<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד צביקה שרייר

הנאשם- נוכח

הסנגורית – עו"ד גבריאלה בביל – ס. ציבורית

פרוטוקול

ב"כ המאשימה טוען/נת לעונש:

מגיש טיעון לעונש בכתב. מתקבל ומסומן ת/1. הטיעון בכתב מוגש בהמשך לטיעונים שנערכו בעל פה ביום 26.3.12 ובהמשך לחוות הדעת של הממונה על עבודות השירות.

לנאשם אין עבר פלילי.

ב"כ הנאשם טוענת לעונש:

אני מודעת שהטיעונים האלה משלימים לטיעונים מיום 26.3.12 ואני מודעת לכך כי אנו נמצאים בשלב שלאחר שהנאשם נדרש להתייצב אצל הממונה ולא התייצב. חרף זאת גם במקרה נוכחי ובנסיבות עדיין יש להתייחס לכל מקרה לגופו ולכל נאשם ונסיבותיו. הענישה צריכה להיות מידתית לאור נסיבות הנאשם. אומנם הנאשם גילה קושי בשיתוף פעולה רציף עם שירות המבחן, וגם הסיבה לכך ניתנה בתסקיר עצמו, אני מפנה לדברי קצינת המבחן. אך לא פחות מכך למדנו מהתסקיר על נסיבות חייו של הנאשם, על כך שאביו נפטר בהיותו בן 17 שנים בלבד , על כך שהחליט לצאת לעבודה לצורך תמיכה במשפחתו ועל העדר יד מכוונת לאורך השנים. אין להחמיר בענישתו אך בשל אותם קשיים מהם הוא סובל וזה עולה בתסקיר ואני מפנה לפסקה האחרונה לשורות 1 עד 3.

אני חושבת כי יש לזקוף לזכותו את העובדה כי חרף נסיבות חייו הצליח לשמור על מסגרת עבודה ועל אורח חיים תקין. על אף שכאמור שיתוף העדר שיתוף הפעולה מתבסס על לקויות וסיבות שמפורטות בתסקיר, אני מודעת לכך שיש השלכות גם להליך הפלילי. הוא שומר על אורח חיים נורמטיבי ועובד לפרנסתו ובני משפחתו נמנע מסמים וזה צריך להיזקף לזכותו. עברו למעלה מ- 5 שנים מאז ביצוע העבירה. מדובר בהודאה בהזדמנות הראשונה ולקיחת אחריות מיידית. לעניין לקיחת האחריות, אין אינדיקציה לכך שהסכין נועדה או הייתה סכנה לשימ בסכין למטרות אלימות, גם ק. המבחן מתייחסת לנסיבות תפיסת הסכין וזה לא הופרך בחומר הראיות והנסיבות עצמן מעידות על כך כי הנאשם לא יצא מביתו חמוש בסכין. לאור כל זאת אבקש חרף העובדה כי אכן לא היה שיתוף פעולה מלא של הנאשם להסתפק בעונש של מאסר מותנה וקנס.

הנאשם:

אני לא רוצה לעשות בעיות, אני עובד לפרנסת הוריי והאחים הרווקים לומדים.

<#3#>

גזר דין

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של החזקת סכין שלא כדין שביצע ביום 23.8.07.

המאשימה הגישה טיעונים בכתב בהשלמה לטיעונים מישיבת יום 26.3.12 והסנגורית הוסיפה טיעונים היום.

שירות המבחן ציין בתסקירו את חוסר שיתוף הפעולה של הנאשם, לרבות לעניין מתן בדיקות שתן ואי התייצבותו לחלק מהמפגשים ונמנע מהמלצה טיפולית בעניינו.

הנאשם לא התייצב בפני הממונה חרף החלטת ביהמ"ש בעניין זה.

מנגד, הנאשם הודה בפתח משפטו בעבירה המיוחסת, נעדר עבר פלילי לחלוטין, לא צבר הרשעות קודמות גם לאחר מועד ביצוע העבירה נשוא התיק שבפניי, ולא נטען ע"י שירות המבחן כי הנאשם הסתבך בעברו בשימוש בסמים.

עוד לקחתי בחשבון את השיהוי להגשת כתב האישום כאשר העבירה בוצעה בשנת 2007 וכתב האישום הוגש בשנת 2009. כמו כן, אין להתעלם מהעובדה כי לעבירה הנ"ל לא התלוותה עבירה נוספת.

בנסיבות הנ"ל, הגעתי למסקנה כי המדובר בכישלון יחיד של הנאשם, וכי ההליכים כאן היוו עבורו גורם מרתיע.

משכך, מצאתי כי נכון וצודק שלא לנהוג בעניינו של הנאשם כאן לפי ההלכה הנוהגת במקרים דומים, ואני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

* מאסר על תנאי לתקופה של 7 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירה בה הורשע בתיק זה ויורשע עליה.

* קנס בסך 3,500 ₪ או 35 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מ- 2.12.12 ובכל 2 לחודש שלאחריו.

* המוצג להשמדה.

* זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ח תשרי תשע"ג, 14/10/2012 במעמד הנוכחים.