המדובר בתביעות הדדיות המתייחסות לאירוע תקיפה בין שכנים. בתיק זה הוגשו תביעות ותביעות שכנגד.

בעלי הדין הודיעו לביהמ"ש כי הגיעו להבנה ולפיה התביעות ידחו הדדית.

בדיון שהקיים היום, עלה כי ישנה מחלוקת בשאלת פסיקת הוצאות הצדדים ושכר טרחת עו"ד. באי כח הצדדים טענו לעניין זה.

בהתאם להסכמת הצדדים ובאי כוחם, ניתן תוקף להסכמת הצדדים לדחיית התביעות הדדית.

לטענת ב"כ התובעים/נתבעים שכנגד, עו"ד זקס, נשאו מרשיה באגרת ביהמ"ש, עלות הכנת חו"ד רפואיות לרבות מומחה מטעם ביהמ"ש וכן בשכ"ט עו"ד, ששולם עד היום בסך של כ- 15,000 ₪ ויישאו בעלות נוספת בסך של 25,000 ₪. עוד הפנתה עו"ד זקס למסקנות המומחה שמונה מטעם ביהמ"ש לנכותו של מר חממי כתוצאה מהאירוע הנטען ולנזקיו הכספיים שנגרמו כתוצאה מכך. לכן נטען כי יש לחייב הנתבעים/תובעים שכנגד לשאת בהוצאות מרשה.

לטענת ב"כ הנתבעים/תובעים שכנגד, עו"ד טלר, מרשיו נשאו בהוצאות אגרה, שכ"ט עו"ד ועלות חו"ד רפואיות בסך כולל העולה על 40,000 ₪. לטענתו בהתאם להסכמה יש לקבוע כי כל צד ישא בהוצאותיו.

לאחר ששבתי ועיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, אשר הוגשו לתיק ביהמ"ש וכן שמעתי טיעוני הצדדים לרבות ההוצאות בהם נשא כל צד עד כה. נוכח העובדה כי הצדדים הגיעו להבנה בטרם הוכנו תצהירי עדות ראשית על ידי הצדדים ובטרם הוגשו כל חוה"ד הרלבנטיות, הנני סבורה נוכח מסקנות מומחה שמונה על ידי ביהמ"ש ונוכח העובדה כי צד נשא כבר בעלויות גבוהות מאד במסגרת ניהולם של ההליכים, כי יש לחייב ה"ה באבאג'ני לפצות את מר חממי בהוצאות בשיעור של 2,500 ₪ בלבד.

לפיכך התביעות נדחות הדדית. אגרה תשולם בהתאם לתקנות.

תשלום ההוצאות כאמור לעיל, יבוצע בתוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, ט"ז אדר תשע"ג, 26 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.