<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה- עו"ד נעמה סולומון

נאשמת מס' 2 – נוכחת

ב"כ נאשמת מס' 2 –עו"ד סאהר פאר, ס.ציבורי

פרוטוקול

הסנגור:

אבקש לאפשר לנאשמת מס' 2 לחזור בה מהכפירה.

נאשמת מס' 2:

מאשרת את דברי הסנגור. <#3#>

החלטה

כמבוקש. <#4#>

ניתנה והודעה היום כ' שבט תשע"ד, 21/01/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה:

בהמלצת ביהמ"ש, אשר שמע את עדות המתלוננת בתיק זה, נוכח קיומו של קושי ראייתי ובהסכמת חברי, אבקש להורות על תיקון כתב האישום, באופן לנאשמת מס' 2 עבירה של תגרה במקום ציבורי ותתוקנה העובדות בהתאם.

הסנגור:

מסכים.

<#5#>

החלטה

לתקן, כמבוקש, את כתב האישום.

תיקון כתב האישום יבוצע על ידי ב"כ המאשימה בגוף כתב האישום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ' שבט תשע"ד, 21/01/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ הצדדים מודיעים לבית המשפט כי הגיעו להסדר טיעון לפיו תודה הנאשמת בעובדות כתב האישום המתוקן, תורשע, והעונש שיוטל עליה יהיה מאסר על תנאי.

בית המשפט מודיע לצדדים כי אינו כבול להסדר הטיעון ביניהם.

הסנגור:

הקראתי לנאשמת את עובדות כתב האישום המתוקן והיא הבינה את תוכנו ומודה בעובדות.

הנאשמת:

אני מודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

<#7#>

הכרעת דין נגד נאשמת מס' 2

הנאשמת הודתה בעובדות כתב האישום המתוקן.

לפיכך הנני מרשיעה את הנאשמת בעבירה של תגרה במקום ציבורי, עבירה לפי סעיף 191 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

<#8#>

ניתנה והודעה היום כ' שבט תשע"ד, 21/01/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

מגישה גיליון הרשעות קודמות - ת/1.

הנימוקים להסדר: כתב האישום מתוקן באופן מהותי לאחר שמיעת המתלוננת וגילוי קושי ראייתי בעקבות כך. האירוע המדובר הינו משנת 2008, מאז לא נפתחו לנאשמת תיקים חדשים. לנאשמת הרשעה אחת ישנה מאוד משנת 2003. הובהר לי כי הנאשמת מתגוררת בתל אביב ואין כל קשר בינה לבין המתלוננת. אבקש לאמץ את ההסדר שגובש בהמלצת ביהמ"ש.

ב"כ הנאשמת טוען לעונש:

אבקש לאמץ את ההסדר. מצטרף לדברי חברתי. אבקש שהתנאי יהיה מידתי וקצר.

<#9#>

גזר דין נגד נאשמת מס' 2

נאשמת מס' 2 (להלן: "הנאשמת") הורשעה בעבירה של תגרה במקום ציבורי, עבירה לפי סעיף 191 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

הנאשמת הודתה בהזדמנות הראשונה לאחר תיקונו של כתב האישום, אשר נבע נוכח קיומו של קושי ראייתי.

בהתחשב באמור לעיל, בהתחשב בעברה הלא מכביד כלל ועיקר של הנאשמת, ולאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים בפניי, כמו גם את מהות העבירה על פי כתב האישום המתוקן, הנני מחליטה לאמץ את הסדר הטיעון, אשר אינו נוגד את תקנת הציבור והינו עומד במתחם הסבירות.

אשר על כן, אני דנה את הנאשמת למאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך שנתיים והתנאי הוא - כי לא תעבור עבירה בה הורשעה ותורשע בגינה.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#10#>

ניתנה והודעה היום כ' שבט תשע"ד, 21/01/2014 במעמד הנוכחים.