החייב פתח הליך פשיטת רגל לאחר שנקלע למצוקה כלכלית בשל הוצאות קיום, כישלון עסקי והוצאות אגב אירוע חתונה שלימים הסתיים הקשר בגירושין, וביום 26.6.10 הוכרז פושט רגל.

בדיון שהתקיים בעניינו של החייב בבקשה למתן הפטר ביום 24.9.12, לא התייצבו נושים כדי להביע התנגדות, ולמעשה בפני בית המשפט הונחה תגובה אחת של נושה, בנק דיסקונט לישראל בע"מ, אשר סבר כי יש מקום לדחות את הבקשה לאור הזמן הקצר בו מתנהל ההליך.

כנגד החייב הוגשו שתי תביעות חוב בסך כולל של 91,390 ₪, תביעות חוב שטרם נבדקו.

הכונ"ר לקראת הדיון הגיש חוות דעת, לפיה סבור כי יש מקום לקבל את הבקשה למתן הפטר, נוכח העובדה כי מדובר בחייב הסובל מנכות בשיעור 100% אשר מתקיים בדוחק מקצבת נכות בסך 2,464 ש"ח ומסיוע בשכר דירה בסך של 750 ₪.

באלה הנתונים ולנוכח העובדה כי לא הוכח כי חובותיו של החייב נוצרו בחוסר תום לב, אין הכונ"ר סבור כי יש טעם בניהול ההליך, אשר לא יביא תועלת לנושים.

לאחר ששקלתי את בקשת החייב ואת עמדת הכונ"ר, ולאחר שעיינתי במסמכים הנוספים שהציג החייב בדבר מצבו הרפואי אשר חלה בו החמרה, ומשלא הודיעו הנושים על תועלת שיש בהמשך ניהול התיק, מקום שהחייב מצהיר כי אין בידו כל רכוש או זכויות מהם יוכל לפרוע חובותיו, כאשר התשלום החודשי הינו תשלום מדוד מאוד נוכח היקף הכנסותיו הדלות של חייב, וכן לאחר שהבאתי בחשבון את מצבו הבריאותי של החייב ופוטנציאל השתכרותו בשים לב לעובדה כי הוכר כנכה בשיעור 100% בשל מחלת אפילפסיה, ראיתי ליתן לחייב הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו.

לפיכך ניתן בזה לחייב הפטר חלוט מחובותיו בני התביעה בהליך.

צו הכינוס מבוטל בזה, וכך גם ההגבלות שהוטלו מכוחו, לרבות צו עיכוב יציאה מן הארץ.

ניתן היום, ח' תמוז תשע"ג, 16 יוני 2013, בהעדר הצדדים.