<#2#>

נוכחים: מטעם המאשימה – עו"ד אמל כראם

מטעם הנאשם – בעצמו ועו"ד דב הירש

פרוטוקול

התובעת: שלושת עדי התביעה שהוזמנו להיום לא התייצבו. עד התביעה מס' 2 אינו משרת עוד במשטרה וברשותנו אישור מסירה מיום 6/8/2012. אבקש להוציא צו הבאה נגדו. לגבי עדת תביעה מס' 3 נמצאת בחופשת לידה ודבר זה נודע לי רק כעת. העברתי לה הזמנה גם באמצעות רכזת החקירות שמסרה שההזמנה הונחה בתיבת הדואר שלה והיא לקחה אותה. העדה טוענת עם זאת, כי לא קיבלה הזמנה. עד תביעה מס' 6 התקשר אלי לפני מספר ימים ואמר שיגיע באיחור, כי הוא מגיע מעבודתו מרחוק. מדובר במתנדב ואין לי דרך להשיגו בטלפון. אבקש לדחות את שמיעת הראיות למועד אחר.

הסנגור: אני מתנגד לכל דחייה נוספת. חברתי הציגה לי היום את המזכרים שאותם ביקשה להגיש באמצעות עדת תביעה מס' 3. למסמכים אלה אין כל זכר בחומר החקירה שנמסר לי, או ברשימת המסמכים בתיק. אנו נמצאים בשלב במשפט שבו אינני יכול לשנות את קו ההגנה ולחקור את העדה. משכך, אין טעם בהבאתה של העדה לעדות.

עד תביעה מס' 2 גבה את הודעת הנאשם ואם הדיון לא יידחה, אסכים להגשתה בלא צורך בחקירת העד, בכפוף למספר הערות לגבי תוכנה. כך גם לגבי מזכרו של עד התביעה מס' 6.

לאחר שעיינתי במזכרים של עדת תביעה מס' 3, לאחר ששקלתי את הדברים מחדש ולאחר שנועצתי בנאשם, אני מסכים להגשתם בלא צורך בחקירתה של העדה, בכפוף למספר הערות בנוגע לתוכנם.

התובעת: אבקש, איפוא, להגיש את המסמכים שנערכו ע"י שלושת העדים.

הסנגור: בנוגע לעד תביעה מס' 2, אני מסכים להגשת ההודעה אך מבקש להעיר שהחקירה מתייחסת לארוע מיום 18/3/2009 בעוד כתב האישום מתייחס לארוע מיום 19/3/2009. בחקירה הקצרצרה הזאת הנאשם לא נחקר על כל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום אלא רק על תקיפת שוטר ואיום.

בנוגע לעד תביעה מס' 6, מדובר במזכר שעפ"י העותק שנמצא בידי התאריך המופיע בו הוא 18/3/2009 ולא מצויינת שעת הארוע, או מקום הארוע.

בנוגע לעדת תביעה מס' 3, אני מבקש להעיר לגבי המזכר מיום 8/6/2009 שבו העדה טוענת שהתקשרה לנאשם וביקשה לברר פרטים של עד לארוע והנאשם סירב למסור לה את פרטיו. אציין כי הדבר לא בוצע במסגרת חקירה אלא בטלפון, ללא אזהרה ואני לא חושב שבמסגרת שיחה שכזו היה מקום שהנאשם ימסור פרטים, כשהוא לא יודע מי מעבר לקו.

<#3#>

החלטה

הודעת הנאשם מיום 19/3/2009 נתקבלה וסומנה ת/12.

מזכר של סוזנה זנדר מיום 8/6/2009 נתקבל וסומן ת/13.

מזכר של הילל משה אור מיום 19/3/2009 נתקבל וסומן ת/14.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ג' בתשרי התשע"ג, 19/09/2012 במעמד הנוכחים.

התובעת: אלו עדיי.

הנאשם הוזהר לומר את האמת ועונה לשאלות הסנגור בחקירה ראשית:

ש: תספר על עצמך.

ת: שמי תומר טרבלסי, אני גר בעפולה, עובד בעסק המשפחתי, גרוש ואב לשני ילדים.

ש: האם יש לך עבר פלילי? האם הסתבכת פעם עם המשטרה.

ת: לא.

ש: תספר מה היה באותו ערב.

ת: הייתי בארוע באולמי "אצולת העמק". יצאתי מהארוע סמוך לחצות, נסעתי לעיר ופגשתי שם חבר, הוא עלה לרכב ליד איזה קיוסק סמוך לביתו וישבנו ברחוב צדדי ודיברנו. ישבנו ברחוב הכנסת.

ישבנו ודיברנו, פתאום נעצרה ניידת מולי, קפץ שוטר במהירות לא נורמאלית, שלף משהו שבדיעבד הבנתי שהוא גז מדמיע והתחיל לרסס אותי בתוך הרכב. הבחור שהיה איתי ברכב יצא והלך, אפילו לא הספקתי לראות אותו הולך. מאותו רגע שהוא ריסס אותי ניסיתי לצאת מהאוטו, התחלתי להקיא, הקראתי הרבה זמן. היו שם נערים מעפולה שמכירים אותי מהמסעדה של משפחתי, הם הגישו לי מים ושטפתי את הפנים. הקראתי הרבה זמן. אחרי זה כבלו אותי באגרסיביות, לקחו אותי וזרקו אותי על מכסה המנוע של הרכב. אז הגענו לתחנה, שאלתי מה קרה והם טענו שהם רדפו אחריי ולא עצרתי. אמרתי להם שיגשו לרכב ויבדקו את מכסה המנוע ויראו שהוא קר כי אני עומד שם קרוב לשעה.

בזמן שהייתי בתחנה והתחיל להיות שם איזה בלבול, שמעתי בקשר שהם בעצם מחפשים מיצובישי כסופה בעוד שלי היתה דייהו כסופה. ואז בעצם התחלנו לדבר והשוטרים אמרו שאולי הוא רצה לעשות רושם על השוטרת שהיא חדשה וצחקו על כל המקרה הזה.

הייתי בתחנה עוד שעה ובסוף לחצנו ידיים ואמרנו שהיתה אי הבנה או טעות ושחררו אותי עם האוטו אבל השוטר אמר לי שבגלל הניירת אני צריך להשאיר את האוטו אצלם 30 יום. הם נתנו לי ללכת איתו וביקשו שאחזיר אותו למחרת. למחרת שמתי את האוטו במחסני נעמן למשך 30 יום.

אני מבחינתי חשבתי שגמרתי עם זה ושמדובר בטעות ואז כעבור שנה וחצי קיבלתי כתב אישום. זה כל מה שהיה.

ש: אמרת שהרכב המשטרתי נעצר מולך. למה הכוונה מולך.

ת: הוא נעצר במקביל אלי, באותו כיוון נסיעה.

ש: כשאמרת שזרקו אותך על מכסה מנוע. איפה היה רכב.

ת: אני לא ראיתי כלום. כל הזמן הקאתי.

ש: מה עשה לך הגז פלפל.

ת: היתה לי נפיחות בעיניים במשך שבוע, היתה לי שריטה בעין כנראה מהשפשופים.

ש: כאשר דיברת על המסעדה שהיתה בסמוך. על איזו מסעדה דיברת.

ת: יש לאבא שלי מסעדה ברחוב הנשיא שנמצאת כ- 30 מטר ממקום הארוע.

ש: במשטרה נחקרת בגין עבירה של איומים על שוטר. מתי היו האיומים.

ת: אני לא זוכר שנחקרתי על איומים.

ש: אני אומר לך שנחקרת במשטרה כי תקפת את השוטר שי ואיימת עליו.

ת: לא יכולתי להגיע למצב כזה גם אילו רציתי, כי הייתי מקיא ומקיא ולא יכולתי לפתוח בכלל את העיניים.

ש: אם השוטר אומר שדחפת אותו.

ת: יכול להיות רק מצב אחד שדחפתי אותו כאשר הוא ריסס עם הגז פלפל פתחתי את הדלת ויכול להיות מצב שדחפתי אותו עם הדלת, לא עם הידיים.

ש: אני מציג בפניך תצלום צבעוני מוגדל של התצלומים נ/4 ו- נ/5. השוטרת דיאנה ברנשטיין שהעידה כאן אישרה שעלית על כיכר כמו הרכב שנראה בתצלום. האם עלית על הכיכר בצורה כזאת באותו יום.

ת: לא.

ב"כ הנאשם: אבקש לצרף את התצלום הצבעוני לנ/4.

ב"כ המאשימה: אין התנגד.

<#5#>

החלטה

הצילום הצבעוני מצורף לנ/4.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ג' בתשרי התשע"ג, 19/09/2012 במעמד הנוכחים.

הנאשם ממשיך:

ש: אני מציג לך תמונה ואמור אם אתה מזהה במה מדובר.

ת: כן. רואים מעגל תנועה ליד הדואר בעפולה.

ש: ספר לבית המשפט על ניסוי שעשינו אתמול.

ת: השוטרת אמרה שנסעתי בזיג זג, עליתי על הכיכר ולאחר מכן פניתי ימינה. בפועל אין אפשרות לעשות את הדבר הזה. הסנגור ואני הלכנו אתמול לכיכר הזאת, כמעט עלינו על מעגל התנועה כדי לראות אם אפשר לשבור ימינה, הגענו לקצה וניסינו לשבור ימינה ומצאנו שהדבר בלתי אפשרי כי יש שם שוליים עם משולש ואין מציאות לפנות ימינה, בפרט כשהיא אמרה שעשיתי זאת בצורה מטורפת.

ש: מרגע שעלינו על הכיכר היכן היתה הפניה ימינה.

ת: מאחורינו.

ב"כ הנאשם: אבקש להגיש את התצלום.

ב"כ המאשימה: אין התנגדות.

<#7#>

החלטה

התצלום נתקבל וסומן נ/6.

<#8#>

ניתנה והודעה היום ג' בתשרי התשע"ג, 19/09/2012 במעמד הנוכחים.

הנאשם ממשיך:

ש: למה שהשוטרת תגיש שעשית משהו שהוא בלתי אפשרי.

ת: אני לא יודע, אני שואל למה הם עשו את כל מה שהם עשו.

ש: אני מציג לך תמונה. האם אתה מזהה אותה.

ת: כן. זה המקום שבו היה המקרה. ברחוב הכנסת.

ש: כאשר אתה נוסע למסעדה שלך, היכן אתה מחנה.

ת: מאחורי המסעדה. ברחוב הכנסת.

ש: אני מציג לך תמונה נוספת. האם אתה מזהה אותה.

ת: כן. זה רחוב העליה.

ש: השוטרים אומרים ששם הם תפסו אותך. מה יש לך לומר על זה.

ת: לא היה ולא נברא. כל מה שהשוטרים אמרו זה שקרים.

חקירה נגדית:

ש: אמרת שהיית בחתונה באותו יום.

ת: כן.

ש: באולמי אצולת העמק.

ת: כן.

ש: עם מי היית באותה חתונה.

ת: עם חברים, הרבה חברים.

ש: האם היית גם עם בני משפחה.

ת: לא.

ש: תסכים איתי שבאותו יום בחתונה שתית כמה בירות.

ת: לא כמה בירות, שתיתי שתי בירות.

ש: בהודעה שמסרת בסמוך לארוע אמרת ששתית כמה בירות.

ת: לא. אמרתי ששתי שתי בירות.

ש: האם היום אתה זוכר בוודאות ששתית רק שתי בירות.

ת: כן. אני לא שותה יותר משתי בירות.

ש: האם לאחר שיצאת מהחתונה נהגת ברכב שבו נעצרת מסוג דייהו.

ת: כן.

ש: כאשר יצאת מהאולם אמרת שהסתובבת לפני שהגעת למקום שבו נעצרת.

ת: נסעתי העירה.

ש: לאן נסעת.

ת: לעיר, לאבא שלי למסעדה, בעיקרון למסעדה אבל בדרך ראיתי את דורון ואספתי אותו.

ש: כלומר, דורון לא היה איתך בחתונה.

ת: נכון.

ש: איפה דורון גר.

ת: סמוך למקום, ברחוב ממול.

ש: כמה זמן לקחה לך הנסיעה מהאולם ועד למקום שבו אספת את דורון.

ת: 5 דקות.

ש: ומהמקום שאספת אותו ועד למקום שבו נעצרת.

ת: דקה, אולי חצי דקה.

ש: ליד איזה בית עצרתם ברחוב הכנסת לטענתך.

ת: בתחילת הרחוב בצד ימין בכיוון הנסיעה, ליד בנק לאומי.

ש: של מי רכב הדייהו שבו נסעת.

ת: שלי.

ש: הרכב הזה רשום ע"ש רפאל נמרוד, מיהו.

ת: זה אחד העובדים שלנו במסעדה.

ש: האם אתה יודע איפה רפאל נמרוד גר בזמן הארוע.

ת: אז הוא גר ברחוב העליה. מאז הוא עבר דירה.

ש: אני אומר לך שרפאל הוא הבעלים של הרכב ואתה בשל כך הגעת לרחוב העליה באותו ערב כדי להסיע אותו.

ת: אני לא יודע מאיפה את מביאה את זה. תחפשי משהו יותר חזק.

ש: השוטר שהעיד כאן סיפר שהיה איתך ברכב נוסע נוסף.

ת: כן.

ש: הסבר מדוע חבר שישב איתך יצא מהרכב במקום להיות איתך ולבדוק מה רוצים ממך השוטרים, עוזב אותך ולא עוזר לך.

ת: תשאלי אותו.

ש: מה הקשר שלך לדורון.

ת: אנחנו גרים באותה שכונה וגדלנו יחד. חבר.

ש: תתאר את מסלול נסיעתך מהאולם ועד למקום שבו נעצרת.

ת: יצאתי מהאולם, יש רק כביש אחד שנקרא עוקף עפולה, נסעתי לכיוון מערב עד כביש הסרגל. אני מתקשה לתאר. אני משרטט על מפת העיר עפולה את מסלול נסיעתי וכן מספר נקודות. אחרי חנקין אני ממשיך עוד קצת ימינה ומיד הפניה.

התובעת: אבקש להגיש.

הסניגור: אין התנגדות.

<#10#>

החלטה

מפה מסומנת נתקבלה וסומנה ת/13.

<#11#>

ניתנה והודעה היום ג' תשרי תשע"ג, 19/09/2012 במעמד הנוכחים.

הנאשם ממשיך:

ש: מהשרטוט שערכת על גבי המפה, עשית הזזה. אני מבקשת לשאול אותך לגבי מקומות מסויימים בעפולה, האם עברת בהם או לא.

האם עברת ליד קניון העמקים כשיצאת מאצולת העמק?

ת: לא. יצאתי מהכביש האחורי.

ש: כלומר, עברת את צומת עפולה דרום?

ת: הצומת לכיוון התענכים.

ש: והמשכת ועברת קרוב לבית הקברות?

ת: כן.

ש: האם עברת את רחוב הבנים.

ת: חתכתי אותו כזה. מעגל תנועה.

ש: בשלב זה, אחרי שעברת את רחוב הבנים, איך נסעת.

ת: אחרי בית העלמין שהיה בצד שמאל שלי יש מעגל תנועה, במעגל התנועה ימינה זה לרחוב הבנים ושמאלה לכיוון מגידו. אני חציתי את רחוב הבנים והמשכתי לנסוע ברחוב הקונגרס הציוני ועליתי, חציתי את רחוב משה שרת והמשכתי הלאה ברחוב הקונגרס הציוני, במעגל הבא המשכתי ישר עד שפניתי ימינה לרחוב הרב לוין (הרב קירשטיין) כשמצד ימין שלי נמצא הדואר. שם אספתי את דורון, קצת אחרי שפניתי לרחוב הרב לוין. התקדמנו ועצרנו ברחוב הכנסת, ממש בתחילת הרחוב.

ש: אני מבינה שעשית סיבוב גדול מאצולת העמק עד לרחוב הרב קירשטיין במקום לנסוע בדרך קצרה יותר.

ב"כ הנאשם: אני מתנגד לשאלה. אין דרך קצרה יותר.

<#14#>

החלטה

אין כל הצדקה להתנגדותו של הסנגור. מדובר בשאלה לגיטימית לחלוטין.

מאידך, רואה אני בחומרה רבה את העובדה שהסנגור נותן למעשה תשובה לשאלת התובעת במקום

הנאשם, בעוד הנאשם נתון בעיצומה של חקירה נגדית.

הסנגור מתבקש להימנע מהערות מסוג זה במהלך החקירה הנגדית.

<#15#>

ניתנה והודעה היום ג' בתשרי התשע"ג, 19/09/2012 במעמד הנוכחים.

הנאשם ממשיך:

ת: החניה של אצולת העמק נמצאת בצד הימין של הכביש העוקף, זו היציאה היחידה. אי אפשר לצאת מהצד השני של האולם. זו הדרך הכי קרובה, הכי מהירה, הכי בטוחה והכי נגישה. אין לי דרך אחרת אלא אם כן אני רוצה לנסוע בזגזגים ימינה ושמאלה בתוך העיר.

ש: האם אתה מכיר את רחוב העליה.

ת: כן.

ש: האם אתה יודע מהיכן אפשר להיכנס לרחוב העליה.

ת: כן. מכיוון אומן, מרכז נוער אמונה. זו הדרך היחידה להיכנס לרחוב העליה. יש דרך נוספת שהיא באמצע הרחוב. זה רחוב חד סיטרי.

ש: באיזו כתובת התגוררת בזמן הארוע.

ת: התגוררתי אצל הוריי ברחוב כורש 1.

ש: האם בית וגן וכורש זה אותו מקום.

ת: לא. זו שכונה מקבילה. עברנו דירה עם המשפחה.

ש: מה המרחק מביתך למקום שבו נעצרת.

ת: בערך 1 ק"מ, אולי 600 מ' בקו אוירי.

ש: לטענתך נעצרת ברחוב הכנסת.

ת: כן.

ש: התרשמתי היום שאינך מתמצא כ"כ בשמות הרחובות בעפולה והשוטרים אמרו שנעצרת ברחוב המקביל, ברחוב העליה. אני אומרת לך שאתה טועה ושהמקום שבו נעצרת הוא רחוב העליה. מה תגובתך.

ת: אני גרתי ברחוב הכנסת שנתיים כשהייתי נשוי, המסעדה של אבי בצד ימין. אני יודע היטב לזהות את רחוב הכנסת.

ש: האם הרחוב שבו נעצרת הוא אזור מגורים, או אזור תעשיה.

ת: גם וגם.

ש: אני מציגה בפניך תמונה של רחוב הכנסת, שאותה הציג בפניך הסנגור בחקירה הראשית ואני רואה שמדובר ברחוב מגורים בלבד.

ת: את לא רואה טוב, אם תסתכלי תראי שיש משרד עורכי דין בצד ימין, בצד שמאל יש משרד ביטוח, אחריו יש סוכנות נסיעות ומשני הצדדים יש בנק ובניין משרדים גבוה.

ש: האם נכון שכל אותם עסקים שפירטת אינם עובדים בשעות הלילה.

ת: נכון. למעט 2-3 קיוסקים העסקים בעפולה לא עובדים בלילה.

ש: מה היה צבע הרכב שבו נסעת באותו לילה ומה שנת היצור.

ת: צבע כסף ושנת יצור 96 או 97 או 98, לא יודע. לא זוכר.

ש: שני השוטרים שהעידו בבית המשפט אמרו שנסעו אחריך והיו בקשר עין רצוף איתך וכי הנסיעה היתה ברציפות. הם נסעו אחריך עד למקום שבו נעצרת. מה יש לך להגיד על זה.

ת: לא היה ולא נברא.

ש: האם נכון שהכביש בו נעצרת הוא חד סיטרי.

ת: נכון.

ש: אתה טוען שבסביבות השעה 01:00 השוטרים עשו מרדף אחרי רכב אחר והיתה טעות בזיהוי, אותו רכב מאותו סוג ובאותו צבע ובמקרה הם נכנסו לרחוב שבו היית והתנפלו עליך.

ת: נכון.

ש: כמה זמן לטענתך היית באותו מקום.

ת: קרוב לשעה. אני אמרתי לשוטרים שיגעו במכסה המנוע ויראו שהוא קר.

ש: באותו לילה נחקרת ע"י השוטר שגבה את העדות וגם תוחקרת ע"י השוטר שי פרץ.

ת: השוטר שי פרץ לא חקר אותי רק דיברנו על מה שהיה. אני זוכר שמישהו אחר חקר אותי.

ש: אני מציגה לך את ת/4. האם זו חתימתך ע"ג המסמך.

ת: כן.

ש: אם כך, עולה שהוא תיחקר אותך ואתה חתמת.

ת: יכול להיות.

ש: אני אומרת לך שלפי התחקור סיפרת לשוטר ששתית 4 כוסות בירה עם וודקה באצולת העמק.

ת: לא אמרתי את זה. כשאני נוהג אני שותה רק שתי כוסות של בירה וגם זה לא מיד לאחר ששתית. הייתי בארוע עוד שעה או שעתיים.

ש: אמרת שהאולם הוא 200 מטר מהבית שלך שנמצא ברחוב כורש.

ת: נכון.

ש: כשהשוטר מסר לך את ת/3 (דו"ח התנועה). האם זו חתימתך על המסמך.

ת: כן.

ש: גם מת/3 עולה שאמרת לו ששתית קצת, כמה בירות וודקה ורדבול.

ת: אני עומד על כך ששתיתי רק שתי בירות. הם יכולים לכתוב מה שהם רוצים.

ש: אתה נחקרת בשעה 03:00, השוטר שחקר אותך הטיח בפניך את ההאשמות, הוא שאל אותך ואתה ענית לו.

ת: נכון.

ש: לאחר החקירה רואיינת ע"י קצין אשר החליט לשחרר אותך לביתך.

ת: נכון.

ש: אתה גם קיבלת את ת/5 ואת ת/6.

ת: נכון. ביום שמסרתי את הרכב.

ש: האם נכון שלא הגעת לשימוע.

ת: איזה שימוע? למחרת הייתי אצל הקצין, איך לא הגעתי?

ש: מה החליט הקצין.

ת: הוא החזיר לי את הרישיון. זה מה שהיה. הייתי בתחנה בעפולה, בחדר אחר לא באותו חדר שהייתי קודם.

ש: אני רואה שלא התייצבת לשימוע ומאחר ולא התייצבת, הקצין פסל אותך פסילה מינהלית מלנהוג במשך 30 יום. גם בעל הרכב לא התייצב והקצין החליט על השבתת הרכב למשך 30 יום.

ת: אני הייתי אצל הקצין.

ש: תסכים איתי שלא היית בבימ"ש לתעבורה וערערת על שלקחו לך את רישיון הנהיגה למשך 30 יום.

ת: נכון.

ש: האם נכון שבזמן הארוע עבדת בשיפודי עמוס.

ת: כן.

ש: בזמן הארוע ציינת זאת ואמרת ששוטרים מכירים אותך. למה אמרת זאת.

ת: כדי שיבינו שאני לא עבריין ושיעזבו אותי. את לא יודעת איך התנפלו עלי שם. לא

ש: תסכים איתי שלטענתך השוטרים שלפו אותך מהרכב ולכן לא הספקת לצאת מהרכב.

ת: בזמן שהוא ריסס אותי אני יצאתי מהאוטו והתחלתי לצעוק "אני לא פושע, אני לא עבריין, תעזוב אותי".

ש: אם כך, השוטרים לא הוציאו אותך מהרכב.

ת: אני יצאתי מהרכב, הם לא הוציאו אותי אבל בזמן הזה הם התנפלו עלי, הם היו עלי.

ש: אתה טוען אם כך שבשום שלב לא נשלפת מהרכב ע"י השוטרים.

ת: יכול להיות שנשלפתי אבל גם ניסיתי לצאת בעצמי. הם ריססו אותי והתנפלו עלי.

ש: אתה מתאר מצב שישבת ברכב והם ישר ריססו אותך.

ת: כן. הם קפצו על האוטו.

ש: היכן היה החבר שלך בשלב הזה.

ת: אני זוכר שהוא היה באוטו ואח"כ נעלם.

ש: למה שהשוטרים ירססו אותך ויתנפלו עליך אם לא התנגדת. הם יכלו לעשות את אותה פעולה ללא ריסוס.

ת: כשהייתי בתחנה שמעתי שני שוטרים שצוחקים שהשוטר רצה לעשות פוזה על השוטרת החדשה. גם אני שאלתי למה הם תקפו אותי. היו שם 20-30 ילדים שראו את כל הארוע וחבל שאני לא יכול להביא אותם. אני רק אמרתי "מה עשיתי"

ש: אתה טוען שהיתה טעות בזיהוי ברכב.

ת: כן. זה גם מה שהשוטרים אמרו בתחנה.

ש: תסכים איתי שכבר ביום הארוע הבנת שיש טעות בזיהוי.

ת: כן.

ש: אם כך, כיצד אתה מסביר שלא אמרת זאת בשום מקום. לא אמרת זאת בפני השוטר שחקר אותך.

ת: אני אמרתי לכולם באותו רגע.

ש: מדוע לא אמרת לחבר שהיה איתך שיבוא למשטרה ויתמוך בגרסתך.

ת: לשם מה? זה כבר נעשה.

ש: השוטרת סוזנה התקשרה אליך וביקשה לדעת את פרטי העד שהיה איתך ברכב. ניתנה לך הזדמנות להגיד מי הוא העד.

ת: ראשית, לא הייתי בטוח שמדובר בשוטרת וחוץ מזה למה להכניס אותו למקומות האלה. אני מאמין שהכל זה מלמעלה.

ש: כמה זמן ישבת עם החבר שלך ברכב.

ת: כשעה.

ש: מה עשיתם במשך שעה.

ת: היו לו בעיות עם אשתו, הוא עמד להתגרש. ישבנו ודיברנו.

ש: האם לחבר שלך היה משהו אסור להחזקה.

ת: לא.

ש: האם זה אדם שהמשטרה חיפשה ואולי בגלל זה הוא ברח מהשוטרים.

ת: לא.

ש: אני מציגה בפניך את רישיון הרכב וצילום רישיון נהיגה וצילום רישיון זמני. האם הם שלך.

ת: כן.

ב"כ המאשימה: אבקש להגיש.

ב"כ הנאשם: אין התנגדות.

<#16#>

החלטה

רישיון נהיגה ורישיון רכב נתקבלו וסומנו ת/14.

<#17#>

ניתנה והודעה היום ג' בתשרי התשע"ג, 19/09/2012 במעמד הנוכחים.

הנאשם ממשיך:

ש: טענת קודם שהקאת. כמה פעמים הקאת.

ת: אני לא זוכר אך הקאתי מספר פעמים, גם בארוע וגם בתחנה.

ש: אני אומרת לך שכל השוטרים שהיו פה לא ציינו שהקאת, לא בתחנה ולא בארוע.

ת: המון פרטים הם לא אמרו שהיו.

ש: תסכים איתי שבסוף הארוע התנצלת בפני המתנדב והשוטר.

ת: הם אמרו לי אם יש לי משהו להגיד אז אמרתי סליחה. לא היה לי על מה להתנצל.

ש: האם הכרת את השוטר והשוטרת שעצרו אותך.

ת: לא.

ש: אין ביניכם כל סכסוך.

ת: לא.

ש: תסכים איתי שלא הגשת תלונה במח"ש.

ת: רציתי לעשות זאת אבל הם אמרו לי שהכל נגמר. זו היתה הטעות שלי שלא הגשתי תלונה. זה נקרא חוסן נפשי.

ש: האם פגשת את החבר שלך באותו יום באקראי, או שקבעתם להיפגש.

ת: באקראי.

ש: האם הוא ביקש לדבר איתך.

ת: אני לא זוכר איך זה היה בדיוק.

ש: האם לא מיהרת לחזור הביתה לאחר הארוע.

ת: לא מיהרתי.

חקירה חוזרת – אין.

עד הגנה מס' 1 – מר דורון הרמן - הוזהר לומר את האמת ועונה לשאלות הסנגור בחקירה ראשית:

ש: תספר על עצמך.

ת: שמי דורון הרמן, אני בן 42, תושב עפולה, יליד עפולה, חייתי 13 בלוס-אנג'לס. כיום אני עובד בחברת טאוור במגדל-העמק כרתך אורביטאלי. אני גרוש ואב לשתי בנות.

ש: האם יש לך היכרות קודמת עם המשטרה.

ת: היה לי עניין אחד עם המשטרה שהסתיים לפני חודשיים ללא הרשעה. היה אצלי חיפוש בבית ומצאו תרמילים מהצבא.

ש: האם אתה מכיר אותי.

ת: אתמול הכרתי אותך.

ש: מלבד הפגישה אצלי במשרד, האם היית נוכח איתי ועם הנאשם.

ת: לא.

ש: אחדד את השאלה, האם היית איתי ועם הנאשם ברכב כאשר ביצענו איזה שהוא ניסוי.

ת: אתמול, אחרי שנפגשנו במשרד, לפי השיחה שהתנהלה ביניכם הבנתי שהשוטרת טענה שהנאשם נסע ברחוב שרת ועלה על האי תנועה בצומת של הרב לוין ורחוב שרת, יש שם אי תנועה גדול בפינה, שהוא נסע בצורה לא אחראית, זיגזג, עלה על האי תנועה ואז פנה ימינה לכיוון רחוב הרב לוין מהכיכר. העורך דין הראה לנו שזה בלתי אפשרי מבחינת נהיגה לפנות ימינה.

ש: למה? תסביר.

ת: כי ברגע שאתה מגיע לאי התנועה אתה צריך לעשות פרסה כדי לפנות ימינה.

ש: האם נכחת באוטו או ששמעת סיפורים ממני.

ת: הייתי באוטו.

ש: האם אתה יודע למה אתה פה.

ת: לספר מה קרה בהיסטוריה של אותו ערב. אני גר ברחוב הרב לוין 17ב, מול הדואר. יצאתי מפיצוציה של איתן, קניתי סיגריות. הנאשם עצר בכביש, צפצף לי, אנחנו מכירים המון שנים, ההורים שלנו גרו באותה שכונה. התקרבתי אליו "שלום, מה העניינים". התיישבתי לידו באוטו, נסענו הלאה. נסענו כמה מטרים ועצרנו בצד, פנינו ימינה ועצרנו בצד. ישבנו ודיברנו הרבה זמן, אין לי מושג. אני יודע אתמול מהרענון שזה היה שעה אבל אין לי מושג. עצרה במקביל אלינו ניידת, בהתחלה לא שמתי לב שזו ניידת. יש שם כספומט של בנק לאומי ואנשים כל הזמן עוצרים ויורדים. ירד מישהו מהניידת, אני אפילו לא יכול לזהות את הפנים שלו, הוא ניגש ישר לאוטו שלנו, לחלון של הנהג והתיז גז פלפל, או גז מדמיע, אני לא יודע, וצעק צעקות. אני לא יכול להגיד את המילים המדוייקות משהו כמו "תפסתי אותך". אני יצאתי מהמכונית ועזבתי את המקום.

ש: האם חטפת גז.

ת: כן. קצת, לא רציני. הוא קיבל את הרוב.

ש: איך אתה עוזב את המקום כשתוקפים את חברך שוטרים.

ת: האמת שאני תמיד מתרחק ממשטרה. עשיתי את העיקוף של כל הבלוק וחזרתי הביתה. לא הבנתי מה קורה שם. הוא אמר לי שחזר מארוע, דיברנו בסבבה, היו לי כמה בעיות אישיות וזכור לי שדיברתי עליהן. זה היה עוד לפני שהתגרשתי. דיברנו הרבה זמן ואני לא יודע מה קרה, הקטע הזה הלחיץ אותי. אחרי שהגעתי הביתה, החלפתי בגדים, הסתכלתי מהמרפסת, היתה שם התקהלות של אנשים, הגיעה עוד ניידת. חזרתי למרחק של 20-30 מטר מהמקום. פחדתי לגשת. ראיתי שלקחו את תומר, טילפנתי ורק אחרי כמה שעות הוא ענה לי ואמר לי שהכל בסדר ושהיתה טעות בזיהוי.

למחרת ראיתי אותו והוא היה נפוח ועין אדומה. שאלתי אותו מה קרה והוא אמר שאמרו שנסעו אחריו וחיפשו מיצובישי והוא נסע בדייהו. ביקשתי ממנו שלא יערב אותי בסיפור הזה כי יש לי מספיק צרות.

אחרי כמה חודשים נפגשנו בבריכה בקנטרי קלאב, דיברנו ושאלתי אותו מה נגמר עם הסיפור הזה הוא אמר שלא אדאג, הוא פגש את השוטרים, ביקשו סליחה, לחצו את ידו ונגמר הסיפור. מים מתחת לגשר. שכחתי מהעניין הזה עד לפני שבועיים שהנאשם טילפן אלי ושהוא צריך אותי ושהוא מצטער והוא צריך שאגיע, שמתנהל נגדו משפט בתקיפת שוטרים.

ש: למה היית צריך להחליף בגדים.

ת: פחדתי מהמשטרה.

ש: האם כאשר הנאשם נהג הוא נהג כשיכור.

ת: נסענו 70-80 מטר. גם הזיכרון שלי לא במיוחד.

ש: בדרך שתיארת יש עיגול תנועה, האם הוא עלה עליו.

ת: אין עיגול תנועה. כשהגענו לעיגול פנינו ימינה.

ש: האם הוא נכנס באין כניסה.

ת: לא.

חקירה נגדית:

ש: האם נכון שהניידת היתה כחול לבן עם מהבהבים.

ת: כל הניידות כחול לבן. לא שמתי לב אם היו אורות מהבהבים.

ש: האם הכביש שבו הייתם הוא כביש ראשי, כביש סואן.

ת: לא.

ש: האם זהו כביש דו סיטרי או חד סיטרי.

ת: חד סיטרי.

ש: האם עברו משם רכבים.

ת: עוצרים שם רכבים כל הזמן, יש שם כספומט.

ש: אמרת שנפגעת מגז הפלפל.

ת: כן. לא רציני אבל צרב לי.

ש: איפה.

ת: באזור של אוזן ועורף צד שמאל.

ש: מתי זה היה.

ת: שמעתי את התאריך היום ואתמול, זה היה ב- 18 או – 19, היה ויכוח היום בבימ"ש.

ש: אתה לא זוכר את התאריך.

ת: לא.

ש: האם זה היה קיץ או חורף.

ת: חורף.

ש: האם חלונות הרכב היו סגורים, או פתוחים.

ת: הם היו פתוחים, כי שנינו עישנו סיגריות.

ש: מה סוג וצבע הרכב שבו אסף אותך הנאשם.

ת: עכשיו אני יודע שזה דייהו. הוא היה בצבע כסף.

ש: מי אמר לך שזה דייהו.

ת: הנאשם.

ש: האם בערב הארוע אתה והנאשם דיברתם בטלפון וקבעתם להיפגש.

ת: לא.

ש: אני מבינה שאתה לא היית באותה חתונה.

ת: לא.

ש: מאיזה רחוב הנאשם אסף אותך.

ת: מרחוב הרב לוין מול הדואר, המשכנו 70 מטר וימינה.

ש: מאיזה כיוון הגיע הנאשם.

ת: אני לא זוכר. אני לא רוצה לענות סתם ולנחש. אני באמת לא זוכר. אני הייתי בצד של הפיצוציה של איתן מורד, היום יש שם את בנק דיסקונט.

ש: האם הנאשם נחשב לחבר טוב שלך.

ת: אנו מכירים מעל 25 שנה. אנחנו לא מסתובבים יחד כל יום וכל שבוע אבל אנחנו מכירים תקופה ארוכה.

ש: ואתה יושב איתו ומספר לו על כל הבעיות האישיות שלך.

ת: כן. הוא אדם מיוחד.

ש: האם רק עישנתם סיגריות או שאכלתם או שתיתם שתיה חריפה.

ת: רק עישנו סיגריות.

ש: אמרת שזה היה מאוחר בלילה. באיזו שעה.

ת: אני יודע כי ראיתי את הזה... מדברים כאן שזה היה 24:00 או 01:00 בלילה. אם תגידי שזה היה 23:00 אני אגיד אמן ואם תגידי לי 24:00 אני אגיד גם.

ש: האם ישנם פרטים נוספים שאמרת היום ושהזכירו לך ואמרת אמן.

ת: אני אומר לך מה שאני זוכר, מה שאני יודע. זה הכל. מה שאני לא יודע, לא יודע.

ש: אתה ראית את השוטרים מתנפלים על הנאשם ומרססים אותו ואתה החלטת לא לעזור לחבר שלך.

ת: לא עזרתי, ברחתי.

ש: האם היה איתך משהו אסור.

ת: לא.

ש: האם ידעת שהנאשם הגיע מארוע.

ת: כן. הוא אמר לי.

ש: האם אתה ידוע אם הוא שתה בארוע.

ת: אין לי מושג.

ש: אמרת שלא רצית להיות מעורב וביקשת ממנו לא לערב אותך. מה השתנה בשבועיים האחרונים שהסכמת לבוא ולהעיד.

ת: גם אז כשביקשתי ממנו לא לערב אותי אמרתי לו שאם אין ברירה, אני אבוא להעיד אבל אם אפשר שישאיר אותי מחוץ לעסק. משטרת עפולה, או בתי משפט ממש לא נעים לי, ממש לא מושך אותי.

ש: אני אומרת לך שאתה נסעת ברכב עם הנאשם, השוטרים רדפו אחריכם, נעצרתם ע"י המשטרה ואתה פחדת להסתבך בגלל הנהיגה של הנאשם ובגלל זה ברחת.

ת: לא.

ש: השוטרים שהעידו כאן אמרו שלא נעצרתם ברחוב הכנסת אלא ברחוב המקביל לו, רחוב העליה. מה יש לך להגיד על זה.

ת: לא. זו טעות.

ש: האם את העובדה הזו זכרת או שגם את זה הנאשם הזכיר לך.

ת: אני יודע אבל זה לא רק אני, היום שם איזה 30 אנשים.

ש: האם אתה מכיר את האנשים שהתאספו שם.

ת: לא אבל בטוח שהמשטרה לקחה שמות.

ש: האם הבאת לנאשם בקבוק מים.

ת: לא.

ש: תתאר מה ראית שהשוטרים עשו.

ת: לא הרבה. ראיתי בן אדם ניגש, אני אפילו לא יודע אם הוא היה על מדים או על אזרחי, אני זוכר שהוא צעק ממש חזק אבל אני לא זוכר את תוכן הדברים במדויק. אני פתחתי דלת ו...

ש: האם בין הנאשם לשוטר היו חילופי דברים, או שהוא מיד ריסס אותו.

ת: הוא מיד ניגש לנאשם לחלון ריסס וצעק.

ש: האם הנאשם ניסה לברוח? האם ניסה להתנגד?

ת: זה מה ששאלתי אותו אחרי זה בטלפון. לא הבנתי מאיפה זה בא.

ש: עם מי ישבת כשהמתנת לדיון.

ת: עם אף אחד.

ש: האם לא ישבת עם העורך דין.

ת: לא. העורך דין היה פה.

ש: והעורך דין השני.

ת: לא דיברתי על מה שקורה פה. הוא לא ישב לידי.

ש: האם לפני שנכנסת לאולם למתן עדות נפגשת עם עו"ד הירש.

ת: מהרגע שיצאתי מהאולם לפני שהנאשם התחיל להעיד לא דיברתי איתו.

ש: איפה ישבת כשהנאשם העיד.

ת: מחוץ לאולם וניגשתי לעשן סיגריה.

חקירה חוזרת – אין.

ב"כ הנאשם: אלו עדיי.

התובעת מסכמת: המאשימה הוכיחה מעבר לכל ספק סביר את העבירות המיוחסות לנאשם. שני השוטרים שערכו דו"חות ואף העידו בבית המשפט ציינו כי הבחינו בנאשם מבצע את העבירות, נוסע בדרך שתיארו ברכב, מסרו תיאור של המקום, נסעו אחריו באופן רציף, תוך שמירה על קשר עין וזאת עשו בניידת כחול לבן עם אורות מהבהבים.

השוטרים אף עמדו בחקירה נגדית צולבת וארוכה. לא היה לשוטרים כל סכסוך קודם בינם לבין הנאשם. עדותם הייתה עקבית, מתיישבת עם יתר העדויות בתיק. אמנם התגלע פגם ברישום הדו"ח של השוטרת, אך היא הייתה אז שוטרת חדשה, הבהירה כי הייתה ללא ניסיון ואחרי הכשרה בסיסית בלבד.

הנאשם מסר גרסה ראשונית במשטרה לפיה שתה כמה בירות. גם בפני השוטר שתחקר אותו ורשם לו דו"ח ציין ששתה בירה, וודקה ואף רדבול. הוא ציין כי היה באירוע וכי הסיע אדם למקום. כיום הוא טוען כי פגש את אותו אדם בקרבת מקום, ישבו יחדיו ושוחחו ביניהם.

הנאשם בגרסתו הראשונית אישר כי נגע בידו בשוטר. הנאשם לא הגיע למחרת לשימוע, גם לא נתן שום גרסה אחרת בפני גורם כלשהו עד למתן התשובה לכתב האישום. לראשונה טען כי מדובר באירוע של טעות בזיהוי ולעניין תקיפת השוטר והאיומים הכחיש וטען כי השוטרים שלפו אותו בכוח מהרכב וריססו אותו בשני מיכלי גז. עוד טען בתשובה לכתב האישום כי כתוצאה מכך הקיא.

הנאשם נתן הסברים להתנהגותו שאינם מתיישבים יחדיו. מצד אחד טען שישנה טעות בזיהוי הרכב אך לא טען זאת מיד, לא בפני השוטרים ולא בפני הקצין, ובחר דווקא להתנצל בפניהם, לטעון היה מסטול ולא יודע מה הוא עושה.

הנאשם טוען מצד אחד כי הוא רוסס בשני מיכלי גז כאשר הן השוטר והן השוטרת ציינו כי רק השוטר השתמש בגז הפלפל ולשוטרת כלל לא היה מיכל גז.

גם התיאור שלו לפיו התנפלו עליו ושלפו אותו בכוח אינו מתיישב עם העובדה כי האדם שהיה לצידו החליט לנטוש אותו מבלי להושיט לו עזרה, ודווקא תיאור השוטרים כי התקיפה התפתחה לאחר דין ודברים בין השוטר לנאשם, לאחר שסירב להזדהות, הינה סבירה יותר.

הנאשם לא מסר את פרטי חברו בהזדמנות הראשונה, גם לא בהזדמנות השניה, ורק היום לראשונה אנו למדים כי ישנו עד לאירוע לכאורה, אשר ישב ארוכות עם הסניגור והנאשם, לדבריו. הם הסבירו לו פרטים של האירוע שלא זכר. עדותו מזוהמת ביותר. רוב הדברים שזכר העיד שנאמרו לו.

התנהגותו של הנאשם גם אינה ברורה בכל הנוגע לכך שהוא מוותר לשוטרים, לטענתו, לא נלחם על רישיונו, מסכים להשבתת הרכב לחודש, אינו מגיש כל תלונה. דברים אלו מתיישבים יותר עם העובדה שידע שעשה טעות ולא מתיישבים כלל עם דבריו שהוא אדם נורמטיבי שהיה נלחם ולא מסכים להתנהלות כזו של השוטרים כלפיו.

הנאשם הודה כי נהג באותו רכב בסמוך למעצרו ובדיקת השכרות שנעשתה לו מאוחר יותר בתחנה הראתה כי היה שיכור. השוטרים שללו את העובדה כי הנאשם הקיא בשטח וגם אחר כך בתחנה.

גם הטענה לפגם בבדיקה היא משוללת כל יסוד. הנאשם הודה בפני השוטרים שקודם לנהיגתו שהה באולם אירועים בחתונה של חבר ושתה מספר בקבוקים. היום הוא טוען שזה רק שני בקבוקי בירה בעוד שבמספר מקומות אמר ששתה מספר בקבוקי בירה ואף וודקה ורדבול, דבר שמחזק את תוצאות הבדיקה ולפיה היה שתוי. גם בתשובתו לשוטר התנצל וציין כי היה מסטול.

הנאשם, לגרסתו בבית המשפט תיאר עצמו כאדם נורמטיבי שנפל קרבן. מסר גרסאות לא הגיוניות. ניכר כי אינו מתמצא בשמות הרחובות ובאזורים בהם היה האירוע. אבקש בעניין זה לבקש את גרסת השוטרים לגבי מקום מעצרו. התביעה תבקש לתת אמון מלא בגרסת עדי התביעה, לתת לה את מלוא המשקל, לאור התנהגותם בבית המשפט ודבריהם לעומת גרסתו המופרכת מלאת הסתירות של הנאשם.

גם עד ההגנה נתן עדות כבושה, נזכר אחרי מספר שנים לתת עדות לראשונה, כאשר כאמור, עדותו זוהמה בפרטים רבים בעת הכנתו. אבקש להתעלם מעדות זו, כאשר הייתה לעד ולנאשם הזדמנות להביא את גרסתו לבדיקה עוד בטרם הוגש כתב האישום.

הסניגור מסכם: השאלה הנשאלת היא האם גם אם ניתן לשוטרים את מלוא המשקל והאון, האם עדיין זה יוכל להכשיר דברים שמנוגדים לחוקי הפיזיקה וליסודות של שכל ישר. אפרט.

אני רוצה לפתוח בהתייחסות לשוטר שי פרץ ולאמינותו, שוטר שבתחילת חקירתו נשאל לגבי תרסיס הפלפל בו השתמש, וסיפר שהשתמש בתרסיס והתרסיס כבר איננו אצלו ולכן אינו יכול להציגו. לאחר חקירה הוא משנה את גרסתו וטוען שהמיכל שנמצא אצלו הוא אותו מיכל שבו השתמש באירוע. מפנה לפרוטוקול עמ' 17 ש' 24 ואילך. אני שול, וגם שאלתי אותו, למה ששוטר יכזב בטענות כוזבות? מדוע ששוטר לא ידבוק באמת וישנה את גרסתו בפרט מהותי? ואי העדת האמת הזאת של אותו שוטר, שגם אני מביע חוסר נחת וסלידה ממנה, היא מצטרפת לעוד מספר אירועים בתיק הזה של אי הבאת עדים, אי הבאת ראיות לדוגמה: היו באירוע אדם נוסף ברכב ומספר רב של ילדים. המשטרה שאמונה על הבאת ראיות לא טרחה להביא את אותם שמות של אותם עדים אובייקטיביים. מדוע קצין, שהנאשם טוען ששמע מפיו ושאותו קצין ששחרר אותו, משום שהוסכם ביניהם שהייתה טעות בזיהוי ושהיו התנצלויות הדדיות והוא חתום על פקודת השחרור של הנאשם, מדוע הוא לא הגיע למסור כאן עדות?

גם תרסיס גז הפלפל נתבקש על מנת למסור אותו למעבדה על מנת לבדוק את תוכנו, וגם לזאת המשטרה סירבה.

המאשימה לא מצאה לנכון להביא ראיות שיפריכו את טענת הנאשם שבגז הפלפל יש אלכוהול. כמו כן היא לא מצאה לנכון להביא ראיות שיפריכו את טענת הנאשם שדיווחי השוטרים אודות דיווחי הקשר ביניהם אינם מתיישבים, ובמה דברים אמורים? אומר השוטר שי פרץ כי הוא דיווח דיווח אחד בקשר אודות נהג שיכור שתוקף אותו, וזאת בשעה ששוטר אחר בשם גרגורי טוען שקיבל דיווח על נהג שיכור בלבד, וזאת טרם מעצרו של הנאשם. נשאלת השאלה כיצד יכול היה השוטר לדעת שהוא מותקף עוד לפני שהותקף, דבר זה מעיד על חוסר מהימנותו והמשטרה היתה צריכה להביא ראיות להפרכת הטענה הזו שעדותו של השוטר אינה אמינה ולא מתיישבת עם עדיו חבריו, ולמעשה יש כאן סתירה מהותית. אותו שוטר נתבקש להסביר כיצד יתכן שאם הוא לא ריסס גז פלפל לתוך הרכב אז כיצד זה יש כתם אדום בתוך הרכב, שזהו סימן מובהק לגז פלפל. נשאלת השאלה האם המאשימה הביאה ראיות שיפריכו את טענת הנאשם שרוסס בגז הפלפל בתוך הרכב.

אמר אותו שוטר שנסע אחרי הנאשם, היה איתו בקשר עין רציף עד למקום שבו נעצר ושם עצר אותו. בחקירה עמ' 15 שורות 20-22 עולה בצורה חד משמעית שרכבו של הנאשם חנה כאשר באחוריו, צמוד אליו מאחור רכב אחר. שאלתי את השוטר כיצד זה יתכן, שהרי על מנת להגיע למצב כזה יש צורך שיסע ברברס, והוא ענה נכון.

השוטר מסכים שאל רכבו של הנאשם היה צמוד רכב. כאן נשאלת השאלה האם הרכב היה צמוד מלפנים, או צמוד מאחור. שאלתי את השוטר מדוע כאשר הגיע אל הנאשם מדוע לא חסם אותו מלפנים והשוטר ענה שאולי מדובר בנרקומן או שיכור שיפגע בו. בכך נפסלת האפשרות שהרכב הצמוד מלפנים. נותרה האפשרות שהרכב הצמוד היה מאחור. מקום שבו בן אדם נכנס, כטענת השוטר, ברחוב באין כניסה והרכב מאחור צמוד אליו עם מכסה מנוע זה אומר ששני המכוניות נמצאות באותו כיוון נסיעה.

מפנה לעמ' 26 שורה 5 לפרוטוקול. השוטרת לא שללה את האפשרות שהרכב השני עמד מאחוריו. זו נקודה קריטית כי היא מעידה על שני דברים?: האחד – שהשוטרים לא היו בקשר עין רציף עם הנאשם כפי שטענו, אחרת היו זוכרים אם נסע לאחור או לא, או אולי חנה בזוית עקומה. השניה – זה מלמד שלא היתה כאן כניסה לאין כניסה כי גם הרכב השני, אם כך, נכנס באין כניסה.

הטענה שהרכב עמד מאחור לא נשללה.

אף אחד לא חקר את הנאשם בקשר לעבירה של הפרעה לשוטר, או לגבי עבירה של העלבת עובד ציבור, נהיגה בקלות ראש, אי ציות לתמרור, סטייה מנתיב נסיעה. על אחת כמה וכמה, באשר לסטייה מנתיב נסיעה מפנה לעמ' 9 שורה 32. אין שום הפניה או חקירה של הנאשם בקשר לעבירה זו.

בקשר לעבירה של נהיגה בשכרות – לא בוצעה בדיקת מאפייני שכרות. הסברי השוטרים לאי ביצוע הבדיקה היא שהנאשם רוסס בגז פלפל ועל כן, לא ניתן לבצע בדיקת מאפייני שיכרות. מדוע, אם כך, ניתן היה לבצע בדיקת ינשוף? על מנת לבצע בדיקת ינשוף יש צורך לוודא שהנאשם לא שותה, לא מעשן ולא מקיא במשך 15 דקות. הנאשם העיד כי כתוצאה מריסוס גז הפלפל הנאשם הקיא ממושכות. זו תגובה טבעית.

נשאלת השאלה מי צריך להוכיח אחרת? אני סבור שנטל ההוכחה לאורך כל המשפט הוא על המאשימה.

הנאשם אמר שבזמן שריססו אותו בגז פלפל ובהיותו עם עיניים סגורות הוא ניסה לצאת מענן הגז בתוך הרכב כשעיניו סגורות וסובל מכאב ויכול להיות שכתוצאה מכך הוא דחף את השוטר אומר דברים זו תגובה אינסטינקטיבית.

כדי לחזק את הטענות לחוסר אמינות השוטרים במקרה זה. הם מוסרים שתי גרסאות שונות באשר למקום הארוע. גרסה אחת הם טוענים שזה היה ברחוב העליה 3. בגרסה אחרת, כשהם צריכים לתאר את המסלול שהם נסעו אחריו, עפ"י תיאורם הם מגיעים לרחוב הכנסת. כאשר ברחוב העליה אין כניסה וברחוב הכנסת יש כניסה. לאיזו משתי הגרסאות להאמין? כיצד ולמה שוטרים שעומדים פה וטוענים פעם אחר פעם כמעט לגבי כל שאלה שהם לא זוכרים, דווקא בנקודה זו שהם טועים הם מתעקשים שהם פתאום זוכרים וזיכרונם חזק ויציב.

בשילוב כל אלה, המסקנה היא שגרסת השוטרים היא בלתי אפשרית.

בהתייחס לעד ההגנה, ניתן היה להתרשם עד כמה הוא נזהר שלא לומר דבר שאיננו בטוח בו עפ"י חושיו והדבר בא לידי ביטוי לאורך כל עדותו.

בהתייחס לעדות הנאשם – אני מסכים שהיא לא היתה העדות החכמה ביותר אך זהו הנאשם, אדם ללא עבר פלילי, ללא רקע קודם שפתאום הוא יקום ויתקוף שוטרים ללא סיבה. זה לא מתיישב. אני מתקן, ביום הארוע הנאשם היה ללא כל עבר פלילי, אפילו לא תיק מב"ד.

בשקלול כל הדברים מתעורר ספק סביר.

אם יש משהו בעברו של הנאשם שהסנגור צריך לדעת כדי להיזהר שלא להטעות את בית המשפט, זה צריך להופיע בתיק החקירה.

התובעת: אני מבקשת להבהיר באשר לטענת הסנגור ולפיה לא מסרנו את מיכל גז הפלפל, הפנינו את הסנגור לתקן של מכון התקנים לגבי הגז הספציפי שבו משתמשת המשטרה. ציינתי במכתב תשובה את מרכיבי גז הפלפל כפי שנמסרו לי ע"י הקצין במטה הארצי. חברי ביקש תשובה בהקדם כדי שיוכל לפנות לבית המשפט אך הוא לא פנה וגם לא חזר אלינו.

<#18#>

החלטה

אני קובעת התיק למתן הכרעת דין ליום 30/10/2012 שעה 13:00.

<#19#>

ניתנה והודעה היום ג' בתשרי התשע"ג, 19/09/2012 במעמד הנוכחים.