1. תביעה זו החלה כתביעה בסדר דין מקוצר על סך 79,798 ₪, שהגישה התובעת בגין עבודה שביצעה בעבור הנתבעת בפרויקט קניון כפר גנים בפתח תקוה (להלן: "הפרויקט"). הנתבעת נבחרה לבצע עבודות מערכות חשמל, מיזוג אויר ואינסטלציה בפרויקט. הנתבעת יצרה קשר עם התובעת לביצוע תשתיות חשמל, כאשר ביום 25.9.08 נחתם הסכם בין הצדדים ולפיו תשתיות החשמל יבוצעו בהנחה של 19% מכתב הכמויות, ששוויו 1,140,000 ₪.
2. התובעת החלה לבצע את העבודות בשלהי שנת 2008 אולם בחודש פברואר 2009 הפסיקה התובעת את עבודתה בפרויקט לאחר שסיימה ביצוע עבודות בשווי כ- 70,000 ₪.
3. התובעת טוענת כי הסכום הנתבע בכתב התביעה מגיע לה בגין עבודתה בפרויקט עד להפסקת העבודה. לגרסתה, התובעת נתנה בפרויקט "רק שירותי הכנה והתקנה ללא חומרים וכל זאת לאחר סיכום ותיאום עם הנתבעת, אשר הייתה שרויה במצוקה כלכלית שהתגלתה לתובעת בדיעבד..." (תצהיר ראיק אנטון, סעיף 6). לטענת התובעת, עזיבת הפרויקט הייתה מתואמת עם הנתבעת, כאשר במקום התובעת נכנס קבלן חלופי, סלטי מערכות חשמל בע"מ (להלן: "הקבלן החילופי") אשר התובעת עשתה איתו חפיפה. בסוף חודש מרץ 2009 עזבה התובעת את הפרויקט והגישה חשבון לעבודות שבוצעו. התובעת טענה כי הנתבעת בדקה את החשבון שהוגש לה, קלטה אותו במערכת שלה ואישרה אותו ביום 4.6.09. במקביל נחתם הסכם שכל תכליתו לתת גיבוי בדיעבד לעבודות שבוצעו ולחשבון שאושר. בעקבות אישור החשבון הוציאה התובעת לנתבעת חשבונית מס מתאריך 14.6.09 על סך 69,089 ₪ בתוספת מע"מ (סעיפים 8-13 לתצהיר ראיק).
4. הנתבעת טוענת כי הסכום אינו מגיע לתובעת כיוון שעשתה דין לעצמה ועזבה את הפרויקט באופן חד צדדי תוך שהיא גורמת לנתבעת נזק משום שההתקשרות עם הקבלן החילופי חייב את הנתבעת להסכים להנחה בגובה 14% בלבד מכתב הכמויות ולא 19%, כפי שנקבע עם התובעת.
5. עוד טוענת הנתבעת כי התובעת לא השלימה אף אחת מהעבודות; לא ביצעה בדיקה של המערכות אשר החלה בהתקנתן; לא הכינה ו/או העבירה תוכניות עדות; לא בצעה ו/או העבירה בדיקת איכות למערכות וכן לא בצעה בדיקות בתום שנה מהתקנה.
6. עוד היא טוענת כי מכל סכום שבית משפט ימצא כי יש לפסוק לטובת התובעת יש להפחית נזקים שגרמה התובעת לנתבעת כדלהלן: ההפרש בין מחיר התובעת למחיר הקבלן החילופי, שהוא 5% ובהתחשב בהיקף העבודה שעמד על 1,140,000 ₪ הרי שמדובר ב- 57,000 ₪ בתוספת מע"מ; כמו כן נאלצה הנתבעת לבצע תיקונים רבים בעבודות שהיה על התובעת לבצע והשלמות אשר עלותם מוערכת על ידי הנתבעת בסך של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ.
7. לאחר שהנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן והתקיים דיון בו נחקר המצהיר מטעם הנתבעת, הסכימה התובעת בהמלצת בית משפט לתת לנתבעת רשות להגן. התובעת הגישה את תצהיר אנטון ראיק, מנהל בתובעת והנתבעת הגישה תצהירים של מר שרון דן, מנהל בנתבעת, מר ערן צפרירי, שהיה מנהל בפרויקט, וגב' עדי יחיאלי, מנהלת כספים בנתבעת. העדים נחקרו בדיון ההוכחות ולאחר מכן הצדדים הגישו סיכומים.

דיון והכרעה

1. לאחר ששמעתי את העדויות וקראתי את טענות הצדדים אני מוצאת כי יש מקום לקבל את התביעה. להלן אנמק את החלטתי.
2. אין מחלוקת כי התובעת בצעה את העבודות המנויות במסמך חשבון סופי, שצורף נספח ג' לתצהיר ראיק (להלן: "החשבון הסופי"). לעניין זה ראו תשובותיו של ערן צפריר עמ' 28 שורות 3-4 ושוב בעמ' 29 שורות 5-7. מכאן שעל הנתבעת היה לשלם לתובעת בגין עבודתה ועל מנת להפחית מן הסכום עליה להוכיח את טענות הקיזוז שאותן טענה.
3. אך קודם לטענות הקיזוז יש לבחון את טענת הנתבעת כי התובעת עזבה את העבודה ללא סיכום עם הנתבעת באופן חד צדדי. טענה זו איני מקבלת ולו בשל כך שאין כל התכתבות מזמן אמת של הנתבעת לתובעת בה היא מציינת ומתריעה, כי התובעת עזבה את האתר ללא הסכמה, תוך גרימת נזק וכיו', כפי שסביר היה להניח שהנתבעת תעשה, לו אכן העזיבה הייתה חד צדדית. יתר על כן, העובדה שהנתבעת חתמה על הסכם עם התובעת ביוני 2009, לאחר שהתובעת עזבה את המקום היא הנותנת שהתובעת עזבה בהסכמה. יתר על כן, טענת התובעת כי היא חששה ממצבה הכלכלי של הנתבעת ולכן ביקשה לעזוב קיבלה תימוכין בעדותו של צפריר (עמ' 29 לפרוטוקול שורות 1-2). צפריר אף העיד שהתובעת בצעה חפיפה עם הקבלן המחליף התנהגות העולה בקנה אחד עם עזיבה בהסכמה (עמ' 29 לפרוטוקול שורות 31-32). יש לציין כי צפריר, שעזב את הנתבעת לפני יוני 2009, מעיד שלא ידע שלא שילמו לתובעת עד שפנו אליו בעקבות הגשת התביעה, והוא אף לא יודע למה עצרו את החשבון ולא שלמו אותו (עמ' 30 לפרוטוקול שורות 28-31). מכאן שאי התשלום לתובעת לא היה על דעתו והוא כאיש שהיה בשטח הגיע להסדר עם התובעת על עזיבת המקום ועל תשלום בגין העבודות שביצעה. לפיכך, עדותו תומכת בגרסת התובעת.
4. מכאן שנותרו לנתבעת שתי טענות קיזוז שנטל הראיה בגינן מוטל עליה.
5. טענת קיזוז ראשונה בשווי 30,000 ₪ בתוספת מע"מ נטענה לגבי אי השלמת עבודות וכן תקופות בדק, טענות שמחד גיסא, לא הוכחו בכל דרך שהיא, ומאידך גיסא, סותרות את קביעתו של צפריר כי כל העבודות המפורטות בחשבון הסופי בוצעו. בנוסף, הסכום הנטען לא הוכח בכל דרך שהיא למעט אמירה של שרון כי מדובר בהערכתו שלו. השתכנעתי כי העבודות שביצעה התובעת הן בגדר מתן שרות טרומי לפני תחילת התקנת המערכות בפרויקט. הדבר עולה מפירוט העבודות בחשבון הסופי (נספח ב') שמראה שנעשו בעיקר תעלות קו שלתוכם מכניסים את צנרת החשמל (מעל מחצית החשבון) וכן נקודות מאור. מכאן שאיני מקבלת את טענת הנתבעת כי נגרם לה נזק בשל אי השלמת העבודות, העדר בדיקה של מערכות, אי העברה של בדיקות בתום שנה (סעיף 19 לתצהיר שרון) באשר מדובר בבדיקות שכלל אינן רלוונטיות לסוג העבודה הטרומית שביצעה התובעת. מכאן שטענת הקיזוז הראשונה- נדחית.
6. טענת הקיזוז השנייה נוגעת להפסד נטען בסך של 57,000 ₪ בתוספת מע"מ בשל הפרש בהנחה שנתן הקבלן המחליף (14%) יחסית להנחה שנתנה התובעת (19%). מדובר בהשוואה כוללנית שאין די בה על מנת להוכיח כי אכן נגרם נזק. כדי להוכיח כי נגרם נזק צריכה הייתה התובעת להראות כי בכתבי הכמויות של התובעת ושל הקבלן המחליף מדובר היה באותם רכיבים בדיוק ובאותם סכומים ודבר זה לא ניתן לעשות כיוון שאין כתב כמויות מפורט של ההסכם עם התובעת שאותו ניתן להשוות. יתר על כן, די בהסתכלות שטחית על הסכומים על מנת להבין כי לא מדובר באותה עסקה בדיוק. התובעת בצעה עבודות בכ- 70,000 ₪ ובכל זאת העסקה עם הקבלן המחליף הייתה 1,395,577 ₪ לעומת עסקה של 1,140,000 ₪ שנעשתה עם התובעת. ההפרש בין העסקאות הוא לפחות כ- 200,000 ₪. מכאן שהעסקאות אינן זהות ולכן אין מקום להסיק מההפרש בין שיעור ההנחה שנתנה התובעת לשיעור ההנחה שנתן הקבלן המחליף כי נגרם אכן נזק לנתבעת.
7. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי הוכח שהתובעת ביצעה את העבודה שבגינה היא תובעת ולא הוכחו טענות הקיזוז של הנתבעת

סוף דבר

1. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 79,798 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
2. הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות בסך של 2,500 ₪ וכן שכר טרחת עורכי דין בסך של 10,000 ₪.

ניתן היום, כ"ה תשרי תשע"ה, 19 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.