1. הצדדים הגישו זה כנגד זה תביעות הדדיות שעניינן הידועים כחלקה 50 בגוש 18899 מאדמות כפר ירכא (להלן: "המקרקעין"). קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלה מי הוא בעל זכויות החזקה / הבעלות באותם מקרקעין. מחלוקת זו מתבררת בבית המשפט המחוזי בת.א. 54864-01-11.

2. התובעים הגישו תביעתם נגד הנתבעים בבית משפט זה לסילוק יד וכן תביעה כספית בסך של 92,000 ₪ לפיצוי בגין פעולות חפירה ומילוי והטמנת קרקע שביצוע הנתבעים בחלקה זו השייכת לטענתם להם.

3. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד כספית בסך של 31,700 ₪ בה טענו כי פעולותיהם השביחו את המקרקעין ואם טוענים התובעים לזכות באותם מקרקעין הרי עליהם לשלם להם את דמי השבחת המקרקעין.

4. התובעים צרפו לתביעתם את חוות דעתו של השמאי מר גנדור מרוואן. על פי אותה חוות דעת בוצע מילוי הקרקע וכן חפירת דרך גישה אשר אינה חוקית. נוצרו הפרשי גבהים ומפלסים לא שווים בקרקע וכן הפרש גובה גדול בין מפלס הקרקע לבין הכביש המוצע בחלק הדרומי של המקרקעין. יש לבצע פעולות חפירה והצאת מילוי לצורך השבת המצב לקדמותו לשיפוע הטבעי. על סמך ברור עלויות העבודה מחווה דעתו השמאי כי העלות הכללית הינה 90,000 ₪ ועל כן קובע כי זה סכום הפיצוי לשיטתו.

5. מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעתו של השמאי מר זועבי איאיד. כל פי חוות דעתו מדובר במקרקעין אשר אינם מתאימים לגידולים חקלאים, לאור הטופוגרפיה הקשה בהם. השימוש המיטבי בהם יהיה לאחר יישור המפלס ובניית קירות תומכים. לפיכך, פעולה שכזו תשביח את הנכס. שווי ההשקעה לאחר חישוב עלויות הינו 32,500 ₪ וכל כן חוות דעתו הינה כי גובה ההשבחה אשר נוצרה הינה בסך של 30,000 ₪.

6. בהסכמת הצדדים מונה המודד והשמאי מר מאהר ח'ורי כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה מונה על מנת לבחון את שאלת הזנק או לחילופין ההשבחה. המומחה ערך חוות דעתו ונשלחו לו לאחר מכן שאלות הבהרה.

על פי חוות דעתו של מומחה בית המשפט האזור הינו הררי המאופיין על ידי חלקות חקלאיות חלקן נטועות עצי זית וחלקן אדמות טרשים. פני הקרקע במקרקעין הינם של שיפועים תלולים. האזור אינו כולל חיבורי חשמל מים וביוב. הגישה המאושרת היחידה הינה דרך בחלקה הדרומי של החלקה אך אינה אפשרית לרכב. דרך הגישה לרכב היחידה האפשרית הינה באמצעות הדרך אשר נפרצה אשר אינה מאושרת. השינויים שבוצעו בחלקה מונעים את שימושה לצורך חקלאות. , דרך העפר הלא מאושרת נוגסת בחלק מן החלקה. הרמת השטח כוללת בחלקה הטמנת ערימות של שברי אבן וחצץ בגדלים שונים. לא ניתן לנצל אדמה זו לחקלאות.

המודד עורך חישוב של כמות האבנים שיש לפנות ועלות העובדה לפנותם.

בסיכום חוות דעתו מציין המומחה כי אומדן הנזק הינו 37,000 ₪.

בתשובותיו לשאלות ההבהרה מדגיש המומחה בין היתר כי מדובר בדרך לא חוקית.

7. בישיבת בית המשפט מיום 13.5.12, הגיעו הצדדים לידיה סכמה כי באם לא תתגבש פשרה ביניהם, מסכימים הם כי מבלי לפגוע בהליכים המתנהלים בבית המשפט המחוזי ומבלי שכל הכרעה של בית משפט זה בהליך זה תהווה הכרעה כלשהי בשאלת הבעלות במקרקעין, יגישו סיכומי עטנות בכתב, על פי הוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט בעניין שאלת הפיצוי / השבחה.

"כוחו של פסק דין זה יפה ואופרטיבי, לאחר בית המשפט המחוזי יכריע בתיק שהוזכר לעיל, כך שאם תביעתו של מר נג'ים עטאללה או מי מטעמו תתקבל, אזי הוא ואז הנתבעים יהיו פטורים מכל תשלום שייקבע על פי פסק הדין שיינתן בתיק זה..."

"מוסכם על ידי הצדדים כי הכרעת מותב נכבד זה תהיה רק בעניינים הכספיים שבין הצדדים ובגובה הסכום המגיע לתובעים בלבד."

8. עיינתי בחוות דעת שלושת המומחים ובסיכומי טענות הצדדים.

אין להתעלם גם ממעמדו המיוחד של מומחה בית המשפט (ראה למשל ע"א 3056/99 שטרן נ. המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936.

9. הנני מחייבת את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובעים סך של 30,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן ישלמו הנתבעים לתובעים סך של 1,000 ₪ הוצאות משפט וכן סך של 4,000 ₪ הוצאות שכ"ט עו"ד.

הסכום ישולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי בת.א. 54864-01-11, ככל שאותה תביעה תדחה.

ניתן היום, כ"ב אדר תשע"ד, 22 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.