1. לפניי בקשה לחזרה מהודייה.
2. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות, בריכוז של 290 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אויר נשוף, עבירה שבוצעה לכאורה בשנת 2009.
3. בשלבים ראשונים נדחה הדיון עד להכרעה בעניין עוזרי ביחס לכמות המינימלית לאכיפה של נהיגה בשכרות באמצעות מכשיר הינשוף.

בתאריך 22.4.12 כפר הסניגור דאז, בנוכחות הנאשם, בעובדות כתב האישום והתיק נקבע לשמיעת הראיות.

בתאריך 19.5.13 לא התייצב הנאשם לדיון, וב"כ הצדדים הודיעו על הסדר טיעון, לפי תוקן כתב האישום לעבירה לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, וההסכמות העונשיות כללו פסילה למשך 3 חודשים, בניכוי הפסילה המנהלית, לצד עונשים נלווים.

באותה ישיבה טען הסניגור כי הנאשם שמר על קשר עימו לאורך תקופת ניהול התיק, אך "בימים האחרונים נותק הקשר".

מכאן ואילך, משך 5 ישיבות התייצב הסניגור, אך הנאשם, מסיבות שונות לא התייצב. פעמיים הודיע הסניגור כי הנאשם חולה, באחת מהפעמים צורפה תעודה רפואית, וביתר לא נמצאה סיבה מוצדקת, ואף הוצא צו הבאה.

1. לאחר שבוצע צו ההבאה, התייצב הנאשם לדיון שהתקיים ביום 26.11.13, ובקש להחליף את סניגורו. בהתאם לרצון הנאשם, בקש הסניגור לשחררו מייצוג, ובקשתו התקבלה.
2. לישיבה הבאה, שנקבעה ליום 10.12.13 התייצב הנאשם עם בא כוחו הנוכחי, ובקש לחזור בו מהודאתו, משום שלא היה נוכח בעת הכרעת הדין ולטענתו, כלל לא ידע שסניגורו מתכוון להודות במיוחס לו. הסניגור הוסיף (אם כי הדבר נשמט מהפרוטוקול) כי הנאשם עומד על חפותו.
3. התביעה התנגדה לבקשה וטענה כי די בעובדה שהנאשם היה מיוצג ושהכרעת הדיו ניתנה בנוכחות סניגורו כדי לקבוע שההסדר היה על דעתו של הנאשם. עוד ציינה כי ב"כ הצדדים הגיעו להסדר כ-7 חודשים עובר למועד הצגתו לביהמ"ש. בנוסף, הבקשה פוגעת בסופיות הדיון.
4. מחד גיסא, אין ספק שהסדר הטיעון, כפי שהוצג, הינו הסדר אשר מקל עם הנאשם. העובדה שההסדר הושג כשבעה חודשים קודם להצגתו, אין בה כדי להשפיע על ההחלטה בעניין זה, שעה שמשך כל אותם חודשים לא התקיימה כל ישיבה בתיק זה.

אני סמוכה ובטוחה שהסניגור הראשון פעל כשטובת הנאשם מנחה את החלטותיו, ובתיאום עימו.

מאידך גיסא, התרשמתי מחילוקי הדעות בין הנאשם לסניגורו הראשון. הסדר הטיעון הוצג, כזכור, בהעדרו של הנאשם, בישיבה שנועדה מלכתחילה לשמיעת הראיות, אלא שלא ניתן היה לקיימה משום שהנאשם לא התייצב.

בישיבה הראשונה אליה התייצב הנאשם לאחר ההודעה על הסדר הטיעון, בקש לשחרר את סניגורו הראשון, ולבוא מיוצג ע"י סניגור אחר.

בבקשתו הנוכחית, טען הנאשם באמצעות בא כוחו החדש כי כלל לא ידע שיש בכוונת סניגורו להודות בעובדות כתב האישום בשמו, והוא עומד על חפותו.

1. התרשמתי כי הנאשם אכן מבקש להוציא לאור את חפותו, כפי שהוא מאמין בה, וככל הנראה לא הבין נכונה את הסבריו של סניגורו הראשון, אולי על רקע קשיי השפה, גם מהם התרשמתי בדיונים לפניי.
2. בנסיבות אלה, אני מתירה לנאשם לחזור בו מהודייתו.
3. אני קובעת התיק לשמיעת הראיות ליום 6.1.14, שעה 13.00.

המזכירות תזמן את עדי התביעה, והתביעה תוודא את התייצבותם.

הסניגור ידאג להתייצבות מרשו, וכן עדי ההגנה, אם ישנם כאלה.

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ הצדדים באמצעות הפקס.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ד, 18 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.