1. ביום 3.7.13 הוטל על המבקש בגזר-הדין בת"פ (נצ') 14322-08-09, בין היתר, קנס בסך 50,000 ₪, אשר ישולם ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.1.14, או חמישה חודשי מאסר תמורתו. בגזר-הדין צוין, כי במידה ותשלום כלשהו לא ישולם במועדו, תעמוד יתרת הקנס כולה לפירעון מידי.
2. משחלף המועד הקבוע לתשלום הקנס, הועבר הקנס לגבייה באמצעות המרכז לגביית קנסות ואגרות (להלן: "החוב"). בתאריך 29.5.14 התקיים דיון במעמד הצדדים, בו התקבלה החלטת בית-המשפט בהתאם להסכמת הצדדים, לפיה פיקדון בסך 10,000 ₪ שהופקד על-ידי המבקש בתיק זה, ייזקף על חשבון החוב, כל תוספות הפיגורים שנזקפו לחובתו עד לאותו יום יבוטלו, ויתרת הקנס תשולם ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.7.14. עוד נקבע כי במידה ותשלום כלשהו לא ישולם במועדו, תעמוד יתרת הקנס כולה לפירעון מידי.

גם אז לא שילם המבקש את יתרת החוב.

1. ביום 23.9.14 ניתנה החלטת המרכז לגביית קנסות, בעקבות פניית ב"כ המבקש, על פריסת יתרת החוב בסך 39,923 ₪ ל-20 תשלומים, אך המבקש לא עמד בהסדר והוא בוטל.

ביום 1.12.15, בעקבות פניית המבקש, ניתנה החלטה על הפחתת החוב לסך של 65,016 ₪ ותשלומו ב-24 תשלומים שווים ורצופים, אך גם בהסדר זה לא עמד המבקש.

1. בהודעת המרכז לגביית קנסות ואגרות מיום 11.1.16 שכותרתה "הודעה בטרם הוצאת פקודת מאסר חלף קנס", עולה כי יתרת קרן החוב הועמדה על 39,923 ₪, בצירוף תוספת פיגורים והוצאות גבייה בסך של 22,095 ₪, והודע למבקש כי באפשרותו להגיש בקשה בכתב לפריסת החוב, דחייה או הפחתת תוספות פיגורים, בתוך 20 ימים מיום מסירת ההודעה.

המבקש לא שילם את החוב, ועל כן הוצאה נגדו פקודת מאסר, שנחתמה ביום 7.1.18.

נכון ליום 5.6.18 עומד סכומו הכולל של החוב על סך של 71,502 ₪.

1. ביום 12.4.18 פנה המבקש לבית-משפט זה בבקשה שכותרתה "בקשה דחופה לביטול פקודת המאסר, ולקיום דיון בעניין מאסר חלף קנס". בבקשה טען המבקש כי פקודת המאסר הוצאה שלא כדין, פירט את מצבו הכלכלי הקשה, וביקש כי אם יופעל עונש המאסר חלף קנס, יופעל על דרך של מאסר לריצוי בעבודות שירות. בסיום הבקשה, עתר המבקש לעיכוב פקודת המאסר, על-מנת לאפשר לו הזדמנות נוספת לפנות למרכז בבקשה לביטול תוספת פיגורים ופריסת החוב, ולחילופין, להורות על ריצוי עונש המאסר חלף הקנס בעבודות שירות.
2. המבקש צירף לבקשתו מסמכים, מהם עולה כי לו חובות בתיקי הוצל"פ בסך כולל של 1,216,014 ₪ נכון ליום 22.1.17, ונקבע צו תשלומים בגובה של 700 ₪ בחודש בו הוא עומד, לדבריו. החל מ-1.9.17 המבקש עובד בחברת כוח אדם ומשתכר סך של כ- 4,250 ₪ לחודש. עוד מסר כי הנו גרוש ואב לארבעה ילדים, מהם 3 קטינים הסמוכים על שולחנו, כאשר הוא גר בביתו אמו, וגרושתו והילדים מתגוררים בבית המשותף.
3. המשיבה התנגדה לבקשה, מן הטעמים המפורטים בתגובתה מיום 14.6.18.
4. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, מצאתי כי אין ממש בטענות המבקש לפיהן הפקודה הוצאה שלא כדין, שכן הפקודה נחתמה בידי נשיא בית-משפט זה, בין השאר על יסוד האסמכתאות שצורפו לתגובת ב"כ המשיבה, בדבר משלוח התראות המרכז טרם הוצאת פקודת מאסר חלף קנס, המהוות אסמכתא למסירה כדין לידי המבקש.
5. יחד עם זאת, מצאתי כי נוכח נסיבותיו האישיות המלמדות על מצב כלכלי קשה, חובות בהיקף ניכר המצויים בהליכי גבייה ברשות האכיפה והגבייה, גובה הכנסתו, והעדר יכולת לשאת בתשלום מלוא קרן הקנס על-מנת להביא לביטול ביצועה של פקודת המאסר – ניתן, לפנים משורת הדין, להעניק למבקש ארכה של 30 יום, במהלכה יוכל לשוב ולפנות למרכז לגביית קנסות, בבקשה לפריסת החוב ולהפחתת תוספות הפיגורים או ביטולן.

ככל שלא יוגש בתוך פרק זמן זה אישור על ביצוע התשלום או על הסדר תשלומים חדש, תבוצע פקודת המאסר.

היה ולא יעמוד בתנאי זה, יהיה המבקש רשאי לשוב ולבקש בתוך פרק זמן זה לדון בבקשה לריצוי המאסר בעבודות שירות.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ח, 02 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי .......