האישום:

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום לפיו ביום 30.07.09 בשעה 23:10 נהגה ברכב מ"ר 95-122-56 ברחוב משה בקר ראשל"צ מדרום לצפון בהיותה שיכורה, כאשר על פי בדיקת הנשיפה נמצא 365 מ"ק אלכוהול בליטר אויר נשוף, עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה.

הכפירה:

בדיון שהתקיים ב 12.01.10 כפרה הנאשמת באשמה, באמינות ובתקינות המכשיר.

פרשת התביעה:

מטעם התביעה העידו:

- ערן דקל (להלן: עת/1), איש מעבדת מכשור ואכיפה אשר ערך תע"צ (ת/1) , כרטיס מכשיר (ת/2), טופס ביקורת תקופתית (ת/3), באמצעות העד הוגשה תעודת בלון מעבדה (ת/4) ותעודת בלון יחידה (ת/5).

העד העיד כי ערך למכשיר ביקורת שגרה ביום 23.07.09.

העד ציין כי במקרה הספציפי לא בוצעה עקומת כיול מאחר והנוהל התחיל לאחר פס"ד עוזרי ב 11/2010.

- עמוס גואטה (להלן: עת/2), מפעיל ינשוף מוסמך (ת/6), אינו זוכר את האירוע והעיד על פי המסמכים, ערך הזמנה לדין (ת/7), דוח עיכוב (ת/8), דוח פעולה (ת/9), בדיקת כיול לפני המשמרת לפני המשמרת (ת/10) ותיעד זאת ביומן ההפעלה (ת/13).

העד סיפר כי הערך 354.6 נלקח מהבלון והעתיק אותו בכתב ידו, כן ערך לנאשמת בדיקת ינשוף והבדיקה הראשונה לא הייתה תקינה ובוצעו שתי בדיקות כפי שעולה מהפלטים (ת/11) וכן ערך דין וחשבון (ת/12).

העד הוסיף כי מכשיר הינשוף היה במושב האחורי של הניידת והנאשמת צריכה לעמוד לצורך הבדיקה ללא צורך להתכופף כי הצינור שיוצא מחלון הרכב ארוך.

העד הכחיש את ההתנהגות אותה מייחסת לו הנאשמת וציין כי סביר להניח שהיה עמו מתנדב אולם לא זוכר את שמו.

את בדיקת המאפיינים הוא ביצע בשעה 23:30 אולם הנאשמת התנדנדה עוד לפני המאפיינים, כשהיא ניגשה מהרכב לניידת (עמ' 21 ש' 22-23), העד לא זכר באיזה בדיקה התנדנדה אולם לאחר מכן זכר כי רשם (עמ' 22 ש' 14).

העד הסביר כי לא סומן בסע' 6 לת/9 כי הוא העביר את הנאשם לעצמו ואישר טעות בשעת נטילת דגימת אויר נשוף בסע' 1 ת/12.

באשר לבדיקת ינשוף עצמה - ביצע 3 בדיקות, 2 נשיפות כל בדיקה, סה"כ 6 נשיפות, לאחר מכן תיקן את עצמו ומסר כי בוצעו 8 נשיפות (עמ' 19 ש' 4-5) ושמר על הנאשמת מרגע עצירת הרכב שלא אכלה, לא שתתה, לא עישנה ולא הקיאה (עמ' 12 ש' 5).

הנאשמת בחרה להעיד וסיפרה כי יצאה עם חברה למסעדה, הזמינה אוכל ושתיה, היא הזמינה יין ושתתה 2, 3 לגימות. כשיצאה לא הרגישה שיכורה, נהגה ברכב נסיעה של כ 10 מטרים ועצר אותה שוטר שהיה עם שוטר נוסף.

השוטר דיבר בצורה בוטה, בתקיפות, שאל אותה אם היא שתתה וענתה לו בחיוב והוא אמר לה לנשוף, השוטר עמד מאחוריה והיא וחברתה ביקשו שיתרחק ממנה אולם נמשך כך מספר פעמים, החליף פלסטיק ועוד נשיפה ושוב החליף.

לאחר מכן בוצע לה בדיקת מאפיניים, היא הייתה עם עקבים, הוא ביקש שהיא תלך על בלטות בצבע לבן וההליכה הייתה ישירה.

לסיכום טעונת הנאשמת כי שתתה רק 2,3 לגימות, לא הרגישה שתויה והשוטר לא נתן לה הסבר על זכויותיה והמכשיר.

הנאשמת ציינה שאין זה הגיוני שיצאה נשיפה באורך של 22.5 שכן היא אינה נושפת יותר מ 7 שניות.

חברתה של הנאשמת לימור סיבוני, חזרה על פרטי האירוע וסיפרה כי הנאשמת שתתה שתי לגימות אם כי לא זכרה במדויק עמ' 34 ש' 23, גם לא זכרה שכאשר יצאו מהמסעדה נסעה הנאשמת מספר מטרים (עמ' 35 ש' 19) ולא זכרה שהנאשמת חרגה מהקו (עמ' 36 ש' 4).

העדה כן זכרה שהיה שוטר נוסף שהתרחק כאשר היא ביקשה שיניח לה.

דין ומסקנות:

תקינות המכשיר:

צורף תע"צ תקינות (ת/1) ביחס למכשיר מס' 102 לפיו 7 ימים לפני הבדיקה נערכה לו ביקורת תקופתית ונמצא תקין.

מעיון בכרטיס המכשיר ת/2 עולה כי הבדיקה הבאה לאחר האירוע בוצעה ב 30.09.09 ואין רישומים על תיקונים בסמוך לתאריך ביצוע העבירה.

הרישומים בטופס ביקורת תקופתית (ת/3) תומכים במסקנתו של עת/1 כי המכשיר היה תקין.

נוסף לכך יש התאמה במס' סידורי של בלון היחידה ובלון המעבדה וכן ריכוז הגז שבבלון היחידה תואם את ריכוז הגז שמופיע בבלון בעת כיול המכשיר.

העדר ביצוע בדיקת כיול אל מול 5 בלונים אין בה כדי להצביע על תקלה או אי תקינות המכשיר – ביצוע עקומת כיול מול מס' בלונים הינה בדיקה שנוספה עפ"י המלצת בימ"ש מאוחרת לתאריך ביצוע הבדיקה ואין בכך כדי לפסול בדיקות קודמות.

הפעלת המכשיר:

המכשיר הופעל ע"י מפעיל מוסמך (ת/6)

המפעיל ביצע כיול למכשיר ביום האירוע כשעתיים לפני ביצוע הבדיקה (ת/10).

בוצעו 2 נשיפות תקינות, הראשונה בשעה 23:38 התקבלה תוצאה של 385 מק"ג והשנייה בשעה 23:40 והתוצאה הייתה 365 מק"ג.

עת/2 לא נקב במס' הפיות שהוחלפו במהלך הבדיקה, אולם תיעד בסע' 6 בת/12 כי הוחלפה פיה עבור כל נשיפה ואינני רואה בתשובותיו בחקירת נגדית כי קיים ספק בעניין החלפת פיות – מדובר בעד שאינו זוכר את האירוע ועל פי עדותו לא עוסק בתחום מזה כ 3 שנים (עמ' 13 ש' 29) כך שהנני מוצאת להסתמך על הרישומים שערך בעת או בסמוך לאירוע ומעידים על החלפת פיה עבור כל נשיפה.

יתרה מכך, הנאשמת בחקירתה הראשית מסרה בעמ' 28 ש' 27-28 "וככה זה נמשך מספר פעמים והחליף פלסטיק ועוד נשיפה ושוב החליף. אני שאלתי למה הוא מחליף את הפלסטיק והוא לא ענה לי". כך שיש בעדותה כדי לאשר את הרשימוים שערך עת/2 שהחליף פיה עבור כל נשיפה.

באשר לטענת ב"כ הנאשם בעניין אי התאמת מס' הבדיקה– אכן קיימת אי התאמה במס' הבדיקה כפי שרשום בת/12.

בסעיף 7 בת/12 מופיע מס' בדיקה 4291 וריכוז אלכוהול 365 מק"ג ; מעיון בפלטי הבדיקה עולה כי בבדיקה מס' 4291 לא היו תוצאות ובוצעה בדיקה נוספת מס' 4292 שהתוצאה הייתה בנשיפה ראשונה 385 מק"ג ובנשיפה השנייה 365 מק"ג והתוצאה הנמוכה 365 מק"ג נרשמה בסע' 7 בת/12.

אין חולקין כי בוצעו 2 בדיקות, כך עולה גם מפלטי הינשוף (בדיקה מס' 4291 ו 4292) וכי הייתה תוצאה תקינה רק בבדיקה 4292 והנשיפה הנמוכה היחידה היא 365 מק"ג.

כך שהנני רואה באי ההתאמה בציון מס' הבדיקה בסע' 7 בת/12 טעות טכנית בלבד שאין בה כדי לפסול את הבדיקות כפי שעולה מפלטי הינשוף.

בדיקת המאפיינים:

עת/2 עצר את הנאשמת בשעה 23:10, עפ"י ת/9 ערך לה בדיקת נשיפון שהראתה אינדיקציה לשכרות, מפיה נדף ריח אלכוהול חזק, הופעתה הייתה מסודרת והתנהגותה רדומה.

במבחן ההליכה התנדנדה, במבחן הליכה על הקו לא הצמידה עקב לאגודל וחרגה מהקו ובמבחן הבאת אצבע לאף התנדנדה בעת הביצוע ולא השתמשה ביד הנכונה.

כך שעל פי התרשמות עת/2 הנאשמת הייתה תחת השפעת אלכוהול בינונית (ת/9).

העובדה שהנאשמת נעלה עקבים נרשמה בסע' 7 לת/9 - ועל פי גרסתה "אני לא מתנדנדת על עקבים" (עמ' 29 ש' 11), על כן לא היה בעקבים כדי להשפיע על תוצאות בדיקות מסוימות במבחן המאפיינים.

הנאשמת טוענת כי לא התנדנדה ולא זוכרת באיזה יד השתמשה במבחן הבאת אצבע לאף. עדת ההגנה ציינה כי הנאשמת לא התנדנדה אולם לא זוכרת אם היא חרגה מהקו, בכל אופן גם אם אניח לטובתה של הנאשמת כי עברה בהצלחה את כל מבחני הביצוע האישום נשוא התיק מתבסס על הוכחה מדעית – בדיקת הינשוף.

קשר עין והקפדה על 15 דקות:

על פי החומר שהובא בפני, עת/2 הוא זה שטיפל באירוע מהתחלה ועד סופו. על פי התיעוד עת/2 עצר את הנאשמת בשעה 23:10, ביצע את המאפיינים בשעה 23:30, הבדיקה התקינה החלה בשעה 23:35, העד ציין כי מרגע עצירתה הנאשמת לא שתתה, לא אכלה, לא עישנה, ולא הקיאה.

הנאשמת אף לא טוענת כי מאז שנעצרה ועד לביצוע הבדיקה התקינה אכלה, שתתה, הקיא או עישנה, כך שעברו 27 דקות מאז עצירתה ועד לבדיקה התקינה.

לא נשמט מעיוני העובדה כי בשעה 23:31 בוצעה בדיקה שלא הניבה תוצאות ובכל זאת מאז עצירתה ועד לאותה בדיקה עברו 21 דקות.

איני מוצאת לקבל טענת ב"כ הנאשם כי השוטר ביצע בדיקת מאפיניים מ 23:30 עד 23:31. עיון בת/9 מלמד על כך שלפי סדר הרישום בטופס בבדיקה הראשונית (לפני ביצוע מבחני עמידה, הליכה והבאת אצבע לאף) השוטר רשם שהנאשמת מסרה כי שתתה כוס יין, שמפיה נדף ריח אלכוהול חזק, הופעתה מסודרת והתנהגותה רדומה ונערכה לה בדיקת נשיפון, רק לאחר מכן ציין השוטר את שעת ביצוע בדיקת המאפיינים 23:30 שהם בעצם ביצוע מבחן עמידה, הליכה והבאת אצבע לאף

באשר לטענת הנאשמת לגבי אורך הנשיפה – לא הוכיחה שאינה מסוגלת לנשוף יותר מ 7 שניות ושאינה יכולה לנשוף נשיפה סטנדרטית כמו כל בן אדם רגיל.

בנוגע להתנהגות השוטר עת/2 - לנאשמת טענות רבות על התנהגותו של השוטר, לדוגמה – שהשוטר נצמד אליה וכפה את עצמו עליה, תקף אותה דרך דיבורו, מאידך העד הכחיש את טענותיה.

עלי לציין שלנאשמת שמורה הזכות לפנות לערכאה המתאימה בעניין זה.

במסגרת תיק זה הנאשמת מואשמת בעבירה של נהיגה בשכרות מכח הוכחה מדעית וגם אם אניח לטובתה של הנאשמת כי אכן טענותיה נכונות אין בהם כדי לפתור אותה מהאחריות לעבירה בה היא מואשמת.

בנוגע לשוטר נוסף שהיה באירוע – עלי לציין שלא הובא בפני חומר שנערך ע"י אדם אחר למעט העדים שהעידו בפני.

עת/2 אינו פוסל אפשרות כי היה עמו מתנדב, הנאשמת העידה: "והחברה שלי אמרה לי למה הוא עושה את זה, קראה לשוטר השני והוא אמר לו לעזוב והשוטר השני ברח משם" והעדה מטעמה העידה "כן אני זוכרת שהיה מישהו ואני ביקשתי שיניח לה והוא התרחק הצידה". מגרסת ההגנה עולה כיה שוטר הנוסף לא היה פעיל באירוע ונוכחותו הייתה מוגבלת בזמן כך שספק אם עדותו הייתה תורמת.

בעניין זה הנני מוצאת להפנות לרע"פ 4389/12 אנטולי סצקו נ' מדינת שיראל, מיום 6.6.12, שם כב' השופט שוהם עושה הבחנה בין אי מיצוי הליכי חקירה למחדל חקירה.

גם אם היה שוטר נוסף, התביעה בחרה שלא לכלול אותו ברשימת העדים ואם סבור היה ב"כ הנאשמת כי השוטר הנוסף השתתף באירוע, ויכול היה לשפוך אור, יכול היה לזמנו לעדות.

הנאשמת הודתה כי נהגה ברכב, שתתה אלכוהול לפני הנהיגה, לא מתנדנדת על עקבים, והתיעוד על פי הרישומים של השוטר תואם באופן כללי את הפרטים שעולים מגרסת הנאשמת, כגון מאיפה היא מגיעה (מועדון הלופט), מה היא שתתה (כוס יין) שהייתה עמה נוסעת נוספת, שהייתה עם עקבים ויש בכך כדי לחזק את גרסת התביעה שהשוטר שיקף את פרטי האירוע ובעצם כל טענתה של הנאשמת הינה כי הרגישה שהיא לא שתויה ושהבינה שהליכתה הייתה בסדר.

מכל הנימוקים הנ"ל מצאתי כי התביעה הוכיחה מעל כל ספק סביר את יסודות העבירה והחלטתי להרשיע את הנאשמת בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ג, 19 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.