בפניי תביעת כספית ע"ס 8,114 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 25.9.08 התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.

מדובר למעשה בתביעה של בעלת הרכב הניזוק בתאונה, התובעת פיצוי, כבעלת הרכב הניזוק, על כל נזקי הרכוש שנגרמו לרכב ולה בתאונה.

בתאונה מעורבים 2 רכבים:

רכב התובעת– רכב פרטי מתוצרת יונדאי.

רכב הנתבע – קטנוע.

מקום התרחשות התאונה: רחוב יוני נתניהו באור יהודה.

הצדדים הציגו גרסות שונות לנסיבות התרחשות התאונה.

המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבע בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבע גם לא הציג חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעת שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקש לחקור את השמאי מטעם התובעת. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת.

גרסת התובעת באשר לנסיבות התרחשות התאונה

בכתב התביעה נאמר כך: "התאונה אירעה עת רכב התובעת נסע בנתיבו כשלפתע, אופנוע הנתבע, ניסה לעקוף בנתיב התובעת במרווח שבין רכב התובעת למדרכה משמאל, בחוסר זהירות ובניגוד לחוק, ותוך כך פגע ברכב התובעת".

גרסת הנתבע באשר לנסיבות התרחשות התאונה

בכתב ההגנה נאמר כך: "גב' חלפין אינה נהגה ביום האירוע, בכביש דו סטרי, בצידו הימני ולפתע סטה רכבה לנתיב השמאלי, בו נהג הנתבע באותה העת, ללא שום התראה מוקדמת וללא שום איתות מצידה כמתחייב. יובהר כי המדובר בכביש דו סטרי, כאשר לכל צד שני נתיבים.....

עוד יוסיף הנתבע ויטען, כי עקב נסיעתו האיטית, בנקודת המפגש בין שני כלי הרכב, הנתבע הספיק להישען על רגלו השמאלית ולא ליפול לכיוון המדרכה עם רכבו".

הראיות שהציגו הצדדים

טופס הודעה על תאונה מטעם התובעת (מוצג ת/2).

תשריט מקום התאונה מטעם הנתבע (מוצג נ/1).

תמונות צבע של נזקי רכב התובעת (מוצג ת/1).

תמונות שחור לבן של רכב הנתבע ותמונות שחור לבן של מקום האירוע (מוצג נ/2).

עדויות שני הנהגים.

הכרעה

לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי לממצאי חקירת העדים בפניי, אני מוצא לקבל את התביעה.

מצאתי להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבע, וזאת לאחר ששוכנעתי כי עלה בידי התובעת להטות את מאזן ההסתברויות לטובתה, כלומר להוכיח כי גרסתה, העולה מן העובדות שהוכחו, מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסת הנתבע [ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (לא פורסם, 9.5.11)].מצאתי כי גרסת התובעת, שהתקבלה כאמור כמסתברת יותר, מבססת אחריות בנזיקין של הנתבע בגין התאונה.

אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה:

השתכנעתי כי גרסת נהגת רכב התובעת מהימנה וסבירה יותר מגרסת הנתבע.

• תמונות הנזק תואמות באופן מובהק את עדות נהגת רכב התובעת ואינן תואמות את הנזק שתיאר הנתבע בעדותו: בתמונות שהוצגו בפניי בדיון, ניתן להבחין בבירור בנזק מסוג שפשוף/שריטה שנגרם לדלת השמאלית של רכב התובעת (דלת הנהג), כפי שסיפרה נהגת רכב התובעת בעדותה ואף תיארה בטופס הודעתה. לדברי נהגת רכב התובעת, לא נשברה המראה השמאלית והיא לא הזכירה בעדותה או בטופס הודעתה כל נזק למראה השמאלית. נראה כי אין לה אינטרס להסתיר נזק כזה, באם היה נגרם לה, שכן היה עשוי לפעול לטובתה או לחובתה. אמנם לא הוצגה בפניי תמונה של כל המראה השמאלית, אך בתמונות הנזק של רכב התובעת ניתן לראות שהמראה נמצאת במקומה ומכך ניתן ללמוד שהיא לא נשברה, כפי שהעידה נהגת רכב התובעת. חיזוק לגרסת התובעת ניתן למצוא בחוות דעת השמאי המצורפת לכתב התביעה, בה מצוין כי לרכב התובעת נגרם נזק לדלת שמאל בלבד, לא מתואר נזק למראה השמאלית. לעומת זאת, לפי עדות הנתבע, לרכב התובעת נגרם נזק שונה לגמרי. לדבריו נגרם לרכב התובעת שפשוף קל במראה השמאלית בלבד. הנתבע לא הזכיר כל נזק לדלת הנהג או לחלק אחר ברכב. הנזק לרכב התובעת, לפי גרסתו של הנתבע, אינו מתיישב עם תמונות הנזק שהוצגו, עם חוות דעת שמאי מטעם התובעת ואף עם נסיבות התאונה כפי שתיאר הנתבע בעצמו.
• הנתבע סיפר בעדותו כי הספיק לבלום את האופנוע, לעמוד על רגלו השמאלית ולהטות את האופנוע שמאלה. תיאור זה אינו מתיישב עם דברי הנתבע בעדותו, לפיהם רכב התובעת חתך אותו באופן פתאומי ומפתיע. סביר להניח שאם רכב התובעת היה חותך אותו באופן כה פתאומי ומפתיע, לא היו לנתבע זמן להבחין בכך מבעוד מועד, לבלום, לעמוד על רגלו השמאלית ולהטות את רכבו. כדי לבצע את הפעולות המתוארות נדרש זמן מסוים שלא מתיישב עם התרחשות אירוע פתאומי. זאת ועוד, הנתבע בעדותו תיאר מרחק של 5-6 מ' עד שזיהה את רכב התובעת. כמו כן תיאר הנתבע בעדותו מרחק של 5-6 מ' עד להתרחשות התאונה. התיאורים לא מתיישבים זה עם זה שכן הנתבע, לפי דבריו, הספיק לבלום ולהטות את הקטנוע כדי למנוע נפילתו. אם כפי שתיאר הנתבע, המרחק שעבר עד שהתרחשה התאונה זהה למרחק שעבר עד לזיהוי רכב התובעת, לא ייתכן שהיה לו את הזמן הדרוש כדי לבצע את הפעולות למזעור נזקי התאונה, כפי שתיאר הנתבע בעדותו שכן עולה מדבריו כי זיהוי רכב התובעת והתאונה התרחשו בו זמנית.
• בעדותו תיאר הנתבע שפשוף קל בשמשת האופנוע. נזק כה זעיר לקטנוע אינו מתיישב עם פגיעת רכב נוסע בקטנוע עומד. מעצם גודלו וכוחו של רכב, אמור להיגרם נזק רציני יותר ונראה לא סביר כי בנסיבות התאונה נגרם נזק כה מזערי.

לדיון הגיעה הגברת אורלי ששון כעדה מטעם התובעת, אשר עבדה בזמן התאונה במחלקת תביעות בחברה התובעת וחתמה על תצהיר התומך בכתב התביעה. במהלך עדותה, ערכה העדה בדיקה ואישרה כי תמונות התאונה אכן שייכות לחוות דעת השמאי שנשלחה לחברת הביטוח. העדה הבהירה כי חתימתה על התצהיר התומך בכתב התביעה לא נעשה באופן אוטומטי אלא נעשה לפי טופס ההודעה ולפי מסמכי התיק. יחד עם זאת יצוין כי עדותה של הגב' אורלי ששון מטעם התובעת, לא תרמה רבות לבירור התביעה, שכן העדה לא ידעה להשיב עניינית לשאלות שנשאלה ורוב תשובותיה העידו על חוסר סמכות/ חוסר ידיעה לגבי הפרטים הרלוונטיים לתביעה. בתאריך 02/10/12 התקיים דיון בתיק זה בפני כבוד השופטת פנינה פליגלמן, בו הוחלט לדחות את הדיון עקב עמידתו של ב"כ הנתבע על חקירת העדה מטעם התובעת שחתמה על התצהיר. לא ברור לי מדוע התעקש ב"כ הנתבע לחקור את העדה הנ"ל בייחוד כאשר לשם חקירתה היה צורך לדחות את מועד הדיון (עקב אי התייצבות העדה לדיון קודם), ובעוד שמדובר בעדה שתצהירה ניתן לפי מיטב ידיעתה (ולאו דווקא ממקור ראשון), כמקובל בסדר דין מהיר, כאשר המקור לידיעתה הוא התיעוד המצוי אצל התובעת וטופס הודעת הנהג מטעמה ולא ידיעתה האישית שכן היא לא הייתה נוכחת בתאונה. בתיקים מעין אלו העדות החשובה והמרכזית היא של הנהגים ושל העדים להתרחשות התאונה, ולא של ממלאי תפקיד פקידותי/מנהלתי אצל הארגונים התובעים.

סיכום

התביעה מתקבלת במלואה.

על הנתבעים לשלם לתובעים את הסכומים הבאים:

1. סך של 8,114 ₪, שהינו סכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 03/09/09 ועד יום התשלום המלא בפועל.
2. סכום אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 03/09/09 ועד יום התשלום המלא בפועל.
3. סך של 350 ₪, בגין שכר העדים בו חיובו התובעים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל.
4. סך של 2,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל.

פסה"ד יישלח לב"כ שני הצדדים.

ניתן היום, י"ט אייר תשע"ג, 29 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.