1. לפנינו תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה מתאונת עבודה.
2. התובע עבד כצַבָּע אצל מעסיקו, וליד אבו יונס, החל מיום 1.3.06.
3. בתאריך 31.12.2007 נפגע התובע בתאונת דרכים, בדרכו חזרה מהעבודתו (להלן - התאונה).
4. בעקבות התאונה פנה התובע לקבלת טיפול רפואי, ושהה בתקופת אי כושר עבודה. לטענת התובע הוא שהה 56 ימים באי כושר עבודה.
5. הצדדים חלוקים באשר למועד הגשת התביעה. התובע טוען כי התביעה הוגשה בתאריך 15.5.08, הנתבע מאידך גיסא טוען שהתביעה הוגשה בתאריך 17.3.09.
6. לתובע אין אישור בדבר משלוח התביעה בדואר רשום, על אף שלטענתו שלח את התביעה בדואר רשום.
7. בתאריך 21.7.09 הכיר הנתבע בתאונת הדרכים כתאונת עבודה, אולם תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה לתקופה מ- 1.1.2008 עד 25.2.2008 נדחתה, מן הטעם ש"סעיף 296(א) לחוק קובע כי כל תביעה לגמלת כסף תוגש תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. בתביעה שהוגשה לאחר המועד האמור לעיל, בהתאם לסעיף 296(ב) לחוק, תשולם הגימלה בעד תקופה שלא תעלה על 12 חודשים שקדמו לחודש הגשת התביעה.

תביעתך לתשלום דמי פגיעה עקב התאונה מתאריך 31/12/2007 הוגשה רק בתאריך 17/3/2009 היינו כ 14 חודשים לאחר התאונה.

לפיכך, אינך זכאי לתשלום דמי פגיעה לתקופה הנ"ל". (ר' מכתב הדחיה, נספח ד' לכתב התביעה).

1. נוכח החלטת הנתבע, הגיש התובע את תביעתו דנן לבית הדין בתאריך 30.8.2009.

טענות הצדדים:

1. התובע טוען, כי בתאריך 15.5.2008 הגיש לנתבע באמצעות בא כוחו, תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין התאונה, תביעה אשר נשלחה בדואר רשום. החלטת הנתבע לאי תשלום דמי פגיעה, בטעות יסודה, הואיל והתביעה הוגשה בתאריך 15.5.08, כעבור 5 חודשים מיום התאונה, ולפיכך, הוא זכאי לתשלום דמי פגיעה בסך 8,096 ₪. לטענת התובע הנתבע טיפל בתביעתו באופן רשלני, משלא הגיב הן לתביעתו מיום 15.5.08 והן למכתבו מיום 16.3.09.
2. מנגד טוען הנתבע, כי היום שבו נוצרה עילת התביעה הוא יום הפגיעה הנטענת ב- 31.12.07. הואיל והתובע הגיש את התביעה לדמי פגיעה רק ביום 17.3.09 (ר' מוצג נ/1), לאחר 14 חודשים ממועד היווצרות עילת התביעה, הרי שלפי סעיף 296 לחוק, התובע אינו זכאי לדמי פגיעה עבור התקופה שלפני 17.3.08 (12 החודשים שקדמו בתכוף לפני חודש הגשת התביעה לדמי פגיעה).

דיון והכרעה:

1. נבחן את זכאותו של התובע לדמי פגיעה.
2. סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי וגם החוק) קובע:

"א. כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.

ב. הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים, שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור...".

1. לגרסתו של התובע, בתאריך 3.5.08 החתים את מעבידו על טופס התביעה ובאותו היום החזיר את טופס התביעה החתום לבא כוחו, עוה"ד אבו יונס. כמו כן, כחודשיים לאחר מכן, התקשר לעורך הדין אבו יונס לקבלת עדכון על הטיפול בתביעה כנגד הנתבע, ועו"ד אבו יונס מסר לו כי התביעה כבר הוגשה, והוא ממתין לתשובת הנתבע (ר' מוצג ת/1, סעיפים 6-5).
2. התובע הגיש מטעמו תצהיר של עו"ד איהאב אבו יונס, אשר ייצג אותו מול הנתבע ובתחילת ההליך המשפטי, וזאת לאחר שעו"ד הישאם נעאמנה החליף את עו"ד איהאב אבו יונס בייצוג התובע.
3. בתצהירו ציין עו"ד אבו יונס כי בתאריך 15.5.08 שלח בדואר רשום לנתבע את תביעת התובע לדמי פגיעה, ולאחר שחלף זמן רב ולא קיבל תשובה, פנה לנתבע בתאריך 16.3.09 במכתב דרישה לתשלום דמי פגיעה, ברם גם מכתב זה לא נענה (ר' נספח לתצהיר התובע מוצג ת/1 וכן סעיפים 4 ו-6 לתצהירו של עו"ד אבו יונס, מוצג ת/2).

עוד ציין עו"ד אבו יונס בתצהירו כי בתחילת שנת 2009 פנה מספר פעמים לנתבע, באמצעות השירות הטלפוני, על מנת לברר אודות הטיפול בתביעת התובע לתשלום דמי פגיעה ונענה כי התביעה נמצאת בטיפול. בתחילת חודש יולי 2009, עקב פנייה למוקד הטלפוני של הנתבע, נמסר לתובע כי העיכוב בתשלום דמי הפגיעה נובע מהיעדר חותמת של המעביד על החלק הרלוונטי בטופס התביעה לדמי פגיעה. כמו כן צוין כי על התובע להמציא אישור משטרה אודות התאונה. לפיכך, בתאריך 8.7.09 המציא עו"ד אבו יונס לנתבע אישור משטרה יחד עם חותמת המעביד על החלק הרלוונטי של טופס התביעה. בתאריך 17.8.2009, פנה עוד אבו יונס באופן אישי לסניף הנתבע בנצרת על מנת לברר את הסיבה לעיכוב בתשלום דמי הפגיעה. במהלך הפגישה, נמסר לו ע"י הנתבע, כי העיכוב נובע, ככל הנראה, מטעות שאירעה ברישום מספר הזהות בטופס התביעה, אולם לאחר בירור נמסרה לו החלטת הנתבע מיום 21.7.08 על דחיית התביעה לדמי פגיעה (ר' מוצג ת/2, סעיפים 9-4).

1. במהלך הדיון שהתקיים בתאריך 23.6.11, נשאל עו"ד אבו יונס ע"י בית הדין איפה האישור בדבר משלוח התביעה הנטענת מיום 15.5.08בדואר רשום, והוא השיב כי – "...שנכון שאם היתה לי הראייה הזו, יכולתי להוכיח. פניתי לסניף סכנין וישבתי עם המנהל. אין לי בר קוד על משלוח המסמכים, ולכן אני לא יכול לקבל ראיות מהדואר" (ר' עמ' 3 לפרוטוקול, ש' 9-7).
2. לפיכך בהחלטה מתאריך 23.6.11 נתבקש מנהל סניף הדואר בסכנין כדלהלן:

"מנהל סניף סכנין מתבקש לסייע לעו"ד איהאב אבו יונס לאתר משלוח מכתב בדואר רשום למוסד לביטוח לאומי בנצרת בתאריך 15.5.08 על ידו, וליתן בידי עוה"ד אבו יונס אישור כזה בדבר מציאת הרישום.

ככל שלא יימצא אישור, ליתן גם כן אישור בכתב".

1. בתאריך 11.9.11 הוגשה הודעה מטעם התובע, אליה צורף מכתבה של גב' אוסנת לייבה, עוזרת מנהל ופניות הציבור בחברת דואר ישראל מתאריך 6.7.11, בו צוין:

"בהתאם לתקנות וחוק חברת הדואר- 1986, בקשה לבירור גורל מכתב רשום בארץ, ניתן להגיש תוך שנה ממחרת משלוח דבר הדואר.

מאחר שדבר הדואר הנ"ל נשלח לפני למעלה משנה, לא ניתן לערוך כל בירור בנושא".

1. לאור הודעת התובע דלעיל, ולאור מכלול הראיות והעדויות שהוצגו בפנינו, ומשלא הוצג לנו אישור בדבר משלוח התביעה בדואר רשום, כאמור לעיל, לא שוכנענו כי תביעת התובע לדמי פגיעה אכן הוגשה לנתבע בתאריך 15.5.08, ולפיכך אנו קובעים, כי לא עלה בידי התובע להרים את נטל ההוכחה כי תביעתו לדמי פגיעה הוגשה בתאריך 15.5.08.
2. התובע טוען כי תביעתו הוגשה במועד, כ- 5 חודשים לאחר מועד התאונה. כפי שכבר קבענו לעיל, התובע לא הרים את נטל ההוכחה כי התביעה הוגשה בתאריך 15.5.08, ולפיכך לא קמה לו הזכות לקבלת דמי פגיעה לתקופה מ- 1.1.2008 עד 25.2.2008. "מימושה של הזכות, ראשיתו בהגשת תביעה למוסד" (ר' דב"ע מה/0-66 שלמה בראלי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טז 404, דב"ע לח/0-95 המוסד לביטוח לאומי - יצחק בר, פד"ע י' 247).

עוד נקבע בפסיקה, לעניין מועד הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי, כי "ביטוח סוציאלי, מעצם טיבו ומהותו מחייב שזכותו של המבוטח תמומש מהר ככל האפשר. וכשם שנדרש מהמוסד שיפעל במהירות סבירה למתן הגמלה המגעת, כן מצופה מהמבוטח שלא יתמהמה למימוש זכותו." (ר' דב"ע לח/0-95 המוסד לביטוח לאומי - יצחק בר, פד"ע י 247; דב"ע נא/0-31 המוסד לביטוח לאומי - אהרון ציון, פד"ע כג 367).

1. הנתבע, מאידך גיסא, הגיש טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה עליו חותמת ממנה עולה כי התביעה התקבלה בסניף נצרת של המוסד הביטוח הלאומי –בתאריך 17.3.09 (מוצג נ/1), ומכאן שהנתבע הוכיח כי מועד הגשת התביעה לדמי פגיעה היה בתאריך 17.3.09.
2. התובע טוען כי טיפולו של הנתבע היה רשלני. משקבענו שהתביעה הוגשה רק בתאריך 17.3.09 ומשהחלטת הנתבע ניתנה ביום 21.7.09, מייד לאחר השלמת הגשת המסמכים החסרים על ידי התובע (טופס עם חותמת המעסיק ואישור משטרה) - אין לומר שהנתבע התרשל. לא למותר לציין כי החלטת הנתבע ניתנה בחלוף 4 חודשים בלבד ממועד הגשת התביעה.
3. משהתאונה אירעה ביום 31.12.2007 והתובע לא השכיל להוכיח כי הגיש תביעה לדמי פגיעה ביום 15.5.08, אלא תביעתו הוגשה לנתבע רק ביום 17.3.2009 - אין התובע זכאי לדמי פגיעה עבור התקופה מ- 1.1.2008 עד 25.2.2008, זאת בשים לב לסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי. משכך הם פני הדברים - התביעה נדחית. ב
4. משעסקינן בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.ו
5. בטרם נחתום נציין, כי הדיון התנהל בפני מותב חסר של אב בית הדין ונציג הציבור (עובדים) מר אריה גיל ז"ל, משנציג ציבור (מעבידים) הוזמן ולא התייצב לדיון. למרבה הצער נציג הציבור מר אריה גיל ז"ל הלך לבית עולמו. בנסיבות אלה מונה תחתיו נציג ציבור (עובדים) מר יעקב גדיש יבדל"א, והצדדים הודיעו כי הם מסכימים לכך שהדיון בפני המותב החדש ימשך מהשלב אליו הגיע ופסק הדין ינתן על ידי המותב החדש.

דין ןןן

1. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.
2. המזכירות תסרוק את תצהיר התובע מוצג ת/1.

ניתן היום, י"א בטבת תשע"ג (24 בדצמבר 2012), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.