1. בפני הודעה לצד שלישי שהוגשה על ידי הנתבעת נגד הצד השלישי, כאשר התביעה העיקרית שהוגשה על ידי התובעים נגד הנתבעת הסתיימה בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.
2. בהתאם לכתב התביעה, נטען כי התובעים התקשרו עם הנתבעת בשני הסכמים לצורך ביצוע עבודות איטום בדירה שבנו.
3. לטענת התובעים, חודשים ספורים לאחר ביצוע העבודות התגלו כשלים בעבודות האיטום שהחלו לתת את אותותיהם ברטיבויות ובנזילות שהתגלו בדירת התובעים.
4. בגין כשלים אלו הגישו התובעים נגד הנתבעת תביעה כספית על סך 802,372₪.
5. הנתבעת הכחישה את טענת התובעים והגישה הודעה צד ג' נגד הצד השלישי.

טענות הנתבעת נגד הצד השלישי

1. לטענת הנתבעת, הצד השלישי, הידרומט קבלני בניה ומים בע"מ (להלן: "הידרומט"), הינו חברה העוסקת, בין היתר, בפיקוח וניהול פרויקטים לבניה, כאשר "הידרומט" שימשה, בין היתר, כמפקחת צמודה, מנהלת הפרוייקט וכמתאמת העבודות במסגרת בניית הבית והמרתף נשוא התביעה. עותק מהסכם הפיקוח (להלן: "הסכם הפיקוח") צורף להודעה לצד שלישי וסומן ג'.
2. מהסכם הפיקוח עולה כי "הידרומט" הייתה אחראית, בין היתר, גם על העבודות כדלקמן:
   1. פיקוח על ביצוע ותיאום עד קבלת מפתח והשלמת העבודות בתוכנית.
   2. ניהול ופיקוח על הפועלים, קבלני משנה, ספקים, רשויות, כולל "איזוטופ" ומכון התקנים.
   3. אישור מהנדסים ותיאום לפני יציקות.
   4. שותפות בכל ההחלטות לגבי חומרים וניהול הפרוייקט וכיוצא באלו.
3. לטענת הנתבעת, "הידרומט" כשלה בביצוע חובותיה, לרבות בכך שלא תיאמה בין הגורמים השונים, ובהם אף הנתבעת, לגבי האופן בו נוצקו יציקות בטון לפני עבודות האיטום ובכך שהעבודות נעשו בניגוד מוחלט לתוכניות הבניה. מעבר לכך שלא היה כל תיאום בין הקבלנים והגורמים השונים, סדרי העבודה נעשו באופן רשלני ובלתי מקצועי ועבודות האיטום נפגעו בשל התנהלותה הרשלנית והבלתי מקצועית האמורה של "הידרומט".
4. הנתבעת טוענת כי "הידרומט" לא הביאה לידיעתה כי המרתף נשוא התביעה נבנה ללא היתר בניה ובכך הציגה מצג שווא בפני הנתבעת, לפיו כל פעולותיה של הנתבעת הינן במסגרת מבנה שנבנה כדין. אלמלא הוליכה "הידרומט" את הנתבעת שולל, אזי לאור העובדות הידועות לנתבעת הייתה מסרבת לקחת חלק בפרויקט נשוא התביעה ובכך היו נמנעים ממנה כל הנזקים הכבדים עקב ניהול תובענת סרק זו.

טענות הצד השלישי ("הידרומט")

1. כתב התביעה הוגש על ידי התובעים בשנת 2009 ובתיק המתנהל במשך כארבע שנים הוגשה רק לאחרונה הודעה לצד שלישי, בשלב שכבר היו מצויות בתיק בית המשפט חוות דעת של מומחים, וזאת מבלי שיהיה ל"הידרומט" את יומה בבית המשפט.
2. "הידרומט" טוענת כי יש לדחות את הודעת הצד השלישי נגדה עקב שיהוי כבד, שכן הנתבעת לא עשתה דבר וחצי דבר במשך תקופה של כארבע שנים לצורך מימוש זכויותיה.
3. לטענת "הידרומט", אין כל עילת תביעה נגדה, שכן בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט אין כל התייחסות ל"הידרומט" וחוות דעתו מציינת באופן מפורש כי הנתבעת היא זו האחראית על ביצוע עבודת האיטום והיא זו שיזמה את החלפת חומר הבידוד מיריעות ביטומניות לחומר נוזלי.
4. לטענת "הידרומט", אין לטענות ביחס לאיטום כל קשר אליה ואלו מתייחסות למערכת היחסים שבין הנתבעת לתובעים בלבד.
5. עוד טוענת "הידרומט", כי ההסכם שבינה לבין התובעים הינו מיום 31/10/03, בעוד הצעת המחיר והמשא ומתן בין הנתבעת לתובעים נערכו בחודש יולי 2003. דבר המלמד, להבנתה , כי היא לא יכלה לקחת כל אחריות על עבודות האיטום מאחר שההסכם בין התובעים לבינה נחתם שלושה חודשים לאחר ההסכם בין התובעים לנתבעת ולא היה בו כל איזכור לכך ש"הידרומט" תהיה אחראית לעבודות האיטום. זאת ועוד, בהצעת המחיר של "הידרומט" לא הוזכר כלל עניין פיקוח על עבודות הנתבעת.
6. "הידרומט" לא הייתה שותפה להבנות ולהסכמים בין התובעים לנתבעת ותפקידה היה ליווי ותיאום העבודה בלבד בין התובעים לנתבעת.
7. לטענת "הידרומט", בהצעת המחיר שנִתנה על ידה אין הצעה לעניין פיקוח על איטום הבית, אלא כל שעשתה "הידרומט" בעניין האיטום היה להמליץ לתובעים לשכור כמומחים בתחום האיטום את הנתבעת.
8. תפקידה של "הידרומט" נקטע במהלך בניית המקלט ומעולם לא הגיעה לשלבי סיום הפרויקט. לטענתה, כל עבודתה מסתכמת בתיאום ופיקוח והיא אינה מומחית באיטום.
9. "הידרומט" מעולם לא נדרשה לביצוע כל הכנה לצורך כניסת הנתבעת לשטח הבניה. הנתבעת ראתה את תנאי השטח, מצב הבנייה והתקדמות הפרויקט במועד הגעתה לשטח ולא הצביעה על כל מגבלות המפריעות לביצוע העבודה. משבחרה הנתבעת להתחיל בעבודה, אין היא יכולה לבוא בטענות בדיעבד כלפי "הידרומט". אילו לנתבעת היו טענות או דרישות טרם תחילת העבודה, הרי שאלו היו אמורות להימצא בידי התובעים.
10. הנתבעת מסרה לתובעים, לאחר סיום העבודה ביום 01/10/04, תעודת אחריות לעשר שנים מבלי לציין כי היו בעיות או תקלות העלולות להשפיע על עבודתה.

חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט - אינג' עמי בוך

1. המומחה שמונה על ידי בית המשפט נתן את חוות דעתו עוד בטרם התובעים והנתבעת הגיעו להסדר ביניהם, ואף השיב לשאלות הבהרה שנשלחו אליו.
2. לאחר מתן חוות הדעת ביקש המומחה לבטל את מינויו מחמת מצבו הבריאותי. בית המשפט איפשר ל"הידרומט" להגיש חוות דעת מטעמה, אולם "הידרומט" בחרה שלא לעשות זאת.
3. בישיבת קדם משפט מיום 03/02/15 הסכימו הצדדים כי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, לרבות תשובותיו לשאלות ההבהרה, יתקבלו כמות שהן, בלא חקירה נגדית ולפיכך, יש לראות באמור בחוות הדעת ובתשובות משום עובדות שהוכחו.
4. בחוות דעת המומחה נקבע כי במרתף נמצאו נקודות רטיבות (המתוארות בחוות הדעת), כאשר בדיקתו באמצעות מכשיר רטיבות העלתה כי קיימת רטיבות רבה מתחת לריצוף בחיבור שבין הרצפה לקירות.
5. במסקנות המומחה נקבע כי הנתבעת אטמה את רצפת המרתף ביריעות ביטומניות לפי כללי המקצוע. בהתאם לקביעתו, היו ליריעות נקודות תורפה במפגשים עם יסודות הבניין שבהם חייבים להיות חורים באיטום. לדבריו, על האיטום הונח ברזל הזיון של הרצפה, דבר שיכול לפצוע את האיטום. הנתבעת התחייבה לצקת שכבת בטון דקה כהגנה על האיטום לפני הנחת ברזל הזיון, אך היא לא ביצעה זאת.
6. עוד קבע המומחה כי איטום הקירות מצדם החיצוני לא נעשה ביריעות ביטומניות בעובי כולל של 8 מ"מ, כפי שסוכם מראש, אלא על ידי התזת חומר נוזלי ביטומני על בסיס זפת בעובי של 1 עד 2 מ"מ בלבד, כאשר בחלק מהקירות בוצעה התזת שכבה נוספת בעובי כולל של 2 עד 4 מ"מ, כאשר גם זה עובי קטן מדי. לדברי המומחה, עובי האיטום הוא דבר חשוב ביותר וככל שהעובי גדול יותר - האיטום טוב יותר, כלשונו של המומחה בסעיף 3 לחוות דעתו.
7. לדברי נציג הנתבעת בפגישה שקיימו הצדדים עם המומחה מטעם בית המשפט, סוג החומר המותז הינו חומר ברמת איכות נחותה לעומת יריעות ביטומניות.
8. עקב שינוי שיטת האיטום אפשר להניח שהנתבעת לא ביצעה יריעת חיזוק בכל מפגשי קיר-רצפה, כפי שהתחייבה לבצע. הדבר מתבטא גם בחדירת מים דרך אותו מפגש.
9. בהתאם לקביעת המומחה, במרבית היקף הבניין היו תנאי ביצוע נוחים לבצע את איטום הקיר והחיבור לאיטום של הרצפה, אולם לאורך הצלע הצפון-מערבית של הבניין, הגובלת עם בניין אחר קיים, לא הייתה גישה לביצוע העבודה היטב ולאורך קו זה חדירות המים יותר משמעותיות. לדברי המומחה, איטום במקומות הסמוכים לבניין קיים הינם קשים לאיטום ומחייבים היערכות מיוחדת. על פי התיאורים שקיבל במקום, נעשתה היערכות מאולתרת על ידי הקמת קיר בניה נוסף לאורך הקו עם השכן, אשר ישמש תשתית לאיטום. העיקרון אמנם נכון, אבל הביצוע מסובך ונכשל.
10. בהתאם לקביעת המומחה, התובעים היו בטוחים שבהתקשרות עם חברת איטום מכובדת הם יקבלו ממנה גם את התכנון הנכון. לדבריו, בפועל קבלן האיטום פעל בשטח רק כשהזמינו אותו לבוא, הוא לא דרש לבצע עבודות הכנה לפני האיטום שייעשו על ידי קבלן השלד וגם לא עבודות אחרות הדרושות להצלחת עבודת הנתבע. במצב זה, כשאין בעל מקצוע באתר שמבין באיטום וגם קבלן האיטום אינו מסתכל לצדדים, יש סיכויים טובים לכשלים בממשק שבין בעלי המקצוע השונים; וכך היה.

תשובות לשאלות ההבהרה

1. בשאלה 14 לשאלות ההבהרה שנשלחו למומחה, הוא נשאל "במידה וכן, מתבקש המומחה לפרט מהי מידת אחריותו של המפקח באתר לפעולה זו, והאם נכון כי על המפקח "לתזמן" את שלב היציקות בהתאם לרצף העבודה המתבקש בנסיבות העניין?". בתשובתו השיב המומחה: "תפקידי המפקח, הקבלן הראשי וקבלן המשנה לאיטום צריכים להיות מוגדרים מראש כדי למסד את האחריות של כל אחד, כולל נושא התזמון. בתהליך שגרתי מתאם הקבלן מראש עם המפקח את המועדים בהם יזמן אותו להגיע לבניין. המפקח מודיע לקבלן מספר ימים מראש".
2. בשאלה 16 לשאלות ההבהרה התבקש המומחה להתייחס למידת אחריותם של המפקח, מנהל האתר ומנהל העבודה באשר להנחת רשת הזיון על יריעת האיטום כמפורט בסעיף 2, עמוד 5 לחוות דעתו. המומחה השיב כי האחריות להנחת ברזל הזיון על גבי האיטום היא של כל הגורמים המטפלים בהקמה.
3. בשאלה 20 נשאל המומחה מהי אחריות הפיקוח ומנהל הפרויקט לכשל ביציקת הקיר המאולתר, הגובל עם השכן הצפון-מערבי. בתשובתו, השיב המומחה כי הקיר המאולתר אינו שייך לשלד הבניין וכי יתכן כי בביצוע הקיר פגעו באיטום או שהוא בוצע על גבי האיטום, שכן בשני המקרים האיטום נפגע, ולראיה כי משם חודרים המים. לדבריו, אחריות הפיקוח ומנהל הפרויקט מצטרפת שווה בשווה לאחריות קבלן האיטום, אשר שימש במקרה זה כמתכנן, קבע את עקרונות האיטום ונתן עליהם את אחריותו. לדבריו, נראה שלא הייתה הידברות מספקת בין הצדדים במהלך הביצוע. אכן, קבלן השלד יכול לצקת קיר ללא אישור המפקח, אבל הדבר אינו רצוי, אם כי אין כללים כתובים בנושא זה.
4. בשאלה 27 התבקש המומחה להתייחס לאחריותם של מנהל / מפקח או חברת פיקוח לכשלים שנמצאו, וכן לביצוע יציקות מבלי לאפשר לנתבעת לאטום כנדרש. בהתאם לתשובת המומחה, האחריות מתחלקת בין כל הגורמים, כאשר האחריות הגדולה ביותר מוטלת על ידי קבלן האיטום, שהעמיד עצמו כמתכנן האיטום וכמבצע. עוד מציין המומחה, כי לא נמצאו תלונות בכתב של הנתבעת על חוסר תיאום שגורם לביצוע הלקוי ונראה כי הנתבעת הייתה מרוצה מהתנהלות העניינים, שכן נתנו לה יד חופשית לפעול כרצונה, ובלבד שתהיה אחראית על מעשיה.

ראיות הנתבעת

1. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר שי מזור (להלן: "שי"), המשמש כמנהל ביצוע בנתבעת משנת 2008.
2. בהתאם לתצהירו, התובעים התקשרו עם הנתבעת בהסכם לפיו היה על הנתבעת לבצע את עבודות האיטום בדירת התובעים, לרבות איטום המרתף בדירה.
3. בהתאם לפרקטיקה הנוהגת, באחריות התובעים או מנהל הפרויקט מטעמם או המפקח מטעמם לוודא כי עבודות הפרוייקט, ובתוכן עבודות האיטום, מבוצעות בסדר הנכון וכמקובל בפרקטיקה הנוהגת, וזאת כדי לאפשר לקבלן האיטום לבצע את מלאכתו בהתאם לתוכניות האיטום.
4. חרף חשיבותה העליונה של הקפדה על סדר הפעולות הנכון בפרויקט הבניה, בחרו התובעים שלא להיעזר באנשי מקצוע מיומנים ומקצועיים לביצוע הפרויקט ופעלו בין בעצמם ובין באמצעות מנהל עבודה מטעמם באופן רשלני, לקוי ובלתי סביר, כך שעבודתה של הנתבעת לא יכולה הייתה להתבצע כפי שהייתה צריכה.
5. לפיכך, עקב רשלנות התובעים זומנה הנתבעת לביצוע עבודות איטום מרתף המבנה לאחר שהתובעים ביצעו את יציקות בטון האלמנטים בניגוד לכל היגיון הנדסי. משהתברר לנתבעת העניין, הבהירה הנתבעת לתובעים כי נוכח יציקת האלמנטים לפני שהנתבעת זומנה לביצוע האיטום ניתן יהיה לספק רק פתרון חלופי בדמותו של איטום פנימי. פתרון חלקי זה, שהוצע על ידי הנתבעת בעקבות מחדלם של התובעים, אושר על ידי התובעים ועל ידי מנהל הפרויקט מטעמם.
6. בעקבות מעשה רשלני זה, הבהירה הנתבעת כי משמעות העבודות שבוצעו על ידי התובעים הינה בגדר פגיעה קשה ברצף האיטום שבעטיה לא ניתן יהיה ליתן אחריות לעבודות האיטום.
7. ודוק, בעקבות תשובתו של שי, לפיה הוא יודע רק את האמור בסעיפים 33-35 מידיעה אישית, הורתי על מחיקת שאר הסעיפים בתצהירו.

ראיות הצד השלישי

1. מטעם "הידרומט" הוגש תצהירו של מר אלי סופר (להלן: "אלי"), שהינו מנהלה של "הידרומט". האמור בתצהיר חוזר בעיקרו על מה שפורט בפרק "טענות הצד השלישי" ואין מקום לשוב ולפרט טענות אלה.
2. לדברי אלי, אין בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט כל התייחסות ל"הידרומט" וכל חוות דעתו מציינת באופן מפורש כי קבלן האיטום הוא זה שאחראי על ביצוע עבודות האיטום והוא שייזם את החלפת חומר הבידוד מיריעות ביטומניות לחומר נוזלי.
3. בכל הקשור לטענות האיטום טוען אלי כי אין להן כל נגיעה ל"הידרומט", אלא שהיא מתייחסת רק למערכת היחסים שבין התובעים לנתבעת, אשר נתנה תעודת אחריות לעשר שנים בגין עבודתה.
4. אלי טוען כי כל עבודתה של "הידרומט" מסתכמת בתיאום ובפיקוח, וכי היא אינה אחראית לביצוע הפיזי של העבודה ולאיכות החומרים. לדבריו, "הידרומט" לא נדרשה לבצע כל הכנה לכניסת הנתבעת לשטח הבניה.
5. לטענת אלי, הנתבעת מעולם לא פנתה אליו, לא בכתב ולא בעל פה, בכל שלב משלבי הבניה ואף לא ביקרה באתר בטרם החלה בעבודה. בחקירתו הנגדית, השיב אלי כי "הידרומט" לא הייתה אחראית לבדוק כי כל העבודות מבוצעות על ידי הקבלנים בהתאם לתוכניות.
6. לדבריו, שירותיו נשכרו כדי להסתכל על הפרויקט, לפקח, להביא פועלים ולהוזיל עלויות. לדבריו, הוא לא היה אחראי על עבודות מסגרות, אלומיניום ואיטום.
7. אלי אישר כי הוא היה אחראי על הפיקוח של ביצוע עבודות יציקות במרתף ויסודות הבניין. הוא אישר כי הזמין את חברות הבטון לביצוע היציקות לפי סדר המועדים שהיה צריך לפעול בהם.
8. באשר לשיטת האיטום באמצעות התזה במקום באמצעות יריעות ביטומניות, השיב אלי כי מי שהחליט על אופן האיטום היו התובעים בשיתוף עם יועץ בשם גדי. לדבריו, שתי השיטות טובות, אך ממילא אין מדובר בהחלטה שלו. אלי חזר והשיב כי הוא עצמו לא היה מעורב בעבודות האיטום.
9. אלי נשאל האם תיאם עם "איטומית" את המועדים בהם הגיעה לבצע את עבודות האיטום, והוא השיב כי לא היה לו קשר עם "איטומית", הוא לא עשה איתם את החוזה. לדבריו, התיאומים התבצעו עם התובעים עצמם. אלי חזר ואמר כי הוא עצמו לא עסק כלל בנושא האיטום. לדבריו, הוא עצמו אינו מתמחה ואינו מתמצא בנושא האיטום.
10. אלי נשאל האם זה נכון כי הוא איפשר לקבלן השלד להניח ברזל זיון ישירות על איטום רצפת המרתף, מבלי לוודא שעושים שכבת הגנה לפני כן. הוא השיב כי הוא לא איפשר זאת, אך, ציין כי הוא ראה זאת וכעס על כך.
11. אלי אישר כי הוא זה שאישר את חשבוניות קבלן השלד ותשלום עבור יציקות.
12. בחקירה החוזרת אלי השיב כי במסגרת עבודתו לא היה לו קשר עם "איטומית", הוא לא התבקש לעשות הכנה לעבודות האיטום וכי התובעים עצמם אמרו לו מפורשות כי אין לו מה להתעסק עם נושא האיטום, שכן יש להם יועץ משלהם לנושא זה.

דיון והכרעה

1. בפסק דין זה עלי להכריע בין טענת הנתבעת לפיה הליקויים באיטום נגרמו עקב מחדליה של "הידרומט", אשר לא ביצעה את עבודת הפיקוח כראוי ולא איפשרה לנתבעת לבצע מלאכתה בהתאם לתוכניות, לבין טענות "הידרומט", לפיהן אין לה כל נגיעה לעבודות האיטום, שכן היא לא הייתה אחראית בכל צורה שהיא לפיקוח על עבודות אלו, עבודות שפרטיהן הוסכמו בין התובעים לבין הנתבעת עוד לפני ששירותיה של "הידרומט" נשכרו על ידי התובעים.
2. ההסכם בין התובעים לבין "הידרומט" גובש במסמך שכותרתו "הצעת מחיר" מיום 31/10/03, כאשר במסמך זה נכתב:

"העבודה כוללת

1. פיקוח על ביצוע ותיאום עד קבלת מפתחת והשלמת העבודות בתוכנית

א. פועלים

ב. קבלני משנה

ג. ספקים

ד. רשויות, כולל איזוטופ / מכון תקנים

ה. אישור מהנדס ותיאום לפני יציקות

ו. תיאום עם ספקי בטון, ברזל, חומרי בניין, מכולות

ז. תיאום משאבות מנוף, טרקטור, משאיות לפינוי

ח. תיאום השכרה / קניית ציוד נדרש לעבודה

2. אספקת עובדים או קבלני משנה לביצוע כל שלבי העבודה.

3. קשר טלפוני עם כל ספקי החומרים הדרושים.

4. הזמנת פועלים מהשטחים עם רישיונות לעבודה בכל שלב בבניה.

5. שותפות בכל החלטות לגבי חומרים וניהול הפרוייקט.

6. ביקור יומי באתר בזמן העבודה, פרט לחופשות קצרות בתיאום עם בעל הנכס"

1. לטענת "הידרומט", היא לא הייתה אחראית על נושא האיטום, אולם טענה זו אינה מתיישבת עם האמור בהצעת המחיר שגיבש את ההסכם בין הצדדים, שכן מסמך זה הינו רחב וכולל פיקוח ותיאום על כל סוגי העבודות באתר עד להשלמת העבודות וקבלת המפתחות.
2. "הידרומט" הודתה באמצעות עדותו של אלי כי בזמן ביצוע יציקות המרתף אלי היה המפקח על העבודות וכי ביצע את תפקידו עד לאחר גמר ביצוע השלד. לדבריו, היציקות בוצעו במועדים שהוא קבע.
3. אשר לעבודות האיטום, העיד אלי כי לא היה מעורב בהן. לדבריו, התובעים עשו הסכם עם הנתבעת שלושה חודשים לפני שהכירו אותו.
4. כשהתבקש אלי להראות היכן בהסכם הוחרג נושא האיטום מתחום אחריותו, הוא השיב בעמוד 32 לפרוטוקול, ש' 1: "לא, אני לא חושב שרשמנו את זה. רשום את כל הדברים שאני כן עושה, הם רושמים ממש. רשום שאני עושה פועלים, להביא אותם מהשטחים, קבלני משנה...".
5. אלי נשאל האם זה לא היה מתפקידו לוודא שיציקת רצפת המרתף נעשית רק לאחר גמר פעולות האיטום והוא השיב כי הוא לא מבין את השאלה.
6. לדבריו, הוא לא אפשר לקבלן השלד להניח ברזל זיון ישירות על איטום רצפת המרתף וכשהוא ראה כי כך נעשה, הוא כעס על כך. אלי ציין, כי הוא לא היה בקשר במהלך העבודה עם הנתבעת, כי לא ביקשו ממנו לעשות הכנה לעבודות האיטום ולא באו אליו בכל טענה שהיא בעניין עבודות האיטום, שכן לתובעים היה מומחה משלהם.
7. בחקירה החוזרת, נשאל אלי : "כשנעשה הסכם עם התובעים לגבי העבודה שלך, התובעים אמרו לך מפורשות לגבי היחסים שלך עם "איטומית"?" הוא השיב כי: "אין לי מה להתעסק עם זה, יש להם יועץ שלהם ובזה אני לא מתעסק. גם אני הבהרתי".
8. יש להדגיש כי "הידרומט" לא טרחה לזמן מי מהתובעים כדי להעיד על היקף ההתקשרות ביניהם וכדי לתמוך בגרסתה, לפיה היא לא הייתה אחראית על פיקוח עבודות האיטום.
9. מושכלות יסוד של דיני הראיות המה, כי הימנעות בעל דין מהצגת ראיה פועלת לחובת אותו בעל דין.

"...כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל-דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה" (ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני, פ"ד לה (1) 736, 760).

פרשנות ההסכם

1. סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג -1973 (להלן: "החוק") קובע:

"(א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו.

(ב) חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל.

(ב1) חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו.

(ג) ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים."

1. בהתאם לסעיף 28 (א) לחוק, אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו.
2. בע"א 6909/01 מול הים (1978) בע"מ נ' עו"ד שגב [פורסם בנבו] נקבע:

"אם כן, נפנה לתכלית האובייקטיבית של החוזה. אלה הם הערכים, המטרות והאינטרסים שחוזה מהסוג או מהטיפוס של החוזה שנכרת נועד להגשים (ראו ע"א 4628/93 הנ"ל, בעמ' 313). על אופן ההתחקות אחר התכלית האובייקטיבית עמדתי במקום אחר: "הבחינה היא אובייקטיבית. השאלה אינה מה היתה כוונתם של הצדדים לחוזה הספציפי; השאלה הינה מהי "כוונתם" של צדדים סבירים. תכלית זו נקבעת בהתחשב באופי החוזה ובטיפוסו תוך התחשבות בערכים (כגון - צדק, סבירות, שוויון) של שיטת המשפט שלנו. בגדרי התכלית האובייקטיבית אנו יוצאים מתוך ההנחה, כי חזקה (praesumptio juris) היא - חזקה הניתנת לסתירה - שהצדדים מבקשים להגשים תכלית שהיא צודקת, יעילה, סבירה והגיונית" (ע"א 4869/96 מליליין בע"מ נ'The Harper Group [21], בעמ' 856)".

1. בהתאם לפרשנות ההסכם שבין הצדדים, לא יכול להיות ספק כי הצד השלישי היה אחראי לפיקוח ותיאום על כל סוגי העבודה, לרבות על תיאום ביצוע העבודות. כן ברור כי משנושא האיטום לא הוחרג במפורש בהסכם מהנושאים שבתחום פיקוחה וטיפולה של "הידרומט".
2. אין הכוונה כי "הידרומט" צריכה להיות מומחית בנושאי איטום או לפקח על איכות העבודה וסוג החומרים, אולם היא הייתה צריכה לפקח על סדר העבודה, לתאם בין בעלי המקצוע השונים ולפקח על הסדר הנכון של הפעולות. כמו כן, היו נציגי "הידרומט" צריכים להיות נוכחים באתר העבודה על בסיס יום-יומי, דבר שלא נעשה.
3. אשר על כן, אין "הידרומט" יכולה לרחוץ בניקיון כפיה ולטעון כי אין לה כל אחריות בעניין הפיקוח על עבודות האיטום.
4. גם המומחה מטעם בית המשפט קבע בתשובות ההבהרה לשאלות מטעם הנתבעת כי:

"תפקידי המפקח, הקבלן הראשי וקבלן המשנה לאיטום צריכים להיות מוגדרים מראש כדי למסד את האחריות של כל אחד, כולל נושא התזמון. בתהליך שגרתי, מתאם הקבלן מראש עם המפקח את המועדים בהם יזמן אותו להגיע לבניין. המפקח מודיע לקבלן מספר ימים מראש".

1. נראה כי התזמון והתיאום, שהיו מצופים בין המפקח והקבלנים, לא בוצעו בשטח, וכי הנתבעת ביצעה את עבודתה ללא תיאום ופיקוח מצד "הידרומט".
2. המומחה מטעם בית המשפט קבע כי האחריות לכשלים מתחלקת בין כל הגורמים, כאשר לדעתו האחריות הגדולה ביותר נחה על כתפיו של קבלן האיטום שהעמיד עצמו כמתכנן האיטום.
3. הצדדים הסכימו לקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט מבלי לחקור אותו, והאמור בחוות דעתו מקובל עלי גם באשר לאופן חלוקת האחריות.
4. אני סבור כי "הידרומט" אחראית גם היא לכשל שנגרם בסופו של יום בעניין האיטום, אולם אחריותה אינה זהה לאחריות הנתבעת, שכן הנתבעת, שהייתה אמונה על ביצוע עבודות האיטום, היא זו שהינה המומחית בתחום, והיא ביצעה את עבודות האיטום על דעתה בלבד ואף הוציאה תעודת אחריות לעשר שנים לאחר ביצוע העבודה.
5. אני מעריך את אחריותה של "הידרומט" בשיעור של 25% מגובה הנזק שנגרם, וזאת על דרך האומדנה.

סוף דבר

1. התובעים והנתבעת הגיעו ביום 03/03/14 להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ולפיו נקבע כי ישולם לתובעים פיצוי בסכום סופי של 360,000₪ כדלקמן:
   1. סך של 220,000₪ על ידי חברת "הראל".
   2. סך של 140,000₪ על ידי הנתבעת.
2. לטענת "הידרומט", אין מקום לחייב אותה בסכום גבוה יותר מאשר חויבה הנתבעת לשלם לתובעים. מאידך, עומדת הנתבעת על כך ש"הידרומט" תחויב במלוא הסכום ששולם לתובעים.
3. דעתי בעניין זה עם "הידרומט". הנתבעת זכאית לפיצוי, לכל היותר, בסכום הנזק שנגרם לה ושנגרע מקופתה. מאחר שהיא חויבה לשלם לתובעים סך של 140,000₪, הרי שזהו הסכום המרבי שבו ניתן לחייב את "הידרומט". אין באמור לעיל כדי להוות הבעת דעה ביחס לזכות שיבוב של חברת "הראל" כלפי "הידרומט".
4. אשר על כן, אני מחייב את "הידרומט" לשלם לנתבעת סך של 35,000₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 03/03/14 (מועד אישור הסכם הפשרה) ועד ליום התשלום בפועל. בנוסף, תשלם "הידרומט" את הסכום היחסי של אגרת ההודעה לצד שלישי, דהיינו 25% מסכום האגרה ששולמה. כמו כן, תשלם "הידרומט" הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 10,000₪.

זכות ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, כ"א סיוון תשע"ה, 08 יוני 2015, בהעדר הצדדים.