בתיק זה הגישו הנתבעים חוות דעת שמאית מטעמם ערוכה ע"י מר בועז תענך ז"ל (להלן: "המומחה").

המומחה הלך לעולמו בטרם נחקר על חוות דעתו.

בנסיבות אלה, מבקשים הנתבעים להתיר להם להגיש את חוות הדעת של המומחה כראיה קבילה מטעמם. מנגד, מתנגד התובע לבקשה וטוען כי משנפטר המומחה בטרם התאפשר לו לחקרו אודות חוות דעתו, הרי שדינה של חוות הדעת להיפסל.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בסוגיה זו, אני סבורה כי אין מקום להיענות לבקשה, כפי שיפורט להלן:

כידוע, בית המשפט אינו רשאי לקבל כראיה תצהיר של עד, אם לא ניתן לחוקרו חקירה נגדית על תצהירו (במובחן מעד שנחקר חקירה ראשית ובית המשפט יכול להתרשם מעדותו), וזאת כל עוד לא התקיים אחד החריגים המאפשר קבלת עדות שמיעה (ראו: ע"א 642/89 הסתדרות אגודת ישראל העולמית נ' לב' חזקיהו בע"מ, פ"ד מד (1) 694 (1990); רע"א 7953/99 פילבר נ' המרכז הרפואי שערי צדק, פ"ד נ"ד (2) 529 (2000)].

נקבע, כי דינה של חוות דעת של מומחה, כדין תצהיר של עד, ובית המשפט אינו רשאי לקבל כראיה חוות דעת של מומחה שלא הייתה אפשרות לבחון אותה בדרך של חקירה נגדית [ראו: ע"א (מחוזי-ים) 2266/01 לוי נ' וינדזברג - (להלן: "עניין לוי") פורסם בנבו, 17.11.02 ; ספרו של א' הרנון, "דיני ראיות", חלק ראשון מה' תשמ"ה, עמ' 113].

בענייננו, הנתבעים מבקשים לקבל את חוות דעת המומחה כחריג לכלל הפוסל עדות מפי השמועה בבחינת "אימרת נפטר".

בית המשפט הכיר באימרות נפטרים כחריג לכלל הפוסל עדות מפי השמועה, "כאשר קיימת מידה גבוהה של הסתברות בדבר נכונות העובדות הנכללות בהן". רק הודעות מסוימות של נפטר הנוגדות את עניינו, כשרות לשמש ראיה, והן: אימרת נפטר בניגוד לאינטרס רכושי שלו; אימרת נפטר בדבר זכויות הציבור ; אימרת נפטר בדבר תוכנה של צוואה שאבדה ; אימרת נפטר בדבר שושלת יוחסין ואימרת נפטר במילוי תפקידו (ראו: יעקב קדמי, "על הראיות", חלק שני, עמ' 573).

מכוחו של חריג אחרון זה, נתקבלה כראיה לאמיתות הממצאים העובדתיים המפורטים בה, חוות דעת של מומחה שנפטר.

בהקשר זה, נקבע בספרו של קדמי כי : "... יש להבחין בין ממצאים עובדתיים המפורטים ב"אמרה" [חוות הדעת], לבין חוות דעתו של עושה האימרה: רק הממצאים העובדתיים קבילים כראיה במסגרת החריג הנדון כאן; ואילו חוות הדעת – פסולה" (ראו גם: המ' 79/55 שטוצ'ינר נ' פומרנצ'יק, פורסם במאגרים משפטיים).

על מנת להגיש חוות דעת על סמך ממצאים עובדתיים כאמור, יש להציגם בפני מומחה, אשר יגיש חוות דעת נפרדת, עליה יוכל להעיד ולהיחקר בבית המשפט (שם, עמ' 584). בע"א 506/82 זונטג נ' עז' המנוח מנדלסון דוד ז"ל, פ"ד (3) 113 (1986) (להלן: "עניין זונטג"), נזקק בית המשפט לעדות נוספת של מומחה, חלף עדותו של המומחה שנפטר, והתיר רק קביעת ממצאים על ידי המומחה החדש, על פי חוות דעתו של המומחה המנוח, בכל הנוגע לעובדות שנרשמו בעת בדיקת הגופה על ידי המנוח (דובר שם על פתולוג).

וביישום לענייננו:

במובחן מעניין זונטג הנ"ל שבו דובר על פתולוג ציבורי ולכן ביהמ"ש התייחס אל חוות דעתו כאימרת נפטר בעת מילוי תפקידו, או מומחה רפואי מטעם בית המשפט שנפטר והותרה הגשת חוות דעתו לעניין הוכחת העובדות שבחוות דעתו, במקרה שלפנינו לא מדובר במומחה בעל תפקיד, אלא במומחה פרטי שחוות דעתו הוזמנה ע"י הנתבעים, כך שאין מדובר בחוות דעת אובייקטיבית (ראו: ת"א 590/90 (מחוזי ב"ש) ניסים עובד נ' בנק לאומי לישראל, פורסם במאגרים משפטיים).

גם אם הייתי מניחה, כי עסקינן באימרת נפטר בעת מילוי תפקידו, הרי שהמסקנות הכלולות בחוות דעת המומחה שנפטר והמתייחסות להערכת שיווי הדירה שבמחלוקת, אינן מהוות ראיה קבילה.

באשר לממצאים העובדתיים הכלולים בחוות דעת המומחה, הרי שגם אלה אינם יכולים להתקבל כראיה קבילה, כיוון שב"כ התובע חולק על נכונותם, ומקום שהנתבעים לא ביקשו לצרף חוות דעת נפרדת הכוללת את הנתונים העובדתיים הללו, הרי שנמנעה מהתובע האפשרות לערוך למומחה החלופי חקירה נגדית ביחס לאמיתות נתונים אלה.

מעבר לאמור, אוסיף כי בעניין לוי הנ"ל נפסק, כי קבלת עדות שלא ניתן להעמידה במבחן החקירה הנגדית הינה חריג שעליו יש להורות רק במקרים יוצאים מן הכלל, וכי וודאי שאין מקום לקבל עדות זו כראיה, מקום שבעל הדין אשר הגישה, יכול היה להגיש במקומה עדות אחרת (ראו עניין זונטג הנ"ל).

במקרה שלפנינו, נפטר כאמור המומחה מטעם הנתבעים עוד בטרם התאפשר לתובע לחקרו אודות חוות דעתו בחקירה נגדית בבית המשפט. בנסיבות העניין, אין כל מניעה כי מומחה אחר מטעם הנתבעים יבדוק את הדירה נשוא התביעה ויגיש חוות דעת חדשה במקום חוות הדעת של המומחה שנפטר.

משכך, לא ניתן לטעמי בנסיבות להפעיל את החריג ולהורות על קבלת חוות דעת המומחה המנוח במלואה, כראיה.

אשר על כן, הבקשה נדחית וחוות הדעת מטעם הנתבעים לא תוכל להיחשב כראיה בתיק דנן.

יחד עם זאת, רשאים הנתבעים להגיש חוות דעת חדשה מטעמם, תחת חוות הדעת של המומחה המנוח, במידה ויחפצו בכך, וזאת בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לצדדים באמצעות הפקסימיליה ותוודא קבלתה.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ד, 27 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.