פסק-דין

ביום 10.11.2008 פגעה משאית בה נהג מבוטח הנתבעת במבנה תפאורה ייחודי בבעלות התובע, אשר היה בנוי בחצר חווה חקלאית אותה הוא מפעיל. הנתבעת אינה כופרת בשאלת האחריות, אך הצדדים חלוקים בגובה הנזק ומכאן תובענה זו.

כללי

בעלי הדין:

1. התובע הוא בעליו של מבנה תפאורה ייחודי בסגנון יווני קורינתי, הבנוי משלד מתכת, עליו יש אלמנטים מפוליאוריטן מוקצף, המכוסה בשכבה עדינה של טיח (להלן-"המבנה").

2. הנתבעת היא חברת ביטוח, אשר ביטחה בביטוח מקיף את השימוש במשאית מ.ר. 5432800 (להלן-"המשאית").

טענות הצדדים:

3. ביום 10.11.08 פגעה המשאית במבנה, וגרמה נזק למבנה. הנתבעת לא כפרה בשאלת האחריות וביום 1.7.09 שילמה לתובע סך של 22,800 ₪ בגין הנזק שנגרם למבנה, בהתאם להערכת השמאי מגידש ויקטור מטעמה.

4. ביום 13.8.09 הגיש התובע כנגד הנתבעת תביעה קטנה ע"ס 30,100 ₪ בגין יתרת הנזקים שנגרמו, לטענתו, למבנה. ביום 24.1.2010 הורה כב' השופט ישגב נקדימון להעביר את התביעה לבית משפט שלום שתידון בסדר דין רגיל. ביום 2.9.10 הגיש התובע כתב תביעה מתוקן. לכתב התביעה המתוקן צירף התובע את חוות הדעת של שמאי הרכוש ינון שטרית מחב' פסיפיק שמאים בע"מ, אשר העריך את עלות תיקון הנזק בסך 53,360 ₪ נכון ליום 13.1.10. בכתב התביעה המתוקן תובע התובע את הסכומים כדלקמן:

- סכום הנזק לפי הערכת שמאי 61,888 ₪

- שכ"ט שמאי 1,740 ₪

- אגרת הגשת תביעה 376 ₪

- הוצאות הכנת שרטוטים 5,000 ₪

- עוגמת נפש בגין אי שימוש 20,000 ₪

- רבית 2,447 ₪

- הפרשי הצמדה 2,349.21 ₪

התובע הפחית את הסך 22,800 ₪ שקיבל מאת הנתבעת, ובסופו של יום תבע מהנתבעת את הסך 75,061.11 ₪, ונימוקיו הם:

• 1. מדובר במבנה ייחודי הבנוי מעמודים בסגנון יווני קורינתי שנוצר על ידי אמן שהובא במיוחד מאיטליה על מנת להקים המבנה. המבנה משמש כתפאורה יוקרתית לתערוכות בארץ ובעולם או כחנות שלמה המוצבת בתוך קניונים או מבנים גדולים. המבנה הונח בחוץ על מנת שיספוג את נזקי מזג האוויר ו"יתיישן" ויקבל מראה עתיק ואמיתי יותר וערכו ויופיו יגדלו;
  2. הצעת מחיר של חברת "יול בע"מ"לפיה עלות התיקון והכינון של המבנה היא 40,300 ₪;
  3. בהתאם להחלטת בית המשפט לתביעות קטנות מיום 5.1.10 פנה התובע לשמאי "פסיפיק שמאים בע"מ" אשר נתן חוות דעתו ביום 20.1.10 ובה הוערך סך הנזק ב- 61,888 ₪.

5. טוענת הנתבעת שיש לדחות התביעה מהסיבות כדלקמן;

1) הנתבעת שילמה לתובע סך של 22,800 ₪ המהווים את נזקי התובעת בהתאם להערכת השמאי מטעמה מר מגידש ויקטור, שניתנה ביום 17.5.09;

2) הנזקים הנתבעים מוכחשים, מוגזמים ומופרזים ואינם קשורים לתאונה;

3) התובע לא עשה די להקטנת נזקיו;

4) הערכת השמאי שטרית מופרזת ומוכחשת, והיא כבר כוללת את הסך 5,000 ₪ בגין הכנת שרטוטים. התובע דורש סכום זה בכפל באופן המהווה התעשרות שלא כדין ועשיית עושר שלא במשפט;

5) יש למחוק את הסך 20,000 ₪ בגין עגמת נפש מאחר וסכום זה לא הוכח על ידי התובע;

6) יש להפחית בלאי מסכום הנזק, היות ומדובר במבנה ישן ועל הנתבעת לשאת בתשלום המבנה הישן בקיזוז הבלאי ולא בעלויות מבנה חדש.

6. לאחר שהצדדים הגישו את חוות הדעת מטעמם, מונה בהסכמת הצדדים מהנדס הקונסטרוקציה אינג' יוסף גולדקלנג, כמומחה מטעם בית המשפט (להלן-"המומחה"). בפני המומחה עמדו כל חוות הדעת של הצדדים, והוא נתן את חוות דעתו ביום 15.11.11, לפיה עלות תיקון הנזק במבנה מגיעה לסך 36,000 ₪. המומחה המליץ שבעל מקצוע מטעם הנתבעת שהציע לתקן את המבנה, יבצע התיקון, ואם התיקון לא יעלה יפה, תתקבל התביעה.

7. ביום 12.9.12 הגישו הצדדים לבית המשפט הודעה על הסדר דיוני, לפיה על מנת לייעל את הדיון ולחסוך מזמנו של בית המשפט ושל הצדדים, מוותרים הצדדים הדדית על חקירת המצהירים והמומחים מטעמם, ייקבע דיון לחקירת המומחה, ותינתן אפשרות לצדדים (התובע ונציג הנתבעת) להציג עמדתם, והסיכומים ייערכו בעל פה. ביום 10.12.12 נחקר המומחה, התובע הציג עמדתו בה למעשה סיכם את התביעה, וב"כ הצדדים סיכמו את טיעוניהם.

העדויות:

8. מטעם התובע הוגשו הראיות כדלקמן:

1) תצהיר התובע;

2) תצהירו של יורם לוי מנהל חברת יול בע"מ, בו הצהיר כי נכון ליום הגשת התצהיר עלות התיקון וההצעה שנתן ביום 17.3.09 תהיה גבוהה יותר ב- 35%;

3) תצהירו של אבי גרינשטיין סוכן הביטוח של התובע אשר מתוקף עיסוקו מכיר את מר ויקטור מגידש. על פי התצהיר מר מגידש אמר לו כי הוא שמאי רכב;

4) חוות דעתו של מר ינון שטרית המומחה מטעם פסיפיק שמאים בע"מ.

9. מטעם הנתבעת הוגשו חוות הדעת והמסמכים כדלקמן;

1) חוות דעתו של השמאי דני בייער אשר העריך הנזק שנגרם למבנה בסך 23,000 ₪ לא כולל מע"מ;

2) הצעת מחיר מטעם טוביה לוי עיצוב וביצוע תערוכות בע"מ לשיפוץ והחזרה למצב קודם כולל צבע והחלפת עמוד מתכת על סך 23,000 ₪ ולצביעת כל העמודים והקושרות על סך 2,000 ₪.

10. מחקירתו של המומחה עלה כי מדובר במבנה ייחודי, אך לא אמנותי, ומכאן כי אין כאן עניין של יד אמן, אלא ציפוי עמוד שניתן לשקמו. לדבריו יש לתקן את הנזק שנגרם לשני עמודים, כאשר לאחד נגרם נזק קשה ולשני נזק מקומי. מתוקף תפקידו כקונסטרוקטור, העריך כי אין נזק לקונסטרוקציה של המבנה (למעט שני העמודים) אלא לחיפוי החיצוני.

הסיכומים:

11. בסיכומיו טען התובע כדלקמן:

1. לאמן האיטלקי שבנה המבנה, לואיגי פרונדלו, יש זכויות יוצרים במבנה, והוא לא מרשה ולא מאפשר להעתיק עבודתו, ויש צורך באישור מיוחד ממנו לתיקון המבנה. כבר עתה אציין שלטענה זו לא הובאה כל ראיה. מה עוד שהתובע היה מוכן שחב' יול תבצע את התיקון אך לא בעל המקצוע מטעם הנתבעת;
2. אינו סומך על המומחה מטעם בית המשפט וכי הוא רוצה שייקבע שמדובר במבנה אמנותי ויילקח בחשבון הערך האמנותי והאותנטיות של המבנה, וכי הוא רוצה תוצאה מדויקת;
3. נגרמו לו הוצאות בסך 27,395 ₪;
4. נגרמה לו עגמת נפש עת ראה התאונה ובשל העובדה שבמשך שנתיים וחצי הוא רואה מידי יום את הנזק והדבר גורם לו צער, נזק ועגמת נפש;
5. לפסיפיק שמאים יש ההשכלה הנכונה, גם מתחום האומנות, וכי אינו מעוניין שטוביה לוי, בעל המקצוע מטעם הנתבעת, יתקן העמודים, שכן מדובר בתיקון קוסמטי בלבד, ולא ייצור עמודים חדשים. לעומתו, חברת יול בע"מ מדברת על תיקון מלא ומוכנה לקחת אחריות במקרה שישברו חלקים או עמודים תוך כדי סיתות על חשבונם. כמו כן לטענתו הערכות המחירים ניתנו בשנים קודמות ולכל שנה יש להוסיף 20% .

12. הנתבעת טענה בסיכומיה כי הסכום ששילמה לתובע בתוספת הצמדה וריבית עובר את הסכום של הצעת התיקון מטעם החברה של טוביה לוי, אשר עיקר עיסוקה הוא בעיצוב תערוכות, וביכולתה לתקן את העמודים שניזוקו. לעומת זאת, אין ביכולתה של חברת יול שנתנה הצעה גבוהה יותר לייצר את שני העמודים מחומרים זהים אלא מחומרים אחרים ובצבע שונה. מכל האמור ולאור חוות דעת מומחה בית המשפט, יש לדחות התביעה ולחייב התובע לבהוצאות ובשכ"ט עו"ד.

דיון ומסקנות:

הכרעה בין חוות הדעת של המומחים:

13. בפני בית המשפט היו מונחות 3 חוות דעת, האחת של מר ינון שטרית מטעם התובע, השנייה של מר דני בייער מטעם הנתבעת, והשלישית של אינג' גולדקלנג. לאחר שקראתי את כל חוות הדעת הנ"ל, סבור אני שיש להעדיף את חוות דעת המומחה על פני חוות דעת שהוגשו מטעם בעלי הדין מהסיבות כדלקמן:

1. המבנה כולל שלד ממתכת, אשר להערכת יציבותו, בדיקת הנזקים שנגרמו לו והערכת תיקון הנזק יש לצורך בידע הנדסי בנושא יציבות מבנים. ידע זה הינו במומחיות המומחה ולא במומחיות שני השמאים האחרים שהם שמאי רכוש בלבד;
2. המומחה לא התעלם מהעובדה שמדובר במבנה ייחודי הבנוי בסגנון יווני קורינתי מאלמנטים העשויים מפוליאוריטן מוקצף;
3. המומחה עוסק בשימור מבנים עתיקים, שהאלמנטים שצריך לשמר בהם מסובכים לבניה ולשימור הרבה יותר מהאלמנטים המצויים במבנה.

14. יחד עם זאת אינני מקבל את המלצת המומחה לפיה מומחה הנתבעת ינסה תחילה לבצע תיקון המבנה, ואם התיקון לא יצלח תתקבל התביעה, וזאת מהסיבות כדלקמן:

1. הנתבעת כבר שילמה חלק ניכר מהפיצוי;
2. התובע מתנגד לתיקון על ידי מומחה הנתבעת;
3. התרשמתי כי המומחה ספקן אודות הצלחת התיקון בסכום אותו קבע המומחה מטעם הנתבעת, כאשר אומדן עלות התיקון על פי המומחה גבוה בהרבה;
4. אם התיקון לא יצלח, הסכום שיושקע בתיקון ירד לטימיון, ההליכים יתמשכו לשווא והדבר יצריך פיקוח לא סביר של בית המשפט ומינוי מומחים נוספים בעתיד.

הפיצוי בגין תיקון המבנה:

15. בהתאם לאמור לעיל, יש לקבוע את הפיצוי בהתאם לחוות דעת המומחה. בהתאם לחוות דעת המומחה אומדן עלות תיקון הנזק הוא 36,000 ₪, לפיכך על הנתבעת לשלם סכום זה בניכוי הסך 22,800 ₪ ששילמה לו הנתבעת, ובסה"כ את הסך 13,200 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום מתן חוות דעת המומחה (15.11.11).

פיצוי עבור שרטוטים:

16. מאחר והמומחה סבר כי אין צורך בהכנת שרטוטים יש לדחות רכיב הפיצוי בגין עלות הכנת השרטוטים.

עגמת נפש:

17. התובע תבע את הסך 20,000 ₪ בגין אי שימוש במבנה. התרשמתי כי המבנה יקר ללב התובע ובבחינת יצירת אמנות עבורו. התובע סיפר שהוא טרח והביא אמן איטלקי ארצה לבניית ופיסול המבנה. בעיניו מדובר בחפץ יוקרתי, ייחודי ויפה הבנוי לתפארת. הוסיף התובע ואמר שכאשר המשאית פגעה במבנה נגרם לו צער ותחושה ש"העורק.. בתוך החזה נשבר לי מצער" ונגרם לו צער רב בכל יום בעת שהוא רואה את הפגמים שנגרמו למבנה. בנוסף המבנה שימש התובע לצרכי עבודתו ועקב הפגיעה ניכר כי נגרמה לתובע עגמת נפש רבה. אלא שהתובע לא תבע פיצויים בגין עגמת נפש זו, אלא תבע פיצויים בגין עגמת נפש עקב אי שימוש במבנה. התובע יכול היה לתקן את המבנה בעת שקיבל מהנתבעת את הסך 22,800 ₪ ולממן את יתרת עלות התיקון מכיסו ולאחר מכן לתבוע כספים אלו מהנתבעת. משלא עשה כן התובע, לא הקטין את נזקיו.

לאור כל האמור לעיל, אני פוסק לתובע פיצויים בגין עגמת נפש בסך 5,000 ₪ בלבד.

יתר רכיבי התביעה:

18. יתר רכיבי התביעה הינם בגדר סעד כללי אשר בסמכות בית המשפט לפסוק אותו, ואין צורך בדיון מיוחד בהם.

סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל,על הנתבע לשלם לתובע כדלקמן:

• 1. את הסך 13,200 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום מתן חוות דעת המומחה (15.11.11) ועד ליום התשלום בפועל;
  2. את הסך 5,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
  3. את הוצאות המשפט בסך 2,500 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
  4. שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ד טבת תשע"ג, 27 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.