1. בפניי בקשה להפחתת סכום תוכנית הפרעון, וכן להפחתת התשלום החודשי בתוכנית הפרעון שאושרה בעניינו של החייב במעמד הדיון שהתקיים ביום 27.11.2016.

2. צו לכינוס נכסיו של החייב ניתן ביום 15.11.2009 והחייב הוכרז כפושט רגל ביום 10.10.2010.

3. מאז הוכרז החייב כפשוט רגל, ולמרות שנהנה מהגנת הפקודה, הוא לא עמד בהוראות צו התשלומים. בדיון שהתקיים ביום 9.10.2016 הודיעה הנאמנה כי "לחייב 46 פיגורים בסך 46,000 ₪. סך תביעות החוב לאחר בדיקה 189,024 מתוכם 267 ₪ בדין קדימה. חברתי מסרה שלחייב קרן השתלמות נזילה ד"ש קופ"ג כ 30,000 ₪, יש לנו אישור והקופה הפכה לנזילה מ 2014. הסברתי לחייב שאם יסדיר את הפיגורים ובנוסף יתווסף על הסכום סך 30,000 ₪ מקופה"ג. נשקול בחיוב הפטרו מחובותיו". במעמד הדיון הוריתי כי החייב יגיש דוחות אשר יתייחסו לששת החודשים האחרונים.

4. בדיון שהתקיים ביום 27.11.2016 שבה נידונה, בין היתר, בקשה לביטול הענקה (שבה נטען כי החייב העביר בשנת 2006 בהענקה אסורה נכס מקרקעין לאחיו דוד אמסלם), הודיעו הנאמנה והחייב כי הגיעו להסכמה לפיה "תימחק הבקשה לביטול ההענקה שהגישה הנאמנה והחייב יקבל צו הפטר מותנה, בכפוף לתשלום 48 תשלומים בני 1,000 ₪, מעבר לסכומים הצבורים בקופת הפש"ר ואלו שיתקבלו ממימוש קרן השתלמות נזילה לגביה ניתן צו מימוש".

5. החייב הגיש בקשתו להפחתת סכום תוכנית הפרעון, בגדרה טען את הטענות שלהלן:

א. במעמד הדיון מסרה הנאמנה כי בקרן ההשתמלות הנזילה נצברו סך 30,000 ₪, ועל בסיס אמרה זו אישר בית המשפט את תוכנית הפרעון. מאחר ובוספו של יום הסתבר, כי בקופת הגמל נצבר סך 63,573 ₪ וסכום זה במלואו הועבר לקופת הפש"ר, הרי יש לקזז את ההפרש בין הסכום שהועבר בפועל לבין סך 30,000 ₪ מסכום תוכנית הפרעון.

ב. עפ"י חישוב שערך החייב, לאחר זקיפת סכום ההפרש בין סך 30,000 ₪ לבין הסכום שמומש בפועל, על החייב להוסיף סך 13,427 ₪ בלבד להשלמת תוכנית הפירעון.

ג. עוד ביקש החייב לפרוס את הסכום שנותר לסכומים בני 500 ₪ כ"א, לאור רמת השתכרותו הנמוכה.

6. הנאמנה מתנגדת לבקשה. עפ"י הנטען בתגובת בעלי התפקיד, משהוכרז החייב הרי הוקנתה קופת הגמל לנאמן בפש"ר והסכמתו של החייב אינה דרושה לשם מימוש הקופה. תוכנית הפרעון התבססה על פיגוריו עד לאותו יום. עוד נטען כי אין כל מקום לערוך שינוי בצו התשלומים מאחר ולא חל כל שינוי במשכורתו של החייב.

7. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בכתב ולאחר ששמעתי את הצדדים בדיון שהתקיים בפניי ביום 30.3.2017, מצאתי לדחות את הבקשה.

8. מסכים אני עם טענת הנאמנה, כי עפ"י תוכנית הפרעון כל אשר נדרש החייב לעשות הוא לשלם את סכום הפיגורים, כאשר לסכום הנ"ל יתווסף הסכום הנזיל שהצטבר בקופת הגמל. אמנם, בדיון שהתקיים ביום 9.10.2016 הניחו הצדדים כי בקופת גמל הצטבר סך 30,000 ₪, אולם הדבר התבסס על טענת החייב וב"כ (ראו דברי הנאמנה בעמוד 3 לפרוטוקול) : " חברתי מסרה שלחייב קרן השתלמות נזילה ד"ש קופ"ג כ 30,000 ₪" . מכל מקום סכום זה מוקנה לנאמן ולא היתה דרושה הסכמת החייב למימושו, וכל אשר הוסיף החייב מעבר לסכום הנ"ל (שממילא מוקנה, כאמור, לקופת הפש"ר) הוא סכום שבפיגור. על כן, אין מקום להתערב בתוכנית הפרעון, ואין מקום להפחית ממנה את סכום ההפרש בין הסכום שהועבר מקופת הגמל לסך 30,000 ₪, שהצדדים הניחו כי הוא אשר צבור על שם החייב בקופת הגמל.

9. לא מצאתי להפחית מסכום התשלום החודשי. בשלב זה לא הוכח בפניי כי חל שינוי במצבו הכלכלי של החייב, וככל שיוכח כי חל שינוי, תישקל בקשתו.

10. הבקשה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ז, 05 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.