בפני בקשה להפטר החייבת, ילידת שנת 1967.

מדובר בחייבת שהציעה בעבר הצעת הסדר לתשלום 51 אחוז דיווידנד לנושים ללא בדיקת תביעות החוב, בצירוף הוצאות הליך, הצעה שאושרה על ידי בית המשפט ביום 6.11.2013, אולם החייבת לא עמדה בהצעה זו לנוכח קושי כלכלי.

בישיבת יום 22.10.2014 הוריתי לחייבת לסלק את חוב הפיגורים תוך 60 ימים, ולאחר מכן, תבחן אם תהיה מסוגלת להציע לנושים סכום שיניב 20 אחוזי דיווידנד נטו בצירוף הוצאות הליך. הכונ"ר באותה ישיבה הסכים למתן הפטר בתנאים אלה.

החייבת הסכימה להציע לנושים סכום של 20 אחוז דיווידנד שישולם ב- 36 תשלומים, וקבעתי ישיבת הפטר ליום 20.1.2015, ישיבה שהתקיימה.

בישיבה זו התייצבו הנושים בנק דיסקונט ובנק מזרחי והודיעו כי הם מתנגדים למתן הפטר בתנאים אלה, אלה שלטעמם יש צורך להעלות את שיעור הדיווידנד ואפילו לפרוס על פני תקופה יותר ארוכה את התשלומים לחייבת.

הכונ"ר סבר כי יש מקום להעלות את שיעור הדיווידנד ל- 30 אחוז נטו לצורך הפטר וזאת לנוכח התנגדות הנושים.

לאחר ששקלתי את מצבה הכלכלי והאישי של החייבת, משך שהותה בהליך, התנגדות הנושים ועמדת הכונ"ר העדכנית, שוכנעתי ליתן הפטר לחייבת בתוספת סכום שיקנה לנושים 25% דיווידנד נטו, שיפרסו על פני 40 חודשים.

אכן ההצעה שעמדה על הפרק בישיבה הקודמת היתה של 20 אחוז דיווידנד נטו שישולמו ב-36 חודשים, יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהתנגדות שני נושים עיקריים וגילה היחסית צעיר של החייבת (כבת 48 שנים).

על כן, ככל שהחייבת תודיע על הסכמתה להפטר בתנאים אלה, תוך 20 ימים מהיום, אקנה לכך תוקף של הפטר מותנה.

תזכורת מעקב – 20 ימים.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ה, 20 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.