1. לפני בקשת הנתבע להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין, ובקשה לביטול פסק דין שניתן נגדו ביום 09.5.2010, לפיו קיבלתי את התביעה נגדו ונגד הנתבע מס' 2, וחייבתי אותם, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 1,003,400 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד והצואות משפט.
2. המבקש טען בבקשתו כי ביום 6.2.2005 הוכרז כפסול דין ובתו מונתה כאפוטרופוסית על גופו ורכושו. לתמיכה בטענה זו צירף המבקש צו מינוי אפוטרופסית. בבקשתו להארכת מועד נטען, כי האיחור בהגשת הבקשה נבע מהאיחור בקבלת אישור למתן ייצוג על ידי הלשכה לסיוע משפטי, שהתעכב בשל האיחור שחל בקבלת אישור קצבת נכות כללית מהמל"ל. המבקש חזר וטען, כי לא קיבל את כתב התביעה לידו, והוסיף שיש לו סיכויים טובים לזכות בהגנתו.
3. המשיב מתנגד לבקשה. לשיטתו, המבקש ידע על קיומו של פסק הדין עוד ביום 23.5.2010, והבקשה אינה מגלה כל טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד. המשיב הוסיף, כי הטענות המועלות בבקשה דנן הועלו על ידי המבקש בשתי בקשות קודמות שהוגשו על ידו לביטול פסק דין, ונדחו על ידי בית המשפט. באשר לאי קבלת כתב התביעה טען המשיב, כי כתב התביעה הומצא למחלקת האסיר שבשירות בתי הסוהר המהווה מען להמצאת כתבי בית דין לאסיר בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, ולפיכך יש לדחות את טענתו שלא קיבל את כתב התביעה. באשר לסיכויי ההגנה, נטען כי, המבקש לא הציג כל הגנה אפשרית מפני התביעה.
4. לאור הודעת המבקש, כי הוכרז פסול דין ומונתה לו אפוטרופסית, הורתי ביום 9.10.2012 למבקש להגיש תצהיר מטעם האפוטרופסית, המפרט האם היא מודעת להליכים המשפטיים המתנהלים בתיק זה. האפוטרופסית מסרה תצהיר לפיו היא מודעת להליך הגשת הבקשה לביטול פסק דין, ופנתה יחד עם המבקש ללשכת הסיוע המשפטי לצורך קבלת ייצוג בתיק.
5. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתצהיר האפוטרופסית, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

כתב התביעה הומצא למבקש עצמו באמצעות שירות בתי הסוהר ביום 20.12.2009, בתקופת שהותו במאסר, ובהיותו פסול דין בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 6.2.2005. משהוכרז המבקש כפסול דין, חלות בעניינו הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. בהתאם לסעיף 4-9 לחוק האפוטרופסות, פעולות משפטיות של פסול דין טעונות אישור האפוטרופוס הממונה עליו. לאור האמור, משלא ידעה האפוטרופסית של המבקש על ההליך המשפטי שהתנהל נגדו ולא קיבלה את כתב התביעה לידה, אין כל משמעות להמצאת כתב התביעה לידי המבקש שאינו מסוגל לדאוג לענייניו. כמו כן, אין לבקשות השונות שהוגשו על ידי המבקש כל תוקף, היות ואלו הוגשו ללא ידיעת וללא הסכמת האפוטרופסית האחראית עליו.

1. זאת ועוד, בהתאם לתקנה 487 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 "המצאת כתב בית דין לפסול דין תהא בהמצאתו לאחד מהוריו או לאפוטרופסו .. והכל אם לא הורה בית המשפט אחרת; בית המשפט רשאי להורות כי מסירת הכתב לפסול-דין עצמו תהא המצאה כדין".

בענייננו, כתב התביעה וההזמנה לדין הומצאו לפסול הדין עצמו על אף שמונה לו אפוטרופוס כמתואר לעיל ועל אף שלא ניתנה החלטה של בית המשפט המאפשרת המצאת כתב התביעה וההזמנה לדין לנתבע עצמו. יתרה מכך, גם פסק הדין הומצא לפסול הדין ולא הובאה שום אסמכתא, המעידה על מסירת פסק הדין לאפוטרופסית. עולה, אם כן, כי המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין טרם חלף שכן מניין הימים לעניין זה מתחיל רק עם המצאת פסק הדין לידי האפוטרופסית. ביטול פסק הדין במקרה דנן מתחייב מחובת הצדק, שכן פסק הדין ניתן על סמך המצאה שאינה כדין.

1. אשר על כן, הנני מקבל את הבקשה ומורה על ביטול פסק הדין שניתן נגד המבקש ביום 9.5.2010. המבקש יגיש כתב הגנה מטעמו תוך 30 יום מהיום.
2. הנני קובע ישיבת קדם משפט ליום 25.2.2013, שעה 09.00.
3. בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תזמן את הצדדים לישיבת קדם המשפט ותשלח להם עותק החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ז חשון תשע"ג, 12 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.