<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד אלון זלצברג

ב"כ הנאשם עו"ד כצמן

הנאשם בעצמו

פרוטוקול

<#2#>

טיעונים לעונש

התובע:

אין לנאשם עבר פלילי.

לאחר שמיעת ראיות בתיק הורשע הנאשם בשתי עבירות וזוכה מעבירת איומים. מפנה להכרעת הדין.

הנאשם לא חסך למתלוננת את הצורך בעדותה והקושי מתגלה בהכרעת הדין בעמ' 86-87. לנאשם נערכו מספר תסקירי שירות מבחן. מפנה לאמור בהם. מחמת צנעת הפרט לא אפרט. האירועים ומערך היחסים המורכב היוו קושי למתלוננת ולנאשם בתיק ותסקיר נוסף שנערך ביום 28.3.12 נכתב בנוגע ליחס הנאשם לעבירות. הוא עדיין מכחיש התנהגותו האלימה ומגלה קושי בסיטואציות מלחיצות. על כן הומלץ על המשך טיפול. התסקיר מיום 2.7.12 מגלה שיש שיפור והטיפולים מסייעים באיזון המערכת המשפחתית המורכבת והומלץ על המשך טיפול. תסקיר שהוכן ביום 23.9.12 לפיו הוא ממשיך להגיע לטיפול, מביע מוטיבציה ורצון לשינוי. שירות המבחן ביקש להעמיד הנאשם בצו מבחן. אנו סבורים שלמרות התסקירים מדובר בעבירות אלימות במשפחה ואנו סבורים כי האיזון הראוי הן מבחינת התסקירים ומחד העדר עבר פלילי ומאידך אלימות שנתגלתה, מבקשים להשית מאסר בדרך של עבודות שירות. הכרעת הדין מתייחסת להשפעה של האירועים על הנפגעים ולהשפלתם. אבקש להשית מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות. מגיש פסיקה עם מקרים יותר חמורים מהמקרה דנן שבהם הליכי השיקום היו חיוביים. כמו כן אבקש להשית מאסר על תנאי. בנסיבות הענין נסכים להסתפק בהתחייבות להימנע מעבירה ולהימנע מהטלת קנס.

הסניגור:

הפסיקה שהפנה אליה חברי נוגעת למקרים חמורים יותר ולכן אינה רלבנטית. עסקינן בהכרעת דין לפני מאי 2012.

מדובר בתיק רב שנים שהחל בשנת 2009, כשתיק נגמר בזיכוי ולו חלקי לא ניתן לומר שהוא נוהל לשווא. בהתאם לחוק זכויות נפגעי העבירה, יש משמעות לעמדתה של המתלוננת. בתיק זה המתלוננת באופן עקבי אינה מעוניינת בהליך הזה וכשאולצה להגיע לביהמ"ש ציינה שהנאשם מתפקד בצורה תקינה ושאירועי האלימות לא חזרו והיא הקפידה לציין לחיוב את תפקודו ההורי של הנאשם גם כלפי הילד וגם בפרנסת המשפחה. יחד עם בקשתה לחזור מתלונתה במשטרה. יש להתחשב ברצונה זה וזאת במידה ששירות המבחן ממליץ כפי שקורה במקרה זה. האירוע משנת 2009 ויש גבול מסוים לשיטת ההגנה, שניתן לטפל באירוע נקודתי ויש לטפל בדברים שקורים היום.

הנאשם פוטר ואמור לסיים את עבודתו ביום 30.9.12. הוא מצא עבודה חדשה באותו תחום שבה הוא אמור להתחיל לעבוד באופן מיידי.

אין לי התנגדות לצו מבחן ממושך יותר שהוא יאפשר את מעקב ביהמ"ש, חזרה לביהמ"ש ואין לי התנגדות שחלק מתנאי המבחן יכללו המשך טיפול בהתאם להוראות שירות המבחן. לכן אני מבקש להסתפק בצו מבחן, אין לי התנגדות למאסר על תנאי.

הנאשם:

הדבר הכי טוב שקרה מכל המשפט הזה הוא הטיפול במכון גליקמן. בשנה הראשונה קיבלתי עזרה כלכלית מהרווחה, בשנה השניה נעזרתי בתרומות מארה"ב, לאחר מכן לא היה מקור מימון. כעת קצינת המבחן דאגה להסדר כספי ואני ממשיך. הטיפול אמור לכלול אותי ואת המתלוננת.

מאז הטיפול הכל מסתדר מבחינת מערכת היחסים עם הילד, גם מבחינת אלימות מילולית, אין כזו והכל מסתדר.

<#3#>

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות כמפורט בהכרעת דין מיום 4.12.11. אציין כי זיכיתי את הנאשם מעבירת איומים והרשעתי אותו בתקיפת קטין ובתקיפת בת זוגו, הכל כמפורט בהרחבה בהכרעת הדין.

מדובר בעבירות קשות שגם אם רף האלימות בהן אינו הגבוה ביותר, עדיין בנסיבות שבהן בוצעו, הן גרמו מעבר לכאב הפיזי גם לתחושות השפלה ולקושי שיש להניח שליווה וילווה את בת הזוג והקטין. בתי המשפט חוזרים ועומדים על חומרת העבירות של אלימות בתוך המשפחה ועל הפסול שבהפיכת המבצר המשפחתי למקום שבו מבוצעת פעולת אלימות. בתי המשפט גם מצווים לשמש פה לקורבנות הנפגעים ולשמור על זכויותיהם. במקרה שלפני, מדובר בנאשם שלא לקח אחריות על המעשים המיוחסים לו, ההוכחות נשמעו הן בפני המותב הקודם ומשנבצר ממנו להשלים שמיעת ראיות, נשמעו לפני, כשהמתלוננת נשמעה בשנית, אציין עוד כי הקטין נחקר על ידי חוקרת ילדים והתרשמתי, כמפורט בהכרעת הדין, כי החוויות החקירתיות ומתן העדות היו לא פשוטים לקורבנות בלשון המעטה. לכאורה, כל המתואר לעיל מצדיק ומחייב ענישה מחמירה וממשית, ולא הייתי מהססת לעשות כן אלמלא הייתי משוכנעת כי יש להעמיד בראש סדר העדיפויות הציבורי את עניינה של המשפחה וכי נתון זה יש בו כדי להצדיק ענישה טיפולית לאור המפורט בכל התסקירים שלפני.

לבית המשפט הוגשה שורה של תסקירי שירות המבחן, בין היתר לאור החשיבות שראיתי בליווי לאורך תקופה ממושכת של הנאשם והמשפחה. בתסקיר מיום 2.7.12, שנערך לאחר מפגשים עם הנאשם, ביקור בית על ידי קצינת המבחן, שיחה עם המתלוננת ודיווח מגורמי הטיפול במרכז גליקמן, עלה כי הנאשם השתלב בשיחות פרטניות, מגיע למפגשים הטיפוליים, משתף פעולה באופן מלא וכל הגורמים דיווחו על איזון ורגיעה במצב. אציין, כי מדובר במשפחה שיש בה מורכבות וקשיים מבחינה רפואית ורגשית בשל מצבם של שניים מהילדים המשותפים ומחמת צנעת הפרט אינני סבורה כי יש מקום לפירוט נוסף מעבר לאמור בתסקירים. עוד אציין, כי מחלקת הרווחה נרתמה לטיפול ומסייעת למשפחה כולה. שירות המבחן ציין באותו תסקיר את הדינמיקה התקינה בין הנאשם לבין הקטין שהוא בנה של המתלוננת מנישואים קודמים ואת מאמציו של הנאשם להוות לו דמות אבהית יציבה ומשמעותית. כן צויין שינוי בקשר הזוגי וההורי ומאמצים לשמור על תפקוד תקין מבלי שיש תיעוד לאירועי אלימות פיזית או מילולית נוספים. למרות שכבר באותו שלב ניתנה המלצה לסיום התיק, מצאתי לנכון לקבל תסקיר נוסף ובזה האחרון צויינה מוטיבציה לשינוי, השתלבות עתידית קרובה בטיפול זוגי ולקיחת אחריות רבה על הקשר הטיפולי באופן יוזם ואקטיבי מצידו של הנאשם. נתונים אלה יחד עם הקשיים הכלכליים הניכרים והקושי המשפחתי והרפואי שצוינו לעיל, ויתר המורכבויות שאיתן מתמודדת משפחת הנאשם, הביאו אותי למסקנה כאמור, כי יש מקום לאמץ את האפיק הטיפולי. הנאשם פוטר בימים אלה ממקום עבודה ועתיד להתחיל בתחילת חודש אוקטובר במקום עבודה חדש, והגעתי למסקנה כי ענישה בדרך של עבודות שירות עלולה לכרות את מטה לחמו ולפגוע בתפקוד אליו הגיעה המשפחה כולה.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם עונשים כדלקמן:

1. צו מבחן לתקופה של 18 חודשים. מובהר לנאשם כי כל הפרה של תנאי המבחן עלולה להביא לגזירת עונשו מחדש. בגדר תנאי המבחן, נכלל טיפול פרטני וזוגי בנאשם בהתאם להוראות שירות המבחן.

2. מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים למשך 3 שנים והתנאי שלא יעבור עבירה של אלימות כלפי קטין בן משפחה.

3. מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים, והתנאי שלא יעבור כל עבירת אלימות.

4. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 12,500 ₪, להימנע למשך שנתיים מביצוע העבירות בהן הורשע. לא יחתום ייאסר למשך 30 יום.

זכות ערעור לבית משפט מחוזי, בתוך 45 ימים מהיום.

המזכירות תשלח עותק לשירות המבחן.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"א תשרי תשע"ג, 27/09/2012 במעמד הנוכחים.