1. לפניי בקשה לפי סעיף 19 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"), לאישור הסדר פשרה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישו המבקשים כנגד משיבה 1 (להלן בהתאמה: "הסדר הפשרה" ו"המשיבה").

רקע והשתלשלות ההליך

1. המבקשים הגישו את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית ביום 11.8.09 (להלן: "בקשת האישור"). במקורה הוגשה התובענה גם נגד פרטנר תקשורת בע"מ. ביום 21.3.10 ניתן פסק דין חלקי בעניין פרטנר, בקשת האישור נגדה נמחקה נוכח הודעת הסתלקות שהגישו המבקשים (ר' פסק הדין החלקי מיום 21.3.10).
2. תמצית בקשת האישור - המשיבה היא חברת תקשורת שמוכרת בין היתר, כרטיסי חיוג משולמים מראש (להלן: "כרטיסי החיוג"). כרטיסי החיוג מאפשרים לבצע שיחות בינלאומיות או פנים ארציות לפי סוג הכרטיס ובסכום המשולם מראש. לכל כרטיס חיוג יש מלאי יחידות מניה וכל יעד מנצל כמות שונה של יחידת מניה לשנייה. לכל כרטיס חיוג יש יעדים משתלמים יותר ויעדים משתלמים פחות כך שרוכשי כרטיס החיוג נושא התובענה הם צרכני אותם יעדים משתלמים יותר. כל כרטיס חיוג מוגבל לתקופת "סיום תוקף הכרטיס" באופן שיתרת דקות אשר לא נוצלה עד מועד סיום התקופה מביא לאובדן הפעימות שנותרו. בכל כרטיס קיימים מספרי גישה חינם למרכזיית המפעיל, ואלה מצוינים על גבי הכרטיס. לאחר חיוג מספר הגישה שעל הכרטיס ומספר כרטיס החיוג על המשתמש להקיש את מספר טלפון היעד. לפני קיום השיחה נמסרת למתקשר יתרת דקות השיחה שנותרו לניצול לאותו יעד.

בחודש אפריל 2009 בקירוב הפיקה המשיבה סדרת כרטיסי חיוג במבצע משולב עם משיבה 2.

המבקשים רכשו בתחילת חודש אפריל 2009 כרטיסי חיוג בעלי מכסת דקות קבועה בכמות של 1,080 דקות שיחה ליעדים נייחים בישראל או 546 דקות ליעדים ניידים בישראל (להלן: "היתרה המקורית"). המחיר ששולם עבור כרטיסי החיוג נע בין 80 – 95 ₪ לכרטיס. כרטיסי החיוג הם חלק מסדרה שמספריה הסידוריים הם 6883-23528, 6883-23530. בגב כרטיסי החיוג רשום כי הם מכילים 4,588 יחידות מניה שתוקפם ליום 13.12.10.

כשלושה שבועות עובר להגשת בקשת האישור גילו המבקשים שהמשיבה הפחיתה באופן חד צדדי שני שלישים ממכסת הדקות ליעדים נייחים וניידים בישראל – באופן שהכמות לאחר ההפחתה היא 402 דקות שיחה ליעדים נייחים בישראל (במקום 1,080 דקות) ו-162 דקות שיחה ליעדים ניידים בישראל (במקום 546 דקות) (להלן: "ההפחתה").

המשיבה הפחיתה את מכסת הדקות באופן שרירותי ותוך הפרת החוזה בינה לבין המבקשים. ההפחתה נעשתה חד צדדית לאחר שהמשיבה קיבלה את מלוא התמורה עבור כרטיסי החיוג., המשיבה לא פירסמה מראש או בדיעבד את האפשרות לבצע הפחתה כאמור ואף לא הודיעה למי מלקוחותיה למהר ולנצל את דקות החיוג לפני ביצוע ההפחתה.

הקבוצה - "כל הלקוחות אשר רכשו כרטיסי חיוג דנן עם מכסה מקורית של דקות שיחה ליעדים בישראל של 1080 דקות שיחה ליעדים נייחים בישראל ובמצטבר 546 דקות שיחה ליעדים ניידים בישראל... ואשר המשיבות ביצעו בכרטיסי חיוג אלה, לפני כשלושה שבועות לערך, הפחתה חד צדדית במכסת הדקות לשיחה ליעדים סלולאריים ונייחים בישראל, הפחתה ל-402 דקות שיחה ליעדים נייחים בישראל ו-162 דקות שיחה ליעדים ניידים בישראל, הפחתה של כ-שני שלישים ממכסת הדקות לשיחה ליעדים ניידים ונייחים לישראל". (סעיף 21 בבקשת האישור).

עילות התובענה - הטעייה לפי סעיף 2 בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"); הפרת חובת הגילוי שבסעיף 4 בחוק הגנת הצרכן; הטעיה בפרסומת לפי סעיף 7 בחוק הגנת הצרכן; הטעיה לפי פרק ב' בחוק הגנת הצרכן כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"); הטעיה וניהול משא ומתן שלא בתום לב והפרת קיום חיובים הנובעים מחוזה שלא בתום לב לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"); עוולת תרמית לפי סעיף 56 בפקודת הנזיקין; התעשרות שלא כדין על חשבון המבקשים לפי סעיף 1(א) בחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 (להלן: "חוק עשיית עושר"); הפרת חובה חקוקה של סעיפים 2, 4 ו-7 בחוק הגנת הצרכן האוסרים על הטעיית הצרכן ומטילים חובת גילוי נאות על המשיבה; פגיעה בקניין המבקשים בניגוד לסעיף 3 בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

1. תמצית תגובת המשיבה - יש לדחות את בקשת האישור. המשיבה אינה מוכרת את כרטיסי החיוג ישירות למשתמש הסופי. המשיבה מוכרת את הכרטיסים למשווקים, אשר משווקים את כרטיסי החיוג בשוק, בין באמצעות מכירתם לגורם מתווך נוסף ובין באמצעות מכירתם ישירות לצרכנים.

המשיבה קובעת רק את המחיר בו היא מוכרת את הכרטיסים, אין לה כל שליטה על המחיר בו נמכר הכרטיס למשתמש הקצה והיא אינה מקבלת כל תמורה נוספת בגין מכירת הכרטיסים למשתמשי הקצה;

כרטיס החיוג שבענייננו הוא כרטיס ייעודי לחיוג ליעדים במזרח אירופה הנקרא EASTERN EUROPE. מזה שנים נמכרות סדרות שונות של כרטיסים אלו. בכרטיס זה כמו בכל כרטיסי החיוג שמנפיקה המשיבה ניתן לבצע שיחות לכל היעדים בעולם ובכלל זאת גם שיחות בתוך ישראל.

בחודש ספטמבר 2008 הונפקה סדרת הכרטיסים נושא בקשת האישור והיא נמכרה לחברה בשם ויק וורלדקום תקשורת בינלאומית בע"מ (להלן: "חברת ויק") תמורת 43.35 ₪ כולל מע"מ לכרטיס חיוג (מחיר זה נקבע על בסיס מאפייני הכרטיס כפי שהוגדרו על ידי המשיבה). מחיר זה משקף את מספר הדקות המסוים לכל אחד מן היעדים אליהם ניתן להתקשר באמצעות הכרטיס.

חברת ויק מכרה את כרטיסי החיוג לצדדים שלישיים ששיווקו אותם עד שהגיעו לצרכן הקצה. כיוון שהכרטיס נועד לחיוג למזרח אירופה ורוסיה, מספר הדקות ליעדים אלה היה גדול ממספר הדקות לאותם יעדים בכרטיסי חיוג אחרים.

מספר חודשים לאחר הנפקת סדרת הכרטיסים, נודע למשיבה כי הכרטיס הוא "להיט" במגזר החרדי (שאינו מוגדר כקהל היעד של הכרטיס). בירור שערכה המשיבה העלה כי נפלה טעות טכנית בתכנות הכרטיס באופן שבכרטיסי החיוג נטענה כמות דקות שיחה בתוך ישראל גדולה פי שבע ממספר הדקות המתאים לתמחור הכרטיס (להלן: "הטעות").

המשמעות היא שהמחיר לדקת שיחה בתוך ישראל באמצעות כרטיס החיוב היה זול באופן משמעותי משיחות תוך רשתיות בישראל (בשיחה מקו נייח לקו נייח). בשל כך, השימוש בכרטיס לחיוג בתוך ישראל היה במחיר הפסד למשיבה.

עוד התברר, כי גורמים בקרב המגזר החרדי איתרו את הטעות בכרטיס, רכשו כמויות מסחריות של הכרטיס ומכרו אותו הלאה במחיר גבוה לחברי קהילתם, כאשר הוא משווק כאמצעי לחיוג בישראל. המחיר ששילמה המשיבה למפעילים עבור ביצוע השיחות הייתה גבוהה משמעותית מהכנסות המשיבה ממכירת כרטיסי החיוג לחברת ויק.

לאחר גילוי הטעות, ביצעה המשיבה תיקון בסדרת כרטיסי החיוג – רק בכרטיסים שטרם החל השימוש בהם ורק ביחס למספר דקות השיחה לישראל (להלן: "התיקון"). התיקון נגע רק למספר דקות השיחה בתוך ישראל בעוד שלכל יתר היעדים נותר מספר הדקות המקורי. בנוסף לא הפחיתה המשיבה את דקות השיחה לישראל למספר המקורי כפי שאמור היה להיטען בכרטיס אלא שינתה את מספר הדקות אך באופן שלא יגרם לה הפסד.

המשיבה הודיעה על התיקון לחברת ויק על מנת שתיידע את מי שרכש ממנה את הכרטיסים. בנוסף, המשיבה החליפה את הכרטיס, לכל צרכן שבידו היו כרטיסי חיוג שרכש לשימושו האישי, שפנה אליה כשבידו כרטיס שרכש בהסתמך על מספר הדקות השגוי, בכרטיס חיוג עם המספר הגדול של דקות שיחה בישראל (להלן: "מבצע ההחלפה"). מבצע ההחלפה התקיים במשך חצי שנה ובמסגרתו הוחלפו כ-11,000 כרטיסי חיוג לצרכני הקצה. המשיבה החליפה בחברת ויק כ – 20,000 כרטיסים שטרם נמכרו לצרכנים. ההחלפה בוצעה רק לצרכני קצה ולא למי שרכש את הכרטיסים לשם סיחורם הלאה.

1. לאחר שהתקיימו שני קדמי משפט הגישו הצדדים ביום 17.4.11 בקשה לאישור הסדר פשרה (להלן: "הסדר הפשרה הראשון").
2. בהחלטתי מיום 1.5.11 הוריתי לצדדים להבהיר את מנגנון "כרטיסי התרומה" שצוין בהסכם הפשרה שהוגש לאישור: מי יהנה מכרטיסי התמורה? ומי ייעשה בהם שימוש?
3. ביום 20.7.11 הגישו הצדדים נוסח הסדר פשרה מתוקן בהתאם להחלטתי מיום 11.7.11 (להלן: "הסדר הפשרה המקורי").
4. בהחלטה מיום 24.8.11 הוריתי על פרסום ההודעה הראשונה לציבור בשני העיתונים היומיים "מעריב" ו"ידיעות אחרונות" בהתאם להוראת סעיף 25(א)(3) בחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "ההודעה הראשונה"). כן הוריתי על משלוח העתק ההודעה, בצירוף העתק מהבקשה לאישור הסדר פשרה המקורי, העתק מהסדר הפשרה המקורי והעתק מהתובענה, ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט.
5. ביום 5.9.11 הודיעו ב"כ הצדדים כי ההודעה הראשונה פורסמה בעיתונות ביום 1.9.11.
6. ביום 14.11.11 הודיעה ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי היא אינה מתנגדת להסדר הפשרה המקורי אך מבקשת להעיר מספר הערות לגוף ההסדר שיש ליתן עליהן את הדעת. ואלו הערות ב"כ היועמ"ש:
   • 1. הסדר הפשרה קובע מועד קצר למימוש ההטבה – 10 ימים בלבד ב-3 מוקדי שירות בלבד במרכז הארץ.
     2. הסדר הפשרה וההודעה לעיתונות מנוסחים באופן שאינו בהיר היכול ליצור בלבול אצל חברי הקבוצה. למשל, הגדרת הכרטיסים המשלימים בציון אחוזים לעומת ציון מספר הדקות. גם ריבוי הנספחים להסדר והשוני בהגדרות יכול ליצור בלבול נוסף.
     3. בניגוד להצהרות המשיבה בנוגע למינוי בודק – יש למנות בודק על מנת לאמת את הנתונים כגון היקף הקבוצה, היקף מכירות כרטיסי החיוג ופילוח השימוש בהם.
7. המשיבה, בתגובתה לעמדת ב"כ היועמ"ש, הסכימה להאריך את תקופת מתן ההטבה נ-10 ימים ל-21 יום. אשר לנוסח הסדר הפשרה סבורה המשיבה שאין צורך בתיקון הנוסח. אשר למינוי בודק המשיבה סבורה שאין צורך במינוי בודק בנסיבות העניין.
8. המבקשים הודיעו כי יש טעם בהערות ב"כ היועמ"ש אך השאירו זאת לשיקול דעת בית המשפט. המבקשים הציעו כי הפיצוי ייעשה באמצעות פנייה טלפונית של מוקד שירות הלקוחות ולחילופין הציעו המבקשים לשכור על חשבונם שירות מענה טלפוני שירכז עבור המשיבה את הפניות. בהתאם לכך תפנה המשיבה לציבור באמצעות הודעה בעיתונות או הודעות בחשבונות למנויה ותציע לחברי הקבוצה לפנות ולמסור את מספר הכרטיס שברשותם לצורך עדכון וזיכוי כמות הדקות לכרטיסי החיוג.
9. בהחלטתי מיום 15.12.11 ציינתי כי אכן נוסח הבקשה לאישור הסדר פשרה בהיר יותר מהסדר הפשרה ועל כן יש לשקול להמיר את סעיף 11 בהסדר פשרה בנוסח המופיע בבקשה לאישור הסדר הפשרה. אשר למינוי בודק קבעתי כי העניין ישקל ככל שיוגש הסדר פשרה מתוקן.
10. ביום 5.1.12 הגישו הצדדים הסדר פשרה מתוקן הכולל הארכת תקופת מתן ההטבה ל-21 יום וכן הבהרת נוסח סעיף 11 בהסדר (להלן: "הסדר הפשרה השני").

עיקרי הסדר הפשרה השני

1. הגדרות רלוונטיות להסדר הפשרה:

"חברי הקבוצה הראשונה" – "כל מי שמחזיק עד 50 כרטיסי חיוג מסוג איסטרן יורופ שלא הופעלו עד למועד השינוי".

"חברי הקבוצה השנייה" – "כל מי שמחזיק מ-50 כרטיסי חיוג מסוג איסטרן יורופ שלא הופעלו עד למועד השינוי".

"מועד השינוי" הוא יום 9.7.2009. ו"השינוי" הוא "הפחתת מספר הדקות בכרטיסי החיוג מ-1,080 דקות בטלפון נייח בישראל ל-402 דקות, ומ-546 דקות לנייד, ל-142 דקות לנייד בישראל".

"כרטיסי החיוג" - "כרטיסי חיוג של נטוויז'ן [המשיבה], המשולמים מראש, המכונים 'Eastern Europe'".

"מוקדי השירות" – "שלושה מוקדי שירות שהחברה תפעיל לצורך ביצוע הסכם זה, האחד בבני ברק; השני בירושלים והשלישי בתל אביב. החברה תודיע על המיקום המדויק בתוך 10 ימים ממועד חתימת הסכם זה".

"מועדי ההחלפה" – "21 ימים ברצף (למעט בשבת) שמועדם ייקבע על ידי החברה לאחר שיאושר ההסכם, ויפורסמו במודעה בדבר אישור הסכם הפשרה, בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק".

"הכרטיסים החלופיים 115%" – "כרטיסי חיוג הכוללים 1242 דקות לחיוג לטלפון נייח בתוך ישראל, ו-628 דקות שיחה לטלפון נייד בתוך ישראל בלבד (וללא אפשרות להתקשר ליעדים אחרים)".

"הכרטיסים המשלימים" – "כרטיסי חיוג הכוללים 780 דקות לחיוג לטלפון נייח בתוך ישראל, ו-444 דקות שיחה לטלפון נייד בתוך ישראל בלבד (וללא אפשרות להתקשר ליעדים אחרים)".

"כרטיסי התרומה" – "כרטיסים חלופיים 80% בכמות שהינה ההפרש בין 8,500 למספר הכרטיסים החלופיים 115%, הכרטיסים המשלימים והכרטיסים החלופיים 80% שיחולקו בהתאם לתנאים המפורטים בסעיף 11 להסכם זה".

"כרטיסים חלופיים 80%" – "כרטיסי חיוג הכוללים 846 דקות לחיוג לטלפון נייח בתוך ישראל ו-437 דקות שיחה לטלפון נייד בתוך ישראל בלבד (וללא אפשרות להתקשר ליעדים אחרים)".

1. התחייבויות המשיבה על פי הסדר הפשרה:
   • 1. חברי הקבוצה הראשונה – כל המחזיק עד 50 כרטיסי חיוג מסוג איסטרן יורופ שלא הופעלו עד למועד השינוי ואשר הסתמך על מספר דקות השיחה בתוך ישראל שהיה בכרטיסי החיוג לפני מועד השינוי, יהיה זכאי לקבל כרטיס חלופי 115% ככל שלא עשה בו שימוש, ואם עשה שימוש בכרטיס החיוג זכאי לקבל כרטיס חיוג משלים, וזאת בכפוף לתנאים הבאים:

1) הכרטיסים החלופיים יחולקו באחד ממוקדי השירות ובאחד מהמועדים שייקבעו.

2) ההחלפה לכרטיס חלופי תתבצע כדלקמן: חבר הקבוצה יציג את הכרטיס שבידו; חבר הקבוצה יצהיר, במועד ההחלפה, כי רכש את הכרטיסים בהסתמך על כך שמספר דקות השיחה בתוך ישראל הוא מספר השיחות שהיו בכרטיסי החיוג לפני מועד השינוי, וכלל לא ידע שחל שינוי במספר הדקות לשיחה בתוך ישראל; כרטיס שטרם החל השימוש בו יוחלף לכרטיס חלופי 115%, המכיל 115% מדקות השיחה בישראל שהיו בכרטיס החיוג טרם השינוי; כרטיס שנעשה בו שימוש יוחלף לכרטיס משלים אם נוצל לשיחות שבוצעו ליעדים בתוך ישראל בשיעור שלא יפחת מ-75% מסך השימוש שנעשה בכרטיס. כרטיס משלים יכיל דקות שיחה לחיוג בתוך ישראל בלבד בכמות של 115% מההפרש בין דקות השיחה שהיו בכרטיס קודם לשינוי לבין דקות השיחה שנותרו בכרטיס לאחר השינוי.

• • 1. חברי הקבוצה השנייה – כל המחזיק ב-50 כרטיסי חיוג ומעלה, שטרם נעשה בהם שימוש יהיה זכאי לקבל במקום הכרטיסים שבידיו, כרטיסים חלופיים 80% המכילים 80% ממספר הדקות לשיחה בתוך ישראל שהיו בכרטיס קודם לשינוי (וללא אפשרות להתקשר ליעדים אחרים). להסרת ספק הובהר כי לא ינתנו כרטיסים חלופיים למי שמחזיק במלמעלה מ-50 כרטיסים שנעשה בהם שימוש.
    2. המשיבה תתרום את כרטיסי התרומה. מספר הדקות לשיחה בתוך ישראל בכל כרטיס תרומה יעמוד על 80% מדקות השיחה שהיו בכרטיסי החיוג Eastern Europe קודם למועד השינוי. כמות הכרטיסים תהיה ההפרש, ככל שיהיה, בין 8,500 לבין מספר הכרטיסים שיחולקו בהתאם לתנאי ההסדר. כרטיסים אלו יתרמו לעמותת דרכי מרים או לכל גוף אחר שיורה בית המשפט. מספר
    3. עם אישור הסדר הפשרה ומתן תוקף של פסק דין, ובכפוף להצהרות ולמילוי התחייבויות המשיבה לפי ההסדר, יתגבש מעשה בי-דין בעניינים נושא ההליך כלפי כל חברי הקבוצה, כך שלחברי הקבוצה לא תעמוד עוד כל טענה או זכות כלפי המשיבה.
    4. הצדדים ממליצים לבית המשפט לאשר תשלום שכר טרחה לבא כוח התובע המייצג בסכום של 120,000 ₪ (בתוספת מע"מ) וגמול בסכום של 10,000 ₪ (בתוספת מע"מ) לכל אחד מהתובעים המייצגים.

המשך השתלשלות ההליך

1. ביום 30.1.12 הוריתי על מיניו של רו"ח צבימי ברנד כבודק לפי סעיף 19(ב)(1) בחוק (להלן: "הבודק") וקבעתי כי "הבודק יחווה דעתו בקשר להסדר הפשרה בהתייחס לבקשת האישור. בין היתר יבחן את אמיתות הנתונים שהסדר הפשרה, היקף הקבוצה, הנתונים של היקף מכירות כרטיס החיוג בתקופה הרלוונטית ופילוח השימוש בו ויחווה דעתו באשר להיקף הנזק שנגרם לחברי הקבוצה ביחס לפיצוי המוצע והיקפו הכספי של הפיצוי נוכח ההסדר המוצע. הבודק יחווה דעתו גם באשר לפיצוי הכספי שמגיע לחברי הקבוצה כפי שולה מטענות הצדדים בבקשת האישור ובתגובה לה במובחן מההיקף הכספי של הפיצוי כפי שעולה מהסדר הפשרה". הבודק הגיש את חוות דעתו לבית המשפט ביום 20.10.13 (להלן: "חוו"ד הבודק").

תמצית חוות דעת הבודק

1. ביום 31.8.11 הושלם הליך רכישת המשיבה על ידי חברת סלקום ישראל בע"מ. לכן קיימת בעיה טכנית להפיק מידע ממערכות המידע ששימשו את המשיבה בשנים 2010-2008. במקרים אלו הוצג לבודק העתק מטבלאות שהופקו מהמערכת בעבר והעתק מסמכים מודפסים של המשיבה.
2. היקף הקבוצה - הבודק קיבל את החישוב של המשיבה לצורך אומדן היקף הקבוצה ולפיו מספר הכרטיסים בהם הופחתו דקות השיחה מישראל לישראל הוא 42,548 כרטיסים (לפי חישוב של 230,000 כרטיסים שהונפקו בניכוי 140,748 כרטיסים שהופעלו טרם היום הקובע (9.7.09) ובניכוי 46,704 כרטיסים שהושמדו).

אשר לפילוח השימוש בכרטיסים – המשיבה טענה כי מתוך סך כל השימושים בכרטיסי החיוב, רק 27% היו בתוך ישראל ולכן מדובר בסכום השווה ל-11,488 כרטיסים ולצורכי פשרה הועמד מספר הכרטיסים להחלפה על 8,500 ₪.

הבודק קבע, בהתבסס על שיעור השימוש בכרטיסים בשנת 2008 ועד יוני 2009, כי לפי מדד "פעימות מונה" ניתן להעריך כי השימוש בישראל היה ב-20% מהמקרים ולפי מדד "דקת שיחה" ניתן להעריך כי השימוש בישראל היה ב-48% מהמקרים. לצורכי פשרה הציע הבודק להעמיד את אחוז השימוש בישראל על הממוצע ביניהם, 34%. בהתחשב בכך, גודל הקבוצה הוא 14,466 כרטיסים. (הבודק לא הביע עמדתו בהתייחס בהפחתה שביצעה המשיבה לצרכי פשרה בשיעור של 26% מ-11,488 כרטיסים ל-8,500 כרטיסים שכן אין מדובר בהפחתה בעלת אופי חשבונאי).

1. היקף הנזק שנגרם - שיעור ההפחתה שבוצעה ליעדים ניידים ונייחים הוא 68% בממוצע מעלות כרטיסי החיוג. עלות כרטיס חיוג בממוצע היא 87.50 ₪. על כן היקף הנזק הנומינלי הממוצע לכל חבר קבוצה שרכש את הכרטיס לשימוש בישראל בלבד הוא 59.50 ₪.
2. הפיצוי המוצע לחברי הקבוצה הראשונה הוא 100.63 ₪ (115% מ-87.50 ₪) ולחברי הקבוצה השנייה 70 ₪ (80% מ-87.50 ₪).

מאז המועד הקובע התרחשה רפורמה בתחום התקשורת שהביאה להורדת מחירים משמעותית. הבודק סבור כי פיצוי בדרך של כרטיסי חיוג אינו ראוי ומציע פיצוי כספי בסכומים האמורים (100.63 ₪ ו-70 ₪) וכן להמיר את סכום התרומה לשווה ערך כספי.

1. היקף הפיצוי המוצע בהסדר פשרה הוא 856,970 ₪ (לפי החישוב הבא: מחיר כרטיס מינימאלי ליום 30.9.13 הוא 103.41 ש"ח. לקבוצה הראשונה 118.92 ש"ח ולשנייה 82.73 ש"ח, ובממוצע 100.82 ₪. סכום זה הוכפל ב-8,500 כרטיסים).
2. ככל שייקבע שיעור שימוש של 34% - השווי הריאלי של היקף הפיצוי (ככל שיגיעו לקבל את הפיצוי) הוא 1,458,494 ₪ (14,466 כרטיסים כפול 100.82 לכרטיס). היקף הפיצוי בדרך של תרומה יהיה 1,196,772 ₪ (14,466 כרטיסים כפול 82.73 לכרטיס).

המשך השתלשלות ההליך

1. ביום 5.11.13 ביקשו המבקשים להתיר להם לשלוח להם שאלות הבהרה לבודק. בהמשך לכך נקבע דיון לפניי בעניין הסדר הפשרה.
2. בדיון שהתקיים לפניי ביום 19.10.14 המלצתי לצדדים לקבוע כי סכום הפשרה יהיה בתשלום כספי חלף דקות שיחה בכרטיסים. כמו כן כללה ההצעה את הדברים הבאים:

"... סכום הפשרה לאחר שבית המשפט הביא בחשבון את הנתונים מחוות דעת הבודק, יעמוד על 627,130 ₪.

כל מחזיק בכרטיס או בכרטיסים שלא נעשה בהם שימוש יהיה רשאי לפנות למשיבה בתוך 90 יום מיום פרסום ההודעה בעיתון על הסכם הפשרה. הצדדים יקבעו בהסכם ככל הניתן את אותן הסכמות שהיו בהסכם המקורי למעט בעניין טיב הפיצוי.

בתום 90 הימים תשלם המשיבה לכל מחזיק בכל כרטיס סכום של 60 ₪.

ככל שמספר הכרטיסים שאותם יציגו הקונים יביא להשבה העולה על הסכום של 627,130 ₪, כי אז הסכום שישולם בגין כל כרטיס, יהא נמוך מ-60 ₪ ויעמוד על הסכום של 627,130 ₪ חלקי מספר הכרטיסים שאותם אוחזים הפונים.

ככל שיפנו מספר מחזיקי כרטיסים שיביא להשבה שהיא פחותה מהסכום הכולל של 627,130 ₪, הסכום שיוותר דהיינו ההפרש בין סכומי ההשבה לבין הסכום של 627,130 ₪, יועבר לעמותת 'דרכי מרים' כאמור בהסכם.

המבקשים ימציאו אישור של רשם העמותות על ניהול ספרים וכן כל חומר רלוונטי לעניין פעילות העמותה.

הצדדים מסכימים כי שכה"ט והגמול יהיו על פי ההמלצה בהסדר הפשרה המקורי".

1. בו ביום הועבר לבית המשפט הסדר הפשרה המקורי עם תיקוני הצדדים בכתב יד, בהתאם להצעה שלעיל וביום 13.11.14 הועבר ההסדר הכולל את התיקונים כשהם מודפסים (להלן: "הסדר הפשרה מיום 13.11.14").
2. ביום 11.12.14 הגישה המשיבה נוסח מתוקן של הסדר הפשרה מיום 13.11.14 הכולל את התיקונים עליהם הוריתי בהחלטתי מיום 4.12.14, הוא הסדר הפשרה שלפניי (להלן: "הסדר הפשרה"), דהיינו הוספת הצהרה של המשיבה להסדר (כאמור בהצהרת המשיבה בתצהיר שצורף לתגובה לבקשת האישור), לפיה בוצעה הקטנת מכסת הדקות בחיוג מישראל לישראל רק עבור כרטיסים שטרם הופעלו עד ליום הקובע (מועד השינוי 9.7.09) וכן לקבוע בהתאם להערת ב"כ היועמ"ש כי תקופת קבלת הפיצוי תהיה 30 יום (ולא 10 ימים).
3. ביום 14.12.14 הוריתי על פרסום הודעה ראשונה בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה, בהתאם לסעיף 25(א)(3) בחוק תובענות ייצוגיות. כן הוריתי על משלוח העתק מהסדר הפשרה למנהל בתי המשפט, ליועץ המשפטי לממשלה ולממונה על הגנת הצרכן (להלן: "ההודעה"). ההודעה פורסמה בעיתון המודיע ובמעריב (ר' הודעת המשיבה מיום 23.12.14).
4. ביום 18.2.15 הוגשה עמדת ב"כ היועמ"ש בהתייחס להסדר פשרה.

עמדת ב"כ היועמ"ש

1. ביום 18.2.15 הודיעה ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי היא אינה מתנגדת להסדר הפשרה אך מבקשת להעיר מספר הערות לגוף ההסדר שיש ליתן עליהן את הדעת. ואלו הערות ב"כ היועמ"ש:
   • 1. ההסדר כולל הגדרות רבות באופן שיכול ליצור בלבול אצל אדם מן היישוב.
     2. אין הצדקה להחריג מחברי הקבוצה את מי שעשה שימוש בכרטיס החיוג (אשר לא הופעלו עד למועד השינוי). שכן גם הם נפגעו מהפחתת דקות השיחה.
     3. 30 יום הם זמן קצר להוכחת הזכאות ולקבלת הפיצוי. הכרטיסים נרכשו בשנים 2009-2008 ויש לאפשר זמן סביר לאיתורם. מדובר ב-3 מוקדי שירות לכל רחבי הארץ ומדובר בתקופה קצרה לשם הגעה אליהם. אין מענה לתושבי הצפון והדרום.
     4. לא ברור מדוע יש לחייב הגעה למוקדי השירות לקבלת הפיצוי. יש לאפשר לחברי קבוצה שהוכיחו זכאותם למסור פרטי חשבון בנק או כתובת.
     5. יש לקבוע מנגנון פיקוח ובקרה הכולל דיווח לבית המשפט אודות מספר חברי הקבוצה שמימשו את הפיצוי האישי, הסכום שניתן כפיצוי וכתרומה.
     6. תרומה – הצדדים לא הסבירו כיצד הגיעו לסכום של 627,130 ₪. סביר להניח כי מרבית הסכום יופנה לתרומה, נוכח הקושי באיתור חברי הקבוצה והסבירות כי רק מיעוטם יפוצו בפועל.

העמותה שנבחרה אינה קשורה קשר ישיר לנושא התובענה ולחברי הקבוצה.

על המשיבה להצהיר כי התרומה אינה מתקציב התרומות השנתי שלה. וכן כי שני הצדדים יצהירו כי אין להם קשר ישיר לעמותה, כי המשיבה אינה תורמת לעמותה דרך קבע וכי מי מהתובעים אינו יכול ליהנות מהתרומה לה באופן עקיף (מצויה בניהול משפחתי, מקבלת ממנה שירותים וכו').

1. המבקשים הצטרפו לעמדת ב"כ היועמ"ש.

תגובת המשיבה לעמדת ב"כ היועמ"ש

1. הסדר הפשרה ברור. עם זאת, המשיבה תנחה את נציגי השירות אליהם יתקשרו חברי הקבוצה על מנת להוכיח זכאותם, ליידע את חברי הקבוצה כיצד, מתי והיכן יוכלו לממש את זכאותם לפיצוי.
2. השינוי בהגדרת "תקופת קבלת הפיצוי" בוצעה בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 4.12.14 וכן לפי ההחלטה מיום 25.11.14 בהתאם לבקשת המשיבה להוספת "תקופה תפעולית" לצורך היערכות לחלוקת הפיצוי.
3. חברי הקבוצה – המשיבה תסכים לביטול ההחרגה ויינתן פיצוי גם לחברי קבוצה שעשו שימוש בכרטיס.
4. המשיבה תסכים להאריך את מועדי תקופת הוכחת הזכאות ותקופת קבלת הפיצוי ל-45 ימים לכל תקופה.
5. המשיבה תסכים להוסיף 2 מרכזי שירות נוספים בהם ניתן יהיה לקבל את סכום הפיצוי – בצפון הארץ-בעיר חיפה, ובדרום הארץ-בעיר באר שבע.
6. המשיבה עומדת על כך שקבלת הפיצוי במרכזי השירות תעשה לאחר הצגת הכרטיס. המנגנון המוצע בעמדת ב"כ היועמ"ש הוא מסורבל ועלול להשית על המשיבה הוצאות כספיות נכבדות שכן עליה להקצות לשם כך גורם ייעודי שתפקידו לקבל את הכרטיסים בדואר, לאמתם ולבצע העברה בנקאית לחבר הקבוצה. העלות במנגנון שכזה עולה על התועלת שבו.
7. המשיבה תמציא לבית המשפט דו"ח סופי שיגובה בתצהיר לאחר יישום הסדר הפשרה.

התנגדויות להסדר פשרה ובקשה ליציאה מהקבוצה

1. ביום 30.3.14 הגיש מר יאיר ידידיה פחה (להלן: "התנגדות פחה") בקשה ליציאה מהקבוצה או להתנגדות לתוכן הפשרה וביום 1.2.15 הגיש מר Edwine Domingo Philippines התנגדות להסדר פשרה (להלן: "התנגדות Philippines").
2. התנגדות פחה – פחה מבקש להוציאו מהקבוצה עליה חל הסדר הפשרה ולחילופין להתנגד להסדר פשרה. ואלו טעמיו: ביום 17.1.10, בטרם ידיעתו אודות בקשת האישור, הגיש תביעה לבית משפט לתביעות קטנות בירושלים במסגרתה הורה בית המשפט לתביעות קטנות כי ההליכים יעוכבו עד למתן החלטה בבקשת האישור, כי מסיבות מנהליות התביעה תמחק אך ניתן יהיה לחדשה תוך 4 שנים מההחלטה ללא תשלום אגרה ובהתאם להחלטה בבקשת האישור (ת"ק (י-ם) 1180-10 פחה נ' 013 ברק (להלן: "ההליך בתביעות קטנות"). לאחר עיון בבקשת האישור הסתבר כי נסיבות עניינו של פחה שונות ומורכבות מעניינם של כלל חברי הקבוצה ומעלות סוגיות נוספות. לטענת פחה, הוא עשוי להיות מקופח מאישור הסדר הפשרה, בין היתר "בשל עוגמת הנפש אותה חוויתי כאשר רכשתי כמות גדולה ביותר של כרטיסים לרווחת חברי בישיבה ומכרתי אותם להם במחירי עלות (במסגרת גמ"ח) וכתוצאה מפעולותיה המעוולות של המשיבה 1 ומההפחתה בדקות האוויר- הוכפש שמי בציבור לרעה (שכן ייחסו לי חבריי בטעות כוונת זדון והטעייה), משכך, אני חפץ לנהל תביעה עצמאית בשרך של תביעות קטנות מול החברה בגין הנזקים האישיים אשר הוסבו לי"; עוד נטען כי הסדר הפשרה אינו ראוי ורלוונטי גם עבור יתר חברי הקבוצה שכן כיום בשנת 2014 לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו בדרך של הטענת הכרטיסים שהוצעה נוכח המהפכה בתחום התקשורת אשר הפכה את השימוש בכרטיסי חיוב פנים ארציים ללא רלוונטיים כלל. ההסדר מפצה את המבקשים בלבד ולא את יתר חברי הקבוצה שאין להם כיום שימוש בכרטיסים.

המשיבה בתגובתה להתנגדות פחה טענה כי נוכח העובדה שההודעה אודות הסדר הפשרה פורסמה ביום 1.9.11 (כ-3 שנים לפני הגשת ההתנגדות), הרי שחלף המועד להגשת ההתנגדות. המשיבה מכחישה באופן גורף את טענות פחה וחוזרת על טענתה כי מדובר בהסדר ראוי לחברי הקבוצה.

המבקשים בתגובתם ציינו כי המתנגד (באמצעות אחותו) היה בקשר עם בא כוחם משך התקופה בה התנהל ההליך, וכי אין להם התנגדות להוצאתו מן הקבוצה ולטעמם הבקשה ראויה וטענתו נכונה.

1. התנגדות Philippines – על פי ההסדר המשיבה, היא הגורם המעוול, תנהל את ההחזרים לקבוצה, תקבע האם חבר קבוצה זכאי לפיצוי ואת גובהו וזאת ללא מנגנון בקרה או פיקוח של גורם חיצוני; לא ניתן פיצוי לקבוצה העיקרית של הנפגעים - מי שעשה שימוש ראשוני בכרטיסים בהם בוצעה ההפחתה; החלטת בית המשפט למתן זמן של 3 חודשים לפנייה לקבלת הפיצוי שונתה ובמקום 3 חודשים נקבע חודש אחד בלבד. נדרש זמן למציאת הכרטיסים בחלוף הזמן הרב וזמן להגיע לטפל בעניין; סכום הפשרה נמוך מאד ביחס לאמור בחוות דעת הבודק.

תשובת המשיבה להתנגדות - Philippines לא ציין האם הוא נמנה על חברי הקבוצה כנדרש בסעיף 18(ד) בחוק תובענות ייצוגיות לצורך הזכות להגשת התנגדות להסדר. נוכח פרטים בהתנגדות שלא נכללו בהודעה שפורסמה לציבור עולה החשש כי גורם פנימי להליך מעורב בכתיבת ההתנגדות; בטרם תתייחס המשיבה לגופן של טענות ההתנגדות יש להוכיח כי מתקיים סעיף 18(ד) האמור.

1. ביום 25.5.15 התקיים דיון נוסף ביוזמת בית המשפט עקב הערות היועמ"ש וההתנגדויות שהוגשו. בעקבות דיון זה הוכנסו תיקונים נוספים בהסדר הפשרה וההסדר המתוקן הוגש ביום 1.6.15.

תמצית הסדר הפשרה

1. הגדרות רלוונטיות להסדר הפשרה:

"חברי הקבוצה – כל מי שמחזיק כרטיסי חיוג מסוג איסטרן יורופ שלא הופעלו עד למועד השינוי ".

"מועד השינוי" הוא יום 9.7.2009. ו"השינוי" הוא "הפחתת מספר הדקות בכרטיסי החיוג מ-1,080 דקות בטלפון נייח בישראל ל-402 דקות, ומ-546 דקות לנייד, ל-142 דקות לנייד בישראל".

"כרטיסי החיוג - כרטיסי חיוג של נטוויז'ן [המשיבה], המשולמים מראש, המכונים 'Eastern Europe'".

"מוקדי השירות – חמישה מוקדי שירות שהחברה תפעיל לצורך ביצוע הסכם זה, האחד בבני ברק; השני בירושלים והשלישי בתל אביב, הרביעי בחיפה והחמישי בבאר שבע. החברה תודיע על המיקום המדויק בתוך 10 ימים ממועד חתימת הסכם זה".

"הפיצוי הכולל – סך של 627,130 ₪.

"זכאים לפיצוי – כל מי שמחזיק בכרטיס החיוג שיפנה לחברה תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה על אישור הסדר הפשרה".

"סכום הפיצוי לכרטיס – 60 ₪ או פחות בהתאם למספר הזכאים כמפורט בסעיף 11(א) [צ"ל 12(ג) – מ' נ']".

"תקופת הוכחת הזכאות – 60 יום מיום פרסום ההודעה על אישור הסדר הפשרה".

"דרך הוכחת הזכאות – פנייה למוקד *1838 של החברה ומסירת מספר הכרטיס".

"יתרת הפיצוי – ההפרש שבין 627,130 ₪ ובין הסכום שישולם לזכאים לפיצוי, אשר יתרם לעמותת דרכי מרים, ככל שתישאר יתרה".

"קבלת הפיצוי – הגעה לאחד ממוקדי השירות, הצגת הכרטיס וקבלת הזיכוי".

"תקופת הערכות תפעולית – 30 ימים רצופים מתום 'תקופת הזכאות', - התקופה תתחיל בסיום 60 יום מיום פרסום ההודעה על אישור הסכם הפשרה ותסתיים תוך 90 יום מיום פרסום ההודעה על אישור הסכם הפשרה".

"תקופת קבלת הפיצוי – 60 ימים רצופים מתום 'תקופת ההערכות התפעולית' –התקופה תתחיל בסיום 90 ימים מיום פרסום ההודעה על אישור הסכם הפשרה ותסתיים תוך 150 יום מיום פרסום ההודעה על אישור הסכם הפשרה".

1. המשיבה מצהירה, כי בוצעה הקטנת מכסת הדקות בחיוג מישראל לישראל רק עבור כרטיסים שלא הופעלו עד ליום הקובע [מועד השינוי ] (9.7.09).
2. התחייבויות המשיבה על פי הסדר הפשרה:
3. לאפשר לכל חבר קבוצה המחזיק כרטיס או כרטיסי חיוג מסוג איסטרן יורופ שלא הופעלו עד למועד השינוי ויוצגו למשיבה, לקבל במקום כל כרטיס כאמור, סכום של 60 ₪ לכל כרטיס או סכום שהוא המנה המתקבלת מחלוקת הסכום של 627,130 ₪ במספר הכרטיסים שבידי הפונים הזכאים לפיצוי בסיום תקופת הוכחת הזכאות, לפי הנמוך מבין השניים.
4. סכום הפיצוי לכרטיס יחולק באחד ממוקדי השירות במהלך תקופת קבלת הפיצוי.
5. מתן סכום הפיצוי לכרטיס יתבצע כדלקמן:
6. הזכאי לפיצוי יפנה טלפונית בתקופת הוכחת הזכאות וימסור את פרטי הכרטיסים שבידו.
7. בתקופת קבלת הפיצוי יגיע הזכאי לפיצוי למוקד השירות ויציג וימסור את הכרטיסים שאת פרטיהם מסר טלפונית.
8. המשיבה תשלם לכל זכאי לפיצוי את סכום הפיצוי לכרטיס כנגד כל כרטיס שיוצג.
9. המשיבה תתרום את יתרת הפיצוי, ככל שתהיה כזו לעמותת דרכי מרים או במקרה שבית המשפט לא יאשר את התשלום לעמותה זו, לעמותה אחרת שתוצע על ידי הצדדים ותאושר על ידי בית המשפט, והכל תוך 30 יום מתום תקופת קבלת הפיצוי. מוסכם כי הפרת סעיף זה תקנה למבקשים זכות לביטול ההסכם.
10. עם אישור הסדר הפשרה ומתן תוקף של פסק דין, ובכפוף להצהרות ולמילוי התחייבויות המשיבה לפי ההסדר, יתגבש מעשה בי-דין בעניינים נושא ההליך כלפי כל חברי הקבוצה, כך שלחברי הקבוצה לא תעמוד עוד כל טענה או זכות כלפי המשיבה.
11. הצדדים ממליצים לבית המשפט לאשר תשלום שכר טרחה לב"כ התובע המייצג בסכום של 120,000 ₪ (בתוספת מע"מ) וגמול בסכום של 10,000 ₪ (בתוספת מע"מ) לכל אחד מהתובעים המייצגים.

אישור הסדר הפשרה

1. סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".

סעיף 19(ג) בחוק תובענות ייצוגיות:

"(ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:

(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;

(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;

(ג) עיקרי הסדר הפשרה.

(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:

(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;

(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;

(ג) השלב שבו נמצא ההליך;

(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);

(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;

(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרהמעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר".

1. הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה היא "כל מי שמחזיק כרטיסי חיוג מסוג איסטרן יורופ שלא הופעלו עד למועד השינוי ".

נוכח התחייבות המשיבה בתגובתה לעמדת ב"כ היועמ"ש, ובהתאם לסמכותי בסעיף 19(ד)(1) בחוק תובענות ייצוגיות, אני קובעת כי הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה היא "כל מי שמחזיק כרטיסי חיוג מסוג איסטרן יורופ שלא הופעלו עד למועד השינוי ".

1. עילות התובענה נגד המשיבה – הטעייה והפרת חובת גילוי לפי סעיפים 2, 4 ו-7 בחוק הגנת הצרכן; הטעיה לפי פרק ב' בחוק הגנת הצרכן המהווה עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]; הטעיה וניהול משא ומתן שלא בתום לב והפרת קיום חיובים הנובעים מחוזה שלא בתום לב לפי חוק החוזים; עוולת התרמית לפי סעיף 56 בפקודת הנזיקין; התעשרות שלא כדין על חשבון המבקשים לפי סעיף 1(א) בחוק עשיית עושר; הפרת חובה חקוקה – סעיפים 2, 4, 7 בחוק הגנת הצרכן האוסרים על הטעיית הצרכן ומטילים חובת גילוי נאות על המשיבה; פגיעה בקניין המבקשים בניגוד לסעיף 3 בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
2. השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לחברי הקבוצה – האם המשיבה רשאית להפחית באופן חד צדדי את כמות דקות השיחה בכרטיסי החיוג לאחר שאלו נמכרו.
3. הסעדים שנתבעו בבקשת האישור – לקבוע כי המשיבה נהגה בניגוד לדיון בביצוע ההפחתה, להורות למשיבה לחדול מביצוע ההפחתה, לחייב את המשיבה בתשלום הנזק ופיצויים לקבוצה ולחייב את המשיבה בפיצויים עונשיים.
4. בית המשפט בבואו לאשר הסדר פשרה צריך להשתכנע "כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה...וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" (סעיף 19(א) בחוק).

מטרתו של חוק תובענות ייצוגיות מוגדרת בסעיף 1 בחוק כדלקמן:

"(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;

(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;

(3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;

(4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות".

בעניין שלפניי נראה לי כי הסדר הפשרה יש בו כדי לענות על מטרות החוק, וכי בנסיבות העניין ההסדר הוא אכן סביר והוגן.

1. הסדר הפשרה מביא לפיצוי חברי הקבוצה באופן ישיר. מדובר בסכום פיצוי סביר עליו הוסכם על פי המלצת בית המשפט, בהתבסס על חוות דעת הבודק, בדיון שהתקיים ביום 19.10.14 לאחר שבית המשפט עיין בחוות דעת הבודק ובמסקנותיו ובהתחשב בסיכויים ובסיכונים בתובענה. בעקבות הסדר הפשרה, ששונה בהתאם להמלצת בית המשפט כך שיכלול פיצוי כספי, חלף פיצוי בדרך של מתן כרטיסי חיוג, יזכו חברי הקבוצה, לפיצוי בגין חלק ניכר מהנזק הנטען שנגרם להם. אמנם אין מדובר בפיצוי על מלוא הנזק (לפי הניתוח בחוו"ד הבודק) אולם נוכח העובדה שעסקינן בפשרה אני סבורה כי הפיצוי ראוי בנסיבות העניין.
2. כמו כן קובע ההסדר כי יתר הסכום שנקבע לפיצי תועבר לתרומה לעמותה מוסכמת או לעמותה אחרת שאותה יאשר בית המשפט.
3. על כן נראה כי הסדר הפשרה הביא לאכיפת הדין, להרתעה מפני הפרתו ולשמירה על שלטון החוק.
4. אשר להערת ב"כ היועמ"ש לעניין ההגעה למוקדי השירות – נוכח האמור בתגובת המשיבה בדבר העלויות הכרוכות בכך, והעובדה שמדובר בהסדר פשרה שעבר גלגלולים רבים, אני סבורה כי ההסדר סביר, זאת גם נוכח הארכות המועדים על פי הסדר הפשרה לאור הערות היועמ"ש.
5. אשר להערת ב"כ היועמ"ש שהצדדים לא הסבירו כיצד הגיעו לסכום הפיצוי המכסימלי - הסכום הוצע על ידי בית המשפט בדיון שהתקיים ביום 19.10.14, לאחר שהתקבלה חוו"ד הבודק והתקבלה עמדת ב"כ היועמ"ש להסדר הפשרה המקורי ותוך התחשבות בהערות הבודק לעניין היקף הקבוצה והיקף הנזק שנגרם ובהתחשב בסיכויים ובסיכונים שבתובענה, ובעובדה שעסקינן בפשרה.
6. אשר להתנגדות פחה להסדר פשרה – נוכח נימוקי הבקשה אני מאשרת יציאתו מן הקבוצה.
7. אשר להתנגדות Philippines להסדר הפשרה – נראה כי התנגדותו של מתנגד זה אינה רלבנטית לנוסח המעודכן של הסדר הפשרה ואולם אני מאשרת גם את יציאתו של מתנגד זה מן הקבוצה.
8. אני מורה כי המשיבה תמציא לבית המשפט דו"ח לאחר תשלום לזכאים לפיצוי, שיתמך בתצהיר לאחר יישום הסדר הפשרה ובו תפרט את מספר הפונים אליה בתקופת הוכחת הזכאות, ואת מספר הכרטיסים שהוצגו לשם קבלת סכום הפיצוי לכרטיס, את סך הסכומים ששולמו לזכאים לפיצוי. בדו"ח תפרט ואת הסכום שנותר להעברה לתרומה ככל שנותר כזה. אם לא תיוותר יתרה יהווה דו"ח זה דו"ח סופי.
9. ככל שתיוותר יתרת פיצוי יודיעו הצדדים לבית המשפט לאיזו עמותה הם מבקשים להעביר את הכספים. הצדדים ימציאו אישור ניהול תקין מרשם העמותות, וכן תצהיר מטעם העמותה בו תפרט תוכניתה לגבי כספי התרומה הנדונה. הצדדים יגישו תצהיר ובו יסבירו מדוע נבחרה העמותה המבוקשת, אלו קשרים היו למי מהם או לבאי כוחם עם העמותה. המשיבה תפרט בתצהירה גם התחייבויות קודמות להעברת כספים לעמותה הנתרמת וכי "התרומה נושא ההסדר אינה כלולה בהתחייבויותיה או בתוכניותיה הפילנטרופיות של המשיבה אלא היא מעבר להן, לא הוסכם קודם לכן על העברת התרומה לגוף הנתרם". לאחר אישור התרומה על ידי בית המשפט תמציא המשיבה תצהיר מטעמה ומטעם העמותה בדבר ביצוע התרומה.

גמול לתובע ושכר טרחה לבא כוחו

1. סעיף 19(ו) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"(ו) אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה".

סעיף 22 בחוק תובענות ייצוגיות דן בגמול לתובע המייצג וקובע:

"(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או גם חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.

(ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;

(2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית".

סעיף 23 בחוק תובענות ייצוגיות דן בשכר טרחתו של בא כוח מייצג וקובע:

"(א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.

(ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

(2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;

(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;

(4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;

(5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית" (הדגשה שלי- מ' נ').

1. אני סבורה כי הייתה תועלת בתובענה הייצוגית לחברי הקבוצה נוכח הפיצוי הכספי עליו הוסכם לטובת חברי הקבוצה והתרומה של יתרת הפיצוי ככל שתהיה כזו, שלא תועבר לחברי הקבוצה. ההסדר יש בו להגשים את מטרות חוק תובענות ייצוגיות.
2. הסדר הפשרה עבר מספר גלגולים, לרבות חוות דעת בודק, שני פרסומים ומספר דיונים שבסופם הוגש ההסדר הנוכחי. בנסיבות העניין נראה לי כי שכר הטרחה והגמול המוסכמים, הם ראויים. עם זאת לא מצאתי לפסוק תוספת מע"מ לגמול למבקשים, שהם אנשים פרטיים.

סוף דבר

1. אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
2. אני מאשרת גמול למבקשים בסכום של 30,000 ש"ח (10,000 ש"ח לכל אחד) ושכר טרחה לבא כוחם בסכום של 141,600 ש"ח כולל מע"מ.
3. הגמול ישולם למבקשים בתוך 30 יום מפסק הדין. שכר הטרחה ישולם באופן הבא: 50,000 ש"ח עם מתן פסק דין זה והיתרה לאחר שב"כ המבקשים יאשר בתצהיר כי ההסדר בוצע במלואו לרבות תשלום לזכאים והעברת התרומה ככל שנותרה יתרת פיצוי, ובית המשפט יאשר את העברת יתרת שכר הטרחה.
4. אני מורה על פרסום ההודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות שבה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2). וכן הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר פשרה, כאמור בסעיף25(ד) בחוק. המשיבה תישא בעלויות הפרסום.
5. נוסח ההודעה יובא לאישור בית המשפט בתוך 14 יום מהיום ויהא בהתאם לסעיף 25(ד) בחוק תובענות ייצוגיות.
   הפרסום יהיה בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה שיאושרו על ידי בית המשפט.
6. הצדדים ימציאו עותק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס תובענות ייצוגיות.
7. ת.פ. ליום 25.6.15 לאישור נוסח ההודעה השנייה לפרסום.

ניתן היום, כ"ב סיוון תשע"ה, 09 יוני 2015, בהעדר הצדדים.