1. בפניי בקשה לאיחוד התובענה שבנדון עם תובענה שהגיש התובע במסגרת ת.א. 2015-04-13 וזאת מכוח תקנה 520 לתקסד"א.

הנתבעת מתנגדת לבקשה וטעמיה פורטו בתגובתה.

2. לאחר עיון בבקשה בתגובה ובתשובה מצאתי, כי דין הבקשה להתקבל.

3. כבר בפתח הדברים אציין, כי לא ברור הטעם להתנגדות הנתבעת, זאת שעה שבמסגרת תגובה ובקשה להארכת מועד להגשת חוות דעת (בקשה מס' 14) שהגישה היא הבהירה כי בכוונתה להגיש בקשה לאיחוד תיקים שכן מדובר באותו אירוע ובאותן עילות תביעה (ס' 4 לבקשה).

4. יתרה מכך, הבקשה הוגשה מכוח תקנה 520 לתקסד"אה מקנה לבית המשפט שיקול דעת נרחב בדבר האופן שבו ידונו מספר תיקים שבהם מתעוררות שאלות משפטיות או עובדתיות דומות, וזאת בכדי למנוע כפילות דיונית, בזבוז זמן שיפוטי יקר והכרעות סותרות (ראה עע"מ 4778/06 יוסף ויזר נ' עיריית חדרה [ניתן ביום 5.2.08]).

5. בענייננו, מדובר בשתי תובענות כנגד אותה מבטחת (חברת כלל) לתשלום תגמולי ביטוח בגין עילה דומה (אובדן כושר עבודה) אשר נגרם בעטיו של אותו אירוע (תאונת עבודה מיום 21.3.08) וזאת מכוח שתי פוליסות נפרדות.

6. לכך מצטרפת העובדה כי בשתי התובענות טרם החל שלב הבירור ושמיעת הראיות.

7. בהינתן כל האמור אני סבורה, כי במאזן האינטרסים גוברים אלו של התובע המבקש לאחד את התובענות שכן ע"י קבלת הבקשה ואיחוד התובענות יהא כדי למנוע פסיקות סותרות וכפילות דיונית אשר תגרום לעיכוב וסירבול ההליכים.

8. כמו כן, לא מצאתי כי יש להתנות את איחוד התובענות בכך שהנתבעת תורשה להעלות טענת אי גילוי, זאת שעה שמכתב הדחייה מיום 30.3.09 יתייחס לשתי הפוליסות גם יחד. כעולה מסעיף 4 לתגובת הנתבעת נושא צירוף הפוליסה השנייה עלה במועד מוקדם יותר במסגרת הליך משא ומתן שנוהל בין הצדדים. בנסיבות אלה אני סבורה כי כתב ההגנה שניתן במסגרת התובענה הראשונה אינו יכול לשמש כמכתב דחייה במסגרת התובענה השנייה, על כל המשתמע מכך.

9. אשר על כן, הנני מורה על איחוד התובענות ת.א. 8590-09-09 עם ת.א. 2015-04-13. הצדדים יפעלו בהתאם להחלטתי מיום 20.1.13 שניתנה בת.א. 8590-09-09 והדיון בשתי התובענות במאוחד יישמע במועד הקבוע ליום 26.11.13.

10. המזכירות תמציא לאלתר החלטה זו בפקס ידני לצדדים, וכן תתייק ההחלטה גם בת.א. 2015-04-13.

ניתנה היום, א' אלול תשע"ג, 07 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.