<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד אפרת רותם

הנאשם בעצמו

ב"כ הנאשם עו"ד פאדי חמדאן

פרוטוקול לנאשם 1

ב"כ הנאשם:

יש לנו ראיות לעונש. אני מבקש להגיש 3 תמונות של הנאשם שצולמו.

הנאשם:

3 ימים אחרי הארוע שוחררתי מהמעצר והלכתי לצלם שצילם אותי.

התמונות הוגשו וסומנו במ/1 עד במ/3.

בבמ/3 רואים את הפגיעה ביד וברגל.

הנאשם משיב לב"כ המאשימה:

ש. נחקרת על התקיפה והסמים ב- 17.8.09. זוכר?

ת. כן.

ש. אמרת שם שהיכו אותך בפנים ובעין. החוקר רשם שהבחין בסימנים אדומים מתחת לעין, על האף ומתחת למותן. החוקר לא הבחין בחתכים.

ת. כנראה הסימנים יצאו ככה בגלל שצולמתי אחרי 3 ימים.

הייתי על הרצפה וסחבו אותי.

לשאלת בית המשפט – החבלות נגרמו לי בבוקר כשהשוטרים היו אצלי בבית.

לא הרגשתי שום דבר אחרי המכות. רק אחרי מס' ימים הרגשתי את זה.

<#2#>

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה:

אני מגישה את ההודעה – סומנה במ/4.

מגישה את הר"פ – סומן במ/5.

הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ובהפרעה לשוטר במילוי תפקידו. אני מפנה לעובדות כתב האישום המתוקן.

הארוע קרה כשהשוטרים הגיעו לבצע חיפוש סמים על פי צו חיפוש כדין.

לנאשם מיוחסת תקיפה של 2 שוטרים.

אני מפנה לסעיף 6.

הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות ברור והנו הגנה על שלטון החוק, יכולת אכיפת החוק על ידי השוטרים שזכותם לא להיפגע פיזית בעקבות תפקידם, שמירה על הסדר הציבורי, שמירה על בטחון הציבור ושמירה על עקרון שלטון החוק.

בתי המשפט הביעו את דעתם רבות כלפי מיגור אותה תופעה של פגיעה בשומרי חוק והעברת מסר ברור לכלל הציבור באשר למעמדם של השוטרים.

אני מפנה לע"פ 5214/13. בית המשפט העליון קובע "מעבר לחומרה הגלומה בעבירה של תקיפה בתור שכזו, תקיפת הגורם האמון על אכיפת החוק בעת מילוי תפקידו, מתאפיינת בחומרה יתרה". על הטעמים לכך עמד כבוד השופט ג'ובראן: "שוטרי משטרת ישראל, כמו שאר אנשי זרועות הבטחון, עושים לילות כימים למען שמירה על בטחון הציבור ועל כן, מחויבים אנו לעשות ככל שניתן על מנת להגן עליהם מפני מי שמנסים להלך עליהם אימים ולפגוע בעבודתם החשובה...".

הסעיפים בהם הורשע הנאשם מחייבים ענישת מינימום. בכך יש ביטוי של המחוקק לחומרת העבירה.

מתחם העונש ההולם הינו נע בין מס' חודשי מאסר ספורים שאפשר שירוצו בעבודות שירות עד שנת מאסר בפועל.

על מנת לקבוע את עונשו של הנאשם בתוך המתחם, יש לקחת בחשבון את העובדה שאף שמדובר בנאשם צעיר, הוא צבר לחובתו 4 הרשעות קודמות בעבירות שונות ואף ריצה 2 מאסרים בפועל. הוא רק בן 27.

בנוסף, הוגש תסקיר ממנו ניתן ללמוד שהנאשם מצמצם את מעשיו ביחס לחומרה ומכחיש שנגח בראשו של מיכאל.

הנאשם לא ביטא כל צורך בהתערבות טיפולית ושלל קיום מאפיינים אלימים למרות כתב האישום.

בנוסף, התסקיר מציין כי כשנתיים וחצי הנאשם משקיע מאמצים להתנהל בצורה תקינה. זה עומד בסתירה לכך שב-3/13 הוגש נגדו כתב אישום על תיק אחר.

הוא ממשיך לפחות לכאורה להיות מעורב בביצוע העבירות.

לקולא שקלנו את הודאתו של הנאשם, החסכון בזמן השיפוטי וחלוף הזמן.

לאור האמור, אבקש שעונשו יהיה באמצע המתחם. אבקש 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשם:

נבקש לאמץ את המלצות התסקיר ושהנאשם יבצע את עבודות השל"צ.

מדובר בתיק שבתחילתו היו 3 נאשמים – הנאשם, אחיו ואמו.

כל הארוע התרחש בתוך ביתם של הנאשמים ביפו לפני כ-5 שנים.

בגין הארוע הזה גם הנאשם וגם אמו הודו בכתבי אישום מתוקנים ולקחו אחריות על מעשיהם – גם בפני בית המשפט וגם בשירות המבחן.

מדובר במשפחה שלוקחת אחריות על המעשים. שנית, התיק לא נוהל ושוטרים לא העידו כאן.

מבחינת הנאשמים אין ספק כי לקיחת האחריות, יש לה משקל רב.

יש לזה גם חשיבות נוספת – מאחר שמדובר בארוע שהיה בביתו של הנאשם.

הנאשם לא יזם את המהלך, אלא היה בבית וישן. הוא התעורר כשאחיו שהיה בקומה למטה צעק. הוא היה במצב סטטי בביתו, כששוטרים באו לבצע עבודתם על פי דין.

מדובר בסיטואציה קלה יותר ויש לתת לכך משקל מסוים. אמו של הנאשם היתה מעורבת ויש לכך צד רגשי.

לכן ההתלהטות והתקיפה המיותרת של הנאשם קרו בעקבות העובדה שהוא התעורר בבהלה, ירד למטה וראה את שראה. הוא ירד לסיטואציה מסוימת. לכן זה שונה ממקרה אחר בו נאשם אחר מתגרה בשוטרים ותוקף שוטרים.

מדובר בעבירה חמורה שעליה הנאשם נותן את הדין.

בעקבות הארוע אין ספק שהנאשם הותקף.

בין אם הוא נפגע ברגל וביד, בין אם לאו – בית המשפט יחליט, אבל זה פחות חשוב. בתמונות הראיתי שגם הנאשם נפגע בסופו של יום. הוא נשא בחלק מהעונש, בכך שנפגע בגופו.

האגרופים בפנים היו והסימנים מתחת לעין. יש לתת לכך משקל.

מאידך, לשוטרים לא קרה דבר והם לא נפגעו. לא נגרמו להם חבלות.

הנאשם התייצב בכל הפעמים שהיה והודה בכתב אישום מתוקן.

דיברו על מעורבות בסמים וברור שבסופו של יום לא הוגש כתב אישום.

מדובר במי שהשתקם ואינו משתמש בסמים.

לא מדובר במי שאינו כשיר לבצע עבודות שירות ולכך יש חשיבות. לא יקרה מצב שבעוד שנתיים הוא ייפול לסמים או שיצטרך להיות בסיטואציה פלילית.

מדובר באדם שעובד ומנהל אורח חיים נורמטיבי. הוא עוזר למשפחתו ומנהל אורח חיים תקין. לכן אני שואל למה צריך לקטוע את זה בגלל תיק משנת 2009.

הנאשם:

המצאתי אישור לקצינת המבחן שאני עובד בצורה מסודרת שנתיים ביצחק שדה בחלקי חילוף.

ב"כ הנאשם:

בתקופה הזאת של מות אביו, הוא הפך לאדם אחראי בבית.

השאלה אם יש לקטוע את אורח החיים התקין ולגרום לכך שמצבו הכלכלי יידרדר.

יש מסלול חלופי ששירות המבחן הציע ויש בכך כדי להביא את האינטרס הציבורי על סיפוקו. אני מציע להטיל צו מבחן ולתת לו עונש חינוכי של עבודות של"צ בהיקף נרחב של 300 שעות. הנאשם יעשה זאת בזמן שיפרנס את משפחתו.

זה קולע למטרת התיקון ולעקרון ההלימה.

ב"כ המאשימה:

ב-4/13 הנאשם עבר עבירה נוספת. עכשיו נודע לנו שהנאשם הודה, הורשע שם ונגזר דינו. זה בניגוד לאמור בתסקיר, לפיו הוא יצא מהמסלול העברייני.

אני מגישה את כתב האישום המתוקן ואת הפרוטוקול עם גזר הדין בת.פ 15390-03-13 – סומן במ/6.

לעניין החבלות, אני מפנה לסעיף 6 בכתב האישום. החבלות נוצרו בתגובה למעשיו של הנאשם.

ב"כ הנאשם:

עם כל הכבוד אני רוצה לצטט את ב"כ המאשימה בת.פ 15390-03-13 מתאריך 26.11.14.

שם נאמר שהנאשם עובד במשך שנתיים, עלה על דרך הישר, וכתב האישום תוקן באופן מהותי. לכן ביקשו לאמץ את ההסדר.

אם המאשימה סבורה שלא נכון לקטוע את מסלול חייו של הנאשם, איך אותה מאשימה מבקשת היום לקטוע את המסלול על ארוע משנת 2009? שירות המבחן המליץ להטיל עבודות של"צ בהיקף של 300 שעות. הסיכון להישנות העבירות נמוך ביותר.

לא יכול להיות שהנאשם בארוע מאוחר יותר יקבל מאסר על תנאי ובארוע מוקדם יקבל עבודות שירות.

לכן אבקש לקבוע שהמתחם ממאסר על תנאי עד מאסר בעבודות שירות, ולהטיל מאסר על תנאי.

אם בית המשפט סבור שהמתחם נמצא כפי שהציגה התביעה או בדומה, המקרה הזה מחייב סטיה לקולא, דהיינו לאפשר לנאשם להמשיך במסלול חייו ולהטיל 300 שעות של"צ.

הנאשם:

אני מתנצל בפני השוטרים על מה שעשיתי. זאת היתה טעות ואני מודה. אני לא רוצה לחזור על זה. עכשיו אני בדרך הישר. אני לא רוצה לחזור לתקופה ההיא.

היתה מעידה ואני מתנצל על זה.

אני מבקש שבית המשפט יתחשב בי וייתן לי עוד הזדמנות.

<#3#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. הארוע ארע ב- 17.8.09 בעת ששוטרים הגיעו לבית הנאשם לבצע חיפוש אחר סמים על פי צו חיפוש.

בין השוטרים אמו של הנאשם שאף היא הועמדה לדין, הורשעה ונגזר דינה, התפתח עימות קולני שבעקבותיו ירד הנאשם מהקומה השניה שבבית המגורים, תקף את אחד השוטרים ובעת ששוטר אחר ביקש לעצור את אמו, ולאזוק אותה, תקף אותו הנאשם בנגיחה בראשו ובמכות אגרופים בגופו.

הארוע הסתיים לאחר שאחד השוטרים הפעיל כוח נגד הנאשם אשר כלל מכות אגרוף לגופו והפלתו על הרצפה.

לטענת הנאשם, כתוצאה מתגובת השוטר כלפיו, נפגע, נחבל ובמסגרת הטיעונים לעונש הוגשו תצלומים של חבלות שנגרמו לטענתו במהלך הארוע.

אין מחלוקת שהשוטרים עצמם לא נחבלו במהלך ארוע זה.

הנאשם יליד 87. בעברו 4 הרשעות קודמות, בעיקרן על עבירות כנגד פקודת הסמים המסוכנים, הכוללות עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, סחר בסם מסוכן ועבירת רכוש אחת.

מדובר בעבירות ישנות בעיקרן, כשהאחרונה מ-11/09, בגינה אף ריצה 11 חודשי מאסר בפועל.

לאחר שהודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון, הוא הופנה לקבלת תסקיר מבחן. שירות המבחן סקר את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את עברו הפלילי, את הגורמים להסתבכויותיו הפליליות ואף שלקראת הכנת התסקיר, הוא היה מעורב בעבירה פלילית נוספת, בגינה הוגש נגדו כתב אישום, הדגיש שירות המבחן דווקא את נסיונותיו של הנאשם לשקם את חייו לאחר שהשתלב במקום עבודה מסודר, שם עבד לפרנסתו ולתמיכה בכלכלת משפחתו.

לאור התרשמות שירות המבחן מסיכויי שיקומו של הנאשם וכי הסיכון להישנות עבירות נמוכה, המליץ על הטלת ענישה קונקרטית חינוכית על דרך ביצוע עבודות של"צ בהיקף של 300 שעות.

המאשימה ביקשה לדחות את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, בתוך מתחם ענישה הנע לדעתה בין מאסר לתקופה קצרה ועד 12 חודשי מאסר בפועל, בהתחשב בערכים המוגנים שנפגעו, במדיניות הענישה ובהתחשב בעבירה הנוספת שביצע במהלך התקופה שלטענת שירות המבחן הוא השתקם ובחר בדרך חדשה.

ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן נוכח סיכויי השיקום ובהתייחס לעבירה הנוספת היפנה לעמדת המאשימה אשר תיקנה את כתב האישום לעבירה של שבל"ר ועתרה למאסר על תנאי וקנס, על מנת לא לפגוע בהליך השיקומי.

בעיקר הוא הדגיש את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה בשנת 2009 ועד היום.

מאחר שהנאשם הורשע לאחרונה בעבירת רכוש ובית המשפט בחר לתת לו הזדמנות נוספת להמשיך בדרך החדשה בה לכאורה בחר, הגעתי למסקנה שקבלת עמדת המאשימה כיום עלולה להסיגו לאחור.

לאור זאת, החלטתי לאמץ את המלצת שירות המבחן תוך אזהרת הנאשם שאם לא יעמוד בתנאים, לא יהיה מנוס מהטלת הענישה לה עתרה המאשימה.

בשוקלי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר על תנאי למשך 6 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע במשך 3 שנים מהיום.

2. אני מטילה עליו צו של"צ בהיקף של 300 שעות על פי תוכנית שיגבש שרות המבחן.

תחילת ביצוע העבודות תוך 30 יום מעת קבלת אישור התוכנית וסיומן שנה לאחר מכן.

3.ניתן בזה צו מבחן למשך שנה מהיום.

הנאשם מוזהר שאם לא ימלא אחר צו המבחן או צו השל"צ מכל בחינה שהיא או יעבור עבירה נוספת, יהיה צפוי לעונש על העבירות שבגללן ניתנו צו השל"צ וצו המבחן.

הנאשם יחתום על צו המבחן תוך 7 ימים מהיום ועל צו השל"צ מיום אישור תכנית השל"צ.

הובהר לנאשם כי עליו לעמוד בדרישות שירות המבחן ולבצע את עבודות השל"צ, כנדרש ממנו. אם לא יעשה כן – עלול בית המשפט להרשיעו ולגזור את דינו מחדש.

הנאשם יחתום על צו של"צ תוך 7 ימים מהיום ושרות המבחן יפקח על ביצוע העבודות וידווח לבימ"ש עם סיומן.

המזכירות תמציא עותק מגזר הדין לשירות המבחן, שיגיש לבית המשפט תכנית של"צ עד תאריך 1.1.2015.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ב כסלו תשע"ה, 04/12/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשם:

אבקש להורות למזכירות להשיב לנאשם את הכספים שהופקדו במסגרת מ.י 13819-08-09.

<#5#>

החלטה

כספי הפיקדון שהופקדו על ידי הנאשם בתיק מ.י 13819-08-09 יוחזרו לנאשם.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ב כסלו תשע"ה, 04/12/2014 במעמד הנוכחים.