחזקה שיש (או שהייתה) לנתבע בנכס; טיב זכותו להחזיק בו, עד כמה הפעיל למעשה את זכותו, כלום חזקתו (בהתחשב בחובת הזהירות שחלה עליו מכוחה) הייתה רלוונטית לגרימת הנזק, האם היו מחזיקים (או בעלי גישה) נוספים זילתו, מה המשקל שיש לייחס לאפשרות שהנזק נגרם עקב מעשי אדם אחר, ועוד" (פרשת ישראליפט, בעמ' 80 מול האותיות ג-ד). אף כאן יש צורך בהוכחה על פי עודף ההסתברות. התשובה לשאלה מדוע יש לייחס לנתבעות שליטה במבנה, במובן האמור, נעוצה בפרק הזמן הקצר שחלף בין מועד האספקה וההתקנה של המבנה לבין מועד גילוי הנזק ושבירת ראשי העמודים.
4. בענייננו, הנתבעת סיפקה את המבנה כאשר בסמוך לאספקתו, אירעה שבירת ראשי העמודים. בנסיבות, ולאור הלכת ישראליפט הנ"ל, ברור כי האירוע התרחש בסמוך לאחר אספקת המבנה על ידי הנתבעת (ראה עדותו של התובע בעמ' 52 ש' 1-27 לפרוטוקול 03.09.12, עמ' 54 ש' 13-14 לפרוטוקול 03.09.12, וכן עדותו של ברקי מ' 5 ש' 25-26 לפרוטוקול 21.06.10), אשר לנתבעת הייתה שליטה עליו, ולאור קביעות המומחה גזית, ניתן להגיע למסקנה כי מי שאחראי לאירוע היא הנתבעת.
5. יש לקבוע כי האירוע שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה, שהנתבעת לא נקטה זהירות סבירה, מאשר עם המסקנה שהיא נקטה זהירות סבירה, וזאת במיוחד ולא נסתרה הטענה לפיה נזק דומה אירע במבנה אותו רכש מיארה מהאחרונה (ראה עדותו של ברקי בעמ' 7 ש' 41-47).
6. לאחר ששוכנעתי כי בפרק זמן הקצר ממועד ביצוע העבודות ועד לאירוע קריסת העמודים (ראה עדותו הנ"ל של ברקי וכן של נחמן בעמ' 44 ש' 25-26 לפרוטוקול 20.02.13), ולאחר שנחה דעתי מעדותו של התובע כי לא קיימות באזור רוחות אשר יש בהם כדי להשפיע על תזוזת המבנה ולא התרשל בתחזוקת המבנה, המסקנה המתבקשת היא שהאחריות לאירוע חלה על הנתבעת בהתאם למאזן ההסתברויות, או לפחות שהנטל מונח על כתפי הנתבעת להוכיח כי לא התרשלה. בנטל זה הנתבעת לא עמדה.
7. ומה עם עוולת הרשלנות? הטלת אחריות מכוח עוולת הרשלנות מבוססת על היסודות הבאים; קיומה של חובת זהירות (מושגית וקונקרטית) בין המזיק לבין הניזוק, והפרת אותה חובה וכן קיומו של קשר סיבתי בין החובה שהופרה לנזק. (רא' 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, (פורסם בנבו]).
8. אין ספק כי הנתבעת חבה כלפי התובע חובת זהירות מושגית, בהיותה המייצרת ומספקת את המבנה לצרכנים/חקלאים, וחבה כלפיהם בחובת הזהירות.
9. כמו כן, על הנתבעת מוטלת חובת זהירות קונקרטית כלפי התובע, לספק לאחרון מבנה תקין, וזאת במיוחד ולאור העובדה כי טרם סיפקה מבנה בית רשת לתובע, סיפקה אף לעד מיארה, מבנה בית רשת דומה, ובו נתגלו פגמים אשר חייבו תיקון (ראה עדותו של מיארה אשר המליץ לתובע לקנות בית רשת (עמ' 28 ש' 27 עמ' 29 ש' 1-3 לפרוטוקול 03.09.12, וכן עדותו בסעיף 4 לתצהירו וכן בעמ' 31 ש' 5-8 לפרוטוקול 03.09.12 בדבר הנזקים שנגרמו למבנה).
10. כן, היה על הנתבעת לצפות אירוע הנזק בבית הרשת. יכולתה (או חובתה) של הנתבעת לצפות את נזקו הכספי של התובע "כעניין פיסי", מניח גם את קיומה של הציפייה הנורמטיבית להתרחשותו של אותו נזק, ובכך מוסדה חובת הזהירות.(השוו: ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון פדי' ל"ט (1), 143, שם בעמ' 129).
11. סבורני, כי מודעותה המוכחת של הנתבעת, לפגמים אשר עלולים להיגרם למבנה, כפי שאירע אצל מיארה, מקיימים את יסוד הציפייה הפיזית של הנזק אשר אירע אצל התובע, ומכאן שהוכחה חובת הזהירות.
12. במצב דברים זה, בו לא צפתה הנתבעת כי ראשי העמודים של המבנה אצל התובע, עלולים להישבר, שעה שמצב דומה אירע אצל מיארה, וחייב תיקון (ראה עדות מיארה בעמ' 31 ש' 21-27 ועמ' 32 לפרוטוקול 03.09.12), מקום שהיה עליה לצפות אירוע דומה אצל התובע, ככל שמדובר באותו בית רשת, וסופק למקום סמוך למקום אליו סופק המבנה של התובע, מקימה את יסוד הצפייה של הנזק, והוכחת חובת הזהירות.

סיכום עניין האחריות

1. לסיכום פרק זה, ולאחר בחינת עדויות הצדדים וחוות דעת המומחים מטעמם, המסקנה המתבקשת הינה כי, זמן קצר לאחר התקנת המבנה, התגלו בו נזקים במבנה אשר חייבו תיקון, "אחד הדברים שיפה בחברה שהתרשמתי לטובה שקיבלו אחריות ואמרו שמוכנים לתקן. מבחינה מקצועית צריך לתקן" (עדות המומחה נחמן בעמ' 54 ש' 28-29 לפרוטוקול 20.02.13), כאשר אותו תיקון שבוצע על ידי הנתבעת ו/או מי מטעמה, לא הביא לתיקון הנזקים הנ"ל בשלמותם, והתובע נאלץ לשכור את שירותיו של קבלן מטעמו, הקבלן חבשי, על מנת להשלים את ביצוע התיקונים.
2. זאת ועוד, על אף טענת הנתבעת כי תחזוקה לקויה ומשבי רוחות הם אלו שהביאו לנזקים במבנה, אלא שמהחומר אשר הונח בפניי, וכן מעדויות הצדדים לרבות מומחי הנתבעת, לא השכילה האחרונה להוכיח טענתה זו, משלא הוכח כי התובע פעל בניגוד להוראות תחזקוה כלשהן של הנתבעת, ואף לא הוכח כי ניתנו לתובע על ידי האחרונה הנחיות או הוראות כלשהן בעניין תחזוקה נטענת.
3. כמו כן, הנתבעת לא המציאה בפניי נתונים אודות משבי רוח חריגים, אשר שררו בזמנים הרלוונטיים באזור הנחת המבנה ובתקופה שלאחר מכן, כאשר טענתה בעניין זה נותרה בגדר השערה בלבד ( ראה עדותו של נחמן בעמ' 48 ש' 32 עמ' 49 ש' 1 – 17 לפרוטוקול 20.02.13). בעניין זה אוסיף כי הגם שבהתאם למסמך (נ/14) "קובץ נתונים אקלימיים" המתייחס לאזור בו נמצא המבנה עסקינן, מצוין כי בעונת הקיץ קיים אחר הצהריים משטר רוחות בו מהירות הרוח הינה עולה בשלושה מתוך ארבעה ימים (בממוצע) מעל 30 קמ"ש, אלא שאין בנתונים אלו כדי ללמד על מהירות חריגה של הרוח, מה גם שעדותו של מיארה לפיה באזור המבנה לא היו משבי רוח חריגים, לא נסתרה. בעניין זה אוסיף כי אין לקבל טענתה של הנתבעת לפיה היה על התובע לספק לה נתונים אלו, ככל וחובת בירור תנאי האקלים, מוטלת עליה, כמי שמתמחה בבניית מבני רשת באזורים שונים בארץ ובעולם, כפי שטענה. אך גם אם הייתה חובה על התובע לדווח לנתבעת, הרי התובע העיד לא קיים משבי רוח חריגים כמתואר על ידי הנתבעת, ועל כן אין מה לדווח לה.
4. לא זו בלבד, על אף עדותו של ברקי בתצהיר עדותו הראשית, לפיה התובע התלונן על תזוזה של עמודים במבנה, כתוצאה מרוחות חזקות (סעיפים 15-18 לתצהיר), כאשר בחקירתו הנגדית מציין האחרון כי תלונתו של התובע נעשתה בסמיכות לאחר ההרכבה, כאשר מסביר ברקי כי ערך תרשומות לתלונותיו של התובע ושלח בדוא"ל למחלקת שירות שדה של הנתבעת (עמ' 5 ש' 17-28 , עמ' 6 ש' 11-20 לפרוטוקול 21.06.10), אלא שהנתבעת לא דאגה לצרף תיעוד של תרשומות אלו, לרבות צילומים אותם צילם ברקי במקום, מהן ניתן ללמוד הן על המועד בו אירעה קריסת העמודים והן על הסיבה לקריסתם.

אי הצגת תרשומות ו/או צילומים אלו, יש בה משום גרימת נזק ראייתי לתובע, להוכיח טענותיו בדבר אי התרשלותו הנטענת על ידי הנתבעת, כאשר איני מסכימה עם הנתבעת בטענתה כי העלאת טיעון זה על ידי התובע בסיכומיו, הינו משום הרחבת חזית מטעמו, ככל ומידע זה עלה מחקירתו הנגדית של עד הנתבעת, ברקי.

1. בנוסף, הגם שלטענתו של ברקי, כי בעקבות תלונתו של התובע הגיעו נציגים של הנתבעת, לרבות קבלן ואיש שטח, אשר טיפלו בליקוי, אלא שהנתבעת בחרה לא לזמן את הגורמים הנ"ל, אשר טיפלו בנזק למבנה בזמן אמת, להעדתם על הסיבה אשר גרמה לליקוי, ובכך נמנעה מהבאת עד אשר היה בשליטתה, אשר יכל להצביע על הגורם לתקלה. משנמנעה הנתבעת לעשות כן, עניין זה נזקף לחובתה.
2. לאור האמור, המסקנה המתבקשת הינה כי הנתבעת נושאת באחריות לאספקת מבנה בלתי תקין, אשר זמן קצר לאחר אספקתו, התגלו בו נזקים, אשר הביאו לשבירה של העמודים ולקריעת הרשת המונחת על המבנה, נזקים המונעים שימוש סביר בו למטרה לשמה נרכש על ידי התובע. וזאת כפי שיפורט בהרחבה בפרק שלהלן.

נזקיו של התובע כתוצאה מהליקוי במבנה והרשת

1. בתצהיר עדותו הראשית טען התובע כי כתוצאה מהליקויים החוזרים במבנה נקרעו רשתות החרקים ובית הרשת חדל להיות סגור בפני חרקים, וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקים שונים, לרבות חדל לגדל את הגידולים שיועדו לייצוא בבית הרשת, דהיינו גידולי בזיל ורוקולה (סעיף 4.6 לתצהיר). בנוסף, בפרק ה' לחוות דעתו של גזית הוא מציין, כי המבנה חדל למלא את ייעודו העיקרי כאשר יש במעטפת המבנה קרעים וחורים וכל מעבר אחר המאפשר כניסת חרקים קטנים אל המבנה, כאשר המומחה גזית הגיע למסקנה כי, על מנת שהמבנה יתאים לייעודו, יש צורך בפירוקו והרכבתו מחדש.

הקמת המבנה מחדש

1. בחוות דעתו הגיע המומחה גזית למסקנה כי יש להורות על פרוק המבנה והקמתו מחדש. יחד עם זאת, מחקירתו הנגדית של האחרון, כפי שתובא להלן, ניתן ללמוד כי הלה לא בדק את המבנה לאחר תיקונו על ידי הקבלן חבשה (עמ' 19 ש' 1-7 לפרוטוקול 20.02.13), כך שלא ברורה קביעתו זו של גזית, עליה נסמך שפירא בחוות דעתו, ככל ולאחר ביצוע התיקון, על ידי חבשה כפי שציינתי לעיל, אשר לא כלל פירוק המבנה, מדוע יש צורך בפירוק המבנה.
2. המומחה שפירא, אשר הסתמך על חוות דעתו של גזית, מעריך את עלות הקמת המבנה בסך של 132,837 ₪, תוך שהוא קובע כי ניתן להשתמש ב- 33% מכלל הרכיבים, כאשר בחישובו זה מפנה למסקנותיו של גזית לפיהם יש צורך בפירוק המבנה והקמתו מחדש. יחד עם זאת, בחקירתו הנגדית לא ידע שפירא לספק תשובה מדוע יש מקום לפירוק המבנה, אחרי שבוצע בו תיקון (עמ' 31 ש' 7-24 לפרוטוקול 20.02.13). בהקשר זה העיד שפירא כלהלן:

"ש: אם בית הרשת תוקן והוא מתפקד וגידל בו הכל בסדר מדוע צריך לפרק ולהרוס מחדש?

ת: מה לעשות עם בית הרשת נסמכתי על המומחה מוטי גזית.

.

.

ש: תיאורטית אם בית הרשת מתוקן לחלוטין אז בעצם לא צריך לפרק ולהקים מחדש?

ת: תשאל את מוטי גזית". (עמ' 31 ש' 18-24 לפרוטוקול 20.02.13)

1. בהקשר זה יצוין כי אף המומחה גזית העיד כי לא ביקר לאחר תיקון המבנה. המומחה גזית העיד כדלהלן:

"ש: אתה ידעת שב- 10/09 בית הרשת הוקם?

ת: אני הייתי בבית הרשת הזה ב- 2008 בתחילת 2009.

ש: מעבר לזה היית?

ת: לא. שמעתי שעשו תיקונים.

ש: לא ביקשו ממך לראות את בית הרשת לאחר מכן?

ת: לא ביקשו ולא הייתי.

ש: לא ביקשו ממך לעשות חוות דעת משלימה?

ת: לא. (עמ' 28 ש' 27 עמ' 19 ש' 1-7 לפרוטוקול 20.02.13).

1. אין חולק כי המבנה תוקן בשנת 2009, וזאת כפי העולה מעדותו של חבשה (עמ' 39 ש' 2-11 עמ' 40 ש' 17-22 עמ' 44 ש' 3-24 לפרוטוקול 03.09.12). בשל האמור, אין לקבל את מסקנתו של שפירא בדבר פירוק והקמת המבנה מחדש, לרבות העלות הנטענת לכך.
2. זאת ועוד, הגם שבתצהירו של התובע וכן בחוות דעתו של שפירא צורפו חשבוניות מאת ימקו ימפז וכן מאת אבשלום שיטרית, אלא שבהעדר העדת עורכי חשבוניות אלו, בדבר העבודה אותה ביצעו לתובע, לא הוכח כי התשלום העולה מחשבוניות אלו, שולם בגין עבודות שבוצעו במבנה נשוא התביעה.
3. לא זו בלבד, בחוות דעתו של מומחה הנתבעים נחמן, ציין האחרון כי ביום 10.01.11 ערך ביקור במבנה של התובע, אותו מצא שלם, ניצב ואיתן. בחוות דעתו הנ"ל מציין נחמן כי נמסר לו על ידי התובע כי קבלן מטעמו ביצע תיקונים של ראשי העמודים וכן בבדיקתו מצא כי בוצעו חיזוקים על ידי הנתבעת בצדו המערבי של המבנה, כאשר לאחר תיקונים אלו התרשמותו של המומחה כי המבנה יציב ואין סיבה כי לא ישמש למטרה לשמה הוקם.
4. מחקירתו הנגדית של נחמן, ניתן ללמוד כי במבנה התגלו נזקים, כאשר מחד גילתה הנתבעת נכונות לתיקונם. אלא מאי, מתשובותיו בחקירתו הנ"ל, נוכחתי כי אף לאחר התיקונים שביצעה הנתבעת, נותרו במבנה נזקים שיש לתקן (עמ' 53-55 לפרוטוקול 20.02.13), כאשר מסקנתו לפיה גורם הכשל אותר וניתנה המלצה לתיקון (סעיף 5.8 לחוות הדעת), נטענה בעלמא, וללא כל אסמכתא בדבר התיקון שבוצע (עמ' 56 ש' 12-32 עמ' 57 ש' 1 לפרוטוקול 20.02.13).
5. יחד עם זאת, לתצהירו של התובע וכן לחוות דעתו של שפירא צורפו חשבוניות של הקבלן חבשי (ת/1) מהם ניתן ללמוד על עלות ביצוע העבודה במבנה, אשר בוצעה בשנת 2009. תשובותיו של חבשי בחקירתו הנגדית לתוכן חשבוניות אלו היו מהימנות, בהם תיאר חבשי את נסיבות הוצאת החשבוניות, אשר באו לאחר ביצוע עבודות התיקון אצל התובע.
6. על כן, המסקנה הינה כי אין לקבל את מסקנות חוות דעתו של שפירא, בדבר הקמת המבנה מחדש, ככל והוכח כי לאחר התיקון שבוצע על ידי חבשי, חזר בית הרשת לתפקוד, מה גם שההוצאה היחידה בה נשא התובע לתיקון בית הרשת, הינה בהתאם לחשבוניות התיקון אותם צירף מהקבלן חבשי הנ"ל.

רכישת רשת

1. בחוות דעתו של גזית מציין האחרון כי בבדיקת המבנה התגלו קרעים ברשת, אשר כתוצאה מכך בית הרשת חדל מלמלא את ייעודו. (סעיף 7 עמ' 9 לחוו"ד , סעיף 7 עמ' 11 לחוו"ד). בעדותו של הקבלן חבשה מעיד האחרון " מלמעלה נשברו העמודים והרשת נקרעה". (עמ' 39 ש' 3-4 לפרוטוקול 03.09.12), כאשר אף בעדותו של ברקי, מעיד האחרון כי נקרעו רשתות (ראה עדותו בעמ' 7 ש' 11 לפרוטוקול 21.06.10).
2. בתצהיר עדותו הראשית העיד התובע כי בשל הליקוי נקרעה רשת המבנה דבר שחייב החלפתה (סעיף 4.6 לתצהיר), כאשר בחקירתו הנגדית, אשר לא נסתרה, השיב התובע כי קנה את הרשת לבדו (עמ' 49 ש' 15-16 לפרוטוקול 03.09.12). חשבונית בגין קניית הרשת הנ"ל צירף התובע, כאשר הקבלן חבשה אישר בעדותו תיקון הרשת והרכבת הרשת הנ"ל (עמ' 42 ש' 18-19 לפרוטוקול 03.09.12).
3. לא זו אף זו, הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי היא הציעה לתובע להחליף את הרשת, אך האחרון סירב. משמע הנתבעת עצמה מודה כי הרשת אינה תקינה ומצריכה החלפה.
4. מכאן, ולאור חוות דעתו של גזית, לפיה שבירת ראשי העמודים גרמה לקריעת הרשת, אשר חייבה תיקון על ידי הקבלן חבשי, על הנתבעת לפצות את התובע בגין רכישת הרשת החלופית, כפי שעולה מהחשבונית שצירף האחרון.

האם קיים אובדן הכנסה לגידולים

1. בסעיף 4.6 לתצהירו מעיד התובע כי כתוצאה מהליקויים בבית הרשת, חדל לגדל את הגידולים שיועדו לייצוא בבית הרשת, בזיל ורוקולה. בחקירתו הנגדית העיד התובע כי בשנת 2007 גידל בזיל ורוקולה, ולאחר מכן, עקב החורים שהתגלו ברשת, חדל לגדלם לייצוא. בעניין זה העיד כלהלן:

"ת: אני בניתי את המבנה הזה מההתחלה לשם גידול בזיל ורוקולה. כשנהיה חורים והדלתות נשברו התחילו להיכנס חרקים ולא יכולתי לגדל בזיל ורוקולה אז התחלתי לגדל נענע וקורנית שאפשר לגדל גם בחוץ. אני לא צריך מבנה בשביל נענע וקורנית. אם הייתי תובע על קורנית ונענע הייתי תובע יותר כסף" (עמ' 57 ש' 15-18 לפרוטוקול 03.09.12).

1. בעדותו הראשית מציין התובע כי גידולי בזיל מגדלים לצורכי ייצוא וגידול זה נעשה אך ורק בחממות או בבתי רשת (סעיף 2.1 לתצהירו), כאשר גידולי הייצוא חייבים להיות בחממות או בבתי רשת מוגנים (סעיף 2.3 לתצהיר). עדותו זו של התובע נתמכה בתשובותיו של מיארה בחקירתו הנגדית לפיהם התובע מגדל במבנה רוקולה ובזיל, וחוזר על עדותו לפיה בזיל לא ניתן לגדל בשטח פתוח וכי גידול זה נועד לייצוא ולא לשימוש מקומי. (עמ' 30 ש' 17-20 , עמ' 36 ש' 26-27 ועמ' 37 ש' 1 לפרוטוקול 03.09.12). כאמור, עדותו של מיארה מתיישבת עם עדותו הראשית של התובע, ועם דבריו בחקירתו הנגדית באשר לגידול אשר נעשה במבנה, והמטרה של גידול זה, לצורך ייצוא לחו"ל.
2. יחד עם זאת, האם הוכחה טענתו של התובע, לפיה הנזק במבנה והרשת גרמו להפסדים מאי גידול בזיל ורוקולה?
3. בחקירתו הנגדית משנשאל התובע מדוע לא תבע מלכתחילה על הנזק מאי גידול בזיל ורוקולה, השיב כי עניין זה נבע מטעות של המומחה שפירא (עמ' 57 ש' 19-21). איני מקבלת גרסתו זו של התובע. התובע הינו חקלאי וותיק, כפי שהעיד על עצמו, והתכוון להגיש תביעה נגד הנתבעת, ולשם כך הזמין חוות דעתו של שפירא. חזקה כי התובע יודע להבדיל היטב בין סוגי התבלינים, ויעמוד ויסביר לשפירא על סוגי התבלינים שהתכוון לשתול, אל מול מה ששתל, לאור השוני המהותי בין התבלינים, הן בהיבט מועד וסוג המבנה בהם יישתלו, והן בהיבט של העלויות הכספיות הכרוכות בשתילה, והרווח שמתקבל בסופו של יום.
4. גם אי ידיעתו של התובע לעניין התפוקה והנזקים שנגרמו לו , לא ניתן לה הסבר המניח את הדעת על ידו, ובהיותו חקלאי וותיק שמנהל את משקו בעצמו, חזקה עליו כי הוא יודע היטב מהם התפוקה והנזקים שנגרמו. בחקירתו הנגדית לא ידע התובע להצביע הן על התפוקה והן על ההכנסה, אשר התקבלו מהגידולים שהיו לו בין השנים 2006 עד 2009, לרבות גידול הבזיל וזאת על אף הדוחות אשר הוצגו בפניו (נ/6 עד נ/9).
5. בנוסף, בחקירתו הנגדית לא ידע התובע להצביע על אובדן הכנסה ספציפי לגידולים של הבזיל והרוקולה, כאשר אף הדוחות אותם צירפה הנתבעת (נ/6 עד נ/9) מראים רווחים של התובע בין השנים 2007 עד 2009 ואין בהם להצביע על הפסד הכנסה מהגידולים הנ"ל.
6. לא זו אף זו, הגם שלטענת התובע כי המבנה היה "גמור קרוע ונטוש" (עמ' 54 ש' 16 לפרוטוקול 03.09.12), אלא שבהתאם לעדותו של חבשי הרי עת הגיע לבצע את התיקון בית הרשת היה כמעט כולו שתול (עמ' 41 ש' 6-16 לפרוטוקול 03.09.12) וכי עם סיום התיקון שבוצע על ידו, בית הרשת היה מתוקן (עמ' 44 ש' 3-4 וש' 15-16 לפרוטוקול 03.09.12).
7. את הטענה בדבר הפסדי היבול להם טען התובע ניסה התובע להיבנות על חוות דעתו של שפירא. בחוות דעתו של שפירא, מציין האחרון בסעיף 6 לחוות דעתו כי בית המבנה הוקם לצורך גידולי בזיל ורוקולה, כאשר כתוצאה מאי הבנה בינו לבין התובע, הבין כי הפסדי הגידולים הם בגין קורנית ונענע, אשר גודלו באותה עת בבית הרשת, כאשר נמנע מהתובע בשל הכשלים במבנה, לגדל בזיל ורוקולה. על דבריו הנ"ל חזר המומחה שפירא בחקירתו בפני:

"ש: מתי התגלה לך שנפלה טעות?

ת: אני חושב ששנה או שנה וחצה אחרי זה.

ש: מה אמרו לך ומי פנה אליך?

ת: דרעי וגם עו"ד כהן.

ש: זו היתה הפעם הראשונה שדרעי פנה אליך או שדיבר איתך לפני זה?

ת: דיברנו בזמן עריכת חוות הדעת הראשונה.

ש: רק בטלפון?

ת: כן.

ש: על מה דיברת איתו?

ת: דיברתי איתו על מה שהוא נוהג לגדל ומה תכנן לגדל.

ש: באותה שיחה מה אמר לך?

ת: שבדרך כלל הוא נוהג לגדל בחממות ובתי רשת זה גידולים, הוא מגדל בחממות ובתי רשת ובשטחים פתוחים. בחממות ובבתי רשת הוא מגדל בעיקר גידולים עדינים כמו רוקולה ובזיל. בשטחים פתוחים שהוא יכול יותר להשתמש בריסוסים מסיביים הוא מגדל נענע וקורנית. זה היה חוסר הבנה שלי בהבדל בין חוות דעת ראשונה לשניה.

ש: מה הוא אמר לך שהוא מתכנן לגדל בבית הרשת?

ת: בשיחה הראשונית שנעשתה אחרי שביקרתי ב- 2009 ויש שיחה אחרי שנתיים.

ש: בשיחה הראשונה?

ת: אני לא זוכר מה דיברנו.

ש: לא סיפר לך מה רוצה לגדל?

ת: זה מה שקרה, אני לוקח אחריות עלי". (עמ' 28 ש' 10-30 לפרוטוקול 20.02.13).

1. איני מקבלת את הסבריו של שפירא כפי שעלו בחוות דעתו ובחקירתו הנגדית, לפיהם הטעות בעריכת חוות הדעת מקורה בטעות שבתום לב. ראשית, עניין לנו במומחה אשר מתפקידו לזהות את סוגי התבלינים, ולעמוד היטב על תלונתו של התובע, מה התכוון לשתול ומה נשתל בפועל, הרי על בסיס זה קמה ונופלת חוות דעתו השמאית.
2. לא זו אף זו, חוות הדעת המתוקנת ניתנה כשנה וחצי לאחר מתן חוות הדעת הראשונה, כאשר לא ברור מדוע התובע המתין תקופה כה ארוכה עד שהסב את תשומת לבו של המומחה "לטעות" לה נתפס.
3. ועוד, בחוות דעתו, מתאר שפירא כי לתובע נגרמו אובדן הכנסות כתוצאה מהעדר יכולתו של האחרון לגדל בזיל ורוקולה, אותם כימת בסך של 531,260 ₪. יחד עם זאת, מתשובותיו של שפירא בחוות דעתו הנגדית, ניתן ללמוד כי מסקנתו זו בדבר אובדן ההכנסה הנ"ל, לא נסמכה על נתונים אם כי נעשתה "בהתאם לנורמה" כטענתו. בחקירתו הנגדית של שפירא משיב האחרון כלהלן:

"ש:ביקשתי ממנו לעשות הפרדה לגבי בית הרשת?

ת: הוא אמר שאין לו הפרדה בין החלקות.

ש: ביקשת לעשות הפרדה משוערת?

ת: ככה הוא מתנהל.

ש: בדקת על איזה חוזה ייצור הוא חתם?

ת: לא.

ש: בדקת חשבוניות מס?

ת: אל בדקתי, הלכתי על נתונים נורמטיביים.

ש: נתוני מכירות של מה שגידל בפועל לא בדקת?

ת: לא.

ש: הוצאות שהיו לו גם לא בדקת?

ת: אותו דבר. אם הוא לא יכול לתמחר הוצאות בכל חלקה אין מה לעשות עם הוצאות כלליות." (עמ' 31 ש' 32 , עמ' 32 ש' 1-11 לפרוטוקול 20.02.13).

ובהמשך;

"ש: לא ראית דוחות של רווח והפסד של התובע?

ת: לא.

ש: לא ראית תעדות משלוח תנובה של החלקה?

ת: לא.

ש: לא ראית קבלות של מכירה?

ת: לא.

ש: ראית מסמכים של הנהלת חשבונות?

ת: לא, אבל כאשר אין הפרדה לגבי החלקות זה לא עוזר לי" (עמ' 33 ש' 15-22 לפרוטוקול 20.02.13)

1. אמנם מעיון בדוחות אלו, אין לומר כי אלו מתייחסים לגידולי תבלינים של בזיל ורוקולה בלבד, במיוחד ועדותו של התובע לפיה גידל סוגים שונים של תבלינים (סעיף 1 ונספח ב' לתצהיר) (ראה גם עדותו של התובע בעניין זה בעמ' 56 ש' 4-7 , עמ' 57 ש' 13-21 לפרוטוקול 03.09.12)לא נסתרה. יחד עם זאת, אין לומר כי לא היה באפשרות התובע להוכיח עניין זה, ולהצביע על נתוני אמת (ראה חוות דעתו של מומחה הנתבעת סומפולינסקי ועדותו בעמ' 66 ש' 20-29 לפרוטוקול 20.02.13). התובע נמנע להביא נתונים אלו, ובכך לא עמד בנטל להוכיח כי נגרמו לו הפסדים כלשהם ביבול (ראה עדות שפירא בעמ' 31 ש' 25-31). כאן המקום להדגיש, כי אילו היה התובע חקלאי חדש בתחילת דרכו ועדין לא היו לו נתונים אמיתיים מפעולתו כחקלאי, ייתכן והייתי מקבלת דרך חישוב הנזק, שנעשתה ע"י שפירא, לפי הנורמה, ובהתאם לטבלאות משרד החקלאות.
2. לא זו אף זו, התובע ביקש כי בית המשפט יעריך את הנזק אשר נגרם לו על דרך האומדנא, ובהתבסס על שיטת החישוב אותה התווה המומחה שפירא, משלא יכול התובע לפרט בדוחות השנתיים, הכנסה והוצאה לכל חממה בנפרד, ולכל גידול בנפרד, כאשר הדיווח על רווח או הפסד הינו במכלול הפעילות החקלאית.
3. אין בידי לקבל בקשה זו. אף אם אלך לשיטתו של התובע, הרי ככל ואין לבית המשפט בסיס לחישוב הנתונים, אינו יכול להעריך את הנזק, אף אם מבוקש לעשותו על דרך האומדנא, או "לפי שיטת הנורמה". על התובע להציג בסיס נתונים אודות ההכנסה וההוצאה לגידול, שבגינו טען להפסד, על מנת שיוכל בית המשפט להעריך נזקיו של התובע, אף אם עסקינן בשיטת האומדנא. בהעדר נתונים כאלו, אשר לא הוצגו על ידי התובע אף למומחה מטעמו, אין לבית המשפט הכלים להעריך אומדן נזקים נטענים אלו.
4. מעבר לכך, אין להסתמך על השיטה עליה מבקש שפירא לבסס את חישוביו בדבר הפסד נטען שנגרם לתובע, דהיינו חישובו לפי "תרומה ב" וזאת בהסתמך על תחשיב משרד החקלאות. בסיכומיו טען התובע כי חישובו של שפירא נעשה בהתאם ל "תרומה ב", ככל וחישוב זה הינו מדויק, והוא נעשה לאחר קיזוז עלות יום העבודה של חקלאי, בעוד תחשיב לפי "תרומה א'" נעשה לפני קיזוז יום עבדוה זה.
5. אלא מאי, מחקירתו הנגדית של שפירא (עמ' 32 ש' 18-30 לפרוטוקול 20.02.13), עולה כי החישובים אותם עשה האחרון, לדוגמא הנתון של 2,352 ₪ נענע, אינו מופיע בטבלה שצורפה לחוות דעתו מתוך תחשיב משרד החקלאות. משעומת שפירא עם הטענה כי החישוב אותו ביצע לגבי ההכנסות של הנענע, טען כי עשה את החישוב על בסיס דף אחר של תחשיב משרד החקלאות, מזה שעל בסיסו ערך את החישוב לבזיל ורוקולה, דף שלא צורף בפנינו.
6. מעבר לאמור, בחקירתו הנגדית אישר שפירא כי בחישוב אותו עשה בשיטה של "תרומה ב" בחר הוא רוקולה 3 (מתוך 3 סוגים של רוקולה), ללא שנתן הסבר מדוע בחר בשיטה זו, והסתפק לומר כי זה מה שמתאים לחקלאי (עמ' 42 ש' 9-10 לפרוטוקול 20.02.13). כאשר בהתאם לעדותו של המומחה סמפולינסקי, אף סוג רוקולה 1 הינו שתילה בקרקע (עמ' 67 ש' 29-32 לפרוטוקול 20.02.13) אשר ניתן לעשות חישוב על פיה. משמע, ניתן לעשות חישוב לפי סוג רוקולה 1, ושפירא בחר לא לעשות כן, אם כי חישובו נעשה לפי סוג הרולקולה הגבוה. כאמור, שפירא לא נתן הסבר מדוע בחר בתרומה ב' הכי גבוהה.
7. במצב דברים זה, מקובלת עליי עדותו של סמפולינסקי, אשר לא נסתרה, לפיה השיב האחרון כי קיים בטבלה של משרד החקלאות (ת/4) חישוב של ממוצע שכיח, ובהעדר נתוני אמת, כפי ענייננו "צריך לקחת ממוצע בהעדר נתוני אמת שישנם באיזה מקום" (עמ' 68 ש' 5-8).
8. בענייננו, במצב בו לא הציג התובע נתוני אמת לגבי הגידולים, היה עליו לעשות את החישוב לפי הממוצע, ולא לבחור בחישוב הכי גבוה, ללא כל הסבר מניח את הדעת, כאשר ניכר כי מטרת חישוב זה, אשר נעשה על ידי שפירא, נועדה להגדלת הפסדיו של התובע.
9. כך או כך, וכפי שציינתי לעיל, הרי הדוחות אותם הציגה הנתבעת (נ/6 עד נ/6) הצביעו על רווח של התובע בפעילותו החקלאית לאחר התיקון שבוצע במבנה. למותר לציין כי תוכן דוחות אלו לא נסתר על ידי התובע. בחקירתו לא ידע התובע לתת הסבר לרווחים הנ"ל (עמ' 55 ש' 1-27 לפרוטוקול 03.09.12).
10. מכאן, המסקנה כי התובע לא הצליח להרים את נטל ההוכחה, בדבר הנזקים להם טען בגידול, לרבות גובהה נזקים אלו משלא ידע להצביע על נתונים בדבר הפסד זה.

סיכום

1. מהאמור לעיל המסקנה כי הנתבעת/החברה הרימה את הנטל לתביעתה הכספית, ולכן יש לחייב התובע/דרעי לשלם לנתבעת, הסך של 28,252 ₪, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה (05.08.2008 ) ועד היום.
2. כן אני קובעת כי התובע/דרעי הרים את הנטל המוטל לתביעתו הנזיקית, בדבר הליקוי אשר נגרם למבנה שסיפקה הנתבעת, כאשר בגין ליקוי זה נאלץ לשכור את שירותיו של הקבלן חבשי לביצוע התיקונים, אשר בהתאם לחשבוניות שצורפו (ת/1), עלות התיקון שביצע הקבלן הנ"ל הינה על סך של 38,670 ₪.

כן, הוכח כי בעקבות הליקוי במבנה נקרעו הרשתות אשר הונחו עליו, אותם רכש התובע בעצמו, בעלות של 47,943 ₪ (ראה חוות דעת שפירא והחשבונית אותה צירף התובע לתביעה).

על כן, על הנתבעת/החברה לשלם לתובע את הסכומים הנ"ל, הסך של 86,613 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ( 31/01/10) ועד התשלום בפועל.

יחד עם זאת, לא הוכח כי לתובע נגרמו נזקים לגידולים, ועל כן, דין טענתו בעניין זה להידחות.

ההודעה לצד השלישי

1. כאמור, הנתבעת הגישה הודעת צד ג', נגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ, לשיפויה בכל סכום בו תחויב.
2. בסיכומיה טענה הנתבעת כי על הצד השלישי לשפותה בגין כל סכום בו תחויב, הן מכוח פוליסת חבות המוצר והן מכוח הפוליסה לביטוח אחריות מקצועית, כאשר לטענתה הצד השלישי אינו כופר בחבותו לכיסוי הנזקים בתביעה, שאינם נזקים למוצר עצמו. מנגד, טענה צד ג' בסיכומיה כי ברשימת הביטוח, הן בפוליסת חבות המוצר והן בפוליסת אחריות מקצועית, קיימים סייגים ומקרה זה נופל בגדרם, ולכן אין מקום לקבל את ההודעה ויש לדחותה.

1. תחילה אומר כי אין חולק כי הצד השלישי ביטחה את הנתבעת בזמנים הרלוונטיים לתביעה (ראה הודעת ב"כ הפניקס בפרוטוקול הדיון מיום 20.10.10 עמ' 2 ש' 18-23).
2. ככל והגעתי למסקנה כי על הנתבעת לשאת בעלות תיקון בית הרשת שבוצע על ידי חבשי, וכן בדבר מחיר הרשת אשר נרכשה על ידי התובע, הדיון בפרק זה ידון בשני עניינים אלו בלבד. לא אדרש לדיון בסוגיית השיפוי בגין הפסד בגידול, ככל וקביעתי כי לא נגרם לתובע הפסד כזה.

הרשת

1. מעיון בהוראות הפוליסה "חבות מוצר", מקרה הביטוח מוגדר בסעיף 2 כלהלן:

"פגם במוצר (לרבות בסידרת ייצור), בקשר עם תכנון המוצר, ייצורו, אריזתו או הוראות השימוש בו, אשר גרם או התברר כי הוא עלול לגרום, לנזק גוף או לנזק פיזי לרכוש כתוצאה מאותו פגם".

1. בסעיף 3 לפוליסה הנ"ל, מופיעים הסייגים בדבר הכיסוי הביטוחי, כאשר לטענת הצד השלישי, בשל סייגים אלו, אינה חייבת בשיפוי הנתבעת בגין הנזק ברשת.
2. אני נוטה להסכים עם הנתבעת בפרשנות הפוליסה בעניין זה. הוכח בפניי כי הרשת לא הייתה חלק מהמוצר אותו רכש התובע מהנתבעת, אם כי התובע רכש את הרשת באופן עצמאי (ראה עדותו של התובע בעמ' 49 ש' 15-21 לפרוטוקול 03.09.12), כאשר בהגדרת "מקרה ביטוח" הפוליסה מכסה נזק לצד שלישי שנגרם על ידי אותו מוצר של הנתבעת, כאשר אין בסייגים כדי להחריג את הכיסוי הנ"ל.
3. מכאן, על הצד השלישי לשפות את הנתבעת בגין מחיר הרשת אותו שילם התובע, מכוח פוליסת "חבות מוצר", אשר חלה על הרשת בלבד, ואינה חלה על בית הרשת, ככל והוצאות בגין נזק למוצר עצמו, מוחרגים בהתאם לסייג המופיע בסעיף 3 א ו-ב לפוליסה הנ"ל.
4. יחד עם זאת, במקרה זה תשלם הנתבעת סכום ההשתתפות העצמית הקבוע בפוליסה, ע"ס של 7,331 ₪, ככל ועסקינן בנזק אחריות מוצר, בגינו יש להטיל השתתפות עצמית בסך הנ"ל.

סבורני כי הסך של 4,000 $, אשר ערכו בש"ח כיום עומד על סך של 15,456 ₪, יש להטיל ככל והוטלה אחריות הן מכוח אחריות חבות מוצר והן מכוח אחריות מקצועית, שכן יש לקחת את סכום ההשתתפות העצמית הגבוהה משני הסכומים הנקובים בפוליסה. משאין זה המצב עסקינן, וככל והוראות הפוליסה "שותקות" בעניין זה, אני מחייבת את הנתבעת בתשלום סכום ההשתתפות העצמית הנמוך מבין שני הסכומים הנקובים בפוליסה, היינו הסך של 7,331 ₪.

מבנה בית הרשת

1. כעת נשאלת השאלה, ככל ואין למבנה כיסוי על פי חבות מוצר, האם תיקון הנזק של המבנה נופל בהגדרות הפוליסה של "אחריות מקצועית"?
2. בעניין זה נוטה אני לאמץ את פרשנותה של צד ג' לפוליסה בעניין זה. בסעיף 5 א לפוליסה נשוא ענייננו, לה כפופה פוליסת האחריות המקצועית, אשר מגדירה באילו מקרים לא חלה הפוליסה, קובע מקרה של "אי התאמת המוצרים לייעודם התפעולי" כאשר סעיף 5 ב לפרק החריגים קובע מקרה של "החלפה או תיקון של מוצרים ו/או עלותם". ברשימת הביטוח של הפוליסה, צוינו גם בין היתר הסייגים הבאים, אשר בהתקיימותם הביטוח אינו חל:

" א. הוצאות בגין נזק למוצרים עצמם או לחלק מהם.

ב. הוצאות לתיקון, שיפוץ, או שינוי או החלפה של המוצרים או חלק מהם".

1. אין ספק כי המבנה/בית הרשת בו התגלה הליקוי, סופק על ידי הנתבעת, ועל כן, בהתאם להוראות הפוליסה הנ"ל, אין לראות בביטוח אחריות מקצועית, כביטוח אשר חל על הנזק שאירע לבית הרשת.

סוף דבר

1. לאור כל האמור לעיל, אני מורה על קבלת התביעה הכספית ומחייבת את התובע/דרעי לשלם לחברה הנתבעת, כדלקמן:

א. הסך של 28,252 ₪, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה (05.08.2009) ועד היום, הסך של 33,350 ₪.

ב. אגרת בית משפט בסך של 928 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (05.08.09) ועד היום הסך של 1,095 ₪.

ג. שכ"ט עו"ד בסך של 4,676 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

1. כן אני מקבלת את התביעה הנזיקית, ומחייבת את החברה/הנתבעת לשלם לתובע כדלקמן:

א. הסך של 86,613 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (31.01.2010) ועד היום, הסך של 99,778 ₪.

ב. אגרת בית משפט בסך של 7,551 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (31.01.10) ועד היום, הסך של 8,700 ₪.

ג. הוצאות משפט (בגין חוות הדעת של גזית ושפירא והוצאות עדי התובע בדיונים) הסך של 12,243 ₪ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית הסך של 13,785 ₪.

ד. שכ"ט עו"ד בסך של 11,774 ₪, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

1. בנוסף, אני מקבלת את ההודעה לצד ג', בגין שיפוי הנתבעת עבור התשלום בגין הרשת, מכוח פוליסת חבות המוצר ודוחה את ההודעה לצד ג' בגין התביעה לשיפוי הנתבעת בדבר תשלום עבור מבנה הרשת, מכוח פוליסת אחריות מקצועית, ומחייבת את צד השלישי כדלקמן:

א. לשלם לנתבעת הסך של 47,943 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה של התובע /דרעי (31.01.10) ועד היום הסך של 55,232 ₪.

ב. אגרת בית משפט בסך של 7,271 ₪ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת תביעת התובע /דרעי (31.01.10) ועד היום הסך של 8,376 ₪.

ג. הוצאות עדי הנתבעת בדיונים הסך של 1,700 ₪ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית הסך של 1,760 ₪.

ד. שכ"ט עו"ד על סך של 5,273 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ג' כסלו תשע"ה, 25 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.