<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד גב' ליאת מיכל

ב"כ הנאשם: עו"ד

הנאשם: בעצמו

פרוטוקול

כללי

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירות של נהיגה בזמן בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, נהיגה ללא רישיון רכב תקף, אי ציות להוראות שוטר במדים ונהיגה בקלות ראש. ע"פ עובדות כתב האישום, נהג הנאשם ביום 01.06.09 סמוך לשעה 04:46 בקרית אתא ברח' זבולון לכיוון שד' המגינים על קטנוע מסוג סאן יאנג ונטש אותו לאחר מרדף של שוטרים.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום, כפר בנהיגה והעלה טענת זוטא.

במחלוקת

1. "הודאת" הנאשם – לטענת הנאשם יש לפסול הודעתו במשטרה מהטעם שלא אפשרו לו להיוועץ בעו"ד. עוד טען כי החתימה בתחתית ההודעה אינה שלו.

2. זהות הנהג – לטענת הנאשם אדם אחר בשם יוסי נהג בקטנוע בעוד הוא ישב כנוסע מאחוריו.

דיון בראיות והכרעה בשאלות השנויות במחלוקת.

טענת הזוטא

3. הנאשם העלה מספר טענות הקשורות בנסיבות גביית הודעתו: א. ביקש מספר פעמים להתייעץ עם עו"ד אך השוטרים לא אפשרו לו ב. האמור בהודעה אינו משקף את גרסתו ג. החתימה בסוף ההודעה אינה חתימתו.

ראיות המאשימה באשר לטענת הזוטא

עד התביעה רס"מ רון מייסטר:

4. גבה את הודעת הנאשם (ת/1). המאשימה לא בקשה מהעד לפרט את נסיבות גביית ההודעה כנדרש במקרים בהם מועלית טענת זוטא, אך במסגרת חקירתו הנגדית נחקר על כך. בחקירתו הנגדית העיד כי ההודעה נגבתה בשעה 09:11 ומעבר לכך אינו זוכר דבר. אשר לטענת הנאשם לפיה בקשתו להיוועץ בעו"ד הועלתה בטרם החלה החקירה ובאה לידי ביטוי במסמכי המעצר השיב: "אינני זוכר מסמכים אלו אבל אני רואה שבהודעה נרשם כי זכותו להיוועץ עם עו"ד ורק לאחר שהוא הבין זאת וחתם מסר את הודעתו בפני וממני לא ביקש עו"ד. אם היה מבקש הייתי מציין זאת." (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 20-24 ). לשאלה מדוע לא רשם שהנאשם וויתר על זכות ההיוועצות השיב: " מיד לאחר שציינתי בתשובתי הקודמת שהחשוד חתם והבין החשד וזכויותיו החל לדבר ורשמתי את דבריו." באשר להיעדר פנייה מטעם המשטרה לסנגוריה הציבורית לצורך זימון סנגור השיב: "תשאל את אלו שרשמו את הדוחות.". לשאלה מדוע הסתפק בחקירתו הפתוחה של הנאשם ולא יזם שאלות בעניין זהותו של האדם הנוסף שהיה על הקטנוע השיב: "מה שהוא סיפר סיפק אותי" .... "קודם כל הנאשם הובא כחשוד שנתפס כמי שנהג דבר שני החשוד מסר הודאה באלף ואותי זה סיפק." (עמ' 5 ש' 1 – 16 לפרוטוקול). אשר לטענת הנאשם לפיה לא ניתן להבין מנוסח ההודעה כי הנאשם הודה בנהיגה מאחר ועשה שימוש במילה "רכבתי" להבדיל מ"נהגתי" השיב: " הניסוח שלך שהוא מעין גניבת דעת צריך לקרוא את כל ההודעה כלשונה מתחילתה ולא לקחת שורה מכאן ומשם." (עמ' 5 ש' 20-17 לפרוטוקול).

עד התביעה, רס"ר אנטולי יאשו:

5. ערך את דו"ח הפעולה ת/2 ואת דו"ח המעצר ת/3. בחקירתו הנגדית נשאל מדוע לא פעל למימוש זכות ההיוועצות לאחר שהנאשם הודיע לו על רצונו להיוועץ בעו"ד והשיב: "על פי חוק חשוד זכאי להיוועץ עם עו"ד ברגע שהוא נכנס לחקירה. כל מה שאני רשמתי זה לא בגדר חקירה אלא דו"ח פעולה.". אשר לפעולות אותן ביצע מול החוקר מייסטר בהקשר זה השיב: "גם על פי נוהל עבודה בשום מקרה לא הסייר ולא זה שמבצע את המעצר מתקשר לסנגוריה או לעו"ד. רק כעת אני חוקר. ברגע שחשוד מגיע לחקירה והחוקר מודיע לו על זכותו להיוועץ בעו"ד והוא מוזהר על פי חוק. אם הוא ביקש עו"ד אני לא יודע. כל מה שהיה איתי ועם החשוד נרשם בדוחות שמקבל החוקר. החוקר עובר על הדוחות והוא מול החשוד." (עמ' 8 ש' 29-18 לפרוטוקול).

עד התביעה רס"ר גל הורן

6. ערך את דו"ח הפעולה ת/4. בחקירתו הנגדית אישר לסנגור כי הנאשם ביקש להיוועץ בעו"ד. אשר למקום בו הנאשם העלה בקשתו זו השיב: " אם אני לא טועה זה נאמר בתחנה. " (עמ' 13 לפרוטוקול ש' 14).

גרסת ההגנה בנוגע להודעת הנאשם

עדות הנאשם

7. העיד כי חווה אלימות מצד השוטרים : "באותה רגע רק חשבתי להגיע הביתה בגלל המכות שקיבלתי מהשוטרים. שמו לי רגל על הפנים, בעטו לי בבטן. ביקשתי עו"ד ואמרתי להם שיש לי בעיה לבטא את עצמי"..."שוטר אחד שם לי את הרגל על הפנים ושוטר שני התחיל לבעוט לי בגוף, ברגליים, בידיים. רציתי ללכת להתלונן אבל באותו רגע רק רציתי ללכת הביתה. אמרתי לעצמי שאני אלך מחר למח"ש, אבל בסוף רציתי רק לשכוח את הסיוט הזה. אני אמרתי את כל הדברים בהודעתי במשטרה." נשאל לגבי יכולות התבטאותו והעיד: "יש לי בעיה מגיל קטן כמו גמגום, הבנת הנקרא ובעיה להתבטא. אם אני רוצה לומר משהו אז אני אומר בצורה אחת וזה יכול להישמע אחרת. בגלל זה ביקשתי עו"ד. בחקירה פחדתי לא לבטא את עצמי נכון בגלל הפחד והלחץ.". אשר למועד בו ביקש להיוועץ עם עו"ד העיד: "ביקשתי בניידת, ביקשתי בחקירה, ביקשתי בכל הזדמנות. " (עמ' 17 לפרוטוקול ש' 28-6 ).

בחקירתו הנגדית נשאל לגבי אופן גביית ההודעה והשיב : " בסוף כשהוא מילא את כל הדפים הוא נתן לי לחתום. לא הסכמתי לחתום כי זה לא דברים שאני אמרתי. ".... "זו היתה חקירה ארוכה של 3-4 שעות והוא כל הזמן הטיח בי האשמות והוא לא נתן לי. הפחד הכי גדול שלי בחקירה היה ההתבטאות שלי. "והתבקש לומר מה לא הבין בהודעתו והשיב: "כן אני מבין אבל ההבנה שלי היא 80%-90% לא 100%." בהמשך הכחיש את חתימתו בסוף ההודעה ת/1 .

אישר את תוכן האמור בהודעתו וטען : " אמרתי שרכבתי לא שנהגתי. "... "אמרתי שלא נהגתי על הקטנוע, רכבתי. אמרתי להם מהתחלה שאני פסול מבית משפט חיפה ואני לא יכול לנהוג. " (עמ' 21 ש' 27-1 לפרוטוקול).

נשאל לגבי התקיפה, החבלות שנגרמו לו והאם פנה לבית חולים והשיב: "לא. הלכתי הביתה ישר. שוחררתי בשעה 09.00 בבוקר. קיבלתי בעיטות בבטן, בגוף. אחד הניח עלי את הרגל שלו בפנים." ..." לא היו לי סימני מכות. אחת הסיבות שברחתי היתה כדי לא לקבל מכות. ". נשאל מדוע לא אמר בחקירתו כי ביקש מהנהג לעצור והשיב: "לא שאלו אותי על הבחור. "..."לא שאלו אותי מה קרה. שאלו אותי מה תעודת זהות שלי. חצי מהדף הוא שתק ורשם. ". לשאלה האם החוקר ביקש ממנו לספר מה היה והשיב: " כן. בעצם לא הבנתי את השאלה, הוא לא אמר לי תספר מה היה. השוטר שאל אותי שאלות ואני עניתי." (עמ' 22 לפרוטוקול ש' 25-1).

הופנה לחתימות על גבי הודעתו (ת/1) ואישר כי חתם אחרי שהוזהר ולגבי החתימה בסוף ההודעה השיב: "זו החתימה שלי הימנית. (עמ' 23 ש' 14-11 לפרוטוקול).

אביו של הנאשם מר שלומציון אהרון

8. העיד ביחס לנאשם כי: "עוד בהיותו קטן היה איתו בעיות עם לימודים, קריאה, הבנה, הבנת הנקרא. ניסינו הכל על מנת לשפר, אם זה ריטלין וכדורים וכל דבר. גם עכשיו נורא דאגתי כי הוא תמיד נלחץ ולא מסוגל לעמוד בלחצים. גם באבחון שלו יש מה שנקרא נכנע. תגידו מה שתגידו והוא יגיד כן. העיקר להוריד מעליו את הלחץ. הוא לא מסוגל לעמוד בלחצים. (עמ' 24 לפרוטוקול ש' 21-17).

בחקירתו הנגדית העיד כי הנאשם אמר לו ש:"...שתפסו אותו ברח' בורוכוב 200 מ' אחרי האירוע. הוא קיבל מכות ושלחתי אותו אח"כ לתחנת משטרת חיפה, עצרו אותו בתחנת זבולון". (עמ' 26 לפרוטוקול ש' 30-32 ).

דיון והכרעה בטענת הזוטא

האם הודעה לנאשם זכותו להיוועץ בעו"ד והאם זכות זו נמנעה ממנו

9. אין מחלוקת כי מיד עם מעצרו הנאשם ביקש להיוועץ בעו"ד. דברים אלו עולים מדו"ח העיכוב (ת/3) ומדו"ח התעבורה (נ/1): "רוצה עו"ד".

כך גם אין מחלוקת כי בטרם נגבתה הודעתו (ת/1) הוסברה לנאשם במסגרת שלב "האזהרה" זכות ההיוועצות והוא אף אישר זאת בחתימתו. נשאלת השאלה האם הנאשם עמד על מימוש זכותו זו או שמא וויתר עליה בשלב החקירה.

10. עדותו של גובה ההודעה רס"מ רון מייסטר עשתה עלי רושם אמין ולא מצאתי בה כל סתירות. אני מאמץ את עדותו לפיה הנאשם לא ביקש להיפגש/לשוחח עם עו"ד והחל למסור גרסתו מיד לאחר שהוסברה לו זכות ההיוועצות. ויודגש, כי ההגנה לא חקרה את העד בדבר טענת הנאשם לפיה ביקש להיוועץ עם עו"ד מיד לאחר האזהרה. יש בהימנעות ההגנה מלחקור את העד בהקשר זה כדי להחליש את טענת הנאשם לפיה ביקש עו"ד גם לאחר שזהות ההיוועצות הוסברה לו.

11. לא מצאתי ממש בטענת ההגנה לפיה חובה על החוקר לרשום כי הנאשם מוותר על זכות ההיוועצות. ייתכן ורישום מסוג זה רצוי, בפרט לאור העובדה שהנאשם ביקש בשלב המעצר להיוועץ בעו"ד, אך אין בכך כדי ללמד שזכותו זו של הנאשם נשללה. מובן שאם הנאשם מעוניין להיוועץ בעו"ד, על החוקר לרשום זאת ולהפסיק החקירה עד למיצוי זכותו זו של הנאשם.

12. בנסיבות אלו אני קובע כי הוצע לנאשם להיוועץ עם עו"ד בטרם מסירת גרסתו, אך הנאשם לא הביע בשלב זה כל רצון לממש זכותו זו.

טענת הנאשם לפיה לא חתם על הודעתו

13. אשר לטענת הנאשם לפיה החתימה בסוף ההודעה אינה חתימתו הרי שאין בה ממש. גם בהקשר זה גובה ההודעה כלל לא נחקר במסגרת חקירתו הנגדית ויש בכך כדי לכרסם בטענתו זו של הנאשם.

בנוסף, ניתן לראות כי החתימה לאחר שלב האזהרה, חתימה בה הנאשם לא כפר, זהה לחתימה בסוף ההודעה.

כך או כך בסוף חקירתו הנגדית אישר הנאשם כי גם החתימה בסוף ההודעה הינה חתימתו (עמ' 23 ש' 14 לפרוטוקול).

טענת הנאשם לפיה הוכה בשלב המעצר

14. לטענת הנאשם הוכה במהלך מעצרו. כמצוטט לעיל הנאשם העיד כי בזמן ששכב על הרצפה שוטר אחד דרך על פניו והשני בעט בו בכל גופו. גרסתו זו גם נאמרה במסגרת הודעתו במשטרה ת/1.

15. אין חולק כי הנאשם ניסה במהלך המרדף הרגלי לברוח מהשוטרים. כך גם אין מחלוקת כי הורד/הופל לרצפה לצורך השתלטות וכבילה.

16. לאחר ששמעתי את העדויות השונות הגעתי לכלל מסקנה כי אכן נעשה שימוש בכוח לצורך מעצרו, אך מדובר בשימוש בכוח סביר שנועד למנוע את הימלטותו.

גרסת השוטרים שעצרו את הנאשם עשתה עלי רושם אמין. לא מצאתי כל סתירה בין האמור בעדותם לרישומים בדוחות. ויודגש, כי במסגרת חקירתם הנגדית ההגנה לא הציגה בפניהם את גרסתו זו של הנאשם (דריכה על ראשו ובעיטות). יש בהימנעות ההגנה מחקירת השוטרים על גרסת הנאשם בהקשר זה , כדי להחליש טענתו זו ולחזק גרסת השוטרים.

הנאשם עצמו העיד כי לא נחבל או נפצע, לא פנה לבית חולים ואף לא הגיש תלונה במח"ש.

בנסיבות אלו אני קובע כי השוטרים לא היכו את הנאשם כפי גרסתו שלא הוכחה אף לא לכאורה.

טענת הנאשם לקשיי התבטאות

17. לטענת הנאשם יש לבחון את הודעתו בצל קשיי התבטאותו.

ראשית, התרשמתי במהלך הדיונים כי הנאשם הבין היטב את אשר נשאל והשיב באופן ברור ומותאם. שנית, הנאשם לא הציג כל חוות דעת או עדות מומחה לתמוך בטענתו זו. שלישית, גם אם אניח לטובת הנאשם כי הוא סובל מקשיי התבטאות, הרי שבמקרה הנדון אותו קושי נטען לא בא לידי ביטוי בגרסתו כפי שנרשמה בהודעתו (ת/1). מדובר בחקירה "פתוחה" במסגרתה הנאשם סיפר את התרחשות האירועים באופן ברור ורצוף.

לסיכום טענת הזוטא

18. לאור כל האמור לעיל אני דוחה את טענת הזוטא.

19. עם זאת, אניח לטובת הנאשם כי סבר שאינו צריך לשוב ולבקש להיוועץ בעו"ד בשלב החקירה מהטעם שביקש זאת זמן קצר לפני כן. בנסיבות אלו ולמען הזהירות והגם שדחיתי את טענת הזוטא, אתן משקל לעובדה שהנאשם לא התייעץ עם עו"ד ובהתאם לא אתן להודאת הנאשם את משקלה המלא.

20. ויודגש, כי הנאשם אינו כופר בדברים אותם אמר בחקירתו במשטרה, אלא שלטענתו לא ניתן ללמוד מהם כי הודה בנהיגה. בטענה זו אדון בדיון בשאלת זהות הנהג.

זהות הנהג

ראיות המאשימה

עד התביעה רס"מ רון מייסטר

21. עד זה גבה את הודעת הנאשם במשטרה ולא היה מעורב במרדף אחריו. בחקירתו הנגדית שלל את טענת הנאשם לפיה היה עליו לברר עם הנאשם את זהות הנהג ולשאלה האם מבחינתו הסתפק בהודאת הנאשם השיב: "נכון. אני מניח כך.". נשאל מדוע לא צילמו את הנהג על מנת להתאים תמונתו לתיאור השוטרים והשיב: "אין ספק שזה האדם זאת על פי הודעתו שנהג וברח מהשוטרים כי היה בפסילה." (עמ' 5 לפרוטוקול ש' 29-21).

22. כמו ההגנה גם אני סבור כי העובדה שלא הוצגו לנאשם כל שאלות בדבר זהותו של האדם הנוסף, מהווה מחדל חקירתי ואין בעובדה שהחוקר ראה בדברי הנאשם "הודאה" כדי לרפא מחדלו זה. מדובר בשאלות פשוטות ובסיסיות בנוגע לעד ראייה שנכח במהלך כל האירועים המפורטים בכתב האישום. באשר למשמעות הראייתית של המחדל אתייחס בהמשך.

רס"ר אנטולי יאשו

23. רשם את דו"ח הפעולה ת/2 ואת דו"ח העיכוב ת/3. בדו"ח הפעולה ציין כי הבחין בקטנוע ועליו שני רוכבים ללא קסדות, נצמד לקטנוע עד למרחק שיכול היה להבחין במספר הרישוי, כרז לנהג לעצור והפעיל אורות כחולים, הקטנוע החל להימלט, נסע בזיג זג, נכנס בפרישמן באין כניסה, חזר לרח' זבולון כשהוא חוצה את הצומת באדום ונכנס לרח' זבולון בניגוד לכיוון התנועה המשיך בנסיעה בשד' הציונות גם כן בניגוד לכיוון התנועה תוך שהוא מסכן את התנועה שהגיעה מולו ופנה לרח' פינסקר בניגוד לכיוון התנועה. נכנס לפארק הרצל שם נפל על צידו. שני הרוכבים החלו להימלט והנהג היה לבוש חולצה בהירה והנוסע מאחור מעיל דיאדורה שחור. החל לרדוף אחרי הנהג תוך שמירת קשר עין מתמיד עמו וחצה אחריו את הפארק. הנהג נכנס לבניין שם ניסה להסתתר מאחורי עמוד ונעצר על ידו. החשוד ניסה להימלט, הופל לרצפה ונכבל. החשוד פנה אליו ואמר לו שהצליח לתפוס אותו רק בגלל פנצ'ר, סירב למסור פרטים והובא לתחנת המשטר שם נרשמו דוחות התנועה. עוד נרשם בדו"ח כי הנהג הודה שנהג וברח כי היה ללא קסדה וללא רישיון נהיגה.

בחקירתו הנגדית לא זכר מי מהשוטרים נהג בניידת. המרדף ארך מספר דקות. אישר את הרישום בדו"ח הפעולה באשר ללבושם של הנוסע והנהג. עומת עם העובדה שהשוטר גל הורן ציין כי הנוסע לבש גופיה בעוד הוא ציין כי לבש מעיל והשיב: "אני רשמתי שראיתי מעיל דיאדורה ואני רואה בפירוש שאחד לבש בהיר ואחד לבש שחור. אם זה מעיל או חולצה אני לא יודע. יש פה אבחנה ברורה לגבי הצבע אם זה בהיר או שחור." ..." רשמתי את מה שראיתי. בפירוש העברתי בדו"ח הפעולה שלי שאחד היה עם חולצה בהירה ואחד עם שחור." (עמ' 8 ש' 12-1 לפרוטוקול).

העיד כי הוא הראשון שעיכב את החשוד: "... מניסיוני בעבודת השטח ברגע שאנו רוצים לתפוס או מבצעים מרדף אחר אופנוע אותי מעניין אם אני מבצע מרדף רגלי זה רק הנהג. אני ציינתי בפירוש שהתחלתי לרוץ רק אחרי הנהג." נשאל מדוע לא תיאר את מראה החשודים והשיב: "אני רואה את זה מובן מאליו כאשר אני רושם שאני רודף אחרי הנהג. אין לי ספק אם זה הנהג או זה הרוכב.". ובהמשך העיד כי לא סבר שהיה מקום לתת תיאור פיזי של החשוד. בכל הנוגע לתנאי הראות העיד: "לא ציינתי בדו"ח לגבי הראות אבל לפי הרחובות שכרגע רשום זה רחובות שיש פנסי תאורה. אני לא רואה בעיה מבחינת ראות, אחרת הייתי מתייחס לזה." נשאל שוב מדוע לא תיאר מבנה גופו של הנאשם והשיב: "לא היה לי שום ספק ועדיין אין לי שום ספק שהנאשם פה הוא הנהג. אני מהמרדף שהם נפלו בגלל תקלה בקטנוע, רודף אחריו תופס אותו ואין לי שום ספק." (עמ' 9 ש' 11-1 לפרוטוקול).

הוסיף והעיד : "אני זוכר שאני הייתי זה שצמוד לנאשם, אני שמרתי איתו על קשר עין, אני הודעתי לו על המעצר, לא הסתכלתי מה הפער בינינו אבל אני הראשון שהגעתי אליו." (עמ' 10 ש' 9-5 לפרוטוקול).

אישר כי נעשה שימוש בכח, זאת, על מנת למנוע את המלטות הנאשם. אישר כי בניידת היתה שוטרת נוספת שלא השתתפה במרדף הרגלי ובמעצרו של הנאשם: "השיקול הבסיסי פה הוא לא להשאיר ניידת באמצע קריית אתא, שלא יגנבו אותה. לא היה לי זמן לנעול את הניידת." נשאל לגבי התפצלות הנהג והנוסע במהלך המרדף והשיב: "לא זכור לי באיזה שלב הם התפצלו. אני מתמקד רק בנהג." (עמ' 10 ש' 32-13 לפרוטוקול).

רס"ר גל הורן

24. ערך את דו"ח הפעולה ת/4 בו נרשם כי במהלך סיור בניידת סמויה הבחין בקטנוע עליו רכובים שני אנשים ללא קסדות התקרב אליו, כרז להם לעצור, הפעיל אורות כחולים וכאשר הגיע במקביל אליו הרוכב והנהג הסתכלו עליהם והקטנוע החל בניסיון המלטות, תוך שהוא עובר נכנס לצומת באדום, נוסע בזיג זג ומונע מהניידת לעקוף אותו, נכנס באין כניסה, נסע בניגוד לכיוון התנועה וכמעט ופגע ברכב שהגיע מולו. העד פירט בדו"ח הפעולה את הרחובות בהם נסע אחרי הקטנוע וציין כי היה עמו בקשר עין רצוף. בהמשך הקטנוע נכנס לפארק הרצל ושם החליק. שני החשודים הותירו את הקטנוע וברחו. הרוכב שישב מאחור לבש מכנס 3/4 שחור וחולצה (גופיה שחורה) ואילו הנהג לבש גינס וג'קט כחול לבן. החל במרדף אחרי הרוכב שסירב לעצור, בשלב מסוים העד הפיל את הטלפון הנייד שהיה ברשותו, הרימו והמשיך במרדף תוך שהוא מבחין בחשוד מסתתר מאחורי עמוד בבניין מגורים. החשוד נתפס, ניסה להימלט, הורד לרצפה, נכבל תוך שימוש בכוח, סירב למסור מספר ת.ז. והובל לתחנת המשטרה. החשוד טען כי ברח מאחר והיה ללא קסדה ובשלילת רישיון. בסוף הדו"ח נרשם כי נשמר קשר עין רצוף עם הנהג מרגע ביצוע העבירות ועד למעצרו.

בחקירתו הנגדית העיד כי הוא זוכר את האירוע בקווים כלליים בלבד. אישר את הרישומים בדו"ח לגבי לבושם של הנהג והנוסע. לא זכר כמה זמן ארך המרדף הרגלי, העריכו זאת בדקה שתיים ולא ידע לומר באם מדובר במרחק של 500 מטר. לא זכר באם בפארק היתה תאורה ולשאלה האם איבד עם הנאשם קשר עין השיב:  "איבדתי קשר עין פעם אחת מהנפילה שלהם כלפי מעלה, נפל לי הפלאפון ואז איבדתי איתו קשר עין, המשכתי במרדף אחרי הנהג. מיד אחרי שהרמתי את הטלפון חזרתי לקשר עין, מדובר בעניין של שניה. זה קצה מדרכה ויש בלוק מצד ימין, ראיתי את הנהג כשהוא מסתתר." לשאלה מדוע לא תיאר את החשודים השיב: " מסרנו תיאור בקשר של הקטנוע הנמלט. אני רשמתי את התיאור בדו"ח פעולה." (עמ' 13 ש' 19 – עמ' 14 ש' 11 לפרוטוקול).

הערכת עדות השוטרים

25. עדותו של רס"ר יאשו עשתה עלי רושם אמין ואני מאמצה. גרסתו לפיה שמר על קשר עין רצוף עם הנהג מהרגע שבו הבחין בו לראשונה ועד למעצרו לא נסתרה בשום שלב. השתלשלות האירועים נרשמה בת/2 באופן מפורט ברור והגיוני. בבית המשפט העד עמד על גרסתו וציין מפורשות כי אין בלבו ספק כי הנאשם היושב באולם הוא זה שנהג בקטנוע.

גרסתו של העד מתיישבת גם עם גרסתו של השוטר הנוסף וגם עם גרסת הנאשם כפי שנמסרה במועד האירוע ועל כך בהמשך.

26. גם עדותו של רס"ר גל הורן עשתה עלי רושם אמין מאותן סיבות שפירטתי ביחס לשוטר אנטולי יאשו. יצוין כי העד הודה בהגינותו כי איבד קשר עין עם הנאשם למשך שנייה בזמן נפילת הטלפון הנייד .התרשמתי כי לא ניסה להשלים פרטים אותם לא זכר והעיד על אשר ראה ושמע.

27. בסיכומיה טענה ההגנה כי די בעובדה שכל אחד מהם תיאר את לבושם של הנהג והנוסע באופן שונה כדי להביא לזיכויו של הנאשם. דין טענה זו להדחות. השוטר אנטולי יאשו רשם כי הנהג לבש חולצה בהירה והנוסע מאחורה מעיל דיאדורה שחור בעוד השוטר גל הורן רשם כי הנוסע מאחור לבש גופיה שחורה ומכנס 3/4 והנהג זקט כחול לבן ומכנס ג'ינס.

לא מצאתי כי מדובר בסתירה מהותית. שני השוטרים ציינו כי החלק העליון של הנוסע היה בצבע שחור וביחס לנהג, האחד ציין כי מדובר בחולצה בהירה והשני ג'קט כחול לבן. מכאן שלא מדובר בסתירה מהותית בעניין הצבעים.

ויודגש, כי ההגנה לא הציגה בפני העדים נתונים אחרים והנאשם עצמו לא סתר את גרסת עדי התביעה באשר לפרטי וצבע בגדיו ולא טען כי הוא זה שלבש חולצה/מעיל שחורים אשר יוחסו לנוסע. כך גם הנאשם לא העיד על פרטי לבושו של האדם הנוסף שהיה עמו ולא טען כי אותו אדם לבש בגדים בצבע שונה ממה שתיארו השוטרים.

יש בשתיקת הנאשם בהקשר זה כדי לחזק את גרסת עדי התביעה ולהחליש גרסתו.

28. עוד יצוין, כי גרסת השוטרים לפיה הנאשם היה זה שנהג בקטנוע מתיישבת עם העובדה שהנאשם והאדם הנוסף היו ללא קסדות ולא היתה כל בעיה לזהותם.

ראיות ההגנה בשאלת זהות הנהג

גרסת הנאשם:

29. בבית המשפט העיד: "הקטנוע שלי היה מפורסם ביד 2 במכירה. התקשר אלי בחור בסביבות הערב וביקש לראות את הקטנוע . אמרתי לו שאני מגיע הביתה בשעה 00.00 01.00 ואמרתי שהוא מוזמן להגיע לראות את הקטנוע. הוא התעקש לבוא לראות אותו. הבחור טען שקוראים לו יוסי. הוא התקשר אלי לטלפון שהיה מפורסם ביד 2. לשאלת בית המשפט אין לי את מספר הנייד שלו מאחר והוא התקשר אלי ועברתי מאז מספר טלפונים. לא שמרתי את הטלפון שלו מתוך לחץ. באותה רגע רק חשבתי להגיע הביתה בגלל המכות שקיבלתי מהשוטרים. שמו לי רגל על הפנים, בעטו לי בבטן. ביקשתי עו"ד ואמרתי להם שיש לי בעיה לבטא את עצמי."

30. הוסיף והעיד כי לא נשאל בחקירתו לגבי זהות הנוסע וכי אמר לשוטרים שלא נהג אלא רכב. בכל הנוגע לשימוש בכח העיד: "שוטר אחד שם לי את הרגל על הפנים ושוטר שני התחיל לבעוט לי בגוף, ברגליים, בידיים. רציתי ללכת להתלונן אבל באותו רגע רק רציתי ללכת הביתה. אמרתי לעצמי שאני אלך מחר למח"ש, אבל בסוף רציתי רק לשכוח את הסיוט הזה. אני אמרתי את כל הדברים בהודעתי במשטרה." חזר והעיד כי לא נהג וכל פעם שעשה שימוש במילה "רכבתי" התכוון כנוסע ולא כנהג (עמ' 17 ש' 22-1 לפרוטוקול).

בחקירתו הנגדית נשאל לגבי זהותו של אותו יוסי, מספר הטלפון שלו ופרטי הפגישה ביניהם והשיב: "לא זכור לי. עברו 3 שנים. נראה לי שהחלפתי מס' טלפונים. אז היה לי טוקמן והיום יש לי קו פתוח. הוא נהג באירוע" .."הוא ישב אצלי בגינה, עישנו נרגילה, בדק את הקטנוע."..."הוא הסתכל, העיף מבט עם העיניים. בדק ברקסים ואז אמר לי בוא נעשה סיבוב."..."הוא רצה לעשן נרגילה ועישנו. הוא רצה לבוא לדבר על הקטנוע. אני עישנתי נרגילה, ישבתי בגינה שלי ועישנתי נרגילה. ". בהמשך העיד כי אותו יוסי שהה בביתו בין השעות 01:00 04:00: "...לא הכרתי את הבחור. אני עישנתי נרגילה. הוא לא עישן נרגילה. לא ביטאתי את עצמי נכון." העיד כי: "אוצר המילים שלי הוא נורא קטן, לא כמו שלך. נניח אני רוצה להגיד מילה מסוימת ויוצא לי מילה אחרת וזה משנה את כל המשפט. בגלל זה לא רציתי להיחקר. " נשאל במה לא ביטא עצמו נכון והשיב: "בכך שאמרתי שעישנו נרגילה התכוונתי שאני עישנתי." הופנה לדבריו המוקדמים לפיהם יוסי ביקש לעשן נרגילה והשיב: "מהלחץ שלי, מהמעמד הזה התבטאתי כפי שהתבטאתי. " נשאל על מה שוחחו שעתיים והשיב: "אני לא יודע במדויק כמה זמן ישבנו. הבן אדם בא לקנות קטנוע." ... "לא יודע אולי פחות. עבר שלוש שנים מאז. אני זוכר פחות או יותר. יכול להיות שהוא היה פחות זמן." בהמשך העיד כי יוסי: " ...ביקש לעשות סיבוב, עלה על הקטנוע, ישבתי מאחוריו, הוא התחיל לנסוע." (עמ' 18 ש' 30-1 לפרוטוקול).

נשאל האם בדק את רישיונו של יוסי והשיב: "לא. לא זכור לי. שאלתי אותו אם יש לו רישיון והוא אמר לי שיש לו. הוא לא הראה לי. הוא אמר לי שקוראים לו יוסי בטלפון. שאלתי אותו אם יש לו רישיון והוא אמר לי שיש לו. הוא הגיע אלי עם רכב. הוא השאיר את הרכב בחוץ. ". לא זכר באיזה רכב מדובר מאחר ולא הסתכל.העיד כי לאחר שקבלו הוראה לעצור פנה ליוסי : "אמרתי לו לעצור, זה היה מסוכן, אני הייתי יכול לעוף מהקטנוע." נשאל למשך הזמן בו נסע עם יוסי בטרם נעצר והשיב: "אני לא אמרתי מס' דקות. יצאנו מהבית, נסענו הוא נסע על הקטנוע ואני יושב מאחוריו. הוא עשה סיבוב עם הקטנוע, אני לא יודע כמה זמן, במהלך הסיבוב נצמד אלינו מישהו מאחורה. לא זכור לי כמה מה עשינו".... "זמן השעות שלי נמחק. אני בפרנויה הכי גדולה של החיים שלי. בשבילי כל המרדף הזה נמשך יומיים. אבא שלי היה נוכח כשהבן אדם הגיע."

ביחס לאביו העיד הנאשם: "אבא שלי בבית. הוא עצמאי ועד שאני לא נכנס למיטה הוא לא נכנס למיטה שלו. הוא ישב איתנו עד שיצאנו. אבא שלי גם היה ולפני שעליתי על הקטנוע הוא אמר לי לא לעלות על ההגה כי אני בפסילה והוא הזהיר אותי." (עמ' 19 ש' 29-1 לפרוטוקול).

נשאל מדוע ברח אם לא נהג והשיב: "מתוך פחד."..." אבל לך תוכיח שלא נהגת. אני מוצא את עצמי באמצע האירוע והבן אדם לא נמצא. אני לבד עם קטנוע. עצרו אותי ואני לא ראיתי את הבן אדם." ..."פחדתי. איך שהם ביקשו מאיתנו לעצור והצרחות." (עמ' 20 ש' 24-15 לפרוטוקול).

הוסיף והעיד כי מרגע הנפילה יותר לא ראה את אותו יוסי. נשאל מדוע לא סיפר בהודעתו כי אדם אחר נהג בקטנוע והשיב: "לא שאלו אותי על הבחור" ..."לא שאלו אותי מה קרה. שאלו אותי מה תעודת זהות שלי. חצי מהדף הוא שתק ורשם." לטענה לפיה השוטר ביקש ממנו לספר מה היה השיב: "כן. בעצם לא הבנתי את השאלה, הוא לא אמר לי תספר מה היה. השוטר שאל אותי שאלות ואני עניתי." (עמ' 22 ש' 23-17 לפרוטוקול).

נשאל לגבי פרטי השיחה ותיאורו של אותו יוסי והשיב כי לא דברו על כסף, לא דברו על פרטי המכירה, דברו על הקטנוע כשעה וחצי והבין ממנו כי הוא מתגורר בקרית אתא. העריך כי גילם דומה, צבע עורו בהיר משלו, ללא משקפיים ושיערו שחור. מאז ועד היום לא פגש אותו למרות ניסיונותיו לאתרו. בהקשר זה לא פנה לחברת הסלולר בניסיון לאתר את מספר הטלפון שלו. לשאלה מדוע לו הציג בפני השוטרים את מכשירו הנייד על מנת שיתקשו לאותו יוסי והשיב: "לא. לא חשבתי על זה. "..."הם לא שאלו אותי על הטלפון. " (עמ' 23 ש' 17 – עמ' 24 ש' 10 לפרוטוקול).

עדותו מר שלומציון אהרון

31. בכל הנוגע להתרחשויות באותו הלילה העיד: "באותו לילה הגיע אליו בחור. הבן שלי פרסם את הקטנוע כי היה לו משפט והיתה לו פסילה. הוא אמר לי שהוא מוכר את הקטנוע. הוא פרסם את הקטנוע ביד 2. באותו לילה התקשר הבחור הזה והם קבעו. אני ראיתי אותו אצלי בבית במרפסת. שאלתי מי הבחור והוא אמר לי שהוא בא לקנות את הקטנוע. אנחנו גרים בבית קרקע, המרפסת והכניסה לבית זה ביחד. לא ישבנו לשוחח רבע שעה או שעה. אני מתוך דאגה מסתכל עין אחת לכאן ועין אחת לשם."..." הם עישנו נרגילה. לפניהם ישב הבן השני שלי ועישן נרגילה. הוא הגיע אחר כך מהעבודה שלו והוא ישב ועישן נרגילה, הכוונה לאריאל. "הוא ישב איתו ועישן איתו נרגילה. הם דסקסו ואני לא בגיל שלהם להקשיב. הם ישבו לפחות שעה. חבר שישב איתי בבית ישבנו עד 01.30-02.00 בלילה. ראיתי שהוא לא הגיע. אני לא ראיתי שהם יצאו מהבית. אני יודע שהוא ישב עם הבחור למכור את הקטנוע. אני גר בשכונת התימנים בקרית אתא, זו שכונה קטנה, לכל אחד יש בית 700 מ' של אדמה, אפשר לראות ולשמוע הכל. להגיד שראיתי, לא ראיתי. דאגתי. לאור הרקע שאמרתי קודם דאגתי. אני אבא. בשעה 03.30 קמתי לצרכים שלי וראיתי שהוא לא בבית. חזרתי לישון. כשקמתי אני לעבודה שלי ראיתי שהילד לא בבית והקטנוע לא בבית. לא ידעתי איפה לחפש. פתאום אני מקבל טלפון משוטר שמכיר אותי ואומר לי שהילד בדרך הביתה. שאלתי על מה. כשפגשתי את הבן שאלתי אותו מה קרה והוא סיפר לי את הסיפור. הוא סיפר לי שהוא קיבל מכות מהשוטרים, סיפר שהוא ברח מהשוטרים. שאלתי למה ברח מהשוטרים והוא אמר שהוא פחד מהבחור. עד היום אני מחפש את הבחור הזה בשביל להביא אותו לבית המשפט. אני גר בקריה. "..." אז הוא סיפר לי את השתלשלות העניינים במשטרה. אני אמרתי לבן שלי למה לא אמרת למשטרה מי זה השני, איפה הוא גר. הוא אמר לי אבא לא שאלו אותי. תיאר את אותו יוסי כצבר בריא בגופו ולגבי כתובתו העיד כי הבין מהנאשם שיוסי מתגורר בקרית אתא, בנווה חן (עמ' 24 ש' 29 –עמ' 25 ש' 24 לפרוטוקול).

בחקירתו הנגדית נשאל האם ישב עם הנאשם ויוסי והשיב: "לא ישבתי איתם. בהמשך היה אולי גלגול של שיחה של 10 דקות." נשאל מתי לראשונה הבחין שהנאשם אינו בבית והשיב:"כשקמתי לשירותים בסביבות 03.00-03.30 בבוקר. ראיתי שהוא לא נמצא, ראיתי שהקטנוע לא נמצא. כשבבוקר קמתי לעבודה בשעה 06.30-07.00 ראיתי שהוא לא נמצא והתחלתי לדאוג. אז קיבלתי טלפון משוטר שעובד עם בן אחותי." לגבי הקטנוע העיד: "... את הקטנוע הוא קנה אחרי הפסילה ואפילו רבתי איתו והתווכחתי איתו על זה. רבתי איתו למה הוא קונה כי הוא בפסילה. הוא אמר לי אבא יש עסקה טובה. " בהמשך העיד כי אינו בטוח מתי הקטנוע נרכש (עמ' 26 ש' 18-4 לפרוטוקול).

דיון והכרעה בגרסת הנאשם

32. אינני נותן אמון בעדותו של הנאשם בבית המשפט. מדובר בעדות כבושה שיש בה סתירות מהותיות ותמיהות.

גרסת הנאשם בבית המשפט הינה גרסה כבושה העומדת בסתירה לדברים אותם אמר במשטרה

33. גרסת הנאשם בבית המשפט לפיה אדם אחר נהג בקטנוע הועלתה לראשונה במהלך המשפט ואינה מתיישבת עם אמרותיו במועד האירוע. גרסה זו לא הועלתה על ידו בשום שלב. לא בשלב המעצר ולא במסגרת חקירתו במשטרה. הסברו של הנאשם לפיו לא העלה את הדברים בחקירתו מאחר ולא נשאל על כך, אינו מניח את הדעת ואין בו כדי להסביר את כבישת עדותו.

34. בדו"ח העיכוב ת/3 אמר הנאשם את הדברים הבאים: "ברחתי כי אין לי רישיון נהיגה, הייתי בלי קסדה והקטנוע לא גנוב, אני רוצה עו"ד". אמרתו זו של הנאשם אינה שנויה במחלוקת. לטענת ההגנה אין ליתן לאמרתו זו של הנאשם כל משקל מהטעם שלא הוזהר בדבר זכותו להיוועץ בעו"ד ובכל מקרה אין בדברי הנאשם כדי ללמד שנהג.

אכן הנאשם לא הוזהר בדבר זכות ההיוועצות בנקודת זמן זו. כך או כך אין ליתן לתגובתו הראשונית של חשוד שלא במסגרת חקירה, מעמד של "הודאה". לכל היותר מדובר ב"ראשית הודייה".

תגובת הנאשם כפי שנרשמה בת/2 קושרת אותו לביצוע העבירה. העובדה שהנאשם קושר בין בריחתו להיעדרו של רישיון נהיגה תומכת בכך שהוא זה שנהג, אחרת מדוע לקשור בין השניים. הנאשם נשאל מדוע קשר בין בריחתו להיעדר רישיון נהיגה והשיב : "הקטנוע הוא שלי, אני נמצא לבד בתחנה ואני לא רואה את הבחור שבא לקנות אותו, אני רוצה עו"ד כי אני לא יודע לבטא את עצמי. אני ברחתי וגם נסעתי בלי קסדה שזה אסור. נכנסתי לטראומה. חטפתי מכות מכות." (עמ' 22 ש' 3-1 לפרוטוקול).אין בדברים אלו כדי להסביר את תגובתו . תשובתו הנאשם אינה הגיונית. אם הקטנוע אכן בבעלותו (ועל כך אין חולק) מדוע לברוח?! לעומת זאת, דווקא הדברים אותם אמר הנאשם בת/2 הגיוניים יותר – הנאשם נראה נוהג, פחד להיתפס עקב היותו נתון בשלילה וברח.

35. בהודעתו במשטרה (ת/1) לאחר שהוזהר בנהיגה בפסילה מסר: "רכבתי על הקטנוע הזה שלי הלילה בשעה שלוש בערך פלוס מינוס בקרית בנימין ורדפו אחרי שוטרים והיה לי פנצ'ר בגלגל האחורי ונפלתי מהקטנוע ומהבהלה בגלל המצב שלי התחלתי לרוץ ותפסו אותי ובעטו לי בגב ודרכי לי על הפנים וחטפתי כפות בפרצוף...". בהמשך מסר כי הוא מצוי בשלילה שהוטלה עליו בבית המשפט בחיפה, רישיונו הופקד ומאז לא חידשו. בנוסף מסר כי: "הטסט לקטנוע נגמר לפני שבועיים ולא חידשתי כי אני לא נוסע בקטנוע הזה בכלל..." )ת/1 ש' 20-8)

כאמור לעיל דחיתי את טענת הזוטא אותה העלה הנאשם. נשאלת השאלה האם יש בדברי הנאשם בהודעתו כדי ללמד שנהג. מקובלת עלי טענת הנאשם לפיה ניתן לפרש את המילה "רכבתי" גם ביחס לנהג וגם ביחס לנוסע. עם זאת, במקרה זה שוכנעתי כי הנאשם כיוון בהודעתו לכך שהוא זה שנהג בקטנוע. הנאשם הוחשד בנהיגה בזמן פסילה ולא העלה כל טענה אף לא ברמז כי אדם אחר נהג בקטנוע.

יש לצפות ממי שנחקר על נהיגה בפסילה וטוען להגנתו שלא נהג, שלכל הפחות יציין זאת בחקירתו. במקום זאת אומר הנאשם בחקירתו: "רכבתי על הקטנוע הזה שלי... ורדפו אחרי שוטרים" (ת/1 ש' 9-8).

36. כפי שקבעתי בדיון בטענת הזוטא אין בדעתי לתת להודעת הנאשם את המשקל הראייתי שיש ב"הודאה", עם זאת, בהחלט יש לראות בדברי הנאשם "ראשית הודייה" ויש בהם כדי להצביע כך שעדותו של הנאשם בבית המשפט, הינה עדות כבושה.

37. ללא קשר לאמרות הנאשם במועד האירוע אני מוצא את גרסתו בבית המשפט בלתי הגיונית ורצופת סתירות.

ספק רב בעיני באם לא היתה היכרות קודמת בין הנאשם לאותו "יוסי" אשר לטענתו הגיע לביתו לצורך קניית הקטנוע וזאת ממספר טעמים:

הגם שאינני שולל אפשרות זו על הסף, תמוהה העובדה שהנאשם הזמין קונה פוטנציאלי אותו אינו מכיר לביתו בשעה 01:00 לצורך בדיקת הקטנוע.

תמוהה גרסת הנאשם לפיה אותו אדם עמו לא היתה לו כל היכרות קודמת מגיע לבדוק את הקטנוע ומיד פונה אליו ומבקש לעשן נרגילה. בהקשר זה עלו בעדות הנאשם מספר סתירות. תחילה טען כי עשנו נרגילה לבקשתו של אותו "יוסי" (עמ' 18 ש' 11-12 לפרוטוקול). בהמשך טען כי התכוון לכך שרק הוא (הנאשם) עישן ודבריו הקודמים נבעו מתוך לחץ וקשיי התבטאות (עמ' 18 ש' 23-20 לפרוטוקול). בהקשר זה יצוין כי אביו של הנאשם העיד בהקשר זה כי שניהם (הנאשם ויוסי) עשנו נרגילה (עמ' 25 ש' 7 לפרוטוקול) .

ניכר כי הנאשם שינה עדותו על מנת להרחיק עצמו מגרסתו הראשונה והבלי הגיונית לפיה עישן נרגילה עם אדם זר באמצע הלילה.

כך גם תמוהה העובדה שהנאשם לא ביקש מאותו אדם זר להציג רישיון נהיגה בטרם אפשר לו לנהוג על הקטנוע.

לטענת הנאשם אותו "יוסי" ישב בביתו כשלוש שעות – בין השעות 0-1:00 – 04:00 (עמ' 18 ש' 15-13 לפרוטוקול) – מדובר בפרק זמן ארוך ובלתי סביר בו הנאשם יושב עם אדם זר המגיע לצורך בדיקת קטנוע באמצע הלילה.

בנוסף הנאשם נצפה על ידי השוטרים נוהג בשעה 04:46. מכאן שהנאשם ואותו "יוסי" רכבו כ- 45 דקות – זאת בהנחה ואכן יצאו את ביתו בשעה 04:00. תמוה בעיני הצורך לבצע "נסיעת בדיקה" באמצע הלילה במשך 45 דקות. הדברים תמוהים עוד יותר אם נאמץ את גרסת אביו של הנאשם אשר מסר כי קם בשעה 03:30 והבחין שהנאשם אינו בבית (עמ' 25 ש' 12 לפרוטוקול), שאז הנאשם ואותו "יוסי" נסעו על הקטנוע במשך כשעה ורבע בטרם נצפו על ידי המשטרה. מדובר בפרק זמן ארוך ובלתי מתקבל על הדעת לצורך ביצוע "נסיעת בדיקה" לפני קנייה.

אמנם התמיהות והסתירות הנ"ל אינן נוגעות לעצם אירוע הנהיגה, אך יש בהן כדי להטיל ספק של ממש בגרסת הנאשם לפיה לא הכיר את אותו "יוסי".

38. לטענת הנאשם אביו ישב עמם במהלך כל השעות עד שיצאו מהבית (עמ' 19 ש' 28 לפרוטוקול). גרסתו זו עומדת בסתירה לעדות האב לפיה ישב איתם למשך 10 דקות בלבד (עמ' 26 ש' 4 לפרוטוקול).

לטענת הנאשם אביו היה עמם עד שהוא ויוסי יצאו מהבית ואף הזהירו לבל ינהג בפסילה (עמ' 19 ש' 28 לפרוטוקול), בעוד אביו של הנאשם העיד כי הלך לישון ובשעה 03:00 התעורר ולא מצא את הנאשם בבית (עמ' 26 ש' 10 לפרוטוקול). בנוסף אביו של הנאשם כלל לא מסר בעדותו כי הזהיר את הנאשם לבל ינהג – מן הסתם לאור העובדה שישן.

מדובר בסתירות מהותיות שיש בהן כדי להחליש את גרסת הנאשם.

39. כך גם לא ברור אילו מאמצים עשו הנאשם ואביו לאתר את אותו "יוסי" ומדוע לא ניסו ליצור עמו קשר למספר הטלפון ממנו התקשר לנאשם.

40. כאמור לעיל דחיתי את טענת הנאשם לפיה לא חתם על הודעתו (ת/2). מדובר בטענה שקרית שיש בכך כדי ללמד כי הנאשם ניסה להרחיק עצמו מהאמור בהודעתו.

41. לאור כל האמור לעיל אינני נותן אמון בגרסת הנאשם.

לסיכום

42. די בגרסת עדי התביעה בה נתתי אמון מלא, כדי לבסס את עובדות כתב האישום מעבר לכל ספק סביר.

43. מעבר לנדרש, יש באמרות הנאשם במסגרת ת/1 ו-ת/3 ובסתירות והתמיהות כפי שפורטו לעיל, כדי לחזק את גרסת המאשימה ולהחליש גרסת הנאשם.

44. לא נעלמו מעיני שני מחדלי החקירה בתיק זה. האחד, העובדה שהנאשם לא נשאל בחקירתו ביחס לאדם הנוסף שהיה עמו והשני, העובדה שבניידת היתה שוטרת נוספת שלא רשמה כל מזכר או דו"ח פעולה.

עם זאת, אין באותם מחדלים כי לשנות מקביעתי לפיה הנאשם הוא זה שנהג. כאמור, לא קבלתי את גרסת הנאשם לפיה לא הכיר את אותו "יוסי". בנוסף, הנאשם עצמו לא טען בחקירתו במשטרה כי אדם אחר נהג בקטנוע. בנסיבות אלו הנזק הראייתי שנגרם לנאשם הינו מצומצם ביותר, אם בכלל.

אשר לעובדה שהשוטרת הנוספת לא רשמה כל מזכר, הרי שלאור העובדה שלא השתתפה במרדף הרגלי ונוכח הראיות האחרות בתיק המלמדות באופן חד משמעי כי הנאשם הוא זה שנהג, הרי שאין באותו מחדל כדי להשליך על הקביעה לפיה הנאשם נהג בקטנוע.

לאור כל האמור לעיל אני קובע כי המאשימה הוכיחה מעבר לכל ספק סביר את עובדות כתב האישום ובהתאם אני מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

תמצית הכרעת הדין הוקראה לצדדים.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט"ו אלול תשע"ב, 02/09/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה:

אנו עותרים למאסר בפועל לאור חומרת העבירות. אבקש לציין כי קיים מאסר על תנאי בר הפעלה לתקופה של 8 חודשים ואנו נבקש להפעילו. אבקש להשלים טיעונים לעונש לאחר קבלת תסקיר אם בית המשפט ייעתר לבקשת הסנגור.

ב"כ הנאשם:

אבקש לדחות לטיעונים לעונש לצורך קבלת תסקיר שירות מבחן למבוגרים וזאת לאור גילו הצעיר של הנאשם (22) במועד ביצוע העבירה. נבקש ששירות המבחן יבדוק הטלת ענישה שיקומית והארכת המאסר המותנה ושל"צ.

ב"כ המאשימה:

אנו מתנגדים לשליחתו לתסקיר מאחר ואיננו מוצאים לכך טעם.

<#4#>

החלטה

בטרם יגזר דינו של הנאשם, אני מורה על הגשת תסקיר שירות המבחן, אשר ייערך בהתאם להוראות חוק העונשין, תשל"ז - 1977.

מובהר בזאת כי אין בשליחתו של הנאשם לקבלת תסקיר כדי ללמד על העונש שייגזר בסופו של דבר.

נקבע להמשך הדיון לתאריך 02.12.12 בשעה 10.00.

התייצבות הנאשם – חובה, אחרת רשאי בית המשפט לדונו שלא בפניו וכן להוציא כנגדו צו הבאה.

כתובת הנאשם: רח' יוסף קארו 34, קרית אתא. טלפון: 0525736887.

פקס ב"כ הנאשם: 0775558539, טלפון: 0544244971.

באחריות הנאשם ובא כוחו לוודא זימונו והתייצבותו לפגישות אצל שירות המבחן למבוגרים.

שירות המבחן יגיש חוות דעתו עד ליום 28.11.12.

המזכירות תעביר העתק החלטתי זו לשירות המבחן.

הכרעת הדין תחתם לאחר ביצוע מס' תיקוני הגהה.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ט"ו אלול תשע"ב, 02/09/2012 במעמד הנוכחים.