א. מבוא

1. החייב יליד 1951, נשוי ואב לשבעה ילדים שרק שלושה מהם מתגוררים עמו (בן נכה, בן קטין ובן בגיר שאינו נשוי). החייב מתגורר עם משפחתו בבית בישוב אום אל פחם.

ביום 6.7.2009 הגיש החייב בקשה למתן צו כינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל.

ביום 25.1.2010 נתן בית המשפט צו כינוס לנכסי החייב בגין חובות מוצהרים בסך 1,044,818 ₪ ל – 10 נושים.

על החייב הושת צו תשלומים חודשי על סך של 250 ₪ על פי הוראות צו הכינוס.

נכון למועד הגשת דוחות בעלי התפקיד, בעניינו של החייב בחודש נובמבר 2011 הוגשו נגד החייב רק 2 תביעות חוב על סך כולל של 13,669 ₪.

בין תביעות החוב שהוגשו נגד החייב הוגשה תביעת חוב מטעם המרכז לגביית קנסות ואגרות והמוסד לביטוח לאומי וזאת למרות שהחייב כלל לא הצהיר על נושים אלו.

עו"ד רביזאדה מונה כמנהל מיוחד על נכסי החייב.

2. בתגובת ב"כ החייב מיום 9.3.2011 הובהר כי אכן לא שלח החייב במועד הודעות לנושים המוצהרים על ההליך ואלו נשלחו רק בסמוך למועד הגשת התגובה. עד מועד כתיבת פסק דין זה לא ברור כמה תביעות חוב הוגשו לאחר המצאת ההודעות לנושים. כן קיימת בתיק התנגדות נושה מר בסאם מסאלחה למתן הכרזה ובקשתו לביטול ההליכים בגין התנהלות החייב.

3. יובהר כי החייב מצוי בהליך מאז חודש ינואר 2010 ובמרבית הזמן לא מילא החייב חובותיו בהליך, לא הגיש דוחות ופיגר בתשלומים לקופת הכינוס למרות ארכות רבות שניתנו לו בשל הבנה לנסיבותיו האישיות אף קוימו בעניינו של החייב מספר ישיבות.

4. החייב טען בבקשה כי הסתבכותו הכלכלית נבעה מחובות שנוצרו שלא באשמתו בשל קשיי מחיה הנובעים מן העובדה שהחייב ואישתו אינם עובדים ומגדלים בן נכה. החייב מאשר כי חלק מחובותיו נובעים מחתימה על ערבויות.

גם אשת החייב נמצאת בהליכים דומים.

5. החייב מודה כי לא פעל בדרך כלשהי נגד חברו לו חתם על ערבות להלוואה בגינה נוצרו חובותיו.

החייב גם לא פירט נסיבות הווצרות חובות נוספים שלו ולא הבהיר כיצד תפחו חובותיו בגין קשיי מחיה לסכומים שהוצהרו.

6. החייב הוסיף וטען כי בשל מצב בריאותו ומצב בריאות אישתו הם אינם מסוגלים להשתלב במעגל העבודה והם נאלצים להתפרנס רק מקצבת המוסד לביטוח לאומי.

7. החייב טוען בבקשתו כי יש להתחשב בעובדה שחובותיו נוצרו לפני למעלה מעשור שנים, בעובדה כי מצבו הבריאותי מתדרדר.

8. לא ניתן להתעלם מן העובדה כי החייב לא התנהל כשורה בהליך. במרבית התקופה הפר החייב חובותיו בהליך והסיר מחדליו רק בסמוך למועד הדיון שנקבעו בעניינו. גם לאחר שניתנו החלטות בעניינו של החייב הוא מאן לשתף פעולה ועד מועד כתיבת פסק דין זה לא הגיש דוחות כנדרש ובמועד ולא כלל בדוחות מידע רלוונטי לרבות הכנסות בגין הבגירים המתגוררים עמו לרבות קצבאות הבן הנכה למרות שהוצאות כלכלתם נכללו בדוחות.

ב. עמדות בעלי התפקיד

1. בעלי התפקיד נחלקו בתחילה בדעותיהם ובתחילת ההליך נכון היה המנהל המיוחד להמליץ על מתן הכרזה תוך התנאה בדבר הגדלת התשלום החודשי. כעת טוענים שני בעלי התפקיד כי החייב יצר חובותיו שלא בתום לב, גם משום שלא ניתנו הסברים מספקים לעניין אופן הווצרות החובות וגם משום שאין הסבר לגובה החובות. עוד נטען כי החייב חתם על ערבויות לאחר בעודו שקוע בחובות.

כמו כן בעלי התפקיד מדגישים כעת במיוחד כי התנהלותו של החייב בהליך אינה בתום לב. נטען כי החייב מסתיר מידע רלוונטי, אינו ממציא מסמכים ודוחות כנדרש ואינו משלם הסכומים הנדרשים לקופת הכינוס.

עוד נטען כי למרות שאשת החייב זכתה במסגרת הליכים משפטים שניהלה בסכום כסף בני הזוג בחרו, בעודם שקועים בחובות, שלא לנצל כספים אלו לפרעון חובות.

2. בעלי התפקיד טענו כי החייב אינו מתנהל כראוי בהליך, אינו מציג מלוא המסמכים שנדרשו בדוח המנהל המיוחד ובחקירתו, מגיש דוחות באיחור רב באופן מרוכז ומבלי שאלו כוללים מידע רלוונטי לרבות הכנסות כל בני הבית.

ג. תגובת החייב וניהול ההליך

1. ביום 6.2.2011 התקיים בעניינו של החייב דיון, בדיוק במועד האמור בצו הכינוס.

החייב לא התייצב לדיון בעניינו ובמועד הדיון הוברר כי אכן ספק אם המציא החייב בכלל הודעת לנושיו על ההליך.

2. במועד הדיון ניתנה ארכה לחייב להסיר מחדליו ולהגיש תגובה עניינית לעמדות בעלי התפקיד בעניינו.

3. ביום 9.3.2011 הגיש ב"כ החייב תגובה ממנה עלה כי אכן לא הומצא לנושים המוצהרים הודעות על קיום ההליך. ב"כ החייב הזכיר מצבו הרפואי של החייב ואולם הודה כי אין ביכולתו להבהיר נסיבות יצירת כל חוב וכי אין בידי להסביר מדוע חתם החייב על ערבות בעודו שקוע בחובות.

4. ביום 9.6.2011 הוגשה הודעה נוספת מטעם ב"כ הכונ"ר ממנה הוברר כי החייב לא הסיר מחדליו, לא המציא דוחות ולא שילם חובותיו לקופת הכינוס.

ביום 29.6.2011 לפנים משורת הדין ניתנה לחייב ארכה להסיר כל מחדליו.

ארכה נוספת ניתנה בהחלטה מיום 4.10.2011 לאחר שהוברר כי החייב לא הגיש הודעה על הסרת מחדלים.

5. רק ביום 22.12.2010 הגיש החייב הודעה על הסרת מחדלים, לה לא צורף אישור בעלי התפקיד.

6. רק ביום 26.12.2011 הוגשה בקשת נושה להורות על ביטול ההליך בשל מחדלי החייב.

ביום 6.3.2012 הגיש ב"כ החייב תגובה לפיה הוסרו מחדליו ואולם ביום 3.5.2012 הוגשה הודעת ב"כ הכונ"ר כי החייב לא המציא דוחות נדרשים וכי טרם סילק כל פיגוריו.

מהודעות אלו ניתן ללמוד כי בפני חייב אשר אינו עומד במחויבויותיו להליך וגם אם לפרקים מסיר מחדליו הוא שב ויוצר מחדלים חדשים.

7. בהתאמה ניתנה החלטה ביום 8.5.2012 השבה ומתרה בחייב על התנהלותו ומעניקה לו תקופת חסד במהלכה תבדק התנהלותו.

8. ביום 9.7.2012 הוגשה תגובת המנהל המיוחד המבהיר כי טרם הוסרו מחדלי החייב וכי המנהל המיוחד חוזר בו מהמלצתו להכריז על החייב פושט רגל.

9. ביום 13.9.2012 התקיים דיון נוסף בעניינו של החייב במהלכו התברר כי רק בבוקר הדיון פרע החייב חובותיו לקופת הכינוס וטרם הוגשו דוחות.

עוד הוברר כי החייב סובר בטעות שהוא פטור מלכלול הכנסות ילדיו הבגירים המתגוררים עמו לדוחות מטעמו.

במהלך הדיון טענו בעלי התפקיד כי יש מקום להגדיל התשלום החודשי שמשלם החייב לקופת הכינוס.

10. ביום הדיון קיבלו הצדדים המלצת בית המשפט אשר ניתנה בהתחשב בנסיבותיו של החייב להעניק לחייב ארכת זמן קצרה ביותר כדי להשלים כל הנדרש להסרת מחדליו וכדי להמציא כל המידע הנדרש מבעלי התפקיד.

בפרוטוקול הדיון נקבעו כל המסמכים והפעולות שעל החייב לבצע ונקבע בנוכחותו מועד נוסף ליום 24.9.2012.

11. ביום 19.9.2012 שב המנהל המיוחד ודווח כי החייב לא ביצע הנדרש ממנו ובהתאמה ביקש להשתחרר מחובת ההופעה לדיון ביום 24.9.2012.

12. רק ביום 23.9.2012 (יום לפני מועד הדיון) בשעה 14:32 המציא ב"כ החייב דוחות מטעם החייב.

הומצאו דוחות שנתיים ללא פירוט וכנראה מבלי לכלול הכנסות ילדיו הבגירים של החייב המתגוררים עמו.

13. בדיון ביום 24.9.2012 הודה ב"כ החייב כי אכן לא נכללו הכנסות הילדים הבגירים המתגוררים עם החייב ואישתו בדוחות ואולם הוצאות הכלכלה שצויינו בדוחות התייחסו גם לילדים אלו.

בדיון הוברר כי אכן החייב שילם כל הפיגורים לקופת הכינוס אם כי באיחור ואולם לא מילא אחר חובתו להגיש כל הדוחות העדכנים בצירוף אסמכתאות.

בהתאמה בעלי התפקיד הותירו התנגדותם למתן הכרזה בעינה.

ד. המסקנה

1. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי וגם לאחר שהתחשבתי גם במצב הרפואי של החייב ואישתו, בגילם ובמצב המשפחתי ובעובדה כי חלק מחובות החייב ישנים וחלף זמן לא מבוטל ממועד יצירתם אני סבורה כי דין הבקשה להדחות.

2. לטעמי לא הרים החייב נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי הסתבכותו בחובותיו נשוא ההליך הייתה בתום לב וגם התנהלותו בהליך אינה התנהלות מצופה מחייב בהליך, במיוחד בכל הקשור להמנעותו מלמלא אחר חובותיו בהליך, להגיש דוחות במועד וכנדרש, למסור מידע רלוונטי מלא ולהבהיר מהם הכנסות כל בני משפחתו.

לטעמי אין בפני חייב שמוצדק בעניינו להעדיף התכלית השנייה של הליכי הפש"ר, קרי מתן הזדמנות לחייב לפתוח דף חדש בחייו תוך שמיטת חובותיו.

החייב דנן לא הוכיח כי הוא מתכוון לנצל ההליך כדי להשתקם ולשוב למעגל העבודה והחברה מבלי להפוך לנטל עליה ולצור חובות מחדש.

בוודאי נכון הדבר בבודקי אופן התנהלות החייב ואישתו. העובדה כי אינם משתכרים למחייתם ואינם מסוגלים לכפות רצונם על בניהם המתגוררים עמם לטול חלק ממשי בסיוע לפתרון בעיותיהם הכלכליות.

3. לטעמי לא הוכח במקרה דנן כי החייב ראוי או מתכוון לנצל הגנה הניתנת בהליך זה לצורך פתיחת דף חדש ונקי בחייו שלאחריו ישתלב במעגל העבודה היצרני והסתבכותו בחובות לא תישנה. במיוחד לא שוכנעתי כי ההעתרות לבקשת החייב תמנע הישנות האירועים שהובילו להסתבכותו הכלכלית הנוכחית של החייב ובעתיד ימנע המצב בו החייב ימשיך ליטול התחייבויות על עצמו או להמנע מיצירת חובות בדרך של אי תשלום ארנונה וקנסות.

עוד לא הוכח בפני כי החייב עשה השינוי הנדרש או עשה שינוי כלשהו בחייו אשר יאפשר להניח כי יסתבך בעתיד באופן דומה.

איני יכולה גם להתעלם מן העובדה כי החייב לא פירט נסיבות הווצרות כלל חובותיו וכי התמונה העובדתית שהוצגה בנוגע לאופן הווצרות החובות או בנוגע להכנסות התא המשפחתי אינה מדוייקת או שלמה.

הדיון המשפטי

1. להליכי פשיטת הרגל מטרה כפולה: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא למכירתם לצורך פרעון חובותיו אליהם: ושנית, לסייע לחייב, בנסיבות מתאימות, לפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו.

ראה לעניין זה:

ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק'_2009(3) 19123 (2009).

ע"א 7113/06 ג'נח נ' הכונ"ר, פסק דין מיום 20.11.08

רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכונ"ר, פ"ד נח (2) 810,814;

ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל (מהדורה שלישית, 2010) עמ' 23-24

2. בעקבות תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") משנת תשנ"ו, מודגשת, יותר מבעבר, התכלית השנייה של ההליך העוסקת בחייב.

3. בעת הזו, לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980, נדרשים אנו להדגיש יותר מבעבר התכלית השנייה.

זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת רגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת גם מכיוון כי החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת רגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל הכונ"ר.

האמור לעיל רלוונטי, מאידך, רק לגבי חייבים אשר הוכיחו כי הם מתאימים להליך וראויים להגנתו.

אין מקום לפרוש הגנה זו מעל כל חייב במיוחד חייב אשר אינו מוסר גירסה נכונה ומדוייקת בנוגע להווצרות חובותיו ואינו מוסר מידע נדרש מלא על הכנסות התא המשפחתי ואף אינו טורח לעדכן כלל נושיו בקיומו של ההליך דנן במועד. אין מקום גם לפירוש הגנת ההליך כאשר מדובר בחייב שהוא ואישתו נמנעים מלהשתלב במעגל העבודה כעשר שנים.

4. סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל מסמיך את בית המשפט להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את בקשתו על פי מבחן תום הלב בקובעו:

"18ה. (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;

(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע חובותיו".

5. השאלה העיקרית העומדת בפני בית משפט בדונו בבקשת חייב להכריזו פושט רגל הינה האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו ובמהלך ההליך הנטל להוכחת קיומו של תום לב מוטל תמיד על החייב.

בבחנו אם פעל החייב בתום לב, יבדוק בית המשפט את התנהגותו בשתי תקופות שונות:

הראשונה, תקופת יצירת החובות, טרם הגשת הבקשה להכריזו פושט רגל;

והשנייה, לאחר הגשת הבקשה במהלך ההליך המשפטי.

ראה לעניין זה:

ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 3.5.09

ה. המקרה הספציפי

1. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי אני בדעה כי יש להעדיף במקרה דנן טיעוני בעלי התפקיד ואין להעתר לבקשת החייב.

בהתאמה יש לדחות את הבקשה העיקרית לבטל צו הכינוס ולבטל ההגבלות שהוטלו על החייב מכוח צו הכינוס.

2. לטעמי זהו המקרה בו אין להקל ראש בהתנהלות החייב במיוחד התנהלותו בהליך ויכולתו להרהיב עוז ולהקל ראש בכל הנסיונות החוזרים והנשנים שנתנו לו לתקן דרכיו לרבות מתן ארכות וקיום דיונים רבים בעניינו, ולא לקיים באופן מלא חובותיו בהליך.

גם לאחר ששקלתי מצבו הרפואי הנוכחי והעובדה כי חלף זמן ממועד יצירת חובותיו הראשונים, לא ניתן להסכין עם התנהלות החייב בהליך ולהבינה רק בשל מצבו הבריאותי. די אם אציין כי לא מצאתי הסבר מדוע מצבו הרפואי הנוכחי של החייב מנע ממנו לעבוד בעשר השנים האחרונות.

3. בוודאי נכון הדבר במקרה דנן בו התנהלות החייב שבה ונשנתה, וכל אימת שנדרש להסיר מחדליו בהליך, עשה כן באופן חלקי רק משהתקרב מועד הדיון בעניינו.

4. מדובר בחייב שיצר חובות רבים ולאחר פנייתו להליך לא מסר הודעה נדרשת לכלל נושיו ומנע אפשרות לברר היקף חובותיו באופן מלא. החייב גם לא הבהיר כיצד נוצרו לו חובות כה רבים רק בשל קשיי מחיה. מדובר בחייב שלא טרח לנסות להסדיר חובותיו או להגדיל הכנסותיו בדרך של יציאה לעבודה או הכללת הכנסות ילדיו במתגוררים עמו בדוחותיו.

5. מדובר אפוא בחייב אשר בחר ביחד עם משפחתו להמשיך להתנהל בצורה כלכלית אשר הביאה מלכתחילה להסתבכותם בחובות וממשיכה בהסכמה בלתי מוסברת של החייב ליטול על עצמו התחייבויות נוספות, לנהל רמת חיים מעבר ליכולתו, להוציא הוצאות מעל ליכולתו בעודו משלם לקופת הכינוס סכום שאינו גבוה ואינו מתנהל כראוי.

טוען ב"כ החייב כי מדובר בחובות ישנים שיצר החייב וכי חלוף הזמן ריפא פגמים בהתנהלות החייב. ואולם מדובר בהתנהלות של החייב אשר ממשיך ליצור מסך ערפל סביב התנהלותו. כמו כן מדובר בחייב אשר אינו עובד וכך גם נוהגת אישתו.

6. חוסר תום הלב של החייב נלמד כאמור בעיקר מהתנהלותו בהליך כמתואר לעיל. החייב לא הגיש דוחות מטעמו אלא באיחור וכשפעל להסרת מחדליו לא צרף מסמכים ומידע המלמדים על הכנסות נכונות או לא פרט הוצאות וההכנסות המלאות של התא המשפחתי.

בנוסף החייב לא המציא מסמכים שנדרש לצרפם לדוחות.

7. די בכל האמור לעיל כדי לקבוע כי גם התנהלות החייב במהלך ההליך אינה התנהלות בתום לב ודי בכך להצדיק דחיית תביעתו.

ו. סיכום

לאור כל האמור לעיל, אי הוכחת תום הלב ביצירת החובות ואי מתן הסברים לגובה החובות וכן התנהלותו של החייב בהליך, אני מורה על דחיית הבקשה.

בהתאמה, אני מבטלת את צו הכינוס שניתן בעניינו של החייב, מבטלת את המגבלות שנקבעו במסגרתו, לרבות ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר יבוטל תוך 90 יום ממועד פסק הדין כדי לאפשר הערכות מתאימה.

הכונ"ר ישלם שכר המנהל המיוחד וינכה שכר השגחתו לפי התקנות, מהכספים שנצברו בקופת הכינוס, ויתרת הכספים אם זו תעלה על סך של 2,500 ₪ תועבר לתיקי ההוצאה לפועל, לחלוקה בין הנושים.

באם תוותר יתרה פחותה מסך של 2,500 ₪ יוותרו כל הכספים בקופת הכינוס וישמשו לתשלום הוצאות ההליך כאשר שכר השגחת כונס יעמוד על סך של 20% מהכספים והיתרה תשולם למנהל המיוחד.

פסק דין זה ניתן על ידי כרשמת.

ניתן היום, ו' כסלו תשע"ג, 20 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.