א. מבוא

1. בפני בקשה של החייב (להלן: "החייב") להכריז עליו פושט רגל. החייב יליד 1954 גרוש ואב לשלושה ילדים בגירים.

2. ביום 1.2.2010 ניתן צו כינוס לנכסי החייב על פי בקשתו בגין חובות מוצהרים בסך של 110,134 ₪ ל – 9 נושים ונפסק לו תשלום חודשי בסך 500 ₪, החל מיום 1.4.2010.

עו"ד מנור נחמיאס מונה כמנהל מיוחד בתיק זה.

ב. טענות הצדדים

1. החייב טוען כי הסתבך בגין עסק של מינימרקט אותו פתח במושב רקפת בשנת 1998. לטענת החייב הכנסתו פחתה ועסקו הדרדר בשל מהומות האינתיפאדה השנייה בשנת 2000. החייב טוען כי בסמוך למועד זה שיפץ עסקו ונטל בגין כך התחייבויות רבות בהם התקשה לעמוד לאור מאורעות אוקטובר שפגעו קשות בעסקו.

החייב הוסיף וטען כי לצורך פרעון חובותיו לספקים ולקבלנים שבצעו שיפוץ עסקו נטל הלוואה בשוק אפור עליה לא דווח לשלטונות המס ואותה התקשה להחזיר.

2. החייב טען כי בשנת 2004 מכר העסק לבנו ובתמורה פרע בנו מקצת חובותיו. לאחר מכן פתח החייב בשנת 2006 חנות צעצועים בכרמיאל וגם עסק זה לא צלח. לטענת החייב בגין עסק זה לא נותרו לו חובות.

עוד נטען כי בשנת 2006 התגרש החייב וויתר על זכויותיו בדירת בני הזוג בבא שבע בין השאר משום שגרושתו הסכימה לפרוע לבדה המשכנתא על הדירה וכן להפחית משמעותית מסכום המזונות שישולם עבור בנם המשותף.

3. עד מועד כתיבת פסק דין זה לא הומצאו תגובות ב"כ הכונ"ר והמידע המשמש לפסק דין זה ידוע רק מפי המנהל המיוחד.

זה טען בתגובתו כי:

I טענות החייב לעניין הסתבכות בשל חובות בעסקו סותרות מסמכים שהוגשו בקשר לעסק המלמדים כי מדובר בעסק שהיה רווחי במועדים הרלוונטים.

עוד נטען כי טענה זו להפסדים בעסק נסתרה גם מהסכם פשרה אליו הגיע החייב עם שלטונות המס ממנו עולה כי החייב הצהיר שבשנים 2001-2003 היה לעסק רווח שנתי ממוצע של 81,000 ₪.

II המנהל המיוחד טען כי גרסת החייב לפיה נרשם רווח בעסקו בשל הלוואה בשוק האפור שנטל ועליה לא דווח מחשש פן יבולע לו אינה סבירה משום שהלוואה זו לא נרשמה בספרים. כמו כן נטען כי ממסמכים שהוגשו בקשר להלוואה עולה שמדובר בהלוואה של 90,000 ₪ ולא 210,000 ₪ כפי שטוען החייב.

III המנהל המיוחד טען כי החייב צבר חובות למס הכנסה ולמע"מ וכן כי למרות קשייו הכלכלים לא הסס מלפתוח בשנת 2006 עסק נוסף שקרס אף הוא.

עוד נטען כי טענות החייב שהשתמש בתמורה ששלם בנו עבור רכישת עסק המינימרקט לפרעון חובותיו לא הוכחו.

IV המנהל המיוחד הבהיר כי החייב הודה שגם כיום הוא ממשיך לפרוע חוב לשוק האפור וכן ציין כי עיקר חובות החייב הם לרשות המס ובשל כך אין עסקינן בחובות שנוצרו בתום לב.

V עוד ציין המנהל המיוחד כי החייב ויתר על זכויותיו בדירת מגורים בעודו שקוע בחובות.

4. ב"כ החייב בתשובתו לעמדת המנהל המיוחד ציין כי:

I ויתר על זכויותיו בדירת המגורים משום שממילא זכויות אלא מושכנו לטובת בנק ממשכן וגרושתו הסכימה לפרוע לבדה המשכנתא.

II יצירת החובות כן נבעה מקריסת עסק והעדר אינדיקציה במסמכי העסק לעניין זה נובעת מן העובדה כי החייב נטל הלוואה בשוק אפור ששמשה לתשלום חובות לספקים ולקבלנים שביצעו שיפוצים בעסק ולא דיווח עליה למס הכנסה מחשש פן יבולע לו.

כן צוין כי סכום ההלוואה שנטל החייב הינו 210,000 ₪ ולסכום זה אין אינדיקציה במסמכי הוצל"פ בהם עיין המנהל המיוחד משום שאלו נפתחו בגין שטרי חוב שנתנו להבטחת פרעון ההלוואה ולא בגין הסכם ההלוואה.

III פתיחת חנות הצעצועים בשנת 2006 אינה יצירת חובות בחוסר תום לב משום שהחייב סבר כי יוכל להחזיר חובות מרווחים וקריסת העסק לא יצרה חובות פרט לחוב בגין שכירת המקום.

IV כן הוגשו דוחות חודשיים.

V ההסכם שהושג עם שלטונות המס נעשה בלית ברירה כדי להסתיר קיומה של הלוואה בשוק האפור אותה נטל החייב. החייב ציין זאת כי ניסה להסדיר חובותיו בדין קדימה ונכשל בשל אי יכולתו לעשות שימוש בשיקים ובכרטיסי אשראי.

ג. התנהלות ההליך

1. עד מועד כתיבת פסק דין לא הוגשה כל הודעה מטעם ב"כ הכונ"ר ממנה ניתן לבדוק התנהלות החייב בהליך.

כן נטען כי החייב לא הגיש דוחות כסדרן והחייב עצמו לא סתר טענה זו. החייב רק טען כי דוחות כן הוגשו והעתקם לא נשמר. כמו כן דוחות נוספים ממועד הגשת תגובת החייב ביום 30.6.2011 לא הוגשו.

2. כמו כן עד מועד כתיבת פסק דין זה לא הסדיר החייב חובותיו בדין קדימה לטענתו בהעדר יכולת לעשות כן. החייב גם לא סתר הטענות לפיהם הסדרים שהוצעו לו לחובותיו בדין קדימה לא בוצעו.

3. ביום 7.2.2012 התקיים דיון במעמד הצדדים במהלכו הוסכם כי תנתן לחייב ארכה להגשת הצעת הסדר. במועד הדיון התחייבה ב"כ הכונ"ר להגיש עד מועד הגשת הצעת הסדר הודעה המבהירה אופן התנהלות החייב בהליך.

כמו כן ניתנה לחייב ארכה להגיע לגיבוש הסדר חובותיו בדין קדימה.

4. רק ביום 20.5.2012 הגיש החייב הודעה על הגשת הצעת הסדר.

ביום 23.9.2012 הודיע החייב כי הסדיר חובו למוסד לביטוח לאומי וביקש למחוק תביעת חוב זו.

5. ביום 11.10.2012 הגישה ב"כ הכונ"ר הודעה לקונית לה צורף פרוטוקול אספת נושים ממנו עולה כי הצעת ההסדר לא עברה משום העדר מניין חוקי להצעה.

הוברר באסיפה כי חובות החייב למע"מ ולמוסד לביטוח לאומי כנראה הוסדרו לא הוסדר החוב למס הכנסה.

לדאבון לב לא השכילה ב"כ הכונ"ר לדווח כיצד מתנהל החייב בהליך למרות מספר התראות שניתנו בעניין זה דבר אשר חייב כתיבת פסק דין זה מבלי לדעת האם יש בו צורך, שהרי לו היה נודע כי החייב מפר חובותיו בהליך ממילא היה מקום לבטלו.

אי עמידת ב"כ הכונ"ר בהבטחותיו גרמה אפוא לבזבוז זמן שיפוטי דבר שבית משפט זה מצר עליו.

בשל כך אני מורה כי פסק דין זה יועבר לעיון עו"ד אולגה גורדון לבדיקת אופן התנהלות ב"כ הכונ"ר בהליכים דנן.

6. ביום 17.10.2012 נתנה החלטתי המודיעה לצדדים כי עליהם להגיש כל הודעה נדרשת אחרת ינתן פסק דין על סמך החומר. עד מועד כתיבת החלטה זו לא הוגשה הודעה נוספת.

7. במצב עניינים זה אין מחלוקת כי עסקינן בחייב אשר חובותיו בדין קדימה לא הוסדרו וגם לא נסתרה הטענה כי אינו מגיש דוחות חודשיים ולא ניתן להתחקות על מעשיו והכנסותיו.

ד. דיון ומסקנה

לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, אני סבורה כי דין הבקשה להדחות זאת לאור נסיבות הווצרות החובות על ידי החייב וקיומו של חוב בדין קדימה שאין מחלוקת כי לא נוצר בתום לב, קיומה של הלוואה אותה נטל החייב בשוק האפור והתמדתו בהחזרי הלוואה זו בניגוד לנדרש בהליך בעודו בהליך.

לטעמי לא הרים החייב נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי הסתבכותו בחובותיו נשוא ההליך הייתה בתום לב וגם התנהלותו בהליך אינה התנהלות מצופה מחייב בהליך.

לטעמי אין בפני חייב שמוצדק בעניינו להעדיף התכלית השנייה של הליכי הפש"ר, קרי מתן הזדמנות לחייב לפתוח דף חדש בחייו.

ה. הפן הנורמטיבי

1. להליכי פשיטת הרגל מטרה כפולה: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא למכירתם לצורך פרעון חובותיו אליהם; שנית, לסייע לחייב, בנסיבות מתאימות, לפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו.

ראה לעניין זה:

ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק' (2009 (3) 1913(2009)).

ע"א 7113/06 גנח נ' הכונ"ר, פסק דין מיום 20.11.08

רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכונ"ר, פ"ד נח (2) 810,814;

ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל (מהדורה שלישית, 2010), עמ' 23-24

2. בעקבות תיקון מספר 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 (להלן:"פקודת פשיטת הרגל") משנת תשנ"ו, מודגשת יותר מבעבר, התכלית השנייה שעניינה החייב.

בעת הזו, לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם- 1980, נדרשים אנו להדגיש יותר מבעבר התכלית השנייה.

זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת רגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת גם מכיוון כי החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת הרגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל הכונ"ר.

ואולם יובהר, גישה זו נועדה אך ורק לחייבים אשר נמצאו ראויים לחסות בצל ההגנה המוענקת בהליכי הפש"ר. אין הגנה זו ניתנת לחייבים אשר יצרו חובות שלא בתום לב ובנוסף לא השכילו להתנהל כראוי בהליך.

3. סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל מסמיך את בית המשפט להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את בקשתו על פי מבחן תום הלב בקובעו:

"סעיף 18ה' (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;

(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו".

בבחנו אם פעל החייב תום לב, יבדוק בית המשפט את התנהגותו בשתי תקופות שונות: הראשונה, תקופת יצירת החובות, טרם הגשת הבקשה להכריזו כפושט רגל; והשניה, לאחר הגשת הבקשה במהלך ההליך המשפטי.

בחינת תום לבו של חייב תערך תמיד על פי נסיבותיו הספציפיות של החייב כאשר חלוף זמן רב בין התנהגות חסרת תום לב אשר יצרה חובות לחייב ומועד הליכי הפש"ר יכול עניין זה לרפא פגמים בהתנהלות החייב ובחוסר תום לב.

ראה לעניין זה:

ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 3.5.09.

נטל הוכחת תום לב נותר תמיד על כתפי החייב.

4. על רק תכליות אלו של הליך הפש"ר ומבחן תום הלב כאמור, יש לבחון את התנהלות החייב בעניינו עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם ולקבוע האם מוצדק בנסיבות העניין להעניק לחייב את הגנת הפקודה ולהכריז עליו פושט רגל, אם לאו. האם מוצדק לקבוע כי מדובר בחייב אשר עתיד ויכול לנצל הליכים אלו כדי ללמוד התנהגות נכונה, להשתקם, לסלק חובותיו ולצאת לדרך חדשה.

5. כאמור קיימים יחסי גומלין בין מידת חוסר תום הלב המיוחסת לחייב בכלל ולחייב דנן לבין נכונותו של בית המשפט בכלל ובית משפט זה בפרט, במקרים מסויימים, להכריז בכל זאת על החייב שנפלו פגמים בהתנהגותו, פושט רגל ולזכותו בהגנת הפקודה. ככל שחוסר תום ליבו של החייב ביצירת חובותיו נמצא במדרג נמוך, וחלף זמן רב ומאידך במהלך ההליך מתגלה כי מדובר בחייב שיכול ונכון להשתקם והוא מתנהל כראוי נטייתו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, לבוא לקראת החייב, תגבר, ולהיפך.

ו. המקרה הספציפי

1. במקרה דנן שוכנעתי כי צודקים בעלי התפקיד בעמדתם כי החייב לא הרים נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב וכי הוא מתנהל בהליך בתום לב באופן שבו מוצדק להעתר לבקשתו.

2. החייב כשל מלהפיג התמיהות שהוצגו על ידי המנהל המיוחד באשר לאופן הווצרות חובותיו, טענות החייב כי חובותיו נוצרו רק בשל כשלון עסקיו נסתרו ממסמכים שמסר החייב ולפיהם עסקו היה רווחי.

3. לא מצאתי ממש בהסברי החייב כי נטל הלוואה בשוק האפור עליה לא דיווח ובשל כך היה עסקו רווחי בדיווחיו לשלטונות המס.

אם כך הדבר עסקינן בחייב אשר העדיף לפרוע חובותיו בדרך של לקיחת הלוואה בשוק האפור דבר אשר לכשעצמו אינו עולה בקנה אחד עם דרישת תום הלב ביצירת חובותיו.

כמו כן לו היה ממש בטענות החייב ועסקו היה רווחי רק משום שנטל הלוואה ובה פרע חובותיו מה נעשה בכספים ששילם בנו של החייב עת רכש עסקו של אביו לטענתו?

4. החייב גם לא המציא מסמכים ומידע רלוונטי שיסבירו מה בדיוק נעשה בתמורה ששילם בן החייב עת רכש את עסקו מאביו, אלו חובות נפרעו וכיצד , כמה שלם הבן ומתי.

5. החייב לא סתר טענת המנהל המיוחד כי יצר חובות במהלך ניהול עסקיו למע"מ, למל"ל ולמס הכנסה ולעניין זה אין מדובר ביצירת חוב בתום לב.

העובדה שבמהלך הליך זה סילק החייב חלק מחובותיו בדין קדימה אין בה די. שהרי החייב נותר חייב חוב בדין קדימה שאותו לא הצליח לפרוע במסגרת הצעתו להסדר נושים.

6. זאת ועוד עסקינן בחייב אשר למרות שהיה שקוע בחובות לא הסס ופתח עסק נוסף אשר כשל אף הוא תוך שהוא משלם הוצאות עסק זה בשיקים שהחייב כלל אינו יודע איך יפרעו.

אין ממש בטענת החייב שעסק זה לא הותיר חובות שהרי החייב עצמו מודה כי את שכר הדירה של העסק החדש (חנות הצעצועים) לא שולם.

7. לאמור לעיל יש להוסיף העובדה שלא נסתרה כי החייב לא הגיש דוחות כנדרש וכסדרם ובפועל מונע מידע רלוונטי מבעלי התפקיד בכל הנוגע להכנסותיו והוצאותיו. העדר מידע זה מקשה לקבוע האם אכן החייב ממצה פוטנציאל השתכרותו.

עוד אציין כי עסקינן בחייב אשר עובד עם בן משפחה ומשתכר משכורת נמוכה ממשכורת מינימום במשק וכלל לא ברור מדוע.

8. מכל האמור לעיל ומנימוקי המנהל המיוחד להם לא מצאתי הסבר או סתירה בתגובת החייב אני סבורה כי דין בקשת החייב להדחות.

ז. סיכום

לאור כל האמור לעיל, אי הוכחת תום הלב ביצירת החובות וכן התנהלותו של החייב בהליך, אני מורה על דחיית הבקשה.

בהתאמה, אני מבטלת את צו הכינוס שניתן בעניינו של החייב, מבטלת את המגבלות שנקבעו במסגרתו, לרבות ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר יבוטל תוך 90 יום ממועד פסק הדין כדי לאפשר הערכות מתאימה.

בנוסף אני מתירה לנושים לפעול בכך דרך חוקית לגביית חובותיהם מהחייב.

הכונ"ר ישלם שכר המנהל המיוחד ויגבה שכר השגחתו לפי התקנות, מהכספים שהצטברו בקופת הכינוס, ויתרת הכספים אם זו תעלה על סך של 2,500 ₪ תועבר לתיקי ההוצאה לפועל, לחלוקה בין הנושים.

באם תוותר יתרה פחותה מסך של 2,500 ₪ יוותרו כל הכספים בקופת הכינוס וישמשו לתשלום הוצאות ההליך כאשר שכר השגחת כונס יעמוד על סך של 20% מהכספים והיתרה תשולם למנהל המיוחד.

פסק דין זה ניתן על ידי כרשמת.

ניתן היום, ז' אייר תשע"ג, 17 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.