בפני בקשה מטעם הצד השלישי במסגרתה עותר האחרון להורות על תיקון טעות סופר שנפלה לשיטתו בפסק – הדין מיום 12/03/13 משלא נפסק במסגרת קבלת ההודעה לצד שלישי הוצאות לטובתו.

הבקשה הוגשה ביום 20/03/13 בה נטען, כי כתוצאה מניהול המשפט נגרמו לצד השלישי הוצאות – הפסד ימי עבודה, תשלום אגרה וכן סכומים ששולמו בגין התייעצויות עם עו"ד.

כאן המקום לציין, כי בקשה דומה הוגשה על ידי התובעת ביום 18/03/13.

ביום 21/04/13 הוגשה תגובה מטעם הנתבעת בה נטען, כי הנתבעת משאירה את ההחלטה לשיקול דעת של בית המשפט – תגובה זו הוגשה באיחור, שעה שבית המשפט כבר נתן את החלטתו בבקשה ביום 18/04/13.

בהמשך נתבקש הצד השלישי להגיב על בקשתו של הנתבע 1 לפסיקת הוצאות, אך תגובה שכזו טרם הוגשה על ידיו ויש להניח, שהתגובה מיום 18/04/13 בה השאיר הצד השלישי את ההחלטה לעניין פסיקת הוצאות לשיקול דעת של בית המשפט מתייחסת אף לבקשתו של הצד השלישי.

לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את כל השיקולים הרלבנטיים לעניין ובכלל זה, הטענות שעל יסודן כפרה המבטחת בכיסוי הביטוחי לאירוע נשוא פסק הדין, מספר הדיונים בהם הופיע הנתבע וכן התוצאה הסופית אליה הגעתי לפיה דין ההודעה לצד שלישי להתקבל אני מחייב את הצד השלישי לשלם לנתבע 1 הוצאות בסכום כולל של 2,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום.

ניתנה היום, כ"ח סיון תשע"ג, 06 יוני 2013, בהעדר הצדדים.