לפני בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 4.9.15, הדוחה את בקשת המבקש לביטול חיובו בהוצאות במסגרת פסק דין שניתן על ידי ביום 27.4.15 (להלן "הבקשה המקורית").

במסגרת הבקשה, טען המבקש כי, מחמת טעות ובהיסח הדעת, לא צירף חומר רפואי התומך בטענותיו בבקשה המקורית. עתה מבקש המבקש לצרף את החומר הרפואי החסר לטענתו ומבקש כי אעיין עיון חוזר בהחלטתי האמורה.

במסגרת החלטתי מיום 4.9.15 דחיתי את בקשתו, גם (ולא רק) מהטעם של אי צירוף תיעוד רפואי התומך בטענותיו. בהחלטה קבעתי, בין היתר, בזו הלשון:

"המבקש לא צירף לתצהירו כל אישור רפואי שהוא התומך בטענתו למחלה בדיון מיום 27.4.15 ובדיון נוסף שהתקיים בעבר. כמו כן, המבקש גם לא הגיש בקשה מבעוד מועד לדחות את הדיונים או לפטור אותו מהתייצבות לדיונים מחמת מחלתו, אלא מצא לעצמו את הדרור להחליט שלא להתייצב. כך גם באשר לאי התייצבותו מחמת שהותו בחו"ל.

ויודגש, מתצהיר המבקש עולה כי, סבל ממחלה שלושה ימים עובר לדיון שנקבע ליום 27.4.15 וחרף זאת לא מצא לנכון לפנות מבעוד מועד לבית המשפט. אין המדובר במחלה שהחלה זמן קצר לפני הדיון, אלא כזו שהמבקש היה מודע לה שלושה ימים לפניו. המבקש, תוך זלזול בבית המשפט ובצדדים החליט על דעת עצמו שלא להתייצב" (ההדגשות אינן במקור- הח"מ).

כידוע, שאלה שיש לבחון במסגרת בקשה לעיון חוזר, היא האם מדובר בבקשה עקב שינוי נסיבות או טעות בולטת בהחלטה, או שמא מדובר בהשגה ערעורית על החלטה, במסווה של בקשה לעיון חוזר.

וכך נפסק בעבר כי:

"חשיבות הבחנה זו נובעת מכך שכידוע, לבקשה לעיון חוזר אין זכר בתקנות סדר הדין האזרחי, ואין להגיש בקשה לעיון חוזר חלף ערעור, אלא במקרים שבהם חל שינוי נסיבות או שהתגלתה טעות בולטת בהחלטת בית המשפט. בהעדר נסיבות מיוחדות, אין מקום 'להטריח' את בית המשפט ואת הצד שכנגד בבקשה לעיון חוזר, שכולה נועדה להשלמת פרטים שמן הראוי היה להכלילם בבקשה המקורית, בייחוד שעה שבעל הדין היה מיוצג במסגרתה (ע"א (תל אביב-יפו) 3523/06 שטרן נ' לוי ואח', תק-מח 2007(2) 1800; בר"ע (תל אביב-יפו) 2309/06 צח נ' אבידור נכסים בע"מ ואח' (6/3/07); רע"א 982/08 פיכמן נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-על 2008(1) 4028)" (בש"א (ת"א) 6658/08, מאיר אלעזר נגד Solid ISG Capital US Inc, 4.7.08, פורסם בנבו).

בענייננו, המבקש היה מיוצג במועד הגשת בקשתו המקורית, עורך דינו הוא שהגיש את הבקשה ולא הייתה כל מניעה לצרף את החומר הרפואי כבר באותו המועד. בנוסף, המבקש לא טען כי חל שינוי בנסיבות המצדיק עיון חוזר או לחלופין כי קיימת טעות בולטת בהחלטתי, המצדיק עיון חוזר.

זאת ועוד, העדרו של החומר הרפואי התומך בטענות היה רק טעם אחד מבין הטעמים לדחיית הבקשה ולא הטעם הבלעדי.

בהתחשב באמור אני סבורה כי דין הבקשה לעיון חוזר להידחות.

שקלתי להטיל הוצאות בגין הגשת הבקשה, אולם מחמת חיוב המבקש בהוצאות במסגרת פסק הדין ובמסגרת החלטתי בבקשה המקורית, החלטתי, שלא לחייבו בהוצאות בקשה זו.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"ו, 03 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.