נגד

צד ג' ברעד חברה לעבודות עפר, פיתוח וכבישים בע"מ

1. המחלוקת בתיק זה היא, האם הנתבעת, אשר פיקחה על פרויקט בנייה אותו ביצע צד ג' עבור משרד הבינוי והשיכון אחראית לנזקים אשר נגרמו במהלך ביצוע הפרויקט כפי שיפורט להלן, ולפיכך עליה לשלם לתובעת את הסכומים בהם נשאה בהיותה המבטחת של פעילות צד ג' במסגרת הפרויקט.

השתלשלות העניינים בתמצית

1. ברעד חברה לעבודות עפר, פיתוח וכבישים בע"מ (להלן: "ברעד" ו/או "הקבלן"), היא חברה לביצוע עבודות קבלניות. ברעד ביצעה עבודות תשתית עבור משרד הבינוי והשיכון (להלן: "משרד הבינוי") באתר בתוך מרחב ניצנים אשר יועד למפוני גוש קטיף. העבודות בוטחו על ידי התובעת איילון חברה לביטוח בע"מ.
2. חברה קבלנית נוספת בשם פיקה ביצעה את עבודות התשתית באתר סמוך לאתר בו ברעד בצעה עבודות.
3. בתאריך 28.10.08 הוצף אתר העבודה. מים וסחף חדרו למערכות ניקוז תת קרקעיות וגרמו נזקים לפרויקט. התובעת פיצתה את ברעד בגין נזקים אלה.
4. התובעת הגישה תביעת שיבוב כנגד הנתבעת אשר שמשה כמפקחת על פרויקט הבניה והתנהלותו בטענה שזו התרשלה בביצוע עבודתה. סכום התביעה עמד על סך של 211,683 ₪.
5. הנתבעת הגישה כתב הגנה בו טענה, בין היתר, כי ככל שקיימת אחריות יש להטילה על ברעד אשר ביצעה את העבודות. לפיכך היא הגישה נגד ברעד הודעת צד ג. מאחר שברעד יוצגה בהליכים אלה על ידי בא כוח התובעת ומאחר שטענות ההגנה שהעלתה דומות במהותן לטענות שהעלתה התובעת, אזי לשם הנוחות טענות צד ג' יפורטו יחד עם טענות התובעת.

טענות התובעת הרלוונטיות בתמצית

1. על מנת למנוע אירועי הצפה דוגמת האירוע נושא כתב התביעה, הקימה ברעד חסימות ומחיצות בין מערכת הניקוז והביוב שהקימה לבין מערכת הניקוז שהקימה פיקה.
2. בסיכום פגישה שנערכה עם נציגי הנתבעת ביום 8.6.08, נדרשה ברעד על ידי הנתבעת לפרק את החסימות במערכות הביוב והניקוז כך שלא תהיה חציצה בין המערכת שהקימה ברעד לבין המערכת שהקימה פיקה.
3. עקב הגשמים שירדו ביום 28.10.08 באזור הפרויקט, חדרו מים וסחף למערכת הביוב והניקוז של פיקה. מאחר שאתר העבודה של ברעד ממוקם מבחינה טופוגרפית באזור נמוך יותר מהאתר של פיקה, המים והסחף זרמו ודלפו לתוך מערכת הביוב והניקוז של ברעד וגרמו לנזקים כבדים למערכת התת קרקעית.
4. התובעת טענה כי הנזקים שנגרמו לתשתית התת קרקעית הם תוצאה ישירה של הנחיית המפקח מטעם הנתבעת לפרק את החסימות והמחיצות ומכאן אחריותה לפצות את התובעת.

טענות הנתבעת הרלוונטיות בתמצית

1. בהתאם להסכם שנחתם בין ברעד למשרד הבינוי האחריות לנזקים נושא התובענה, ככל שכאלה נגרמו, חלה על ברעד ולא על הנתבעת.
2. יש לדחות או למחוק את התביעה על הסף מאחר שהגשמים המרובים אשר גרמו להצפות הם בבחינת כוח עליון. סעיפי ההסכם מורים מפורשות כי על ברעד (הקבלן) להיערך למקרים של הצפה וכי נזקים הנובעים ממקרי הצפה יתוקנו על ידה ועל חשבונה בלבד.
3. היה ותתקבל התביעה כולה או חלקה תהא הנתבעת זכאית לשיפוי מאת ברעד כמפורט בהודעת צד ג.
4. הקבלן ברעד הוא שביקש להקים מחיצות וחסימות בין האתר בו פעל לבין האתר הגובל של פיקה מתוך כוונה כי העבודות יבוצעו במעין מערכת סגורה הרמטית ונפרדת מהעבודות של פיקה. הנתבעת הסכימה לכך ובלבד שבמועד שיתבקש לכך, הקבלן יסיר את המחיצות והחסימות האמורות. נכון למועד הגשת כתב ההגנה הקבלן טרם התבקש להסירן.

1. אף אם הייתה הנתבעת מורה על הסרת המחיצות והחסימות כנטען בכתב התביעה, עדיין לא היה בכך כדי להוכיח את טענת התובעת המובלעת בכתב התביעה כי עצם הסרתן היא שגרמה לנזקים הנטענים. במקרה דנן כאמור המחיצות והחסימות לא הוסרו ומכאן שאין מקום לטענות התובעת.
2. גם אם ייקבע כי הנזק נגרם בשל טעות בתכנון ו/או בפיקוח אין להטיל את חובת השיפוי על הנתבעת שכן על פי סעיף 16 להסכם במקרה שכזה יישא המזמין בהוצאות התיקון.

תשובה לטענות ההגנה והודעת צד ג'

1. הואיל וברעד היא מבוטחת התובעת הרי שטענותיה היו דומות לאלה של התובעת. עם זאת יש לציין כי בתגובה לנטען בכתב ההגנה ובהודעת צד ג טענה ברעד כי ההסכם אליו מפנה הנתבעת לא נחתם עמה אלא עם משרד הבינוי כך שהנתבעת אינה רשאית להסתמך על הוראותיו.

כללי

1. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובעת וצד ג' הוגשו תצהירים של גב' זהבה אנג'ל עובדת התובעת; של מר יגאל גלאון חוקר ביטוח מטעם התובעת אשר שוחח עם המפקח מטעם הנתבעת והקליט את השיחה עמו; של מר גיא טריכטר שהגיש חוות דעת הנדסית מטעם התובעת; של מר ליאור בן נון שהגיש חוות דעת שמאי; של מר משה גבאי מנהל עבודה בפרויקט וכן של מר אלון ללוש סמנכ"ל התובעת. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של המהנדס אלכס מורשוק ששימש כמפקח על הפרויקט. בדיון ההוכחות העדים והמומחים נחקרו כולם בחקירה נגדית. ב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות שמעתי את העדויות ועיינתי בסיכומי ב"כ הצדדים החלטתי לדחות את התביעה.

במועד האירוע הפרויקט היה ברשותה ובאחריותה של ברעד

1. על אתר אומר כי ברור שהאירוע נושא התביעה התרחש לפני שהושלמו כל שלבי העבודה ובטרם הועבר האתר בו בוצעה העבודה על ידי ברעד לידי המזמין. מכאן שבמועד האירוע הפרויקט עדיין היה ברשותה ובאחריותה של ברעד.

הנתבעת פעלה כנציגת המזמין

1. זאת ועוד, אין גם מחלוקת שבין ברעד לבין הנתבעת לא היה כל הסכם. הנתבעת פעלה באתר כמפקחת מטעם המזמין משרד הבינוי על ביצוע הפרויקט ושימשה כנציגתו. במילים אחרות, תפקידה של הנתבעת כנציגת המזמין היה לוודא כי הזמנת העבודה מברעד מבוצעת כהלכה בהתאם למוסכם בין ברעד למשרד הבינוי, וכי הפרויקט יימסר במועד המתוכנן כשהוא תקין.
2. ניתן ללמוד על תפקידו ומעמדו של המפקח כלפי ברעד מהחוזה שבינה לבין המזמין משרד הבינוי. בסעיף 00.16 לתנאים הכלליים המיוחדים (נספח 2 לתצהיר ללוש) תחת הכותרת סמכויות המפקח בסעיף ב' נכתב כדלקמן: "המפקח הוא נציגו של המזמין והוא רשאי לפרש את התוכניות, המפרט הטכני וכתב הכמויות וכל אי התאמה ביניהם ו/או אי בהירות לפי מיטב הבנתו".

ובסעיף 2(2) עמוד 7 להסכם נכתב כדלקמן: "אין לראות בזכות הפיקוח שניתנה למנהל ו/או למפקח על ביצוע המבנה אלא אמצעי להבטיח, כי הקבלן יקיים את החוזה בכל שלביו במלואו. הפיקוח האמור לא ישחרר את הקבלן מהתחייבויותיו כלפי המזמין למילוי הוראות חוזה זה".

1. מר מורשוק המפקח מטעם הנתבעת אמר דברים דומים בעדותו כדלקמן: "בסופו של דבר הקבלן הוא זה שאחראי על המצב בשטח. אני עובד לפי הסכם מול משרד השיכון והקבלן עובד גם מול משרד השיכון והתפקיד שלי לשמור שהקבלן יעבוד בהתאם להסכמים מול משרד השיכון" I(ראה עמוד 38 שורות 2-5).

הנתבעת דרשה לקבל את המערכת בהתאם לתוכנית

1. התובעת הפנתה בטיעוניה אל סיכום הדברים בסיור מיום 8.6.2008 (סעיף 3 לנספח 3 לתצהיר ללוש) שם נכתב כי יש לחבר את מערכות הביוב והניקוז למערכות של אשכול ב' בשליטת פיקה. לטענתה בהסתמך על עדויות העדים מטעמה יש לראות בדרישה זו הנחיה להוריד את המחיצות, קרי שהמזמין יקבל את המערכת ללא מחיצות וחסימות.

אני מסכים לכך.

הנתבעת דרשה לקבל את המערכת בהתאם לתוכנית וזו לא כללה את המחיצות והחסימות.

1. לאור האמור לעיל, השאלה היחידה הרלוונטית שיש לדון בה היא, האם דרישה שכזו מקימה אחריות של הנתבעת לתשלום פיצוי בשל הנזקים שנגרמו בעקבות אירוע ההצפה. אני סבור שלא.

הקמת המחיצות והחסימות הייתה ביוזמת ברעד ואינה חלק מהתוכנית

1. אין מחלוקת בין הצדדים כי הקמת החסימות והחציצות לא הייתה חלק מהתוכנית. פעולה זו היא כל כולה פרי יוזמה של ברעד אשר חפצה לבודד את המערכת שהקימה מהמערכת שהוקמה על יד פיקה. הדבר נלמד באופן ברור מהעדויות.
2. מר משה גבאי ששימש כמנהל עבודה מטעם ברעד נשאל האם הקמת המחיצות נדרשה בתכניות או במפרט הטכני והשיב על כך בשלילה (ראה עמוד 22 שורות 16-21). בהמשך הוא נשאל על היוזמה להקמתן כדלקמן:

ש. כשהקמתם את המחיצות אתה אומר שזו הייתה יוזמה שלכם?

ת. כן (עמוד 25 שורות 7-8).

גם מר אלון ללוש המשמש כסמנכ"ל ברעד אמר דברים דומים (ראה עדותו בעמוד 30 שורות 7-12).

ראה גם עדותו של מר אלכס מורשוק אשר שימש כמפקח מטעם הנתבעת כדלקמן:

"ש. ביקשו ממך להקים חסימות ואתה אישרת?

ת. אני לא אישרתי. אני הסכמתי שהוא יקים אותם. זה לא במסגרת החוזה ולא במסגרת התכנון" (עמוד 36 שורות 3-5).

מסירת המערכת אמורה להיות ללא המחיצות והחסימות

1. זאת ועוד, מהעדויות עולה גם שהיה ברור לברעד כי מסירת המערכת צריכה להיות לפי התוכנית ללא החסימות והמחיצות אותן היא הוסיפה כאמור מיוזמתה.
2. מר משה גבאי מנהל העבודה מעיד על כך במפורש: "כל העבודות שנעשו לפני (צריך להיות "לפי" הערת הח"מ) הפרוטוקול אלה עבודות שנעשו לצורך מסירת העבודות למתכננים. כשהם באים לראות הם לא רוצים לראות חסימות, הם רוצים מה שהם תכננו בפועל" (עמוד 24 שורות 8-10).

ובהמשך הוא נשאל:

"ש. אתם חשבתם שלא כדאי להוריד את המחיצה, לפי מה שאתה אומר?

ת. לצורך מסירה זה דבר בעייתי לראות דבר כזה בתוך תאים. עדיף שזה לא יהיה שם. (עמוד 24 שורות 29-30)

מה יותר ברור מכך.

1. גם מר ללוש אומר דברים ברוח דומה כדלקמן:

ש. אתה אומר שניתנה לך הוראה לפרק מחיצות?

ת. כן.

ש. מתי?

ת. היינו במהלך מסירות ונתבקשתי להביא את השטח למצב כפי התוכניות. בתוכניות אין חסימה" (עמוד 30 שורות 22-26)

ובהמשך:

"ש. אתה בעצם טוען, אתה חשבת שאסור להוריד את המחיצות?

ת.אם אני חשבתי שאסור להוריד את המחיצות? אני עובד לפי התוכניות.

ש. בתוכניות אין מחיצה?

ת. אין" (עמוד 31 שורות 9-12).

1. העדויות של ה"ה גבאי וללוש שהובאו לעיל תומכות למעשה בטענת המפקח מר אלכס מורשוק כדלקמן:

"ש. ביקשו ממך להקים חסימות ואתה אישרת?

ת. אני לא אישרתי. אני הסכמתי שהוא יקים אותם. זה לא במסגרת החוזה ולא במסגרת התכנון. הסכמתי עם הקבלן רק בתנאי אחד שבזמן המסירה המערכת תהיה שלמה לפי תכנון. לא דיברתי עם החסימות.

ש. האם בתכנון אין חסימות?

ת. אין חסימות.

ש. כלומר, אם המערכת צריכה להיות לפי תכנון אז המשמעות היא זה שגם לא יהיו חסימות?

ת. המשמעות היא שהמערכת צריכה להיות לפי תכנון.

ש. וגם בלי חסימות בין היתר?

ת. המערכת צריכה להיות לפי תכנון. הקבלן לפי חוזה מול משרד השיכון צריך להשלים את המערכת בהתאם לתכנון" (עמוד 36 שורות 3-13).

ובהמשך :

"ש.מתי היתה המסירה?

ת. הראשונה היתה בתאריך 06/11/08 מערכת ביוב.

ש. כלומר 06/11/08, מספר ימים לאחר ההצפה, ברעד צריכה למסור מערכת בלי חסימות? ת. לא מדובר על חסימות. מדובר על מערכת שלמה בהתאם לתכנון.

ש. כאשר בתכנון אין חסימות?

ת. נכון" (שורות 18-23).

1. כאמור לעיל, ברור היה לכל הנוגעים בדבר שמסירה של הפרויקט למזמין תהיה ללא החסימות והמחיצות. מכאן שאין להטיל אחריות על הנתבעת רק משום שביקשה כי המסירה תבוצע בהתאם לתכנון, קרי שהמערכת תימסר ללא אותן מחיצות. אם סברה ברעד כי יש בעייתיות בהסרתן באותו מועד היא הייתה חייבת להתריע על כך ולבקש לדחות את המסירה או לבקש לבצעה בשלבים, כאשר בשלב ראשון המחיצות תשארנה. ברעד ידעה להתעקש על הקמת המחיצות ויכולה הייתה להתעקש על השארתן בשלב הביניים. איתרע מזלה של ברעד שבפרק הזמן שעד מועד המסירה היה אירוע גשם בלתי צפוי אשר גרם לנזק.
2. אציג זאת במילים אחרות. ברעד נשכרה לבצע עבודה מסוימת תמורת תשלום וחובתה לספק את אשר הוזמן ממנה. כחברה מקצוענית בתחום היה עליה לדעת מהי הדרך הטובה ביותר לבצע את ההתחייבויות שנטלה על עצמה. קבלת טענתה של התובעת הנה היפוך היוצרות, ומשמעותה הטלת האחריות לאירוע על נציגת מזמין העבודה רק בשל כך שביקשה לקבל את אשר הוזמן על פי התוכנית.

על ברעד היה להיערך לקראת אירוע הצפה ולערוך את כל התיאומים והפעולות הנדרשות למניעתו

1. יש לציין כי אין המדובר באירוע אשר אינו ניתן לצפייה מבחינת ברעד. נהפוך הוא. אירועים מעין אלה יכולים להתרחש והם במסגרת הצפיות הסבירה. לא בכדי הדברים אף צוינו במפורש בסעיף 00.15 לתנאים הכלליים כדלקמן:

"הקבלן ינקוט על חשבונו, בכל האמצעים הדרושים כדי להגן על המבנה במשך כל תקופת הביצוע ועד למסירתו למפקח, מנזק העלול להיגרם ע"י מפולות אדמה, שטפונות, רוח, שמש, וכו'. במיוחד ינקוט הקבלן, על חשבונו, לפי דרישות המפקח ולשביעות רצונו, בכל האמצעים הדרושים להגנת האתר מפני גשמים או מפני כל מקור מים אחר, כולל חפירת תעלות זמניות להרחקת המים, החזקת האתר במצב תקין במשך עונת הגשמים וסתימתם לפני מסירת העבודה.

כל עבודות העזר להתנקזות זמנית לא תימדדנה לתשלום ותהיינה על חשבון הקבלן. כל נזק שייגרם כתוצאה מהגורמים הנ"ל, הן אם הקבלן נקט באמצעי הגנה נאותים והן אם לא עשה כן, יתוקן ע"י הקבלן בלי דיחוי, על חשבונו ולשביעות רצונו הגמורה של המפקח".

1. עיינתי גם בתמליל השיחה שהתנהלה בין החוקר מטעם התובעת לבין המפקח מר מורשוק . לא מצאתי כי יש בתמליל משום הודאה של המפקח במתן הוראה מפורשת להסרת המחיצות כאמור. עם זאת ברור מהתמליל כי המפקח דרש לקבל את המערכת בהתאם לתוכניות. אין בכך כל פגם. הוא אומר זאת בצורה מפורשת כדלקמן: "מחיצה בלי מחיצה, הקבלן חייב למסור מערכות נקיות ותקינות וככה זה היה, כמה זה עלה לו ומה היה בדרך אני אומר לך זה לא לעניין" (עמו 2 לתמליל).
2. ער אני לטענת התובעת כי חברת פיקה התריעה בפני המפקח מטעם הנתבעת על החורף והגשמים הצפויים, על בעיית הניקוז הנובעת מכך והצורך למצוא פתרונות למצב זה (ת/2). יחד עם זאת לא מצאתי כי בכך יש כדי לשנות ממסקנתי. המפקח במכתב תשובה מיום 28.10.2008 (ת1) ציין כי מציאת הפתרון לבעיית הניקוז הנה באחריות פיקה וכי הדברים היו ידועים לה בעת שזכתה במכרז וחתמה על ההסכם. הוא חזר ואמר כי באחריותה לנקוט אמצעים דרושים כדי למנוע נזקים בשטח.

הדברים נכונים שבעתיים במקרה של ברעד לאור היותו של האתר בו פעלה נמוך מבחינה טופוגרפית מהאתר בו פעלה פיקה ולנוכח מודעותם של עובדי ברעד לבעייתיות זו שבגינה הם בקשו להקים מחיצות. כאמור לעיל, ברעד לא ביקשה לדחות את מועד ביצוע המסירה או לבצעה בשלבים. היא אף לא פעלה למציאת פתרון אחר אשר יאפשר את קיום המסירה ללא נזק לעבודות שביצעה, כמו למשל לדרוש את סגירת התאים של מערכת הניקוז באתרים וכיו"ב. כאמור לעיל, אינני סבור כי יש להטיל את האחריות למחדלים אלה על המפקח אשר פעל באתר כנציג המזמין על מנת לוודא שזה יקבל את אשר הזמין.

1. התובעת בסיכומיה טענה כי מחובתו של המפקח היה לבצע תיאום בין הקבלנים, והיא מסתמכת על האמור בסעיף 00.28 לתנאים הכללים המיוחדים כדלקמן:

"בנוסף לאמור בסעיף 0048 של המפרט הכללי פרק מוקדמות, מובא בזה לתשומת לב הקבלן, כי במהלך עבודתו יפעלו בשטח הגורמים הבאים:

1. תאום עם קבלנים אחרים (כולל עבודות של רשות העתיקות).

2. תנועה שוטפת המשתמשת בכבישים.

3. מפעלים קיימים הממשיכים בחיי השגרה הרגילים.

4.תנועת הרכב הקבועה והרגילה.

על הקבלן לנקוט בכל האמצעים הדרושים להבטחת הפעילות הנזכרת לעיל במינימום הפרעות, כולל הגשת כל האישורים הדרושים על פי החוק, סלילת דרכים עוקפות על חשבונו וכו'.

על הקבלן להביא כל זאת בחשבון. הקבלן יבצע עבודתו תוך שיתוף פעולה מלא עם גורמים אלה, והוא מתחייב לציית להוראות המפקח בכל הקשור לתאום זה. לא תוכר כל תביעה חריגה של הקבלן ולא יהיה בזה כדי לגרום לפגיעה כלשהי בטיב העבודה, ובלוח הזמנים".

אני סבור כי האמור בסעיף דווקא מלמד על אחריותה של ברעד. שכן הוא מוכיח שברעד הייתה מודעת לקיומם של הגורמים הנוספים שפעלו בשטח ולכן עליה היה לנקוט את האמצעים הדרושים לביצוע התיאומים ולשתף פעולה עם אותם גורמים. קיומו של מפקח אשר מתוקף תפקידו מתאם אף הוא בין הגורמים השונים הפועלים באתר, אינו גורע מאחריותה של ברעד לעשות כן.

1. לסיכום נראה לי בלתי סביר לדרוש מהמפקח לבדוק האם אפשר להסיר את המחיצות, אשר את הקמתן הוא לא יזם מלכתחילה. הבקשה להקמת המחיצות נבעה מחשש כנראה מוצדק של עובדי ברעד. מכאן חובתם של אלה הייתה לוודא כי החשש שבגינו הן הוקמו הוסר. ברעד הייתה מודעת לקיומו של האתר בו פעלה פיקה ועל הצורך להפריד בין שתי מערכות תת קרקעיות אלה. הניסיון של התובעת להטיל את האחריות על הנתבעת יש בו משום היתממות ומתן פטור מאחריות לברעד. אני סבור שאין מקום לכך.
2. איני מקבל את טענת התובעת בדבר העברת הנטל אל כתפי הנתבעת. הנזק לא נגרם על ידי נכס שמצוי בשליטת הנתבעת אלא בשל אי היערכות מתאימה של ברעד כפי שפורט לעיל בהרחבה.

סוף דבר

1. לאור הנימוקים שפורטו לעיל, החלטתי לדחות את התביעה. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך של 15,000 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט חשון תשע"ד, 23 אוקטובר23 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.